var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32621;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32621","0","הערות ליומא סה","13/01/14 13:51","יב שבט","תשע&quot;ד","13:51","המכריע","סה.<br />א. אלא מת המשתלח הא איתעביד מצוותיה. ופירש&quot;י דשילוח אינו מעכב. לכאורה תמוה הא יש מצוה לשלח שעיר לעזאזל ומה בכך שאינו מעכב בדיעבד, מדוע לא נביא פר ונגריל כדי לקיים המצוה כל עוד ניתן לקיימה. ואפשר דאין רשות לשחוט פר דהוא מלאכה האסורה ביוהכ&quot;פ רק בשביל מצוה לכתחילה. ויל&quot;ע.<br />ב. יעמד חי וכו'. עי' רש&quot;י וכמדומה דרוצה לומר דכיון דאין מתן דם הפר כשר כשאין משתלח עומד חי, לכן בזמן שהיה המשתלח מת לא היה הדם ראוי לעבודה באותה שעה ונדחה לכו&quot;ע.<br /><br />סה:<br />ג. פר מאי איכא למימר, ר&quot;ל דפרו של אהרן הוא קרבן יחיד ואינו בא מתרומת הלשכה וראוי הוא לרבי יהודה להיות קרב לשנה הבאה דומיא דשקלים.<br />ד. הא דרבי טבי מצוה היא. כמדומה דאין הכוונה שממילא נשמור השעיר לשנה הבאה, דודאי ראוי לעשות לכתחילה וזו סיבה שימות, אלא דהקושיא דלא יתכן לגזור על הפר אטו שעיר, שהרי אם בגלל הפר יטעו ויקריבו השעיר לשנה הבאה גם יהא כשר, ול&quot;ש לגזור בכה&quot;ג.<br />ה. גזירה שמא יאמרו הגורל קובע וכו' ומשום גזירה ימותו. לכ' הוי מצי להקשות דהוי גזירה לגזירה, כיון דגם שעיר עצמו ניתן להגריל והוי רק גזירה שמא יאמרו.<br />ו. חטאת שמתו בעליה הא תינח פר, היינו דהוי חטאת יחיד שתמות, שעיר דציבור הא אינו מת. ולכ' צ&quot;ב דהא לר&quot;י קיימינן הכא דס&quot;ל דגם חטאת ציבור מתה. אמנם קושיא מעיקרא ליתא דאה&quot;נ לר&quot;י עברה שנתה או נתכפרו באחר מתה אף בציבור אבל מתו בעליה לא משכחת לה בציבור שאין ציבור מתים.<br />ז. שם. לכאורה צ&quot;ב, דבשלמא תירוצא דרבא דשנה חדשה אפשר לומר דנדחה אף לגבי השעיר משום דהוי רק מצוה (ודלא כמש&quot;כ לעיל אות ד דזה חיסרון רק בגזירה לגבי הפר), וגם התי' האחרון דעברה שנתה נדחה להלן  דאזלא רק לרעייה, אבל תירוצא דר&quot;ז לגבי שעיר הוא תירוץ טוב דימות כיון דאין הגורל קובע, ולמה לא נצרף לו את תירוצא דתלמידי אביי לגבי פר דימות גזירה משום מתו בעליה, ונימא דהשעיר ימות משום הגורל והפר משום מתו בעליה.","199","","3766","True","True","False","","997","95.86.123.199","0","0","יומא|סה ע&quot;א",""),new Message("32624","32621","לא.: הגרלת השעירים היא המצווה היחידה","13/01/14 15:23","יב שבט","תשע&quot;ד","15:23","יהודי_קדום","המעכבת המשך עבודות היום. השילוח לכו&quot;ע לא מעכב (דף סו.) והוידוי לא מעכב לדעת רבי יהודה <span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> (דף מ:).<br /><br />הוידוי על השעיר נעשה לכפר על עוונות <b>כל ישראל</b> בוידוי השלישי. לכן איני מבין מדוע כתב להביא פר שמכפר רק על הכהן ב&quot;ב וכו'.<br /> ועוד: מה לפר ולהגרלה? האם הוא מתכוין להתחיל הכל מהתחלה?<br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> הקושיא &quot;לא מת המשתלח הא איתעביד מצוותיה...&quot; וכו' היא על רבי יהודה.  לדעת רבי יהודה: למרות שמשעה שעלה השעיר לעזאזל בגורל הוא כבר מילא את כל מצוותו המעכבת את המשך עבודת היום (הוידוי עליו ושליחתו לעזאזל לא מעכבים) הרי אם השעיר מת לפני גמר ההזאות, יש לשפוך את דם ההזאות משום שכתוב בפסוק 'יעמד חי' (קרא 'יעומד') - ולומדים מפסוק זה שרק כאשר השעיר לעזאזל חי ההזאות מכפרות.","233","","3766","True","True","False","","167","79.176.164.98","0","32621","יומא|סה ע&quot;א",""),new Message("32639","32624","אכן צריך לומר שעיר","14/01/14 10:57","יג שבט","תשע&quot;ד","10:57","המכריע","אכן צריך לומר שעיר במקום פר, וכן בהערה השניה. והשאלה היא על ההוה אמינא שלא ידענו דין יעמד חי, ומיירי קודם שנתן דם השעיר הפנימי, ואת דמו מצד עצמו ס&quot;ד שיכול עדיין ליתן עכשיו גם בלא שעיר שני חי, אלא שחשבנו שמביא שעיר רק כדי להשלים מצות שילוח וממילא צריך להביא שנים ולהגריל, ובאותה שעה שהוצרכנו להביא שעירים חדשים היה הדם דחוי ולכן יישפך, ועל זה הקשינו בסוגיא שיתן את הדם שלא נשפך, ועל השעיר המשתלח נוותר כיון שכבר נעשה החלק המעכב שבו. ועל זה תמהתי מדוע לא נקיים את המצוה בשלימותה ונביא שעיר אחר (וממילא שנים) רק כדי לקיים מצות השעיר המשתלח כראוי כולל שילוחו. (כעת, כשאני כותב אני חושב שאולי באמת עיקר שאלת הגמרא שאם מביא שעיר שני רק למצוה ולכן מגריל וכו' בזה לא נעשה הדם דחוי ויכול ליתן מאיזה דם שירצה). למסקנה לא קשה כלום שמשום יעמד חי היה דם השעיר לא ראוי לזריקה כשלא היה שעיר חי ונדחה.","199","","3765","True","True","False","","186","95.86.69.187","0","32621","יומא|סה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);