var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34705;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","51"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","44"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34705","0","ביטול ברוב לכתחלה","20/05/14 18:52","כ אייר","תשע"ד","18:52","אליהוא","מותר לכתחלה לערב סכך פסול - ענפים מחוברים לקרקע - עם סכך כשר כדי להגיע לצל מרובה על החמה. האם יש דוגמות נוספות של עירוב לכתחלה של פסול בכשר?
הרי באיסורים, אסור לכתחלה לבטל איסור על ידי עירוב כזה. אאבל יש מן הסתם הרבה מקרים שאפשר לערב - למשל - שמן שרפה עם שמן חולין לנר שבת. או אולי זה נחשב ל'ביטול' איסור ואסור?","461","","3632","True","True","False","","783","80.179.233.38","0","0","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34707","34705","לפני סוכות אין שום איסור או פסול","20/05/14 19:14","כ אייר","תשע"ד","19:14","קותי","כאשר מגיע חג הסוכות דנים על זה כמו שזה ואז הפסול בטל ברוב ואין כאן לכתחילה","217","","3632","True","True","False","","182","109.64.145.93","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34709","34705","הרי קטע קצר מתוך שבעה עמודים מהמאירי:","20/05/14 21:11","כ אייר","תשע"ד","21:11","יהודי_קדום","בית הבחירה למאירי מסכת סוכה דף ט עמוד ב
"...וכן שלפירושם מאי האי דקאמר חבטן מאי למימרא והרי לימדנו בה שבהשפלה גרידא אף על פי שאין הצל מתמעט מכשירין אותה מחמת ביטול וטובא אתא לאשמעינן ומ"מ לדעתי אין בכל אלו קושיא שאין מדמין מביטול שאר איסורין שאדם נהנה מהם הנאת הגוף לדבר שאין נהנין בו אלא לקיום מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו וראוי להחזירם לדין תורה ליבטל כל מיעוט ברוב ומ"מ גדולי הדורות שלפנינו חששו לקושיות אלו ופירשו מתוך כך שכל שהאילן צריך לצירוף השלמת רוב צל לסוכה פסולה אף בחבטן ולא הוכשר לדעתם אלא בחמת האילן מרובה וחבטן ורוב סכך כשר ושהסוכה צלתה מרובה מחמת עצמה לבד האילן שנמצא האיסור אינו מעלה ומוריד ופירשו בסוגיא זו הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ואף כשהסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף אילן ולמדת שבלא חבטן פסולה על כל פנים וכבר כתבנוה לשיטתנו גם כן מתורת גזרה אלא שהם חוזרים ומפרשים חבטן כפירוש גדולי הרבנים בהשפלה ועירוב ומתורת ביטול וכשהקשו לעצמם ממה שאין מבטלין איסור לכתחילה הם מפרשים לכתחילה להכשיר לו את הסוכה לאכול בה לכתחילה ודיעבד שאם אכל בה יוצא בה ידי חובתו אבל לעשות לכתחילה לא ואף הם חוזרים ומפרשים חבטה זו בענין זה ר"ל השפלה ועירוב ולא מתורת ביטול אלא שמתוך שהסכך רבה עד שצלה של סוכה מרובה מחמתה בלא צירוף אילן הרי הפסול כמי שאינו:..." ע"כ.
היוצא מהנ"ל (ומכל המאירי שם) שלא פשוט כלל וכלל לומר כפי שכתב: "מותר לכתחלה לערב סכך פסול - ענפים מחוברים לקרקע - עם סכך כשר כדי להגיע לצל מרובה על החמה".
כשעסקתי בסוגיא אני זוכר שראיתי שזהו דין מיוחד לסוכה ואין להסיק ממנו לעניינים אחרים.
.","233","","3632","True","True","False","","177","79.180.185.196","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34727","34705","ברוך הבא! 
","21/05/14 10:50","כא אייר","תשע"ד","10:50","דוד כוכב","מבואר במסכת בכורות דף כז ע"א שמותר לבטל לכתחילה תרומת חוצה לארץ.
ובמסכת ביצה דף ד ע"ב: "עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביום טוב - מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן".
יש אומרים שהוא הדין לכל איסור דרבנן (יתכן שכך שיטת הרמב"ם כגון בהלכות כלאים ב הלכה ב), אך לא נפסק כן בשו"ע יו"ד צט, ו.","125","","3631","True","True","False","","111","95.86.70.15","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34728","34705","זו קושיית הלבוש באו"ח רסי' תרכו","21/05/14 11:31","כא אייר","תשע"ד","11:31","כדי","ותירץ שבמקום מצווה לא גזרו (ויש להעיר שתירוצו רק לפי מ"ד שביטול איסור לכתחילה איסורו מדרבנן, אך עדיין יקשה לשיטת הראב"ד ודעימיה שאיסורו מדאורייתא, דלשיטתו לכאורה לא שייך לחלק כן. ועי' בש"ך יו"ד סי' צט ס"ק ז. ומיהו בשו"ת נוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' מה כתב שביבש ביבש לכו"ע איסורו מה"ת. וי"ל).
והט"ז תירץ כמו שכתבו כאן, שקודם זמן של חלות הדין, אין איסור לבטל מכיוון שעדיין אין שם של איסור ושם של היתר.
ואגב, יש כאן הערה נכבדת וקשורה לחקירה האחרונים בגדר דין ביטול ברוב, האם יש בכח הביטול רק לסלק דין מסויים או שאף יכול להחיל על המיעוט חלות חיובית מסויימת (ונ"מ לביטול במצוות עשה). וראיתי בספר מסויים שהוכיח מסוגייה זו כהצד השני.","249","","3631","True","True","False","","381","79.177.125.174","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34710","34709","לא שאלתי על סוכה!","20/05/14 21:29","כ אייר","תשע"ד","21:29","אליהוא","ענין הסוכה הבנתי. אמנם שמחתי לקרא את דברי קותי,
אשר לכאורה סותרים מה שלמדתי. לעומתו אקשה כי לפעמים בונים סוכה בחול המועד: מן הסתם, זאת תהיה ביטול לכתחלה, גם אם לפני החג אינו כן.
שאלתי אם יש דוגמות נוספות של ביטול פסול לכתחלה.
וליתר הבהרה: לא ביטול איסור.
אגב, האם פוסקים על פי המאירי? או שמא רואים בדבריו חומרה יתרה?","461","","3632","True","True","False","","84","80.179.233.38","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34711","34709","זה לא שונה מסיכוך בסכך כשר על הסוכה","20/05/14 21:32","כ אייר","תשע"ד","21:32","קותי","שהרי הקנה הראשון ששמים בטל משום חמה מרובה מצילתה
וכן הלאה איך קורה שפתאות הסוכה הופכת מסוכה פסולה לסוכה כשרה?
כי נתינת העצים אין לה שום משמעות הלכתית כמובן למי שסובר שאין מברכים על עשית סוכה וכו'
"בודקים" את הסוכה ברגע שמתחיל חיוב סוכה
אם אז הכל תקין ההיסטוריה אינה מענינת
למעט דין תעשה ולא מן העשוי","217","","3632","True","True","False","","216","109.64.145.93","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34714","34711","אכן כך הביא המאירי שיש מפרשים!","20/05/14 21:39","כ אייר","תשע"ד","21:39","יהודי_קדום","ראה ההדגשה הזהובה בסוף.","233","","3632","True","True","False","","147","79.180.185.196","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34732","34728","ברוך שובך! וכי כזית מצה שהתבטל בו חמץ","21/05/14 12:32","כא אייר","תשע"ד","12:32","קותי","בשישים לפני פסח אינו יוצא בו ידי חובתו?","217","","3631","True","True","False","","256","109.64.145.93","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34733","34728","אני מתרונן משמחה על שובו !","21/05/14 12:42","כא אייר","תשע"ד","12:42","יהודי_קדום","","233","","3631","False","True","False","","133","79.180.185.196","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34744","34733","גמני (!)","21/05/14 15:57","כא אייר","תשע"ד","15:57","דוד כוכב","ונכנסתי לבעיה חמורה אם לברך שהחיינו, כמבואר בשו"ת הר צבי או"ח א סימן קטו:
*/מתוכן הענינים/ להרב יצחק נסים, כסלו תשז* בענין ברכה על ראיית חבירו שלא ראהו מעולם.
עברתי על תשובתו בנידון עובדא דהוה שהגאב"ד ממונקאטש בירך שהחיינו על ראייתו ראיה ראשונה בקבלת פני גדול הדור הרה"ג מהרש"א אלפאנדרי זצ"ל. וכת"ר העלה שזהו נגד המפורש בשו"ע (סימן רכה) דעל ראיית חבירו שלא ראהו מעולם אינו מברך.
הנה בכלל דבריו טובים ונכוחים. אלא שכבר אמרו ז"ל בחולין (דף ז ע"א), מכאן לת"ח שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו, ופרש"י אע"פ שדבר תימה הוא וכו', ולכן אמרתי להפך בזכותיה דת"ח גדול מפורסם והנני להעיר קצת בנוגע לעובדא זו.
וראשית כל שיח, במ"ש כת"ר דכן מוכח להדיא במקור הדין בדברי ריב"ל בגמרא ברכות פרק הרואה (דף נח ע"ב) שלא אמרו לברך אלא על חבירו שיודעו ומכירו פנים בפנים, וכמ"ש הרשב"א בתשובה.
תשובה זו היא בשו"ת הרשב"א (ח"ד סימן עו), וז"ל: מי שלא ראה את חבירו מעולם איני רואה שיהא חייב לברך כלומר שאם יברך על כל מי שנהנה בראייתו רבו הברכות ולא אמרו אלא בחבירו הרגיל אצלו דאילו על מי שלא ראהו לא נמצא החילוק הזה שבברכת מי שלא ראה חבירו ל' יום יברך שהחיינו ולאחר י"ב חדש יברך מחיה המתים דאילו לא ראהו מעולם כ"ש שעברו י"ב חדש ומחיה המתים יברך, אלא שלא אמרו אלא במי שראה את חבירו ואח"כ נעלם ממנו דעל מי שעברו עליו ל' יום יברך שהחיינו ואם עברו עליו י"ב חדש יברך מחיה המתים שהרי זה בראייתו עכשיו כאלו נעלם ממנו ומת ועכשיו חזר וחיה, עכ"ל.
ובדברי הרשב"א יש לדקדק, דפתח בתרתי במי שלא ראהו מעולם, וגם במי שראהו מכבר אלא שלא היה רגיל אצלו, דתרווייהו לא בעו ברכה, ותוך כד"ד מביא ההוכחה מהגמרא, והלא מהגמרא ליכא ראיה אלא על אחת ולא על מי שלא היה רגיל אצלו, ומנ"ל להרשב"א להוסיף מה שלא הוכח מהגמרא.
ונראה שלא נחית הרשב"א להכריח חידוש דינו מהגמרא, שהרי יסוד ההוכחה של הרשב"א אינו אלא מתוך סברתו הפשוטה דבכה"ג שלא ראהו מעולם לא משכח"ל החילוק שאמרו בגמרא בין ראהו אחר שלשים יום להרואה אותו לאחר יב"ח, משום דתמיד הראיה היא אחר יב"ח, ונמצא דכל ההכרח שאנו יכולים להוציא ממאמר הזה, היינו דריב"ל לא מיירי בכה"ג שלא ראהו מעולם, אבל עדיין אין זאת אומרת דבכה"ג שלא ראהו מעולם אינו מברך כלל, דהא שפיר י"ל דיש ברכה גם בשלא ראהו מעולם, אלא דחילוק ברכות לא יתכן בכה"ג, וריב"ל שרוצה להשמיענו דיש חילוק במטבע הברכה ע"כ בשראהו מכבר מדבר ואין זה משמעות כלל למעט לא ראהו מעולם מדין ברכה, וא"כ קשה לומר דהוכחת הרשב"א היא שאין מברכין כלל ע"ז שלא ראהו מעולם, וע"כ צ"ל דהרשב"א מחדש דינו מסברא ולא מגמרא, וכל עיקר שהוא מדקדק מלשון הגמרא, זהו כדי שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק על סברת הרשב"א, שהרי בגמרא סתמא אמרו דהרואה את חבירו בלי שום חילוק וכיצד ניקום אנן לחלק מסברא בעלמא נגד סתימות לשון הגמרא דמשמע דאין חילוק, ע"ז בא הרשב"א כמשיב, דמתוך זה שריב"ל מחלק בין ראהו אחר ל' לראהו אחר יב"ח, סתמא זו הוי כפירושו להדיא דבחבירו שכבר ראהו מדבר, ואף שבודאי יש לדון דמ"מ גם בשלא ראהו יש ברכה לזה, וריב"ל דנקט למילתא במי שראהו מכבר, היינו בשביל החילוק שנתחדש, לזה בא הרשב"א ואמר מסברא דבלא ראהו ליכא ברכה כלל.
ולפי"ז אתי שפיר לשון הרשב"א, דבאמת גם הדין הראשון רק מסברא אמרו, והך דיוקא דקא דייק אינו אלא שלא תהא סתירה לדבריו מסתימת הסוגיא דלא מחלקינן כלל, ומוכיח דהסוגיא מדברת בראהו מכבר, אבל בלא ראהו לא מיירי וחוזר הדין לפי הסברא דמסתבר לו שלא לברך בתרווייהו.","125","","3631","True","True","False","","99","95.86.70.15","0","34705","סוכה|ט ע"ב",""),new Message("34745","34744","המשך","21/05/14 15:58","כא אייר","תשע"ד","15:58","דוד כוכב","והנה הפמ"ג (בא"א סימן רכה) כתב, ילדה אשתו והוא היה במדינת הים וראהו עתה מברך שהחיינו או מחיה המתים. ולפי הוכחת הרשב"א מדברי הגמרא ליכא ברכה כלל בשלא ראהו מעולם ודברי הפמ"ג נסתרים מסוגית הגמרא, אבל לפי מ"ש לעיל אין ראיה מהגמרא דליכא ברכה בשלא ראהו מעולם, אבל מ"מ מדברי הרשב"א קשה על הפמ"ג. אך י"ל דגם הרשב"א לא אמר אלא בסתם בנ"א שאין שמחה בראייתם משא"כ בנידון הפמ"ג שידוע שיש לו שמחה חוזר הדין דחייב לברך.
לפי זה יש להצדיק ההוא עובדא דהגאב"ד ממונקאטש שבירך, משום דקים ליה בגווה שהוא שמח בלבו על ראייתו, וגם להרשב"א באופן זה שיש אומדנא על שמחת לבו שפיר מברך.
ובדברי הפמ"ג שאמר דמברך שהחיינו או מחיה המתים, נסתפקתי אם יש לו רשות לברך איזה ברכה שירצה לברך, או לצדדין קתני דאחר ל' מברך שהחיינו ולאחר יב"ח מברך מחיה המתים. ומצאתי במשנה ברורה שכתב כהצד השני. אבל תמוה לי דזה נסתר מתוך דברי הרשב"א שהניח ליסוד מוחלט דבשלא ראהו מעולם אין מקום לחלק במטבע הברכה בין אחר שלשים או אחר י"ב חודש. והיה נראה לי לומר, דלס"ד דהרשב"א שהגמרא מיירי בשלא ראהו מעולם, מקשה הרשב"א דלעולם צריך לברך מחיה המתים דתמיד הוא אחר יב"ח, אבל למסקנת הרשב"א דריב"ל לא מיירי בשלא ראהו מעולם, השתא אם מזדמן לו דין ברכה גם בשלא ראהו אין לנו הכרעה גמורה איזה ברכה יברך. ויש לדון דבאמת נתכוון הפמ"ג לומר דיש לו רשות לברך איזו שירצה, או שהחיינו או מחיה המתים, ודיוקו של הרשב"א קיים דמגמרא בדלא ראהו ליכא חילוק ברכות.","125","","3631","True","True","False","","160","95.86.70.15","0","34705","סוכה|ט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);