var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32165;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32165","0","בן חמצן, חמסן, קמצן, קמצר, אפון, הסגן","17/12/13 20:32","יד טבת","תשע"ד","20:32","אמלתראות","בעל הפול, ישמעאל בן פיאבי, ממשמרת ידעי' מעיר ציפורי

על כל זה ראה במקורות להלן
:)


ראה עמוד 151 [או במקור 745]

וכאן ופה
בן חמצן

הגז שאנו שואפים לריאותינו בכל נשימה ונשימה נקרא בפינו "חמצן". מונח עברי זה נטבע על ידי יחיאל מיכל פינס לפני כ-120 שנים, לצד שמות של יסודות כימיים נוספים כדוגמת המימן, הפחמן והחנקן. השם הלועזי של החמצן, oxigen, ניתן לו על ידי כימאי צרפתי במאה ה-18, בשל ההנחה (שהתבדתה בינתיים) כי כל חומצה (oxis) מכילה חמצן.

עד חידושו של פינס קראו הכותבים לחמצן "יסוד החמצי" או "יסוד החמץ", ואליעזר בן יהודה הציע לשם כך את "אבחמץ" (כשם שנהג בשאר היסודות – "אבמַים", אבחנק" ועוד).

מדוע בחר פינס דווקא בדגם "חמצן", "מימן" וכו'? אפשר שנהג כך בהתאם לכלל שטבע: "הגדולה במעלות למילה חדשה – אם אינה חדשה". כלומר, קודם שמזמנים מילה חדשה לאוצרה של העברית, יש לבדוק היטב שמא קיימת מילה מן המוכן שניתן לצקת לה משמעות חדשה.

בניגוד ל"אבחמץ" ול"יסוד החמצי" – המילה "חמצן" מופיעה כצורתה במקורותינו, גם אם בהקשר שאינו חיובי. במסכת יומא (דף ל"ט) מובא:

ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק… נשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע, ויש אוכלו ומותיר. מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, וכל כהן מגיעו כפול, הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין. ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו, והיו קורין אותו בן חמצן עד יום מותו.

הגמרא מביאה כהסבר לשם "בן חמצן" פסוקים שבהם חמץ מובנו חמס וגזל, וכן מפרש רש"י: "חמצן – גזלן". ברם, בתלמוד הירושלמי (פ"ו ה"ג) מובא אותו סיפור, ובו שמו של אותו כהן אינו בן חמצן אלא בן האפון:

משמת שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים, והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון… מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו והוא היה נקרא בן האפון עד היום.

על פי ההשוואה בין שני הסיפורים, כבר שיערו חכמים (ביניהם הרב ראובן מרגליות, בספרו על שמות וכינויים בתלמוד) שמובן המילה "חמצן" בבבלי אינו "גזלן", אלא שמה של קטנית, בדומה לאפון – וכנראה מדובר בגרעיני החמצה, החומוס המוכר לנו (בערבית, שממנה הגיע עדינו השם חומוס, הכתיב המדויק הוא חֻמֻץ).","267","","3784","True","True","False","","1687","68.199.173.180","0","0","יומא|לט ע"א",""),new Message("32166","32165","לפי זה בועז ורות נגבו חומוס בפיתה! הנה:","17/12/13 22:04","יד טבת","תשע"ד","22:04","יהודי_קדום",""וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ וַתֵּשֶׁב מִצַּד..."

יישר כוח !

האם מצא הסבר יפה כנ"ל גם להמשך? אחר המובא אצלנו בגרסת 'בן חמצן'? היינו:

"...אמר רבה בר (בר) שילא מאי קרא {תהילים עא-ד} אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבא אמר מהכא {ישעיה א-יז} למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ ..."","233","","3784","True","True","False","","301","109.64.33.232","0","32165","יומא|לט ע"א",""),new Message("32208","32165","איך מפספסים בלימוד...","18/12/13 15:49","טו טבת","תשע"ד","15:49","אמלתראות","ראה בדברי הגאון החמוד ר' ראובן מרגליות זיעכו"י

ממש זיך צו באלעקן די פינגערס","267","","3783","True","True","False","","298","68.199.173.180","0","32165","יומא|לט ע"א",""),new Message("32211","32208","הקורות נפלו על האצבעות.","18/12/13 17:24","טו טבת","תשע"ד","17:24","יהודי_קדום","","233","","3783","False","True","False","","151","109.64.33.232","0","32165","יומא|לט ע"א",""),new Message("32394","32208","עוד שם: בן קמחית!","25/12/13 23:08","כב טבת","תשע"ד","23:08","אמלתראות","להמהרש"א היתה קמחית שם אמו של ישמעאל בן פיאבי ועוד ועוד

ראה עוד כאן","267","","3776","True","True","False","","231","68.199.173.180","0","32165","יומא|לט ע"א",""),new Message("32257","32211","הדגמתי איך מפספסים בלימוד כשלא מבינים!","20/12/13 10:58","יז טבת","תשע"ד","10:58","יהודי_קדום","הגיע הזמן שאבהיר מהי הכותרת: "הקורות נפלו על האצבעות", ובכן:
'אמלתראות' הן הקורות המצויירות ומכויירות שהיו מעל פתחו של אולם בית המקדש.
וכתב ר' אמלתראות ביידיש: "ממש זיך צו באלעקן די פינגערס" לצערי אינני מבין יידיש ותרגמה לי אשתי - עניתי שבשבילי זה כמו קורה שנופלת לי על האצבעות ואז אני נאלץ ללקקן להקלת הכאב.","233","","3781","True","True","False","","230","109.64.33.232","0","32165","יומא|לט ע"א",""),new Message("32267","32257","זייער גוט געזאגט! :)","20/12/13 17:19","יז טבת","תשע"ד","17:19","אמלתראות","","267","","3781","False","True","False","","254","68.199.173.180","0","32165","יומא|לט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);