var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31688;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","18")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31688","0","הערות (קצת באיחור) ליומא דף יא","20/11/13 19:33","יז כסלו","תשע&quot;ד","19:33","המכריע","יא.<br />א. וא' שערי חצירות. מרן החזו&quot;א היה רגיל לעורר על כך שהרבה אין משימים לבם לקבוע מזוזה בשערי החצר ומבטלים עשה גמור מה&quot;ת ללא שום היתר.<br /><br />ב. יש בהן חובת מצוה למקום. צ&quot;ב לשון זו, האם הכוונה שהמקום מחייב מצות מזוזה או דיש חיוב לגבוה. וכהצד השני יותר משמע אלא דלא ברור מדוע נקטו לשון זו דוקא גבי מצוה זו.<br /><br />ג. משום סכנה. לכאורה צ&quot;ל דהוא סכנת נפשות, ואע&quot;פ שהביאו מההוא דקנסוהו באלף זוז, אבל חייב להוציא על מצות עשה עד חומש ממונו, ורק הביאו משם דיש סכנה ועלול להיות גם סכנת נפשות.<br /><br />ד. פעמיים בשבוע. י&quot;מ דהכוונה בערך כל ג' שנים ומחצה, ורק לא רצו חכמים לקבוע מסמרות ולא איכפת לן שיבדוק פעם אחת אחר ג' שנים ואח&quot;כ אחר ד' וכדומה. אמנם הגרשי&quot;ח קנייבסקי בפירושו למס' מזוזה מפרש שהכוונה פעם בשבע שנים ונקטו פעמיים בשבוע להזהיר שלא יעברו ז' שלימות ללא בדיקה, ועד&quot;ז גבי פעמיים ביובל.<br /><br />ה. בדין בדיקה ראה רש&quot;י דהכוונה שמא נרקבה וכדומה. וש שמבטלין חיוב הבדיקה בחושבם שזה קשה. והאמת שא&quot;צ לבדוק צורת האתיות רק לפתוח ולראות שלא נמחקו אותיות על ידי רטיבות ושלא נגנבה וכדומה. ויש שמדקדקין לרשום אצלם מתי בדקו ולהקפיד לבדוק כתיקון חכמים.<br /><br />ו. בית התבן וכו'. רב יהודה איתותב וא&quot;כ קי&quot;ל כר&quot;כ דברוחצות ודאי פטור, במתקשטות ודאי חייב ובסתם הוי פלוגתא דתנאי ולא הוכרעה ההלכה להדיא, ולכאורה ספק דאורייתא לחומרא. ויל&quot;ע.<br /><br />ז. אי הכי היינו מרחץ. יש להסתפק אם כוונת הגמרא להקשות דבית התבן שרוחצות היינו מרחץ, ולפ&quot;ז מה שהקשה רש&quot;י מבית הטבילה הוא קושיא שלו ומיישבה על דרך תי' הש&quot;ס, או שרש&quot;י נתכוון לפרש שזו קושיית הגמרא בית הטבילה היינו מרחץ.<br /><br />יא:<br />ח. מה בית העשוי לכבוד. בזה א&quot;ש טפי דהוי מיעוט מקרא, דלעיל פירשו משום שאין כבוד שמים, וזה תימה לבטל עשה דאורייתא משום האי טעמא בזמן שאפשר לכסותה המזוזה היטב. ודוק.<br /><br />ט. יצאו אלו שהן קדש. יל&quot;ע אי פליגא ברייתא זו על כל האומרים לעיל דנתחייבה לשכת פרהדרין בשבעה ימים מה&quot;ת.<br /><br />י. אינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו. לכאורה רק דיבר בהווה, אבל נענש גם אם אומר האמת שאין רוצה ליתן דהא העונש הוא על עצם צרות העין.<br /><br />יא. הא ר&quot;מ והא רבנן. קצ&quot;ב הא מזוזה ונגעים יש להם לימודים נפרדים מהפסוקים ואין א' מחייב את השני ואיך אפשר לתלות מחלוקת בנגעים במחלוקת גבי מזוזה.","199","","3812","True","True","False","","904","2.55.121.58","0","0","יומא|יא ע&quot;א",""),new Message("31692","31688","הע'","21/11/13 08:36","יח כסלו","תשע&quot;ד","08:36","דוד כוכב","ג. לא בהכרח נפשות. ביתך - כעין תדורו, כבסוכה, וכבמסכת פסחים דף כו ע&quot;ב (ועוד) &quot;מוכרי כסות מוכרין כדרכן&quot;.<br /><br />ח. בכמה מקומות מצינו שלא נצטווינו לטכס עצות ותחבולות ודרכם הייתה בפשטות (כגון במסכת בבא בתרא דף יד ע&quot;א &quot;רב הונא כתב&quot; וראה את עצת הרמב&quot;ם). אבל כאן אין צריך לזה, עצם הצורך במזוזה לבית בזוי אינו כבוד.","125","","3811","True","True","False","","140","95.86.78.53","0","31688","יומא|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);