var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31732;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","35"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31732","0","מאן הויא ליומא - לא מדהים?","26/11/13 11:27","כג כסלו","תשע&quot;ד","11:27","שיננא","נראה ממש מוזר ומזעזע (במונחים של ימינו) - לא?<br /><br />יש למישהו הסבר המניח את הדעת?","146","","3806","True","True","False","","1511","84.229.143.197","0","0","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31740","31732","ההסבר של הגמרא בהמשך לא משכנע?","26/11/13 13:59","כג כסלו","תשע&quot;ד","13:59","יהודי_קדום","&quot;ואי בעית אימא יחודי הוו מיחדי להו לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו:&quot;<br /><br />כנראה שאנו אנשים קטנים שלא יכולים להבין הרבה דברים שעשו גדולים מאתנו.","233","","3806","True","True","False","","233","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31741","31732","שמא יש לומר את הקשיים בפה מלא","26/11/13 14:20","כג כסלו","תשע&quot;ד","14:20","עלי","הקראתם את מאמרו הנפלא של הרה&quot;ג ראובן מרגליות זצ&quot;ל ?<br />ברם גם לאחר הסברו, לא נחה דעתי בעניין כלל.<br />וכמה שאלות יש לשאול :<br />א. וכי אין לגדולי ישראל אלו מה לעשות בתחילת בואם לעיר אחרת אלא להכריז הכרזות כאלו, ובמיוחד אם באמת באו ליום אחד בלבד, והרי זמנם היה ודאי עמוס בישיבה ללמד וללמוד, ואם בצורכי ציבור ?!<br />ב. ושאלה זו נוגעת גם לעניין כה&quot;ג, לשיטת רבי יהודה : איזו אשה מוכנה להיות 'מועמדת' שכזו לנישואין, שמרבית הסיכויים שהדבר לא יצא לפועל, אבל בכ&quot;ז אם ירצה - יכנוס, וכמעט ללא הכנה מוקדמת וללא היכרות של ממש, ועוד, שאולי מיד אח&quot;כ יגרשנה, שקרוב הדבר להפקרות !<br />ג. מי האב האם והמשפחה שיסכימו לזילות שכזו ?<br />ד. על הסבר הרב מרגליות, א&quot;כ מדוע אין הגמרא מסבירה כהסברו בפשטות, שלא נעשו הדברים אלא מחשש מעשי השלטונות הנלוזים ומן השפה ולחוץ בלבד  ?<br />ותחילה נלענ&quot;ד שיש רק מקרים בודדים מיוחדים בהם עשוי לקרות שאשה תהיה מוכנה לכך שמישהו יבוא אליה חד פעמית בנישואין, והמקרים הם : דוגמת יהודה ותמר, בעז ורות ( לבסוף המתין בעז להסכמת טוב ),כאשר מדובר ביבום, כלומר מצוה גדולה או מעכבת ואו בגדול הדור.<br />לגבי כה&quot;ג צריך לזכור שהיה צריך ליחד לו נערה בתולה ולא בוגרת,כלומר שהוראת רבי יהודה נשמעת בלתי סבירה לחלוטין למעשה. נראה שהכוונה בדבריו בעצם ובעיקר לחייב ולדאוג מראש שתהיה לכה&quot;ג המכהן אשה ברת חיות ביוהכ&quot;פ ושלא יהא חשש שמא תמות ולא יוכל לעבוד, ולא אשה גוססת או חולה וכדו'.<br />ולעצם העניין שמא אפשר שהכרזת האמוראים באה רק להגדיל את כבוד התורה, אשר בבואם לערים הנזכרות שלא היו מכבדים כראוי ת&quot;ח, רצו שיידעו שבא ת&quot;ח חשוב שהוא גדול וחשוב כמו כה&quot;ג, וראוי אפילו להינשא לו לאשה אפילו ליום אחד בלבד, ואעכו&quot;כ לבוא לשמוע את תורתו !ואין בזה כלל עניין ממשי של נשיאת אשה.","209","","3806","True","True","False","","244","194.114.146.227","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31746","31732","מישהו ראה בגמרא שהדברים יצאו לפועל?","26/11/13 16:12","כג כסלו","תשע&quot;ד","16:12","יהודי_קדום","","233","","3806","False","True","False","","138","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31750","31732","לרב ראובן מרגליות יש הסבר די מוצלח.","26/11/13 18:47","כג כסלו","תשע&quot;ד","18:47","maruvka","השאלה הזאת הטרידה אותי מאוד מאז שהייתי בן 14 ולמדתי בפעם הראשונה האת הדף היומי. ואני חייב להודות שלא ידעתי בדיוק איך להגיב כשכל מיני רבנים דחו את התשובה הזו שלי בקש. <br />בכל אופן השנה לפני כמה חודשים אחרי לאחר למעלה מ20 שנה מצאתי את התשובה הראשונה שגם אם יש בה קשים מניחה את הדעת. הרב מרגליות גם כותב שם שגמרא זו הייתי כלי ביד שונאי ישראל להראות את רמתם המוסרית הירודה של חכמי ישראל.<br /><br />בקצרה:<br />אלו מקומות שלטון. ורב נחמן ורבה היו צריכים לבוא לייצג את הקהל בפני השלטון. דרך השלטון היה לתת ארוח מלא למכובדים הבאים אליו, כולל אישה ללילה. הדרך להפטר מזה, היא על ידי זה שהם היו מראים שכבר יש להם אישה.<br />אין לי כעת לצערי לינק לספר מישהו אחר בוודאי יוכל להביא. אני אוכל להעלות זאת רק עוד יומיים שלושה.<br /><br /><br />הסבר פסיכולוגי ששמעתי, הוא שאנשים נוטים יותר ליצרא דעריות כשהם נוסעים מחוץ למקומם, וברגע שיש למישהו אישה שמשויוכת אליו אפילו אם לא יכול לבוא עליה עדיין זה מחליש את היצר.<br />כד הוינא טליא הסברתי כך את אחי יוסף. שהמדרש אומר שהם בראו נשים על ידי ספר יצירה, ובגלל זה יוסף אמר שהם חשודים על העריות. ואמרתי שהם עשו כך מפאת הצורך לאיתתא לחד יומא.<br />אבל עדיין זה לדעתי מוקשה.","93","","3806","True","True","False","","198","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31764","31732","להלכה לא יתכן כל כך &quot;מאן ליומא&quot;","26/11/13 23:51","כג כסלו","תשע&quot;ד","23:51","דוד כוכב","מצד אחד,<br />אין שום בעיה במה שעשו החכמים. זנות בודאי אסורה, אך נישואין מותרים.<br />מה צריך להיות משך זמן הנישואין? אין לכך מגבלה כל עוד הקידושין הנישואין והגרושין ייעשו כהלכה. וגם נחוץ שהגירושין המתוכננים ייעשו ללא תרמית - לא בזמן הקידושין ולא בזמן הביאה, אלא בהסכמת האשה מראש.<br />ואדרבה, נזהרו החכמים שלא ישהו ללא אשה כדי שלא יכשלו בהרהור. וכדברי אור החיים בראשית כו , ח שהצדיקים יחושו לדומה דדומה דכיעור לבל יכשלו בו, ומשום כך תבע רבא את אשתו בכתובות דף סה. וכו'.<br /><br />אלא מה?<br />כוונת המקשים פה היא שיש כאן לכאורה טעם לפגם של מיחזי כזנות.<br />ואכן, רב שהכריז מאן ליומא סובר כחכמים האומרים (במסכת כתובות דף נז ע&quot;א) &quot;משהא אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה&quot;. כך מבואר בירושלמי, שכן אמרו בסוגיה זו של חיוב הכתובה במסכת כתובות פרק ה ה&quot;ב: &quot;רבי יודה בשם רב זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה אבל דברי חכמים נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה&quot;. (וצ&quot;ע מדברי אביי אליבא דרב נחמן במסכת כתובות דף נז ע&quot;א).<br />ואולם הלכה כרבי מאיר הסובר שכל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות (כתובות נא. נד: נו.). רבי מאיר סובר שאם ויתרה האשה על &quot;פיצוי&quot; הכתובה שכל תפקידה &quot;כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה&quot;, הרי שנישואים עראיים כאלו אינם תקינים, והם נחשבים בעיני חכמים כזנות. ולכן לדעת רבי מאיר גם אם תמחול האשה על כתובתה, חייבוהו חכמים בתשלומיה. כך שמי שיכריז מאן ליומא מסתכן בכך שאותה האשה תדרוש אחר גירושיה מאתיים זוז טבין ותקילין. לכן היא כבר לא תהיה כל כך קלה בעיניו לשאתה ולהוציאה...","125","","3806","True","True","False","","193","95.86.78.53","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31742","31740","אני לא רואה שום הסבר בגמרא לשאלה שלי","26/11/13 14:29","כג כסלו","תשע&quot;ד","14:29","שיננא","ותודה לעלי, שהפנה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?publisher=550&massechet=288&category=5#massechet=288&medaf=2&addaf=88&publisher=550&category=5&titleonly=0&term=%D7%9E%D7%90%D7%9F&sort=iorder&dir=1&page=1'>למאמר</a> המאלף (והמניח את הדעת) של הרב ראובן מרגליות.","146","","3806","True","True","False","","274","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31760","31740","שים לב שהסיפור היה קשה אף לאמוראים","26/11/13 21:08","כג כסלו","תשע&quot;ד","21:08","Almuaddib","הסיפורים אודות מנהגם זה של רב ושל רב נחמן אכן קשים. לא רק בעינינו - שהתרבות שלנו מרוחקת מעניינים אלו, אלא אף האמוראים המאוחרים יותר, שהיקשו היאך דבר כזה יכול להיות.<br /><br />צריך לשים לב שלא קיבלנו סיפורים דומים אודות גדולים אחרים, אלא דוקא לגבי שני אלו.<br /><br /><br />והסיפורים אכן קשים - אך הם מופיעים ולא ניתן להתעלם מהם.<br /><br /><br />הסברו של הרב מרגליות קשה בעיני מכמה סיבות, ובראשן - שהיו עוד גדולי ישראל, חלקם מקורבים למלכות לא פחות, ולא שמענו שעשו כך, לא שמואל בזמנו של רב, וכן הלאה.<br />ועוד, ששתי הערים הללו לא היו מקום מושבו של המושל או המלך. דרשיש/דרדשיר היתה במחוז סורא, ושכנציב במחוז מחוזא. מדובר בישובים משניים - לא מקום מושבו של מלך או שר חשוב.","107","","3806","True","True","False","","355","87.68.80.119","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31745","31741","נהניתי. ל-ג.  &quot;נשי דשכנציב היו חכמות&quot;","26/11/13 16:09","כג כסלו","תשע&quot;ד","16:09","יהודי_קדום","כך רבינו חננאל במסכת מועד קטן דף כח: בריש פירושו שם.<br /><br />וזה ודאי חיזוק ל-ג. <br /><br />וכן רבא מצטט שם , בזו אחר זו, שבע אמרות חכמות של הנשים בשכנציב.","233","","3806","True","True","False","","315","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31744","31742","קראתי את המאמר היטב היטב ואיני עוקר","26/11/13 15:32","כג כסלו","תשע&quot;ד","15:32","יהודי_קדום","אף לא מרגלית אחת מדברי הגמרא בגלל מאמר מעלף (לא שגיאת כתיב!)  זה.<br /><br />וכמה תמיהות יש לי. אביא חלקן על: <br />&quot;...לכן שם הוכרחו להכריז ולהודיע שהם נושאים נשים. בנות ישראל כשרות וצנועות ידעו שהן נשואין פיקטיביים וכל עיקרה לא באה רק משום ההכרזה שידעו השלטונות כי בבואם נשאו נשים ויחדלו מלכבד אותם לפי נימוסיהם הם.&quot;<br /><br />וכי לא ידעו שהאמורא נשוי? וכי &quot;כיבדו&quot; רק נשואים?<br /><br />ומה המושג &quot;נשואין פיקטיביים&quot; ולאמורא?<br /><br />והאם &quot;בנות ישראל כשרות וצנועות&quot; היו מוכנות לשנות מעמדן לגרושות? או חלילה מעבר לכך?","233","","3806","True","True","False","","236","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31749","31742","גדול מאוד בעיניי הרב מרגליות זצוק&quot;ל","26/11/13 18:15","כג כסלו","תשע&quot;ד","18:15","יהודי_קדום","וזאת אני אומר גם למען הסר ספק באשר לדעתי עליו וגם משום כבודו של הרב מרגליות - שכיבד את התורה וחכמיה והגדיל תורה והאדירה - לא ראוי שנאמר על דבריו כי טובים המה ומשכנעים יותר מדברי הגמרא. הוא ודאי וודאי לא מסכים לכך. מאמרו הוא פירוש ככל פירוש חכמים אחר לתורה.<br /><br />=================<br /><br />האם עכשיו אחרי המאמר הכרזות רב ורב נחמן בעיניך הם כבר לא בגדר  &quot;נראה ממש מוזר ומזעזע (במונחים של ימינו)&quot; כדבריך ?<br /><br />האם שלוש שורות <span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> של דעת הרב מרגליות שכנעו אותך יותר מהגמרא?<br /><br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> <br />שים נא לב: כל דעתו האישית והסופית של הרב מרגליות נמצאת כל כולה ועיקרה בשלוש השורות האחרונות של המאמר (בעל שלושת העמודים ואם תרצה 35 מילים מתוך 1577 מילים)  ואלו הן:<br /><br />&quot;...שם הוכרחו להכריז ולהודיע שהם נושאים נשים. בנות ישראל כשרות<br />וצנועות ידעו שהן נשואין פיקטיביים וכל עיקרה לא באה רק משום ההכרזה שידעו השלטונות כי בבואם נשאו נשים ויחדלו מלכבד אותם לפי נימוסיהם הם.&quot;<br /><br />העמוד הראשון כל כולו עוסק בהקדמה ובמוזרות של &quot;מאן הויא ליומא&quot; (ואולי הייתי מוציא ממנו שורה אחת שבה הוא אומר: &quot;מפרשי התלמוד חדורי הכרה בקדושת רבותינו עמודי התורה וטוהר ארחות חייהם לא טיפלו לבאר פרט זה&quot;).<br /><br />בעמוד השני הרב מרגליות את השתוממותו של ר&quot;ח בלוך, שתי תשובותיו של  ר&quot;ח בלוך על שתי ההשערות בספר &quot;זוטו של ים&quot; של ר&quot;מ לייטר ושתי דחיות הרב מרגליות לתשובות אלה.<br /><br />בעמוד האחרון 26 שורות שרק אלה לעיל הם עוד פירוש ככל פירוש חכמים אחר ל&quot;מוזרות&quot; של ״מאן הויא ליומא״ <span class='bordeaux'><b>אבל בשום אופן לא באים במקום מרגליות הגמרא.</b></span>","233","","3806","True","True","False","","275","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31747","31744","אחזור על בקשתי/שאלתי","26/11/13 16:14","כג כסלו","תשע&quot;ד","16:14","שיננא","תואיל לבאר את כוונתך:<br />&quot;ההסבר של הגמרא בהמשך לא משכנע?&quot;<br /><br />ולגבי ההערות שלך על המאמר המאלף:<br />הערותיך אינן קושיות חזקות לטעמי. כלל וכלל לא. והמעיין יבין לבד.<br />ואדרבה - אם יש לך ביאור טוב יותר - אשמח לשמוע (הרי בקשתי זו פתחה את האשכול הנוכחי)","146","","3806","True","True","False","","297","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31748","31746","מישהו ראה שלא?","26/11/13 16:16","כג כסלו","תשע&quot;ד","16:16","שיננא","לא מובן לאן אתה חותר.","146","","3806","True","True","False","","223","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31762","31746","חושבני שראיתי בספר תולדות","26/11/13 22:48","כג כסלו","תשע&quot;ד","22:48","אמלתראות","על באבא סאלי זצ&quot;ל, או מחכמי מורוקו שעשו כן.<br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=361772'>מאמר</a> הרב ברנד שליטא על פילגש ופירוש היעבץ כן במאן הוי ליומא<br /><br />וראה עוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/JH/Responsa/COTAR/srch/ktv_srch9053_tbl_1.htm'>כאן</a>","267","","3806","True","True","False","","332","68.199.173.180","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31751","31749","לגבי הערתך","26/11/13 19:27","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:27","שיננא","&quot;לא ראוי שנאמר על דבריו כי טובים המה ומשכנעים יותר מדברי הגמרא&quot; [ושנית - &quot;האם שלוש שורות (1) של דעת הרב מרגליות שכנעו אותך יותר מהגמרא?&quot;, ושלשת - &quot;בעמוד האחרון ... הם עוד פירוש ככל פירוש חכמים אחר ל&quot;מוזרות&quot; של ״מאן הויא ליומא״ אבל בשום אופן לא באים במקום מרגליות הגמרא&quot;]<br /><br />וכי מאן דהוא כאן חשב לרגע שדברי הרב מרגליות חולקים על הגמרא? דבריו הם פירוש. חיפשתי בתחילה פירוש לקטע זה, ועלי הפנה אותנו לפירוש הרב מרגליות, ודפפ&quot;ח.","146","","3806","True","True","False","","305","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31752","31749","מי זה הסופר חיים בלוך?","26/11/13 19:29","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:29","maruvka","והם מישהו יודע היכן ניתן למצוא את התשובות שלו?","93","","3806","True","True","False","","144","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31753","31750","כמובן ההסבר הפסיכולוגי הוא לא יותר מאשר","26/11/13 19:30","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:30","maruvka","תרגום לשפה מודרנית של יש לו פת בסלו.","93","","3806","True","True","False","","160","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31754","31750","לינק לאיזה ספר אין לך?","26/11/13 19:33","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:33","שיננא","למאמר של הרב מרגליות?<br /><br />הנה, למעלה עלי כבר הזכיר אותו, ולאחריו הוספתי את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?publisher=550&massechet=288&category=5#massechet=288&medaf=2&addaf=88&publisher=550&category=5&titleonly=0&term=%D7%9E%D7%90%D7%9F&sort=iorder&dir=1&page=1'>הקישור הזה</a>.","146","","3806","True","True","False","","282","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31755","31752","מוזכר במאמר","26/11/13 19:34","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:34","שיננא","של הרב מרגליות - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?publisher=550&massechet=288&category=5#massechet=288&medaf=2&addaf=88&publisher=550&category=5&titleonly=0&term=%D7%9E%D7%90%D7%9F&sort=iorder&dir=1&page=1'>כאן</a>","146","","3806","True","True","False","","252","84.229.143.197","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31756","31752","קישור לספרו","26/11/13 19:37","כג כסלו","תשע&quot;ד","19:37","יהודי_קדום","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/21733'>כאן</a>","233","","3806","True","True","False","","133","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31759","31754","תודה.","26/11/13 20:13","כג כסלו","תשע&quot;ד","20:13","maruvka","אכן התכוונתי לזה.","93","","3806","True","True","False","","134","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31758","31756","תודה על הקישור.","26/11/13 20:12","כג כסלו","תשע&quot;ד","20:12","maruvka","","93","","3806","False","True","False","","120","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31761","31760","האם יש כאן היסטוריון שיכול להרים את הכפפ","26/11/13 21:27","כג כסלו","תשע&quot;ד","21:27","maruvka","ה ולחפש עדויות למנהג שכזה?<br />אולי זה יוכל לשמש כסייעתא (או פירכא) לפירושו של הגיס של הרב מרגליות?<br />אולי זה יוכל להסביר את היחוד של שכנציב?","93","","3806","True","True","False","","163","69.173.127.25","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב",""),new Message("31774","31761","החשוקי חמד על &quot;מאן הויא ליומא&quot;:","27/11/13 08:49","כד כסלו","תשע&quot;ד","08:49","יהודי_קדום","(הערה 1: החשוקי חמד רק תימצת את  דברי הבן יהוידע,  אני מצרף קובץ ובו הבן יהוידע.<br />  הערה 2: ברור שאין כאן הרמת כפפה אבל אולי יש בזה משהו)<br /><br /><b>חשוקי חמד יומא דף יח עמוד ב </b><br /><br />&quot;<b>מאן הויא ליומא</b><br />האם מותר לת&quot;ח לבזות עצמו כדי לזכות רבים<br />שאלה. האם מותר לת&quot;ח לצעוק &quot;נורא בי עמרם&quot;, כמו שצעק רב עמרם חסידא כמבואר במסכת קידושין (דף פא ע&quot;א) כדי ללמד את הציבור שיזהרו באיסור יחוד, או אולי אסור לו לבזות את עצמו בעיני הציבור?<br />תשובה. כתב הבן יהוידע יומא דף יח ע&quot;ב (ד&quot;ה רב כי מקלע): הנה חלילה להרהר אחר גדולי חכמי ישראל... שאינם יכולים לעמוד בלי אשה על מקצת ימים... אך הסכת ושמע כי לפעמים <b>ימצא מנהג רע באיזה מקומות </b>שהאנשים לא ישאו נשים אלא אחר היותם בני שלושים וארבעים שנה, ועד עתה ימצא כן במקומות כורדסתאן ואומרים שגם בערי אירופה <b>יש מנהג זה</b>, וכך היה בדרשיש ושכנציב ורבים מעמי הארץ היו נכשלים בזה, לכן היו רבנן מכריזים הכרזות אלו, כדי להלהיב לבבות העם בענין זה, באמרם ומה רבנן שעוסקים בתורה ימים ולילות וקדושים, ובכ&quot;ז חוששים ולא רוצים לעמוד כמה ימים בלי אשה, כל שכן בחורים שיצרם תקיף, ודבר זה פועל יותר מהרבה תוכחות, ולכן רבנן קבלו עליהם לזלזל בכבודם כדי לאפרושי מאיסורא. הרי שמותר לת&quot;ח לבזות עצמו כדי לזכות רבים.&quot;","233","gif","3805","True","True","False","","263","109.67.134.122","0","31732","יומא|יח ע&quot;ב","0-gif")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);