var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32472;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32472","0","הערות ליומא נב","31/12/13 14:24","כח טבת","תשע"ד","14:24","המכריע","נב.
א. תדע דכל היכא דקא חשיב כותלים וכו'. אף דמתני' איירי בבית שני ואנן איירינן על המקרא המדבר בבית ראשון, מ"מ סבירא ליה לרבינא דבכגון דא זה סגי כדי לבאר שגם כוונת המקרא בבית ראשון הוא על דרך כוונת המשנה בבית שני.
ב. בעי יוסף איש הוצל וכו'. קצ"ב דבסמוך מסיים הבעיא בלשון איבעיא להו, והיה צריך לסיים ואיבעי ליה כלומר ליוסף איש הוצל. ואי הוי איתמר אמר יוסף איש הוצל היינו מפרשים דהוא אמר דחכמים כך איבעיא להו, והיה זה תואם למה שאמר רבי נתן דלא הכריעו בו חכמים. אבל השתא דאיתמר בעי יוסף איבעיא להו קצ"ב.

נב:
ג. והתניא הוא יוסף וכו'. עי' תוס' דבנדה מנו רק מה שדומה לאסי. ולכאורה עדיין צ"ב מדוע לא מנו כאן אסי. וביותר תמוה דרב אסי אמורא ורשימה זו היא ברייתא במכילתא. א"כ בלאו הכי רב אסי רק התכוון לומר על עצמו שהוא כמו אותו קדמון. ולפ"ז יש לומר דקושיית התוס' מדוע רב אסי לא אמר על עצמו את כל הרשימה, והשיבו כי מנה רק מה שדומה לאסי. אבל על כאן לא שייך כלל להקשות מדוע לא מנה אסי. ויל"ע.
ד. ויעלו עולות כבשים. יושם לב שכבשים אינו לשון המקרא, אלא זו הצעת הצד הראשון, דפרים קאי רק על השלמים אבל העולות לא נתפרשו מה הם וייתכן שהיו כבשים. ופשוט. וראה כאן ברש"י דנפ"מ לפיסוק הטעמים. (יש לברר מה מתכוון רש"י גרש). ולכאורה גם בחמשת המקראות חלקם טעמם מוכיח עליהם, וכגון עקרו שור הוא סוף פסוק. ורחוק שרש"י יפרש שם דבאמת הטעם שלנו בכל מקום הוא לאחד הצדדים, אבל להצד השני גם הטעם באמת ישתנה. ועדיין צ"ב.
ה. שלא להבעית. יש ללמוד מכאן החשיבות במניעת בהלה מחבירו. שויתרו על תפילה מועילה שכזו (זמן כזה, איש כזה, מקום כזה, עת רצון שכזו מיד אחרי ההקטרה), הכל כדי שלא להבעית את ישראל.","199","","3772","True","True","False","","958","95.86.122.97","0","0","יומא|נב ע"א",""),new Message("32475","32472","ל-ה. החשיבות בהרגעת אדם מישראל","31/12/13 15:30","כח טבת","תשע"ד","15:30","דוד כוכב","במלכים ב' ו, יד-יז:
וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר. וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה. וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע.
פירש הרד"ק (וכן בדעת מקרא): "הראה לו האל כן לחזק לבו שלא יפחד".
מכאן מוסר השכל מה מעלתה של הרגעת אדם מישראל, שהרי לא התפלל אלישע לנס אלא כדי להרגיע את אותו נער. וכתב הרמב"ן: (במדבר יא, כב) "והנה אין בנסים רק טובה גמורה שלימה ברחמים או נקמה במדת הדין". כלומר שאין הניסים נעשים אלא לצורך רחמים גדולים או נקמה גדולה. אמנם הרלב"ג ומצודת דוד כתבו שם: "אף ע"פ שלא נעזר אלישע בהם היה תועלת להראותם לנערו לשמרו מהפחד כדי שלא יצעק מפני הפחד ויהיה זה סבה שיתפחדו בני העיר כלם ויעזר פחדם אל מה שהיו רוצים לעשות כי אז יכירו כי אלישע שם", אך לפרושם קשה למה נצרך לכך נס הרי ניתן להשתיקו בדרכים אחרות.","125","","3772","True","True","False","","129","95.86.122.97","0","32472","יומא|נב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);