var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31691;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31691","0","הערות ליומא יב","21/11/13 02:19","יח כסלו","תשע&quot;ד","02:19","המכריע","יב.<br />א. לפיכך זכה בנימין הצדיק וכו'. קצ&quot;ב דהא זכה להיות כל המקדש בחלקו עוד קודם שנצטער. ואולי לכן פירש רש&quot;י מקום הארון, ור&quot;ל דלא היה הכרח שיהיה הארון בקה&quot;ק, ולזה זכה בנימין משום שנצטער על קרן המזבח שנשמטה מחלקו. ועכ&quot;פ לומדים מכאן ששאיפה לרוחניות וקירבת אלוקים יש בה כח להעצים את הקירבה הזו.<br /><br />ב. אף לא מטות. בתוס' ישנים כתב משום הקרקע שתחת המיטות. ועדיין צ&quot;ב מדוע א&quot;א להשכיר את המיטה עצמה הא יש שכירות גם בכלים.<br /><br />ג. כדשנין מעיקרא. רש&quot;י נקט תי' ב'. ולכאורה ה&quot;ה אפשר ליישב כתי' א' הא ר&quot;מ והא רבנן ויל&quot;ע.<br /><br />ד. אירע פסול לאחר תמיד של שחר. היה מקום לכאורה להבין שהבעיה היא שהוא צריך להיות מחונך לכהן גדול עוד קודם התחלת עבודת יוהכ&quot;פ ואין אומרים בזה באין כאחד, ותמיד של שחר אע&quot;פ שנעשה בכה&quot;ג היינו לרווחא דמילתא ואינו לעיכובא כיון שאינו ממצוות היום, ולכן אפשר להתחנך בו משא&quot;כ אחר כך הכל מעבודות היום. אמנם לפ&quot;ז לא יועיל אבנט בתחילת העבודה דיוהכ&quot;פ אף למ&quot;ד לא זהו אבנטו. ולכן באמת פרש&quot;י דלא איכפת לן דחינוכו יבוא בד בבד עם תחילת עבדת יוהכ&quot;פ, רק הבעיה היא דצריך להיות ניכר  שעבודתו היא ככה&quot;ג ואל&quot;ה אין זה יכול להיחשב לחינוך, ולכן בתמיד של שחר שעובד בשמונה בגדים שפי&quot;ד, אבל אח&quot;כ בבגדי לבן זה ניכר רק למ&quot;ד דכהן הדיוט בכלאים. וסברא דר&quot;פ בסמוך היא דזה גופא דעובד עבודה הכשרה רק בכה&quot;ג זה ההיכר ודוק.<br /><br />ה. ור&quot;פ אמר וכו'. לכאורה ר&quot;פ ודאי מודה לאביי דהיפוך בצינורא שפי&quot;ד, אלא דבא לומר דא&quot;צ לזה, אבל אביי ע&quot;כ פליג על ר&quot;פ וס&quot;ל דבעינן היכר בבגדיו ולא בעצם העובדה שעובד עבודה הכשירה רק בכה&quot;ג.<br /><br />יב:<br />ו. בשאר ימות השנה ובהנהו דשוין. ור&quot;ל דעדיין יחלקו באבנט כהן הדיוט אלא דשיטתם הפוכה דלרבי הוי בוץ ולראבר&quot;ש כלאים. ולמסק' נוכיח מרבין ומברייתא דלרבי הוי כלאים וחזרה האוקימתא דהאי ברייתא דאיירי ביוהכ&quot;פ. ודוק.<br /><br />ז. כי אתא רבין וכו'. עי' רש&quot;י ור&quot;ל דאף דרבין הוסיף בה דברים, בכולם מודה גם רב דימי דהיינו דאין ספק באבנט כה&quot;ג בימות השנה דהוי כלאים וביוהכ&quot;פ דהוי בוץ, והמח' היא באבנט כהן הדיוט, וכל הוספתו הוא רק במה שביאר להדיא דלרבי כלאים ולראבר&quot;ש בוץ.<br /><br />ח. רבי אומר וכו' אלא מה ת&quot;ל ילבש. לכ' מצי לומר כרבי יהודה, אלא בלאו קושיותיו על ר' דוסא היה לו קבלה אחרת בת&quot;ל ילבש.<br /><br />ט. ר' דוסא לטעמיה. מהסוגיא עולה דמצד והיניחם שם היה גם ר' דוסא מפרש כפשוטו גניזה לגמרי, רק מהא דילבש הנ&quot;ל הוכיח דאין זה הפירוש ודוק.<br /><br />י. משום מעלין בקדש. עי' תוס' דס&quot;ד דנורידו בפה ע&quot;י המלך וכדו', ואז יוכשר בד' בגדים, קמ&quot;ל משום אין מורידין דמשאירין אותו כה&quot;ג ולכן אינו עובד כלל. ולכן אם מת ראשון אמרו בסמוך דחוזר ממילא וא&quot;צ מינוי, דמינויו לא בטל. ואע&quot;ג דתוס' הביאו מירושלמי דיוסף הוסע מכהונה גדלה, לא דעושין כן, אלא שם משום דדיבר עם המלך והמלך אמר מה שאמר לכן ירד באמרי פיו של המלך.","199","","3814","True","True","False","","894","2.55.121.58","0","0","יומא|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);