var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34050;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34050","0","שאלה לגבי הגדת ליל הסדר","13/04/14 18:52","יג ניסן","תשע"ד","18:52","עלי","התנאים דרשו כמה מכות קבלו המצרים במצרים ועל הים, עד 250 מכות, ובזה קיימו את האמירה 'וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח'.
נראה שאצלם 'לספר' היה משמע גם 'לספור'. האמנם הסבר זה אכן הגיוני ?.
האם הסבר כזה מופיע במפרשים, אם כן היכן ?","209","","3671","True","True","False","","1339","194.114.146.227","0","0","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34052","34050","עיין במהדורה הביקורתית שהוצאתי:)","14/04/14 06:55","יד ניסן","תשע"ד","06:55","אברם העברי","ודעת לנפשך ינעם, שכן כל קטע זה אינו אלא תוספת, שאינה נמצאת למשל בנוסח ההגדה של הרמב"ם - ראה כאן:
הגדה של פסח - המהדורה הביקורתית

ולעצם שאלתך - היכן כתוב שהם עשו כך כדי להרבות בסיפור יצי"מ?!
אני מכיר שני הסברים ידועים לדרשות הללו -
האברבנאל - "בקשו התנאים הללו להוסיף על מניין המכות כל מה שאפשר להם למצוא סמך מן הכתוב, כדי להורות לנו שבכל הניסים שאנו רואים שהקב"ה עושה לנו, יש בהם עוד, וכמה נסתרות ונעלמות מעינינו והוא יודע לבדו"
בשם הגר"א - "יש לומר, דלכן חשוב הענין להרבות מספר המכות שהיו במצרים כדי שיהיו בכלל "כל המחלה אשר שמתי במצרים", סכום מרובה, וה' יתברך לא ישים עלינו"

חג שמח!","432","","3670","True","True","False","","101","95.86.79.116","0","34050","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34065","34050","עוד שאלה, קיבלתי היום בדוא"ל","14/04/14 11:34","יד ניסן","תשע"ד","11:34","דוד כוכב","שאלה:
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו.." ולא והיא שעומדת. וכי חשבו שבתקופה כלשהיא הקב"ה לא יעמוד לצד העם היהודי!?

תשובה:
אומר מרדכי לאסתר (ד, יד):
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
יש פה איזו סתירה.
מצד אחד קיים ביטחון מלא שהקב"ה ימלא הבטחתו, רווח והצלה יעמוד ליהודים, ואין שום חשש סכנה לעם ישראל ח"ו.
מצד שני מדובר במצב של פיקוח נפש המתיר לאסתר להאסר לביתה ולהסתכן בנפשה.

אלא שמשום כך אמרינן והיא שעמדה בלשון עבר.
חזינן שלא כיזב הקב"ה בהבטחתו וחזקה שכך גם יהיה להבא.
ואעפ"כ לעתיד מצווים אנו שלא לסמוך על הבטחה זו, כדברי יעקב אבינו (בראשית לב, יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ - לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו (רש"י).
"שמא מת לא חיישינן, שמא ימות חיישינן" (מסכת גיטין דף כח ע"ב).","125","","3670","True","True","False","","117","95.86.125.208","0","34050","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34066","34050","ולעצם השאלה, לספר אינו לספור","14/04/14 11:44","יד ניסן","תשע"ד","11:44","דוד כוכב","ובלשון חז"ל מצויה המילה למנות, לא לספור.","125","","3670","True","True","False","","88","95.86.125.208","0","34050","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34088","34065","מי שאינו יודע לשאול עדיף שישתוק","17/04/14 10:26","יז ניסן","תשע"ד","10:26","קותי","שאלה חסרת טעם וריח
שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו וכו'
לא תמיד מצילנו מידם לך קרא בתולדות ישראל
הקיום הלאומי אניו מחפה על האובדנים שהעם חווה לדורותיו
הכאב נשאר","217","","3667","True","True","False","","203","79.178.15.20","0","34050","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34082","34066","קראו את ביאורו של השפת אמת","17/04/14 00:10","יז ניסן","תשע"ד","00:10","איתן","רבינו השפ"א עמד על החשבון הזה, עשר במצרים וחמישים על הים - ארבעים במצרים ומאתים על הים - חמישים במצרים ומאתים וחמישים על הים, וביחד עם עשר המכות עצמן ועוד שלול של דצ"ך עד"ש באח"ב עולה ביחד 3+10+10+50+40+200+50+250=613
ואלו דבריו (בתרגום חופשי) בשנת תרמ"ז
"ומאחר שמצינו תרי"ג מצוות שהן עצות לקיים התורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש בכמה מקומות "תרי"ג עיטין" - ממילא יש תרי"ג מיני התנגדויות, ושעל זה היה צריך את חילוקי המכות האלה"
ע"ש עוד.
(בשנת תרל"ט כבר אמר את הרעיון הזה אך בקיצור נמרץ)
בשפת אמת הוצאת אור עציון נתנו כמה מראי מקומות בזוהר לתרי"ג העצות (ח"ב דף צ"ו ע,ב וצ"ז ע"ב, ח"ג דף ר"ב ע"א), אני אפנה דוקא לדבריו של הנשר הגדול הרמב"ם בסוף הלכות תמורה שבסוף ספר הקרבנות "ורוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים."","123","","3667","True","True","False","","312","95.86.64.203","0","34050","ביצה|יד ע"א",""),new Message("34089","34088","למד את משמעות המילה לְכַלּוֹת","17/04/14 11:10","יז ניסן","תשע"ד","11:10","דוד כוכב","וחמתך שבמועד תשכך ותכלה.

אני קיים משמע עם ישראל חי ","125","","3667","True","True","False","","151","95.86.125.208","0","34050","ביצה|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);