var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34136;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34136","0","ביצה בליל הסדר מניין?","20/04/14 15:38","כ ניסן","תשע&quot;ד","15:38","קותי","ממתי החלו לשים ביצה בקערת הסדר? <br />האם זה קיים בכל העדות ? <br />מדוע יש לאכול ביצה לסימן אבל ? מדוע אין סימני אבל בשאר המועדים?","217","","3665","True","True","False","","1027","79.178.137.218","0","0","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("34137","34136","&quot;..הבשולא הוא כנגד החגיגה אף שאינו בשר..","20/04/14 15:59","כ ניסן","תשע&quot;ד","15:59","יהודי_קדום","<b>שו&quot;ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קנו </b><br /><br />בענין אכילת הביצה שהיא למנהגנו בשני התבשילין בליל הפסח פורים תשט&quot;ו. מע&quot;כ ידידי תלמידי הרה&quot;ג ר' אפרים גרינבלאט שליט&quot;א. <br /><br />הנה בדבר הביצה שהיא באה בסדר ליל פסח בחשבון השני תבשילין מפורש בגמ' /פסחים/ דף קי&quot;ד שהב' תבשילין הוא אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ואף שאמר זה רב יוסף שמצריך ב' מיני בשר דוקא מ&quot;מ משמע שליכא מאן דפליג בזה ואף ר' הונא וחזקיה ורבינא שלא מצרכי שני מיני בשר הוא זכר לחגיגה דהא מר' הונא וחזקיה שלא מצרכי בשר כלל חזינן דאף שאחד מהן ודאי הוא לפסח ומ&quot;מ הוא גם בתבשיל אחר לדידהו א&quot;כ אף לרבינא שמצריך גרמא שהוא בשר כפרש&quot;י ורשב&quot;ם נמי <b>הבשולא הוא כנגד החגיגה אף שאינו בשר</b>, וגם הא לא שייך לאבלות. וכן מפורש בר&quot;ן שם שכתב כולהו אמוראי מודו דטעמא דב' תבשילין משום הכי הוא. ומה שהב&quot;י /או&quot;ח תעג/ בשם הכל בו כתב שהוא זכר לאבלות בית המקדש הוא רק טעם על מה שבחרו בביצה ולא החמירו לעשות שני מיני בשר שהוא לצאת ידי כו&quot;ע וגם מחמת שהרמב&quot;ם בפ&quot;ח מחו&quot;מ ה&quot;א פסק כר' יוסף ועיין בב&quot;ח שעמד בזה, ותירץ הכל בו שהוא משום שאיכא עוד טעם משום אבלות אף שלא תקנו חכמים בשביל זה מ&quot;מ הוא טעם להכריע להנהיג שתהיה ביצה, אחד משני התבשילין, כי לא רצו להנהיג להוסיף בשביל זה על תקנת חכמים להצריך ג' תבשילין וזה ברור ולא כדמשמע מדבריך שפליגי בטעם תקנת תבשיל שני אם הוא בשביל זכר לחגיגה או בשביל אבלות דליכא בזה פלוגתא דלכו&quot;ע טעם אבלות אינו טעם מדינא אלא מנהג בעלמא שלכן נהגו בביצה. <br />והנה לענין אכילה הא בב&quot;ח וט&quot;ז שם /או&quot;ח תעג/ איתא שמנהג אשכנז היה שלא לאוכלם משום שנהגו לצלותם ואין אוכלין צלי אפילו ביצה צלויה אבל מהרש&quot;ל סובר שמדינא דגמ' צריך לאוכלם מכיון שהוא לזכר אכילת פסח וחגיגה והט&quot;ז אף שהסכים למנהג אשכנז לענין הזרוע שהוא זכר לפסח שלא יאמרו שהקדיש לפסח שהוא כ&quot;ש מהגבהה כשאוכל ואומר זכר לפסח שיש לחוש אף כשהוא מבושל, הסכים שהביצה נאכלת כיון שהוא גם סימן לאבלות וכוונתו שלכן לא יאמרו שהקדיש לחגיגה כדחששו בזרוע, דאין לפרש שרק מצד זה יש לאכול דהא משום זכר לחגיגה היה לן להצריך לאכול אבל מפני שהיה קצת חשש אף בביצה שאין שייך לקרבן כיון שהובאה בשביל זכר לחגיגה אבל כיון שיש עוד טעם בשביל אבלות לא ניכר כ&quot;כ שהוא לחגיגה ואין לחוש. ו.......<br /> ואולי כיון שיש מקומות שנוהגין כאנשי אשכנז שאין אוכלין לכן כתב מותר מפני שאין זה חובה כ&quot;כ. ומה שכתב בסעיף ט' שאין בזה שום מצוה הוא על מה שנהגו לאכול הרבה ביצים בליל הסדר זכר לחורבן כמו שמפרש הט&quot;ז /או&quot;ח/ בדברי הרמ&quot;א דסי' תע&quot;ו, ע&quot;ז כתב הח&quot;א שאין בזה שום מצוה מטעם דכן סובר הגר&quot;א שם שכתב ע&quot;ז ולי נראה הטעם מפני שעושין אותו זכר לחגיגה שלכאורה הא הוא רק על הביצה דשני התבשילין ומה שייך להרמ&quot;א אבל כוונתו לחלוק על המנהג הזה דבא זה ממה שאוכלין הביצה דמהשני תבשילין שהיו סבורים שהוא מטעם האבלות כדסובר הט&quot;ז ....<br /> ועיי&quot;ש בח&quot;א סעי' ו' שכתב <b>טעם אחר במה שבחרו בביצה דבלשון תרגום היא ביעא ורוצה לומר דבעי רחמנא ופרקינן ולא כתב כלל טעם אבלות, משום דמשמע ליה שהגר&quot;א חולק גם על עיקר הטעם דאבלות אף שכתב זה הב&quot;י בשם הכל בו. עכ&quot;פ גם הח&quot;א סובר שיש מצוה קצת להנוהגין לאוכלה ורק בביצים אחרים ליכא שום מצוה אף במקום שנוהגין </b>ידידו, משה פיינשטיין.&quot;<br /><br /><br />                      .","233","","3665","True","True","False","","301","79.183.16.23","0","34136","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("34150","34137","זה אומר שהמנהג שלנו בסדר","21/04/14 22:18","כא ניסן","תשע&quot;ד","22:18","קותי","אבל איך זה קרה ששני תבשילים הפכו לביצה וזרוע?<br />מדוע אוכלים בפסח זכר לחורבן. ?<br />למה לא בסוכות?<br />ראיתי בספר הליכות תימן של הרב קפאח <br />שנהגו שני מיני בשר על הקערה זכר לקורבן פסח ולחגיגת יד <br />וביצה לילד המקשה <br />לאחר מכן ביצה לכל אחד וגם ליליד המקשה <br />לא מוזכר זכר לחורבן <br />ברמב&quot;ם אין זכר לביצה","217","","3664","True","True","False","","209","79.178.137.218","0","34136","ביצה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);