var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33855;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","56"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","54"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","53")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33855","0","עוד על הכושים מלוז","29/03/14 23:23","כז אדר ב","תשע"ד","23:23","עלי","גם לאחר קוראי מה שנכתב בפורטל ע"י הרב הוכמן או במה שכתב רבי אברהם בן הרמב"ם, עדיין יש לתמוה על מחבר האגדתא הבלתי מבוארת הזו :
א. מה ראה 'להדביק' אותה דווקא לאליחרף ואחיה בני שישא ?
ב. מדוע 'נזקק' שלמה לשעירים כדי העבירם ללוז, וכי לא יכלו ללכת קצת ברגל (או לנסוע במונית), הרי רגליו של אדם מוליכות אותו למקום הראוי לו ולא שמענו שהשעירים הם הרגלים שלו, או שמא יקראו למטוס הקרב הבא של חיל האוויר - שעיר ?
ג. כיצד זה נפגש שלמה המלך, החכם מכל אדם, עם מלאך המוות, ולא חשב שטומן הוא לו פח ?
אמנם אינני מגיע לקרסולי החכמים הנ"ל, וגם בפורום יש חכמים גדולים ממני בהרבה, אך אציע בזה מהמעט שעלה בדעתי הקצרה ואבקש תגובות הקוראים ( גם שוללות יתקבלו בברכה כי מכל מלמדי השכלתי ). תחילה הרמזים :
נלענ"ד שלוז משל היא דווקא לעולם הבא, שכן עיר האמת הזו משל היא לעולם האמת, בניגוד לעולם השקר בו אנו חיים. ובאמת אין המוות שולט בה, כי כבר אחרי המיתה היא, והעולם 'שם' הינו עולם רוחני נצחי שאין בו מיתה. כשיעאע"ה ראה בחלומו את שער השמים בלוז, הבין שלוז ובית א-ל כלומר המקדש הוא השער לעוה"ב, עולם הרוח.
כפי שכבר כתב הרב הוכמן, 'שלמה' רומז לעניין החכמה והשכל, כלומר שכלו חכמתו ומחשבתו של האדם. המשך יבוא .","209","","3693","True","True","False","","961","31.44.142.252","0","0","סוכה|נג ע"א",""),new Message("33856","33855","תגובות","29/03/14 23:44","כז אדר ב","תשע"ד","23:44","דוד כוכב","אקדים שאני מסכים עם מה שכתבת בסוף.
א. כתבתי על כך באשכול אחר פה.
ב. שלמה השתמש במשרתים שלו. "שלמה היה רודה... והיה מושל על השדים" (במדבר רבה פרשת נשא פרשה יא, ג).
ג. שלמה סמך בצדק על חכמתו, אלא שבאותה הזדמנות הוא למד עוד משהו...","125","","3693","True","True","False","","127","95.86.68.120","0","33855","סוכה|נג ע"א",""),new Message("33857","33855","המשך","29/03/14 23:47","כז אדר ב","תשע"ד","23:47","עלי","כושים רומז לכך שהם מארץ כוש, וכידוע נהר הגיחון של גן העדן סובב את ארץ כוש, ומקורו בירושלים שהיא עצמה מקום המקדש והיא הנרמזת כמקום שער השמים, וא"כ כושים רומז שהיו מיקירי ירושלים, וזה גם שקוראים ליפה בלשון סגי נהור כושי.
והנה נבחרו דווקא אליחרף ואחיה כי שמם המשותף רומז לשתי פניו של מלאך המות, האחת עציבה כחורף והשנית שמחה ומחייכת כאחיה, ועוד, ששמם מורה ששייכים הם כבר למלאך ההוא שכן שמם בגימטריא אליחרף=329 ואחיה=30 ויחד 359=שטן הוא מלאך המות.
ןהנה המשל הזה בא ללמדנו שהאדם במחשבתו היה רוצה שלא לעבור לעוה"ב עולם האמת הרוחני נצחי תחת ידי מלה"מ אלא שאין דרך להגיע לשם בלי להימסר בידיו, ואי אפשר להתחמק מזה כלל, ולהיפך, האדם מוביל את עצמו אליו במעשיו, ואף שנדמה לו שלא רגליו הן המוליכות אותו אליו הנה דווקא רגליו כאילו הופכות לשליחיו של מלאך המות שהן השעירים. וכבר נאמר שהאדם 'בורח' מפחד הקב"ה - אליו. כי רגליו של הלל הזקן היו מוליכות אותו לביהמ"ק בשמחת בית השואבה, כי אם אי אפשר לברוח מגורל האדם וסופו, מוטב לו לאדם להוליך עצמו לביהמ"ק כי שם כביכול נמצא שער השמים ושם כביכול קרבת א-לקים מגינה מפחד המיתה.","209","","3693","True","True","False","","191","31.44.142.252","0","33855","סוכה|נג ע"א",""),new Message("33874","33855","יש בזה משהו שהסיפור הוא רוחני","31/03/14 21:31","כט אדר ב","תשע"ד","21:31","אלף בית רשי","גם הבבלי וגם הירושלמי רומזים לכך בבלי "לוז" זו היא עצם הלוז שממנה תחית המתים והיא נשארת לנצח וגם בירושלמי חללה הוא חלל ואויר העולם שמסמן את נצחיות הנשמה שמרחפת,","278","","3691","True","True","False","","200","65.93.170.178","0","33855","סוכה|נג ע"א",""),new Message("33858","33857","כדאי לך לראות את הגרסה בירושלמי לסיפור","30/03/14 00:53","כח אדר ב","תשע"ד","00:53","Almuaddib","","107","","3692","False","True","False","","129","84.229.28.75","0","33855","סוכה|נג ע"א",""),new Message("33865","33858","ראיתי: אין "לוז" ואין "כושים". הנה:","31/03/14 09:48","כט אדר ב","תשע"ד","09:48","יהודי_קדום","תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט ה"ג

(בסוגריים הוספתי תרגום/הסבר, בהמשך הבאתי רק את לשון הירושלמי)

"...אליחורף ואחיה תרין איסקבטיריי (סופרים) דשלמה חמא (ראה) מלאך מותא (המוות) מסתכל בון וחריק בשינוי. אמר מלה ויהבון בחללא (שלמה אמר מילה והחביא אותם בחללו של עולם) . אזל (ונסתון) [ונסבון] מן תמן (מלאך המוות הלך ולקחם משם) אתא קאים ליה גחיך לקבליה (בא מלאך המוות לפני שלמה ולעג לו בפניו). א"ל (שלמה) ההיא שעתא הויתא איחרוק בשינייך וכדון את גחיך לן (מדוע קודם חרקת בשיניך מכעס ועתה אתה צוחק?). א"ל רחמנא אמר דינסב (שאקח) לאליחורף ואחיה מן חללא ואמרית מאן יהיב לי אילין להן דאישתלחית מיסבינין יהב בליבך למיעבד כן בגין דנעביד שליחותי (ואמרתי מי יביא לי אותם לחלל כדי שאקיים שליחותי?). אזל ואיטפל בון זמן תמן. (הלך שלמה וטיפל בקבורתם שם"
בדומה מובא בהמשך גם:
"תרין ברויי דרבי ראובן בר איסטרובילוס תלמידוי דרבי חמא מלאכה דמותא מסתכל בון וחרק בשינוי ואמר נגלינון לדרומה שמא הגלות מכפרת. . אזל (ונסתון) [ונסבון] מן תמן. "
רק לשון הירושלמי:
אליחורף ואחיה תרין איסקבטיריי דשלמה חמא מלאך מותא מסתכל בון וחריק בשינוי. אמר מלה ויהבון בחללא. אזל (ונסתון) [ונסבון] מן תמן אתא קאים ליה גחיך לקבליה. א"ל ההיא שעתא הויתא איחרוק בשינייך וכדון את גחיך לן. א"ל רחמנא אמר דינסב לאליחורף ואחיה מן חללא ואמרית מאן יהיב לי אילין להן דאישתלחית מיסבינין ויהב בליבך למיעבד כן בגין דנעביד שליחותי. אזל ואיטפל בון זמן תמן.","233","","3691","True","True","False","","283","79.180.99.106","0","33855","סוכה|נג ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);