var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33145;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33145","0","לפעמים דווקא הדברים הפשוטים אינם מובנים","06/02/14 10:28","ו אדר א","תשע&quot;ד","10:28","עלי","א.'סוכה דנפישי מילתה פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפיש מיליה תני תקנתא'.<br />האם מישהו ספר כמה עניינים יש בסוכה וכמה בעירובין לצורך השוואה מדויקת ( ומהי ) או שזו קביעה של רושם כללי בלבד ? <br />ב. 'ורבא אמר מהכא {ויקרא כג-מב} בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע' <br />רבא קובע כדבר מובן מאליו שעד עשרים אמה ( כ-10 מ' ! ) אדם עושה דירתו דירת ארעי ולא ביותר מכך. <br />מנין לו זאת ? <br />מהניסיון - אף פעם לא ראיתי או שמעתי על מישהו שבנה דירת ארעי בגובה כזה ( והאמת שגם סתם בניין רגיל פרטי אין בונים כ&quot;כ גבוה, בד&quot;כ רק מבני ציבור בונים גבוהים, בעיקר בתי כנסת ומדרש ואולמות ציבוריים, אך מי בונה בניין כזה ארעי ?), תוך מדידת הגובה המדויק כדי שח&quot;ו לא יטעה, לא בסוכות ולא בכלל. מהכתוב - לא ידוע לי על מקור לכך. מסברא - מה מקום לסברא זו, הרי אין לכך אפילו רמז בלשון המשנה או התנאים בכלל.<br />ואם תאמר להביא ראיה מהילני המלכה, אף זה סיפור מוזר ביותר, מדוע בנו עבורה סוכה עם סכך בגובה מעל כ אמה כאשר ניתן לעשותו בגובה נמוך בהרבה, אלא אם תאמר שהיתה שם פרגולה מוכנה בגובה כזה בחצר כלשהי של בניין גבוה מסביבה ורק סיככו אותה, אין בזה הסבר עדיין לדברי רבא, להיפך,לכאורה מכאן ראיה שאדם עושה דירתו ארעי מעל כ אמה ואף כי זה נדיר אבל עצם העמדת דירה בעלת סכך או גג גבוהים כ&quot;כ הם בכל מקרה נדירים.<br />היש מי שיודע ?","209","","3733","True","True","False","","1077","194.114.146.227","0","0","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33148","33145","ראה ברש&quot;י","06/02/14 13:13","ו אדר א","תשע&quot;ד","13:13","דוד כוכב","לשאלה א. - כתב רש&quot;י: &quot;מבוי לא נפיש מיליה - באותה משנה&quot;. הוא בא לתרץ שאכן יש הרבה דינים בעניני מבוי, אך פה מדובר רק באותה משנה.<br /><br />לשאלה ב. כיצד ברצונך להקשות מתוך השוואה בין טעמים ותרבויות שונים? בזמנם היה מקובל, מפואר ומהודר להרים בנין מלכותי בגובה של כעשרים אמה.","125","","3733","True","True","False","","146","95.86.122.76","0","33145","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33152","33145","כמו שאר השיעורים בתורה","06/02/14 17:19","ו אדר א","תשע&quot;ד","17:19","קותי","גם שיעור זה נקבע בשרירותיות והפסוקים אסמכתא בעלמא <br />או מתוך תקדים <br />אני מבקש להעלות רעיון בעניין <br />המשכן היה דירת ארעי המקדש דירת קבע<br />מה ההבדל בין משכן למקדש ? המידות !<br />המקדש אורכו ורוחבו כפולים מהמשכן ומדוע שגם גובהו לא יהיה כפול כלומר 20 אמות? כי זה עדיין דירת ארעי לכן גובהו 30 וזה הופכו לדירת קבע <br />לכן גובה 20 אמה זה עדיין ארעי ומתאים להיות גובה סוכה שהיא ארעי","217","","3733","True","True","False","","177","79.179.56.247","0","33145","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33190","33145","קים להו לרבנן","07/02/14 13:05","ז אדר א","תשע&quot;ד","13:05","רועי אלימלך","פשוט חכמים יודעים וזה לשון הגמ' במסכת ר&quot;ה דף יג.:<br />א&quot;ל ר' ירמיה לר' זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש א&quot;ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס ורש&quot;י:<br /><b>כביצה אוכלים -</b> וקים להו לרבנן שאין בית הבליעה מחזיק לא פחות ולא יותר מביצת תרנגולת וכתיב בטומאת אוכלין (ויקרא יא) מכל האוכל אשר יאכל אוכל הנאכל בבת אחת:<br /><b>שלשה טפחים על שלשה טפחים מטמאים מדרס</b> - שיערו חכמים שכשיעור הזה ראוי לישיבה:<br />הנה כל מידות חכמים הם שיעור הדעת של חכמים כנראה שזה גם ע&quot;פ רוח הקודש.<br />אבל יפה ענה לך קותי.","359","","3732","True","True","False","","120","89.139.2.87","0","33145","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33149","33148","לב. הרב כוכב לא באמת ענית רק דחית","06/02/14 15:12","ו אדר א","תשע&quot;ד","15:12","עלי","מדבריך נראה לי כך ולא ענית לטענתי שמהמקרה המיוחד של הילני המלכה שבנו עבורה סוכה של למעלה מעשרים אמה נראה שגם מעל עשרים אמה בונה אדם דירת ארעי וזו למעשה טענת רבי יהודה. לשיעור של עשרים אמה בדברי רבא אין יסוד הגיוני, זו טענה הנאמרת כחזקה בלי ראיה לכך. כמין אכסיומה המבוססת על עצם ההלכה התנאית המוכרת, 'אם חז&quot;ל קבעו כך, והיות שאנו יודעים שסוכה לשיטת בית הלל צריכה להיות דירת ארעי, מסקנה - עד עשרים אמה עושה אדם דירתו דירת ארעי' - זו אינה הוכחה הגיונית כלל אלא מעין אכסיומה וטענה שאינה צריכה הוכחה. <br />גם טענתך שכך היה מקובל ( דווקא עד עשרים אמה ) בזמנם - זו, מניין לך ?<br />אגב, אם במלכה הילני דנו, חז&quot;ל מציינים את הקפדתה במצוות אפילו דרבנן, כאשר לנו נראה שהדברים פשוטים, שכל אחד צריך להקפיד על כל מצוה גם דרבנן גם גרים, ובד&quot;כ הם מקפידים יותר מישראלים מלידה ( גירי הצדק ). אולם דווקא כיום הדברים חשובים במשנה תוקף ואינם ברורים כלל. אם בעבר היה ידוע וניכר ההבדל בין יהודים שומרי תורה ומצוות 'אורתודוכסים' לקונסרבטיבים ורפורמים ובארץ כמעט לא היו מהאחרונים, כיום בחו&quot;ל הם מתמעטים והולכים או בכיוון התבוללות ל&quot;ע או בכיוון חזרה והתקרבות אלינו, ואילו בארץ לצערנו מטשטשים הגבולות וחלק לא מבוטל מהציבור המתייחס לעצמו כאורתודוכסי הינו בעצם קונסרבטיבי ורפורמי או 'לייט', כי איש ( ואשה עוד יותר ) הישר בעיניו עושה, ואם מדובר בדרבנן אזי כל חובה נעשית מיד רק חומרה שאין לקיימה, והרבנים אינם מסוגלים ולפעמים גם לא מעוניינים להוכיח את הציבור אלא רק למצוא חן בעיניו. הגמרא נוקטת כפשוט שהזקנים שבאותו הדור לא היו נושאים למלכה הילני פנים והיו מוכיחים אותה לו לא הקפידה לקיים את דבריהם, הלוואי על כל אחד בדורנו.","209","","3733","True","True","False","","182","31.44.133.104","0","33145","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33150","33149","שתי שאלותיך עונות זו על זו","06/02/14 16:08","ו אדר א","תשע&quot;ד","16:08","דוד כוכב","באשר לרישא, זו אינה טענת רבי יהודה, טענת רבי יהודה היא שאם היא עשתה כך זו ראיה שזו סוכה כשרה. ותשובת חכמים היא שהיא פטורה מסוכה, וזו לא היתה סוכה כשרה אלא לנוי כבוד המלכות בלבד.<br />ובאשר לשאלתך - הרי לפנינו שנעשתה סוכת עראי גבוהה. התשובה היא שממקרה אחד אין להסיק על הכלל. וכלשון חכמים המורגלת בגמרא: &quot;בטלה דעתו אצל כל אדם&quot;. ובודאי כאשר יוצא הדופן נעשה בידי המלכה.<br /><br />מניין לי שכך היה מקובל בזמנם? מעדותם של חכמים על גדר החילוק בין דירת קבע לדירת עראי. מאין חכמים ידעו? הם חיו אז וראו. ובלשון חכמים המורגלת בגמרא: &quot;שיערו חכמים&quot;.<br /><br />באשר לרבותא שכל מעשי הילני היו על פי חכמים, בזמנם אמנם לא היו הכתות שמנית, אך היו מצויים לרוב בני כתות אחרות לא פחות בעיתיות כגון צדוקים וביתוסים, והם לא היו שומעים בקול דברי חכמים.","125","","3733","True","True","False","","124","95.86.122.76","0","33145","סוכה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);