var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34439;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34439","0","לא צריכא דאימנו עליה מאדר...&quot;-הסבר ההו&quot;א","10/05/14 23:35","י אייר","תשע&quot;ד","23:35","איתן","<span class='lightYellow'><b>לא צריכא דאימנו עליה מאדר. מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין, קמ''ל</b></span><br />הגמרא אומרת, שלמרות שכבר הוחלט את מי למנות כמלך - הוא נחשב כמלך בפועל רק מההכתרה, ורק מאז מתחילים למנות את שנות מלכותו.<br />שנים רבות, מאז שנתקלתי לראשונה בגמרא הזו, התקשיתי מה ההו&quot;א, למה היינו עלולים לחשוב שהוא נחשב מלך כבר מהרגע שהוחלט למנותו ולא משעת ההכתרה.<br />והיום האיר ה' את עיני: <br />אנחנו רגילים היום שיש בחירות, ולאחריהן אחד המעומדים מודיע לנשיא שעלה בידו להרכיב ממשלה, ואז מכנסים את הכנסת והם מצהירים אמונים ונכנסים לתפקיד, וכל הזמן הזה ממשיכה לכהן הממשלה היוצאת. לו יש צורך שראש הממשלה יחתום על מסמך כלשהו - מי שיחתום הוא רוה&quot;מ היוצא, ואם רוה&quot;מ הנכנס יחתום - זה לא יהיה בתוקף, גם אם בפועל הוא יהיה זה שיקבל את ההחלטה.<br />אותו הדבר בחילופי רמטכלים או פקידים בכירים אחרים: בתקופת החפיפה - הנכנס הוא זה שיקבל את ההחלטות, אבל את החתימה הרשמית על המסמכים יחתום היוצא.<br /><br />אבל הגמרא מדברת על מציאות, שברגע שהחליטו השרים למנותו - כבר מאז הוא מלך בפועל, אולי גם נוהג בגינוני מלכות, ולו חלקיים, והוא גם זה שחותם על המסמכים הרשמיים. לכן הו&quot;א שכבר מתחילים למנות לו שנות מלכות.","123","","3648","True","True","False","","1100","95.86.64.26","0","0","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34442","34439","עיקר-עיקר החידוש בהמשך","10/05/14 23:55","י אייר","תשע&quot;ד","23:55","דוד כוכב","&quot;לא צריכא, דאימנו עליה מאדר, ומלך בן מלך הוא&quot;.<br />הוה אמינא שברגע שהמלך מת - יחי המלך! הרי (מסכת עירובין דף ע ע&quot;ב) &quot;יורש כרעיה דאבוה הוא&quot;. ואעפ&quot;כ עד שלא נעשה הליך ההכתרה וקבלת העם, זה נחשב כמו: &quot;לא יצא טבעך בעולם&quot; (מסכת מגילה דף יד ע&quot;ב).","125","","3648","True","True","False","","150","95.86.116.215","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34446","34442","ואפילו בבן מלך המצב הוא כך","11/05/14 00:10","יא אייר","תשע&quot;ד","00:10","איתן","אתה מצטרף למה שאמרתי:<br />אפילו שהוא בן מלך, ואפילו שיש לו כבר סמכויות חוקיות, גם אם רק חלקיות, כפי שתארתי - כל עוד לא היתה הכתרה הרי זה לא מונים לו שנה","123","","3647","True","True","False","","242","95.86.64.26","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34447","34446","אבל אני לא רואה שיש לו כבר אז סמכויות","11/05/14 00:12","יא אייר","תשע&quot;ד","00:12","דוד כוכב","","125","","3647","False","True","False","","123","95.86.116.215","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34448","34447","לענ&quot;ד בעולם העתיק -בפועל היו לו סמכויות,","11/05/14 00:43","יא אייר","תשע&quot;ד","00:43","איתן","ולו חלקיות, ולכן היתה הו&quot;א שימנו לו שנה.","123","","3647","True","True","False","","232","95.86.64.26","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34449","34448","ההו&quot;א היא משום שהוחלט שהוא שימלוך","11/05/14 01:49","יא אייר","תשע&quot;ד","01:49","דוד כוכב","וכיון שזו עצת השרים (שבכוחם הרי להמליך, וסמכויות השלטון בידיהם כרגע), לא רק שהוא הפיבוריט, אלא שכמעט ודאי שהוא זה שימלוך וכל העומד למלוך כמולך דמי, &quot;דאמר שמואל: אי אמר מלכותא עקרנא טורי, עקר טורי ולא הדר ביה&quot; (מסכת בבא בתרא דף ג ע&quot;ב).<br /><br />אגב, גם כיום שרי הממשלה הם אלו הממנים רו&quot;מ מתוכם בהסתלק הקודם.","125","","3647","True","True","False","","171","95.86.116.215","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34467","34449","המלך הראשון מת וזה יותר מחפיפה","11/05/14 23:36","יא אייר","תשע&quot;ד","23:36","ברוך יערי","אם נשווה את הגמרא למצב של היום.<br />זה כמו שראש הממשלה נרצח או התמוטט באירוע מוחי.<br />ולא רק כחפיפה במהלך בחירות.<br />הרי המלך הוקדם מת, ולמעשה אין כיום כלל מלך.<br />ומכיוון שהחליטו שהוא יהיה מלך, אע&quot;פ שלא היתה הכתרה, לכאורה כל הסמכויות יהיו שלו ולא רק חלקיות.<br />כי הרי אין כרגע מישהו שמחזיק אצלו סמכויות אלו.<br />ויתכן שמשם כך היה צד שברגע שאימנו עליו כבר ימנו לו את שנותיו למלך.","457","","3647","True","True","False","","105","31.44.131.86","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34472","34467","משיחת המלך","12/05/14 00:28","יב אייר","תשע&quot;ד","00:28","הכהן","מדובר במלך שצריך משיחה וקודם לכן אין לו דין מלך כלל, אך כיון שהוחלט למנותו יש לו דין למלוך על ידי משיחה, ואף שאין לו עדיין בפועל דין מלך, ויתכן שאין לו שום סמכות לומר דיעות ולהחליט החלטות, מ&quot;מ חשיב שכבר עמד למלך, משום שיש לו דין למלוך ע&quot;י משיחה מכח החלטת העם או השרים. דרך אגב, הרמב&quot;ן בפס' שום תשים עליך מלך שואל היאך יש מצוה למנות &quot;מקרב אחיך&quot; ולא גר, והרי דרשו חז&quot;ל מהפסוקים שאין ממנים אלא עפ&quot;י נביא, ואת מי שירצה ה' - ימנה למלך. וכתב דכשאין נביא ממנים העם, וכאן מבואר שבאופן שאין נביא, ממנים השרים, ואולי כיון שהשרים מיצגים את העם, נחשב הדבר כמינוי של העם.","453","","3646","True","True","False","","83","164.138.117.69","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34473","34472","במסכת הוריות דף יא ע&quot;ב","12/05/14 01:00","יב אייר","תשע&quot;ד","01:00","דוד כוכב","במלכי ישראל ומלך בן מלך שנמשחים באפרסמא דכיא מסתבר שאין המשיחה מעכבת. ובזה איירי כאן.<br /><br />לשון הרמב&quot;ם הלכות מלכים א הלכה ג: &quot;אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא&quot;.<br />ופירשו המפרשים 'בתחילה' - להוציא מלך בן מלך. ובזה איירי רש&quot;י שמינוהו שרים, שהרי צריך לשער בו שראוי הוא להיות ממלא מקום אבותיו.","125","","3646","True","True","False","","129","95.86.116.215","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34476","34473","מלך שאינו בן מלך","12/05/14 05:20","יב אייר","תשע&quot;ד","05:20","הכהן","רש&quot;י ד&quot;ה דאימנו איירי במלך שאינו בן מלך, רק לאחר מכן העמידה הגמ' במלך בן מלך. אם המשיחה אין מעכבת במלכי ישראל מדוע אינו מלך כשנמנו עליו, ומדוע באמת אין מונים לו. ובפשטות המשיחה מעכבת, כי היא החלת חלות המלכות עליו.","453","","3646","True","True","False","","89","164.138.117.69","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34480","34476","לא בהכרח","12/05/14 08:48","יב אייר","תשע&quot;ד","08:48","דוד כוכב","ברש&quot;י ד&quot;ה דאימנו לא מפורש במה איירי, ואפשר להעמיד בכל גווני, בישראל או בבן מלך כבהמשך. שוב מצאתי שכך כתב בשו&quot;ת יד אפרים סימן ב:<br />&quot;אמנם, זה לא מדובר רק בתחלת המינוי, אלא גם בירושה יש צורך בהסכמת הצבור. ראה ר&quot;ה (ב' ב'). בענין ר&quot;ה למלכים, שבמלכי ישראל מונים מניסן ושם: דאימנו עליהו מאדר ומלך בן מלך הוא, ודברי רש&quot;י (ד&quot;ה דאימנו עליה): &quot;נמנו וגמרו השרים למנותו&quot;, וזה מתיחס גם על בן מלך ראה שם&quot;.<br />קרוב מאוד לזה כתבו בשו&quot;ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן יב. והמהר&quot;ם שיק יו&quot;ד תשובה רכח.<br />מדבריהם עולם שנוסף להסכמת השרים צריך את הסכמת הציבור. וכדברי הגר&quot;א שבלא הסכמת הציבור את זה מלך אלא שליט - אם שולט בפועל בכח.<br /><br />'אימנו' אינו שמינוהו בפועל, אלא שנמנו במנין להכריע והוחלט שהוא אשר יהיה המלך אחר המלכתו, ועדיין לא יצא טבעו בעולם. מצב של &quot;אין מלך בישראל&quot; אפשרי. לא קיימת בעיה 'משפטית' של 'חלל שלטוני'.<br />וכך הוא לשון חידושי הרשב&quot;א: &quot;דאפילו מלך בן מלך דוקא מיום עמידתו ולא מיום מינויו&quot;. כלומר שמינויו אינו עמידתו במלוכה. ולמרות שמינוהו, הוא עדין לא לקח את מושכות השלטון לידיו. וכך יש לפרש גם את לשון רבינו חננאל: &quot;אף על גב שהסכימו והמליכו מאדר&quot;, שלמרות שהמליכוהו, הוא טרם נכנס לתפקידו.","125","","3646","True","True","False","","149","95.86.116.215","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34542","34480","מינוי מלך","13/05/14 07:47","יג אייר","תשע&quot;ד","07:47","הכהן","לפי מיקומו של הד&quot;ה ברש&quot;י הוא מדבר על מלך שאינו בן מלך. אמנם כיון שבגמ' מבואר שגם במלך בן מלך ישנו מושג של אימנו עליה ועדיין אינו מלך ומן הסתם גם בזה יפרש רש&quot;י כי הכוונה אימנו עליה היינו השרים, מוכח שגם בבן מלך שייך ענין זה, וצ&quot;ל שזהו במקום שיש נידון מי מהבנים ימשיך את האב. אמנם חייב להיות שישנה גם שעת משיחה או הכתרה שקודם לה אינו מולך בפועל, כי אם לא כן מהי שעת חלות המלכות.<br />מפשטות דברי רש&quot;י משמע שאין צריך עוד הסכמה של העם, אלא השרים הם הקובעים דאל&quot;כ היה לרש&quot;י לומר אימנו עליה - השרים והעם.","453","","3645","True","True","False","","57","164.138.117.69","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34590","34542","יחי המלך","14/05/14 11:58","יד אייר","תשע&quot;ד","11:58","דוד כוכב","הבנתי טענה זו. על כך השבתי שברישא לא דובר דוקא במלך שאינו בן מלך אלא על מלך סתם - כלומר על כל מלך - גם מלך בן מלך. אמנם אילולא חידוש הסיפא היינו סוברים שברישא היה מדובר רק במלך שאינו בן מלך.<br />מכל מקום אין זה משנה כל כך כי גם בסיפא במלך בן מלך נאמר בגמרא &quot;דאימנו עליה מאדר&quot;, וכיון שרש&quot;י לא ביאר פה פירוש אחר הרי שעומד על מקומו ביאורו שברישא למילים &quot;דאימנו עליה&quot; - &quot;נמנו וגמרו השרים למנותו&quot;, (מה שכתבתי זה קצת יותר חזק מהטענה: 'ומן הסתם גם בזה יפרש רש&quot;י').<br /><br />באשר לשאלה &quot;מהי שעת חלות המלכות?&quot;. לטענתי במלכות אין חלות כמו למשל בהקדש או תרומה, מלכות היא מציאות. וכל עוד המלך קיבל על עצמו ולא התחיל בהנהגות של מלכות ושלטון הוא עדיין אינו מלך, ולא ניתן למנות אז לשנות מלכותו. לכן אין הכרח לומר שמדובר רק כשיש יורש נוסף ושיש משיחה היוצרת חלות.<br /><br />באשר לטענה 'מפשטות דברי רש&quot;י משמע שאין צריך עוד הסכמה של העם'. האחרונים דלעיל הבינו להיפך, שמינוי השרים הרי מבואר בגמרא שהוא עדין אינו גומר את המלכות. ואותה הכתרה היוצרת חלות של המלכות היא היא הסכמת העם. וכמו שהיה בשאול (שמואל א' י, כד) &quot;וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ&quot;.","125","","3644","True","True","False","","93","95.86.68.209","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34594","34590","האם מותר לבזותו מבלי להיות מורד במלכות?","14/05/14 16:20","יד אייר","תשע&quot;ד","16:20","קותי","והאם מותר לו לרחוץ בפרהסיה מבלי לעבור כדי שתהא אימתו עליך<br />לשם גילוי נאות אני דמוקרט מובהק שאינו תומך בכל שלטון מלוכני מכל סוג שהוא<br />ראה אברבנאל","217","","3644","True","True","False","","239","79.182.0.99","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34599","34590","החלטת העם או התנהגות המלך","14/05/14 23:44","יד אייר","תשע&quot;ד","23:44","הכהן","לעיל כתבת כי התנהגותו בפועל כמלך היא התחלת המלכות, ואילו עכשיו אתה כותב כי הסכמת העם מחשיבה אותו למלך.","453","","3644","True","True","False","","62","164.138.117.69","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34597","34594","המלך יחליט איך לטפל במבזיו ובמתנגדים לו","14/05/14 20:53","יד אייר","תשע&quot;ד","20:53","דוד כוכב","האברבנל אינו חולק על מצוות התורה שהבאת, הוא רק כתב שהוא חולק על הרמב&quot;ם ולדעתו את מקום המלך לכל תפקידיו יכולה למלא הסנהדרין.<br />קיימת אגב מחלוקת אם נשיא (הוא נשיא הסנהדרין, כרבן גמליאל וכרבי) שמחל על כבודו אין כבודו מחול, כמו במלך.","125","","3644","True","True","False","","104","95.86.68.209","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34609","34599","יש פה שתי אפשרויות","15/05/14 11:51","טו אייר","תשע&quot;ד","11:51","דוד כוכב","התנהגותו בפועל - זה מה שאני הבנתי בסוגיה. גם &quot;דינא דמלכותא&quot; תלוי רק במי ששולט בפועל.<br />הסכמת העם - זה מה שכתבו אותם האחרונים.<br />גם אפשר שלרוב הא בהא תליא.","125","","3643","True","True","False","","85","95.86.68.209","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34689","34609","ראיה לדברי","20/05/14 02:54","כ אייר","תשע&quot;ד","02:54","דוד כוכב","בירושלמי מסכת ראש השנה פרק א ה&quot;א: &quot;כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט&quot;.<br />כלומר שכשהיה בורח לא שימש בפועל כמלך לכן דינו היה להביא קרבן כהדיוט.<br />וכ&quot;כ ר' אלחנן בקובץ הערות סימן לז:<br />&quot;וכן יש להסתפק להיפוך, אם על פי דין תורה הוא מלך, והורידוהו שלא כדין, שמרדו עליו, אם יש לו דיני מלך, או דכיון דבפועל אינו מלך, פקע דינו, דאין מלך בלא עם. וד&quot;ז מפורש בירושלמי הוריות (פ&quot;ג [ה&quot;ב (ט&quot;ו ע&quot;ב)]), דכל אותן ששה חדשים שברח דוד מפני אבשלום, בשעירה היה מתכפר כהדיוט, אף שמרידת אבשלום היתה שלא כד&quot;ת&quot;.<br />(ואמנם כתב בשו&quot;ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן שיב בהערה: &quot;לאו למימרא דאז לא היה לו דין מלך כלל. אלא מאחר דדין שעיר תלוי במי שאינו ע&quot;ג אלא ה' אלקיו. ומאחר שהי' נרדף ומתירא מאבשלום בע&quot;כ יש ע&quot;ג שררה&quot;. אלא שגם לדבריו, מי שיש ע&quot;ג שררה זה מבטל אותו ממציאות של מלך ממש). <br /><br />דומה לזה בבמסכת סנהדרין דף קז ע&quot;ב: &quot;בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים, וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים וגו' והני ששה חדשים - לא קחשיב, שמע מינה נצטרע&quot;.","125","","3638","True","True","False","","224","95.86.70.15","0","34439","ראש השנה|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);