var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34753;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34753","0","ציפורנן של ראשונים","21/05/14 18:54","כא אייר","תשע&quot;ד","18:54","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים! א&quot;ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה? אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים</b></span><br /><b>רש&quot;י</b><br />בירה תוכיח - בית המקדש:<br /><br />להבנת דברי <b>ריו&quot;ח:</b><br />הפשט <b>המקובל</b> הוא שדרגת  <b>וההבנה </b> בלימוד של הראשונים נעלה לאין ערוך על מעלת ההבנה של הדורות המאוחרים וכמליצתם &quot;ליבם כפתחו של אולם&quot;.<br />אולם נראה משאלתו של ר&quot;ל ו<b>תשובת</b> ריו&quot;ח שכאן העניין חייב להתפרש אחרת, שהרי ר&quot;ל מקשה על דברי רבו במישור של עדיפות <b>ומעלה</b> בלימוד וכלל לא ברמה של ההבנה, נוסיף על כך שבעוד שר' יוחנן הוא מרא דתלמודא והלכה כמותו (כמעט) בכל מקום אין לנו כמעט הלכות מדורו של עזרא ובוודאי שלא פילפולים עמוקים בסוגיות הקשות שבתורה וקשה אם כן לקבל שר' יוחנן שהוא יסוד התושב&quot;ע והעברתה מרבי בטל ביחס לדורות שכמעט ולא זכינו לאור מלימודם.<br />גם תשובתו של ריו&quot;ח לא מובנת לפי ההסבר הרגיל שהרי מה עניין הוא בניין המקדש לדרגת <b>הבנת </b>הלימוד?<br />ע&quot;כ נ&quot;ל להסביר אחרת את השיח ביניהם:<br />בדברי ר&quot;ל &quot;כריסם&quot; אכן יש לפרש כמו &quot;מילא כרסו ש&quot;ס ופוסקים&quot; ואכן דרגת דורם של ריו&quot;ח ור&quot;ל שלומדים את כל התורה בעמקות והבנה מושלמים וגם במעלה של מסירות נפש, <b>שילוב </b>שלסברת ר&quot;ל די בו להעמיד את דורם בדרגה העליונה (עדיפי) של דורות ישראל (ור' יוחנן לא חולק ע&quot;ז)<br />דברי ר' יוחנן מוסבים על עניין &quot;הצפורן&quot; שבו ניצחו הראשונים את האחרונים <b>למרות </b>מעלת האחרונים בלימודם.<br />הראיה לכך היא &quot;שחזרה בירה לראשונים&quot;<br />מהו אם כן הציפורן המדובר?<br />מחיפוש בפרויקט השו&quot;ת מתברר ש&quot;ציפורן&quot; (בד&quot;כ מחומר &quot;שמיר&quot; או &quot;ברזל&quot;) הינו איזמל של סתתים ובנאים.<br />לפי זה שעור דברי ריו&quot;ח כך הוא:<br />גדולים הראשונים שבלוקחם כלי עבודה וסיתות הצליחו לבנות את המקדש (ואע&quot;פ שתורתם לא ברור מה היתה דרגתם) יותר מאחרונים שאומנם כריסם מלאה תורה ברמה העליונה האפשרית אבל חסר להם השימוש בכלי המעשה וע&quot;כ לא זוכים להקים את הבירה על תילה, שהרי בניין המקדש אינו תלוי (רק) בלימוד אלא כפי המוכח מהקדמונים בעיקר בהשתדלות המעשית בפועל ממש.","458","","3635","True","True","False","","1012","95.86.125.75","0","0","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34760","34753","המממ  מעשה שהיה בעיירתנו","21/05/14 20:59","כא אייר","תשע&quot;ד","20:59","Almuaddib",".<br /><br /><br />מעשה שהיה בעיירתנו, עיירה נידחת, שטעטל ומאמע במזרח חבל פודלסיה, אשר מצוי כיום בין ליטא, בלארוס ופולין. מקום בו אחב&quot;י ישבו מדורי דורות, לאחר ששמעו מקז'ימז' הראשון, מלך פולין בקראקוב, כי פה-לין, ובאו. <br /><br /><br /><br />ומעשה שהיה, כך היה: <br /><br />מוישה-גאנעב, הגנב הקטן ועבריין הצעצוע של השטעטל, נלב&quot;ע. <br /><br />כמנהג קהלות היהודים מבגדד שעל שני הנהרות ועד פפד&quot;מ, נקבצו בני העיירה ללוות את הנפטר בדרכו האחרונה, מפתח ביתו ועד לבית העלמין שמחוץ לעיירה, שהיה מוקף בעצי ערבה בוכיה, כמנהג המקום. <br /><br />האדמה היתה קפואה, אך אנשי החברא קדישא עשו את מלאכתם, חפרו וסידרו, ובתוך זמן קצר עמדו כולם מעל הקבר, והמתינו. <br /><br /><br />מנהג המקום היה להספיד את הנפטר, ולהפליג בשבחו ככל הניתן. מנגד, גם מקובל היה בשטעטל כי אסור באיסור חמור להוציא דבר שקר מן הפה. <br /><br /><br />עמדו כולם נבוכים, שכן לדבר סרה במת אסור, אך גם לשקר אסור. נשאו כולם את פניהם לרב, ר' שלוימאלע קראצמעך, שיצילם ממבוכתם. <br /><br /><br />ראה הרב ר' שלוימאלע קראצמעך כי כלתה אליו עצת כולם, והרי מלך לשדה נעבד, אין יכול הוא להמלט מחובתו, נזדקף ונעמד מעל הקבר, ונשא את דבריו בהאי לישנא: <br /><br /><br />&quot;נו, מוישה גאנעב, מה אוכל לומר עליך? לעומת האבא שלך זכרונו לברכה, שכולנו כאן עדיין זוכרים אותו ואת תנואת ידו, היית ממש צדיק גמור.&quot; <br /><br /><br /><br /><br /><br />ואכמ&quot;ל","107","","3635","True","True","False","","252","84.228.137.244","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34761","34760","<img src='/icon/1.gif'>","21/05/14 21:13","כא אייר","תשע&quot;ד","21:13","אור חדש","","458","","3635","False","True","False","","114","87.68.35.163","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34762","34760","כבר הערתי בעבר","21/05/14 21:25","כא אייר","תשע&quot;ד","21:25","דוד כוכב","צ&quot;ל תנועת ידו.","125","","3635","True","True","False","","147","95.86.70.15","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34763","34762","עיין במדבר יד לד, וכן איוב לג י","21/05/14 21:52","כא אייר","תשע&quot;ד","21:52","Almuaddib","","107","","3635","False","True","False","","101","84.228.137.244","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34765","34762","החכם אלמואדיבּ לא תיקן בכוונה -משום","21/05/14 21:55","כא אייר","תשע&quot;ד","21:55","יהודי_קדום","&quot; תנואת ידו...&quot; פירושו שאת הגניבות  היה מסיר מהם בידו. ראיה לדבר :<br /><br />רש&quot;י(במדבר ל, ו): <b>תנואה</b>, <span class='bordeaux'><b>לשון הסרה</b></span>, כמו כי הניא אביה אותה .<br /><br />ויש עוד...","233","","3635","True","True","False","","168","79.180.185.196","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34766","34765","ומה ענין הסרה לכאן?","21/05/14 22:33","כא אייר","תשע&quot;ד","22:33","דוד כוכב","או ענין עלילה ותואנה כרש&quot;י באיוב?<br /><br /><span class='lightYellow'>(נראה שצריך להעביר לפורום לשון).</span>","125","","3635","True","True","False","","139","95.86.70.15","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34768","34766","תנועת יד לגניבה היא הסרה=תנואה","21/05/14 23:00","כא אייר","תשע&quot;ד","23:00","יהודי_קדום","לשם גניבת חפץ ולא רק במילים. <br />ולמה לא לקבל לשון מליצית המתאימה לסיפור?<br />ואיך נסביר שזוכרים את תנועת ידו? לא הייתי מדקדק כאן וודאי לא במה שדקדקן כתב ואף מחזק דבריו בכתובים.","233","","3635","True","True","False","","187","79.180.185.196","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב",""),new Message("34773","34768","לא הבנתי","21/05/14 23:42","כא אייר","תשע&quot;ד","23:42","דוד כוכב","ולוואי ויסיר את ידו מהמקום שאינה צריכה להיות בו, תנועת ידו החמקנית היא דוקא לעבר החפץ הנגנב.","125","","3635","True","True","False","","118","95.86.70.15","0","34753","יומא|ט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);