var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33980;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33980","0","על אי-הסדר בסדר העבודה - חמש הטבילות","08/04/14 22:42","ח ניסן","תשע&quot;ד","22:42","אברם העברי","בפרשת השבוע (אחרי מות) מוצג סדר העבודה ביו&quot;כ, שנראה אכן מסודר ויפה. <br />אלא שכידוע חז&quot;ל קבעו כי פסוק כג לא נאמר על הסדר ויש להעבירו קדימה, ולפי הסברו של רב חסדא הדבר נעשה מאילוץ לפיו הלכה למשה מסיני (&quot;גמירי&quot;) שישנן <b>חמש </b>טבילות לכה&quot;ג, בעוד שלפי סדר הפסוקים ישנן רק <b>שלוש</b>.<br /><br />לסיכום דעת חז&quot;ל, דעת הרמב&quot;ן החולק על חז&quot;ל, ובעיקר <b>חידושו המפתיע של הרב מרדכי ברויאר</b> השופך אור חדש על כל פרק טז ועל דברי חז&quot;ל - ראו כאן:<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/04/order-and-dis-order/'>נאמרה על הסדר - על אי-הסדר בסדר העבודה</a><br /><br />ובסוף הדברים שם צירפתי גם וורט לליל ה<b>סדר</b>, ולשומע ינעם:)","432","","3674","True","True","False","","1081","212.76.103.23","0","0","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33981","33980","לאחר שקראתי שם הכל אני ממליץ","09/04/14 00:48","ט ניסן","תשע&quot;ד","00:48","יהודי_קדום","לעיין בדף לב. וללמוד את רש&quot;י שם.<br /><br />לפני כן נזכיר: <br /><br /><b>1. </b> בכל לבישה הייתה טבילה. סה&quot;כ חמש טבילות.<br /><b>2.</b> לפני כל טבילה ואחריה היה קידוש ידיים ורגליים והרי לנו סה&quot;כ עשרה קידושים.<br /><b>3.</b> להלן חמש העבודות וסוג הבגד שלבש הכה&quot;ג בעבודת יום הכפורים: <br />תמיד של שחר בבגד זהב (בב''ז),<br />פר ושעיר וקטורת בבגדי לבן, <br />הקרבת אילו ואיל העם בב''ז. <br />הוצאת הכף והמחתה בב''ל. <br />הקרבת המוספים ותמיד של בין הערביים בב''ז. <br /><br /><b>רש&quot;י שם:</b><br /><b> לא משכחת בהן אלא שלש טבילות.</b><span class='lightYellow'><b> אחת לתמיד של שחר ואחת בינו ובין עבודת היום כולה עם הוצאת כף ומחתה ואחת בין הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ועמהם המוספין ותמיד של בין הערבים לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה והוצאתן תפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים הרי חמש תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב על המזבח החיצון הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ומוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב:</b></span>","233","","3673","True","True","False","","186","79.176.133.52","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33998","33980","סיוע לתשובת המשקל","09/04/14 18:52","ט ניסן","תשע&quot;ד","18:52","דוד כוכב","הצצתי ברפרוף במאמר שהפנית אליו במאמר הנ&quot;ל, ורק הערה: לא רק בקבלה, גם בגמרא מוזכר שֶׁשֵּׁם הויה הוא מידת הרחמים ושם אלקות הוא מידת הדין, במסכת ברכות דף ס ע&quot;ב:<br />&quot;חייב אדם לברך [על הרעה כשם שמברך על הטובה]... מאי קרא? ... רבי שמואל בר נחמני אמר: מהכא - בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר; <span class='blue'>בה'</span> אהלל דבר - זו מדה טובה, <span class='red'>באלהים </span>אהלל דבר - זו מדת פורענות&quot;.","125","","3673","True","True","False","","136","95.86.125.189","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33983","33981","לא זכיתי להבין מה הוסיף הציטוט הנ&quot;ל","09/04/14 06:27","ט ניסן","תשע&quot;ד","06:27","אברם העברי","של רש&quot;י להבהרת\\פתרון הבעיה?","432","","3673","True","True","False","","61","212.76.103.23","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33984","33983","דבריי רק באו להמליץ על הכנה מקדימה","09/04/14 06:43","ט ניסן","תשע&quot;ד","06:43","יהודי_קדום","ותו לא!<br />לדעתי נצרכת הכנה לפני שקוראים ש״גמירי״ היא אמצעי ליישב ׳אי סדר׳ בפסוקים. <br />הכנה זו נמצאת ברש״י.","233","","3673","True","True","False","","116","37.26.148.157","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33985","33984","אהה הבינותי...","09/04/14 08:03","ט ניסן","תשע&quot;ד","08:03","אברם העברי","אז אני ממליץ, אם כבר, <b>לקרוא את הפסוקים</b> לפני שקוראים את רש&quot;י...<br />אפשר להיעזר גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://i2.wp.com/ivri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/Seder_Haavoda.png'>בתרשים הזה</a> שיצרתי, בבחינת והיו עיניך רואות.","432","","3673","True","True","False","","47","194.56.215.66","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33987","33985","לשמחתי אני מכיר היטב את הפסוקים ואת מסכת","09/04/14 09:50","ט ניסן","תשע&quot;ד","09:50","יהודי_קדום","יומא (בבלי וירושלמי).<br />וכדאי גם לעיין ביומא ירושלמי פ&quot;ז ה&quot;ב (משם דברי הרמב&quot;ן מה שלדעתך חולק על רש&quot;י. ואינו כך לדעתי (ונכון שהבנת המילה 'אבל' בדברי הרמב&quot;ן כמשמעותה בימינו יכולה להטעות את הקורא)):<br />הנה:<br /><b>תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ז הלכה ב:</b> <br />&quot;א&quot;ר אלעזר יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן ואי זו זו זו הוצאת כף ומחתה א&quot;ר יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה <b>שהוא לאחר תמיד בין הערבים</b>: &quot; והנה כך רואים שזו דעת הירושלמי.<br /><br />לכן לא הייתי רץ לומר כדבריך שהרמב&quot;ן &quot;מנסה <b>לתת </b>טעם <b>שונה </b>לבעיה...&quot; - הוא מביא ולא נותן או חולק. כנלע&quot;ד.<br /><br />אתה כותב : &quot;עפ&quot;י חז&quot;ל, לעומת זאת, <b>סדר העבודה משתבש</b> [ההדגשה במקור י.ק.] – שכן במקום לסיים את כל העבודה בבגדי לבן, 'דוחפים' לקראת הסוף את עשיית העולה וגורמים לכה&quot;ג לעבור לבגדי זהב, ואז מחזירים אותו לבגדי לבן רק כדי להוציא את הכף והמחתה – ואז שוב חזרה לזהב…&quot; (אני משאיר בצד את הניסוח שאינו נוח לי).<br /><br />ברור שכל &quot;הבעיה&quot; (כהגדרתך) הייתה נמנעת אם התורה הייתה כותבת מתי ובאיזה שלב על הכה&quot;ג להוציא את הכף ואת המחתה.<br /><br />עתה הוסף לכך גם את אילוצי המציאות:<br /><br />לא סביר שאחרי הקטרת הקטורת הכה&quot;ג מוציא את הכף והמחתה שהרי הקטורת בוערת!<br />גם לא סביר לומר שהכה&quot;ג ממתין עד תום בעירת הקטורת כדי להוציא את הכף והמחתה משום שבכך היה גורם לחשש שמא אירע לו משהו, ולכן ודאי מיהר לצאת מיד אחר ההקטרה.<br /><br />עתה הוסף לכך גם את 'אילוצי' התורה האומרת בפירוש שהכה&quot;ג נכנס שוב לקדש הקדשים  וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת-בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל-הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם<br /><br />ותקבל: <br />הכהן הגדול השאיר מיד אחר ההקטרה את הכף והמחתה, <br />פנה להמשך העבודה  <br />ואחר כך חזר שוב לקדש הקדשים כדי להוציא משם את הכף והמחתה.<br /><br />ומכאן מסקנת הגמרא שיש <span class='bordeaux'><b>חמש </b></span>טבילות (ולא שלוש) <span class='bordeaux'><b>ועשרה </b></span>קידושין (ולא שש).<br /> (שהרי ביציאת הכה&quot;ג לאחר ההקטרה הוא טובל ומקדש שני קידושין בהחליפו לבגדי זהב לעבודת אילו ואיל העם  ושב וטובל ומקדש שני קידושין בהחליפו לבגדי לבן סה&quot;כ נוספו:  שתי טבילות וארבעה קידושין).<br /><br />                                                                             .","233","","3673","True","True","False","","143","79.176.133.52","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33989","33987","תודה + הערה חשובה","09/04/14 10:10","ט ניסן","תשע&quot;ד","10:10","אברם העברי","קודם כל תודה על ההפנייה לירושלמי - לא ידעתי על כך!<br />עכשיו לגבי &quot;הבעיה&quot; ו&quot;שיבוש&quot; סדר העבודה - <br />הטענה שלי היא פשוטה - הוצאת הכף והמחתה <b>כלל אינה חלק מסדר העבודה</b> לפי התורה (מעבר לעובדה, עליה כתבתי בפוסט, שהכף כלל אינה נזכרת בתורה!)<br />עכשיו, איך הוציאו את הכף והמחתה זו אכן שאלה טכנית מעניינת - אבל ישנן עוד בעיות טכניות רבות, המופיעות במס' יומא (למשל בעיית היציאה מדרום הגורמת לבגדיו הלבנים להתלכלך מאפר המנורה...).<br /><br />יתירה מכך - עפ&quot;י התורה, הכניסה היא <b>לאהל מועד</b>, לא לקדש הקדשים!<br />וּבָא אַהֲרֹן <b>אֶל אֹהֶל מוֹעֵד</b> וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ<br />אהל מועד הוא מה שנקרא ההיכל בביהמ&quot;ק, ובכניסה אליו היה גם הכיור (אולי שם הוא רחץ את בשרו) - מה רע בכניסה לשם לצורך פשיטת הבגדים, רחיצה ולבישת בגדי הזהב?","432","","3673","True","True","False","","104","194.56.215.66","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33991","33989","מה שאצלך טענה שהוצאת הכף והמחתה","09/04/14 11:49","ט ניסן","תשע&quot;ד","11:49","יהודי_קדום","&quot;כלל אינה חלק מסדר העבודה לפי התורה&quot; (כדבריך)  אצל הירושלמי זו עבודה ממש:<br />&quot;א&quot;ר אלעזר יש לך <span class='bordeaux'><b>עבודה </b></span>אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן ואי זו זו <span class='bordeaux'><b>זו הוצאת כף ומחתה</b></span>.<br />וכן למדים גם בבלי בלשון אחר וגם כדי שנקבל חמש טבילות. ע&quot;ש.<br /><br /><br />ומה שכתבת שהכף לא מוזכרת בתורה ראה מציאותה ההכרחית שם ב יומא בבלי ריש מז. במשנה (&quot;הוציאו לו את <b>הכף.</b>...&quot;) ומה שאומרת שם הגמרא (ועל הקשיים הטכניים ראה שם תוס' ד&quot;ה הוציאו) ועוד ראה בדף מט: . אמנם חסר משהו בדבריי כאן לגבי הכף ובע&quot;ה ובנ&quot;ד אולי אביאנו.<br /><br />לשאלה לאהל מועד האם הוא קדש הקדשים או ההיכל.<br />כאן דוקא כן נעזר בפעולה שאיננה עבודה: פשיטת הבגד.<br />נראה את הפסוק: &quot;וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם&quot;<br />הגמרא ביומא  מוסיפה את הוצאת הכף והמחתה ומגיעה למסקנה <span class='bordeaux'><b>שבפסוק זה</b></span> אהל מועד אינו ההיכל (שכך הכוונה בד&quot;כ)  אלא הוא קדש הקדשים.","233","","3673","True","True","False","","163","79.176.133.52","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("33999","33998","היינו הך","09/04/14 19:02","ט ניסן","תשע&quot;ד","19:02","אמלתראות","","267","","3673","False","True","False","","190","66.128.7.111","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34000","33998","סיועך סייעא צריך:)","09/04/14 19:32","ט ניסן","תשע&quot;ד","19:32","אברם העברי","אם אתה מתכוון <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/02/breuer-aspects-method/'>למאמר על שיטת הבחינות</a> - זה דורש עיון מעמיק הרבה יותר מהצצה ברפרוף.<br />לגבי שמות האלוקות - ידעתי, בני, ידעתי, ואף רש&quot;י משתמש בכך מדי פעם והוא אינו חשוד על הקבלה... אבל ישנן מס' בעיות בהתבססות על שמות האלוקות כבחינות שונות:<br />א) החלוקה הזו נדירה במדרשי חז&quot;ל, ובוודאי אינה שיטה אצלם (אגב, נקטת כשגרא דלישנא במושג &quot;מידת הרחמים\\דין&quot; - שלא נזכרה במדרש שהבאת: שם מדובר על &quot;מדה טובה\\פורענות&quot;, וזו לא רק סמנטיקה).<br />ב) בהרבה מקומות בתורה זה לא מסתדר.<br />ג) בתרגום השבעים + בחומש השומרוני ישנם עשרות רבות של חילופי שמות (ה'&lt;&gt;אלקים) ואם לפחות חבלק מהם הצדק עמם, הרי שלא ניתן לבסס על כך &quot;שיטה&quot;.","432","","3673","True","True","False","","79","95.86.119.27","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34001","34000","אין אלו טענות","09/04/14 20:39","ט ניסן","תשע&quot;ד","20:39","דוד כוכב","א) האם מאמרי חז&quot;ל מקבלים את חשיבותם רק לאחר כפילותם ושילושם?<br />ב) ראוי לחפש תשובה לכל קושיה שבכל מקום. מכל מקום מילים שונות כל כך יש להן משמעות שונה וצריך להבינה.<br />ג) לא הבנתי את הטענה. הפרשנות היא של תמיד ניסיון פרשנות לנוסח האותנטי. גם לו יצוייר שחלו שיבושים מועטים, בודאי שאין בזה סיבה שלא לנסות לבאר את הנוסח הקיים. נוסח המסורה הוא נוסח שעבר בדיקה מדוקדקת של מקצוענים, להבדיל מנוסחים מקריים שנתגלו שניכר מתוכם בפעמים רבות ניסוח עממי ולא מדוקדק. השומרונים עיוותו במתכוין את נוסחם, כך שהם אפילו לא ניסו לשמר בדווקנות על הנוסח.","125","","3673","True","True","False","","98","95.86.125.189","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34005","34001","אענה בקצרה כי זה בכל זאת פורום הדף היומי","09/04/14 21:55","ט ניסן","תשע&quot;ד","21:55","אברם העברי","ולא פורום פרשנות המקרא:)<br />א) לא, אלא אם כן בא מאן-דהוא וטען שמדובר בשיטה כוללת, שעיקרי אמונה תלויים בה - אבל אתה חייב לקרוא את שיטתו של הר&quot;ב בכדי להבין עד כמה הוא התבסס על הנושא הזה.<br />ב) בוודאי שיש להן משמעות שונה - אבל אין לכך כל קשר למידותיו כביכול של הקב&quot;ה - והפניתי שם לדברי קאסוטו לפיהם חילוף שמות אלהיים היה נוהג ספרותי קדום וידוע בעת העתיקה, ע&quot;ש.<br />ג) שוב, כשאתה מבסס שיטה שלמה על בניין כזה, ראוי שלא יהיה רעוע. ושוב הבאתי במאמרי דוגמאות רבות מספרו של הר&quot;ב בהן הוא לא מצליח להבין למה נכתב דווקא שם זה ולא אחר. ולגבי אמינות הנוסחים - קח דוגמה קטנה מחיינו-אנו: במו עיניי ראיתי פרוכת עליה רקום &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך&quot;. מה שגוי בציטוט?...","432","","3673","True","True","False","","99","95.86.119.27","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34021","34005","שתי נקודות לאברהם העברי","11/04/14 01:59","יא ניסן","תשע&quot;ד","01:59","איתן","לאברם העברי<br />הרעיון שאתה מצטט מהרב ברויאר ז&quot;ל - אני מתפלא, כי אני מכיר את הרעיון הזה כבר שנים בשם הגר&quot;א. אני משער שהרב ברוייאר ציין זאת באחת ההערות.<br />הנה קישור לספר &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34797&st=&pgnum=33'>קול אליהו</a>&quot; פיוטרקוב תרס&quot;ה שמצטט את הדברים האלו מהגר&quot;א.<br /><br />עכ&quot;פ עשית עבודה חשובה בהבאת הדברים בצורה תמציתית ובהירה.<br /><br /><br />הטעות בציטוט &quot;ה' שפתי תפתח&quot; - אני מניח שכוונתך שהפסוק בתנ&quot;ך הוא<br />&quot;<span class='lightYellow'><b>אֲדֹנָי </b></span><span class='darkYellow'><b>שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ</b></span>&quot;<br />כלומר - שם אדנות, ולא &quot;ה'&quot;.<br />אבל אולי עשו זאת בכוונה. שם אדנות הוא מהשמות שאינם נמחקים, ויהיה צורך לשמור את הפרוכת בקדושה יתירה, הן לפני שתתבלה - שלא ייקרע מהשם אפילו חוט, והן אחרי שתתבלה. אמנם גם ככה הפרוכת היא תשמיש קדושה וטעונה גניזה, אבל כשכתוב עליה שם ממש - זה חמור יותר.","123","","3671","True","True","False","","305","95.86.64.203","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34026","34021","קשה להאמין שלכתיבת &quot;ה'&quot; וכו' יקרא","11/04/14 07:10","יא ניסן","תשע&quot;ד","07:10","יהודי_קדום","אברם העברי שגיאה בציטוט.<br /><br />אני מצפה למשהו עמוק יותר ולא לדבר הידוע כפי שהביא כבודו.","233","","3671","True","True","False","","156","79.176.133.52","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34032","34021","לגבי המקור בדברי הגר&quot;א - אשריך שכיוונת!","11/04/14 12:40","יא ניסן","תשע&quot;ד","12:40","אברם העברי","עיינתי שוב בדברי הר&quot;ב, והנה בהערה 2 (עמ' 284) הוא כותב: <br /><br /><i>&quot;החלק הראשון של הפרשה מזכיר תמיד את אהרן בשמו, ואילו החלק השני מזכיר רק את &quot;הכהן אשר ימשח אותו...&quot; ומכאן מוכיח <b>הגר&quot;א</b> (דעתו הובאה בסוף ספר חכמת אדם) שאהרן היה רשאי לבוא אל הקודש כל אימת שרצה ואילו הכהנים הגדולים שלאחריו היו רשאים לבוא אל הקודש רק &quot;אחת בשנה&quot;, ביום הכיפורים. אולם ספק אם יישוב זה עלה יפה, שהרי נאמר בסוף פרשת תצווה שאהרן יכפר &quot;אחת בשנה&quot; על קרנות מזבח הקטורת מדם חטאת הכיפורים; הרי לפנינו שגם אהרן עצמו היה מבצע את הכפרה הזאת רק אחת בשנה.&quot;<br /></i><br />א. רואים בפירוש שאכן כדבריך כן הוא - הר&quot;ב הכיר את דברי הגר&quot;א.<br />ב. המפליא הוא, שהוא מתייחס רק אל ראשית חידושו של הגר&quot;א - מדוע בחלק הראשון מוזכר רק אהרן ובחלק השני &quot;הכהן&quot; - אבל מתעלם מחידושו השני, לפיו דברי חז&quot;ל אודות &quot;נאמרה על הסדר&quot; וכו' מוסבים רק על החלק השני, כהוראה לדורות.<br />ג. בכל מקרה, הפירוש של הר&quot;ב מורכב יותר מזה של הגר&quot;א - לפי הגר&quot;א החלק הראשון היה לשעתו בלבד, ואילו השני הוא לדורות - לכן ישנה סתירה ביניהם. <br />לפי הר&quot;ב, ניתן ליישב את הסתירה בכך שהתורה עצמה שילבה בין שני החלקים ובהחלטה &quot;מודעת&quot; גרמה לאי-סדר כביכול, ע&quot;י דחיית הקרבת העולה לאחר הוצאת הכף והמחתה.","432","","3671","True","True","False","","86","79.181.115.250","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34033","34026","קשה להאמין, אבל זו היתה כוונתי...","11/04/14 12:45","יא ניסן","תשע&quot;ד","12:45","אברם העברי","השגיאה הזו קיימת גם כאשר שרים את השיר הידוע &quot;ה' שפתי תפתח&quot; ועוד.<br />אבל יכול להיות שבפרוכת באמת חששו לגניזה - אם כי נדמה לי שראיתי לא פעם את השם &quot;אלהים&quot; מופיע כצורתו.<br />הבעיה בשיבוש היא שישנו הבדל גדול בין ה' ל&quot;אדני&quot;, ובייוד בפס' הזה שהוא חלק מווידויו של דוד אחרי חטאו (תהלים נא) ואכמ&quot;ל.","432","","3671","True","True","False","","79","79.181.115.250","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34049","34032","היכן מצאנו ?","13/04/14 16:32","יג ניסן","תשע&quot;ד","16:32","עלי","נכתב כאן שלאהרן מותר היה להיכנס לקדש הקדשים כל אימת שרצה בסדר הרשום. היכן מצאנו שאהרן ניצל אפשרות כזו ? נראה שגם אם הדברים נכונים אינם אלא אפשרות פרשנית תיאורטית ומעשית לא נכנס שום כה&quot;ג לקה&quot;ק אלא ביוהכ&quot;פ. <br />מאידך אבקש לברר אם יש יודע : כשמסופר שבתקופת יאשיה מצא חלקיה את ספר התורה נגלל לפרשת התוכחה, האם הכוונה שמצאו בהיכל או בקדש הקדשים, והאם היה זה ביום הכיפורים בעת שבלאו הכי הוא נכנס לשם או שמא בכניסה מיוחדת ? על פי איזה מקור ?","209","","3669","True","True","False","","149","194.114.146.227","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34084","34049","תשובה לעלי","17/04/14 00:41","יז ניסן","תשע&quot;ד","00:41","איתן","לגבי אהרן - בודאי שלא מצאנו שום מידע אם ניצל את האפשרות הזו או לא, לו היה מידע כזה - לא היה זה חידוש של הגר&quot;א אלא מידע גלוי...<br /><br />לגבי חלקיהו - הוא מצא את הספר בעת השיפוץ, &quot;חזוק בדק הבית&quot;, (מלכים ב' כ&quot;ג, וביתר הרחבה דברי הימים ב' ל&quot;ד), כך שבודאי לא היה זה ביום הכיפורים.<br />בעת שיפוץ מותר לעושי המלאכה להיכנס אפילו לקה&quot;ק, כך שייתכן שבאמת שם נמצא הספר. כך באמת כתב הרד&quot;ק במלכים. מאידך לאחרונה קראתי היכנשהו כל מיני השערות כי לא מן הנמנע שבתקופת מלכי יהודה הרשעים הוחבא הארון וכל מה שאיתו בידי נאמני ה', כך שיתכן שנמצא במקום המסתור. <br />נזכור כי מה שהבהיל את יאשיהו לא היה עצם מציאת הספר, בודאי לא מיקומו,  אלא העובדה שהיה פתוח בתוכחה בפסוק (דברים כח לו) &quot;יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך&quot;. <br />- לא מצאתי כעת מדרש חז&quot;ל שאומר זאת, אבל רש&quot;י על הפסוק אומר זאת. (והשווה רלב&quot;ג). <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=11&perek=22&mefaresh=malbim'>והמלבי&quot;ם</a> מוסיף שהיות וספר העזרה דינו שיהיה נגלל לתחילתו, (אני זוכר שזה אמור להיות בבבא בתרא י&quot;ד, אך לא מצאתי זאת כרגע שם) ואילו כעת נמצא הספר פתוח בפרשת התוכחה בפסוק זה.","123","","3665","True","True","False","","311","95.86.64.203","0","33980","יומא|לב ע&quot;א",""),new Message("34087","34084","יתכן שמה שכתבת בסוף","17/04/14 10:20","יז ניסן","תשע&quot;ד","10:20","דוד כוכב","זו התשובה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=14294'>לשאלה כאן</a> אודות מקור לגורל הגר&quot;א.","125","","3665","True","True","False","","112","95.86.125.208","0","33980","יומא|לב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);