var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32679;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32679","0","הערות ליומא סז","15/01/14 12:24","יד שבט","תשע"ד","12:24","המכריע","סז.
א. תשעים ריס. במק"א הביאו תוס' דמיל הרי הוא אלפיים אמה וכשנחלקם לשבעה ומחצה ריס נמצא רס"ו אמות לכל ריס, ולכן יש גורסין "רוס" שהוא גימטריית האמות.
ב. ודחפו לאחוריו. אפשר שאם היה נדחף ופניו למטה יכול יותר להציל עצמו מלהתגזר. ואפשר הטעם כדי שיוכל לראות את הלשון שבין קרניו.
ג. משום ר' אלעזר הקפר וכו' קושר מבפנים. לכאורה חולק על הנ"ל שמתחילה קשרו בחוץ. או דקאי על השלב השני, ומ"מ קרי ליה בראשונה קודם שביטלו לגמרי קשירה בהיכל. ומשמע דעיקר כוונתו להוסיף הטעם שבתחילה קשרו בהיכל, שהוא כדי לידע שנעשית מצוותו ויוכלו להמשיך בעבודת היום כדאי' בסוגיות הבאות. ובאמת זה דבר שלא כל כך נותנים עליו את הדעת, שבשלב זה היתה הפסקה של כמה שעות (אולי מכאן רמז למנהג העולם בזמנינו..). כי בכל שעה הולכים בערך ג' מיל וכדי ללכת יב מיל הוצרך לילך ד' שעות בערך.

סז:
ד. עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל. בספר מי השילוח כתב בזה רמז נורא (ומודרני...). היו מלאכים שקיטרגו על בריאת האדם ואמרו אל ייברא. וקיטרוג כזה משאיר בודאי רושם. והרושם הוא ההרגשה שיש לפעמים לאדם מוטב לי שלא נבראתי. (כלומר הרגשות ייאוש, דיכאון, חוסר תקוה, דימוי עצמי נמוך וכו'). איתא במדרשים שעוזא ועזאל היו המקטרגים. וזה ענין השעיר לעזאזל, לומר לכל אחד מאיתנו, אסור לך אף פעם להסתובב עם רגשות שליליים שכאלו, רק כמה דקות בשנה לצורך התשובה ביום הכפורים, יעמד חי להתוודות, ומיד לשולחו לארץ גזירה ולרסקו איברים איברים עד יוהכ"פ בשנה הבאה!
ה. גזל וברכת השם. לכאורה מנה כאן מצוות בני נח, עי' מסוה"ש, והשמיט אבר מהחי ודינים. ולכ' אבר מה"ח הוי חוק, ונצטוו גם המה בחוק אחד. עכ"פ לכן השמיטו מהמשפטים, אבל דינים צ"ע השמטתן.","199","","3762","True","True","False","","927","95.86.69.187","0","0","יומא|סז ע"א",""),new Message("32685","32679","ב-ד. הרעיון והדברים נפלאים ממש. יישר כח!","15/01/14 20:21","יד שבט","תשע"ד","20:21","יהודי_קדום","גם כל הדברים כמובן אבל ד. במיוחד!!","233","","3762","True","True","False","","127","79.176.39.62","0","32679","יומא|סז ע"א",""),new Message("32711","32679","לד. המחלוקת היתה בבית המדרש","16/01/14 10:20","טו שבט","תשע"ד","10:20","קותי","תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב

תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.
ואם יש תיקון ותקווה יאוש מניין?","217","","3761","True","True","False","","217","79.183.34.234","0","32679","יומא|סז ע"א",""),new Message("32712","32679","המממ","16/01/14 12:30","טו שבט","תשע"ד","12:30","Almuaddib","ב.
אי אפשר לו שלא לדחפו לאחוריו. שהרי את לשון הזהורית קושר לסלע, וחלקה השני אל בין קרניו. כדי שיוכל לקשור כך שידחפו עם פניו לפנים - צריכה להיות לשון ארוכה מאד - ארוכה יותר מגופו של שעיר.

ד.
דברים נסתרים רבים יש לי לרשום כאן, ואילולא דמסתפינא מחמתו של שאין לנקוב בשמו, שמא היה צורך לכך.
וכמובן, אפשר גם להסתפק בפירוש הגאון, או הראב"ע.","107","","3761","True","True","False","","160","195.200.205.133","0","32679","יומא|סז ע"א",""),new Message("32707","32685","כנגד היאוש או החוצפה ?","16/01/14 08:37","טו שבט","תשע"ד","08:37","עלי","אני חשבתי לתומי שהשם 'עזאזל' מורכב משתי מלים : 'עז' ו'אזל' כלומר שתלך העזות שהיא עזות דחוצפה. שילוח החוצפה מאיתנו ושילוחה-השלכתה מפני שהחוצפה היא מהמידות הרעות ביותר,ולכן רמזה התורה 'ארץ גזירה' שצריך לגזור גם את המלה לשנים וגם את השעיר וזו גזירת הקב"ה...","209","","3761","True","True","False","","157","194.114.146.227","0","32679","יומא|סז ע"א",""),new Message("32713","32712","תמיהה על דבריו או אי הבנתי: הרי לשון","16/01/14 13:07","טו שבט","תשע"ד","13:07","יהודי_קדום","הזהורית חולקה לשניים חצי קשר בסלע וחצי בין קרני השעיר כך שמדוע יהא הקושי שהעלה?
הדברים כתובים בפירוש.","233","","3761","True","True","False","","142","37.26.147.249","0","32679","יומא|סז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);