var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33176;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33176","0","סיכומים לדף ב","07/02/14 07:56","ז אדר א","תשע&quot;ד","07:56","המכריע","<b>ב.</b><br /><br />סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה – ר&quot;י מכשיר,<br />     וחכמים פוסלין (אפי' דיעבד). ועי' בזה להלן ג' טעמים, ונפ&quot;מ לדינא כדלהלן.<br />סוכה שאינה גבוהה י' טפחים, או שאין לה ג' דפנות, או שחמתה מרובה מצילתה – פסולה.<br />    <br />מבוי (סתום מג' צדדין וראשו פתוח לרה&quot;ר) –<br />     אסור להוציא בו מדרבנן בלא היכר דלחי או קורה,<br />     (בתוספת שיתוף בפת או ביין). וע&quot;ע ג:<br />קורה שהיא גבוהה מכ' אמה – ימעט[1]. לר&quot;י אין צריך.<br />(ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה).<br />(הדס שענביו מרובין מעליו, פסול. ואם מיעטן, כשר. כדלהלן לב:).<br />(נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה – פסולה.<br />     וצריך לכבות ולהשפיל ולחזור ולהדליק, אפי' למ&quot;ד הנחה עושה מצוה).<br />סוכה שמקצתה בתוך עשרים –<br />     פליגי תרי לישני (בעירובין) אי רבה מכשיר או פוסל מדרבנן.<br />ורבא שם מכשיר. ועי' תוס' ד. דרק באופן דבלא העליון יש צממ&quot;ח[2] .<br />(קורת מבוי שמקצתה בתוך כ' – פליגי אליבא דרבה. ורבא מכשיר).<br />    <br />בטעמא דקי&quot;ל דלמעלה מעשרים פסולה<br /><br />לרבה דבעינן שידע שיושב בסוכה, ולמעלה מכ' לא שלטא עינא.<br />     ועי' להלן דלפ&quot;ז בדפנות מגיעות לסכך כשירה.<br />לר' זירא משום דלמעלה מכ' ליכא צל סכך (לולא הדפנות).<br />     ועי' להלן דלפ&quot;ז בסוכה דרויחא מד' אמות, כשירה.<br />לרבא דבעינן סוכה הראויה להיות עראי (ואפי' עשאה עראי פסולה).<br />     ולפ&quot;ז פסולה גם במגיעות לסכך וגם רויחא. וכן נקטו רוה&quot;פ.<br />לר' חנן בר רבה להלן יש טעם נוסף שלא נתפרש.<br />     בתוס' מובא די&quot;מ טעמו משום דסוכה צרה וגבוהה הויא כלול.[3]<br />(העושה סוכתו בעשתרות קרנים – כשרה אף לר' זירא.<br />     העושה סוכתו במחיצות ברזל – כשרה אף לרבא).<br />    <br />ביתו – פסול לסוכה מן התורה.<br />סיכך בנסרין – פליגי להלן (יד.) ר&quot;מ ור&quot;י.<br />סכך – צריך להיות עראי גם בפועל (שיוכלו גשמים ליכנס).","199","","3733","True","True","False","","1326","95.86.122.76","0","0","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33177","33176","המשך (עמוד ב; והערות)","07/02/14 07:57","ז אדר א","תשע&quot;ד","07:57","המכריע","<b>ב:</b><br /><br />לר' יאשיה בשם רב בדפנות מגיעות לסכך כשרה ביותר מכ'. והיינו כרבה וכנ&quot;ל.<br />     (בנ&quot;ח וקורת מבוי הגבוהין מכ', אפי' ע&quot;ג כתלים – פסולה).[4]<br />לר' הונא בשם רב כשיש בה יותר מד&quot;א על ד&quot;א כשרה אפי' בגבוהה, והיינו כר&quot;ז.<br />לתירוץ א' בתוס' כשרה לפי חשבון ד' אמות לעשרים, (כגון ברחבה ה' אמות עד גובה כ&quot;ה).<br />לתי' ב' במשהו יתר על ד&quot;א כשרה אפי גבוהה אלף אמה.<br />     (ר&quot;ה יכול להודות דשיעור סוכה קטנה ראשו רובו ושולחנו).[5]<br />לר' חנן ב&quot;ר במחזקת יותר מראשו רובו ושולחנו כשרה אפי' גבוהה.<br />[ועי' לעיל דלרבא פסולה גם במגיעות וגם ברויחא].<br />    <br />אשה – פטורה מן הסוכה.<br />קטן שאין צריך לאמו – חייב מדרבנן.     <br />כללא דלשון הפלגה<br /><br />אין דרך תנאים לומר זו וא&quot;צ לומר זו.<br />     ולכן מקשין גבי אלמנה ששהתה וגבי לוקחין מן הרועין.[6]<br />לא זו אף זו, אמרינן כדאמרי אינשי כשהשיעור אפי' טובא, כדמשני גבי מפנין.<br />     והיינו טעמא דסוכה גבוהה, ומשהה אשתו, ויונק תינוק.<br />לא אמרינן לא זו אף זו, כשיש הגבלה לשיעור, כדמקשינן בקישוי, והיינו טעמא דסנדל המסומר.<br /> <br />[1] עי' תוס עמ' ב' ד&quot;ה כמאן. ותימה לומר סברא כזו בדאורייתא. ובמהרש&quot;ל כ' דהוא גליון, ובאמת ליתא בתורא&quot;ש ובתור&quot;פ.<br /><br />2 התוס' הזכירו נ&quot;ח רק בקושייתם, ומ&quot;מ משמע דפסולה. עי' בטור סי' תרל&quot;ט דמביא בשם הר&quot;ר יואל הלוי להכשיר, ובב&quot;ח מציין דמתוס' כאן משמע דפסולה.<br /><br />3 מרש&quot;י שלפנינו משמע דאי רויחא הרבה מאד, כשרה גם לרבה, דשלטא עינא עי&quot;ז. ועי' מסוה&quot;ש שתמה בכונת רש&quot;י (ד&quot;ה משום צל). אמנם בתוס' מפו' דלרבה פסולה אפי' רחבה טובא.<br /><br />4 כך משמע מתוס' דנשארים בכלל זה. ויל&quot;פ בדבריהם דלמסקנתם אפשר לומר ג&quot;כ זו ואצ&quot;ל זו כדאמרי אינשי ובלבד שאין השיעור מוגבל, ולפ&quot;ז כונתם דבאלמנה השיעור מוגבל, דבשהות כל דהו לא איבדה, וכן ברועים דוקא ד' מותר ולא פחות.<br /><br />5ואם לא מיעט פסולה. וכונת תוס' (ד&quot;ה דאורייתא) דבדרבנן העדיף לומר לשון נקיה, אע&quot;פ דעי&quot;ז יכול לטעות דכשר דיעבד, כיון דגם הטועה ייכשל רק בדרבנן. ואין כונתם דבאמת כשר דיעבד. עי' מפרשים.<br /><br />6 ועיי&quot;ש בתוס' דלפי מאן דמבאר הפסול משום אי קלשת וכו', היינו באופן דמצד מיעוט הסכך מתפזר ע&quot;י הרוח ואז תהי' חמתה מרובה.<br /><br /> <br /><br />[1] ואם לא מיעט פסולה. וכונת תוס' (ד&quot;ה דאורייתא) דבדרבנן העדיף לומר לשון נקיה, אע&quot;פ דעי&quot;ז יכול לטעות דכשר דיעבד, כיון דגם הטועה ייכשל רק בדרבנן. ואין כונתם דבאמת כשר דיעבד. עי' מפרשים.<br /><br />[2] ועיי&quot;ש בתוס' דלפי מאן דמבאר הפסול משום אי קלשת וכו', היינו באופן דמצד מיעוט הסכך מתפזר ע&quot;י הרוח ואז תהי' חמתה מרובה.<br /><br />[3] עי' תוס עמ' ב' ד&quot;ה כמאן. ותימה לומר סברא כזו בדאורייתא. ובמהרש&quot;ל כ' דהוא גליון, ובאמת ליתא בתורא&quot;ש ובתור&quot;פ.<br /><br />[4] התוס' הזכירו נ&quot;ח רק בקושייתם, ומ&quot;מ משמע דפסולה. עי' בטור סי' תרל&quot;ט דמביא בשם הר&quot;ר יואל הלוי להכשיר, ובב&quot;ח מציין דמתוס' כאן משמע דפסולה.<br /><br />[5] מרש&quot;י שלפנינו משמע דאי רויחא הרבה מאד, כשרה גם לרבה, דשלטא עינא עי&quot;ז. ועי' מסוה&quot;ש שתמה בכונת רש&quot;י (ד&quot;ה משום צל). אמנם בתוס' מפו' דלרבה פסולה אפי' רחבה טובא.<br /><br />[6] כך משמע מתוס' דנשארים בכלל זה. ויל&quot;פ בדבריהם דלמסקנתם אפשר לומר ג&quot;כ זו ואצ&quot;ל זו כדאמרי אינשי ובלבד שאין השיעור מוגבל, ולפ&quot;ז כונתם דבאלמנה השיעור מוגבל, דבשהות כל דהו לא איבדה, וכן ברועים דוקא ד' מותר ולא פחות.","199","","3733","True","True","False","","212","95.86.122.76","0","33176","סוכה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);