var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31661;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31661","0","שאלה במסכת מועד קטן על הרד&quot;ק","18/11/13 08:40","טו כסלו","תשע&quot;ד","08:40","עלי","אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב {שמואל ב יב-כד} וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור.<br />וכתב הרד&quot;ק בספר שמואל יב,כ :<br />ויקם דוד מהארץ -<br />הרחיצה והסיכה וחלוף הבגדים אסור לאבל בימי אבלו והיאך עשה אותם דוד?! <br />יש לפרש כי קודם קבורה עשה כן, שלא נתחייב עדיין באבילות ובעבור שהיה רוצה לבא בית ה' להשתחוות ולהודות על הרעה, רחץ וסך וחלף שמלות שחייב אדם לברך על הרעה להודות את ה' ולקבל בשמחה כשם שהוא מברך על הטובה, שנאמר: חסד ומשפט אשירה, אם חסד אשירה אם משפט אשירה. <br />וכתיב: כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא,צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא. <br />ולא נוכל לפרש כי הרחיצה והסיכה לא היתה ביום המיתה אלא עד הלילה שאחר, שאין חייב באבילות מן התורה אלא יום מיתה בלבד, שהרי אומר: ויקם מן הארץ וירחץ ויסך. <br />ויש לפרש עוד: כי לא נתחייב דוד באבילות מן התורה, כי תוך שלשים יום ללידתו מת הילד והוא ספק נפל, אם נולד לשמנה וזהו שאמר: ויהי ביום השביעי וימת הילד, פירוש שביעי ללידתו, כי אם נפרש לחליו רחוק הוא שצם דוד שבעת ימים ושכב ארצה אלא שביעי ללידתו היה ולא היה חייב באבלות אם לא היה יודע בו שכלו לו חדשיו, לפיכך לא היה חייב באבילות וכששמע שמת הילד רחץ וסך ובא בית ה', כדי להודות ולהשתחוות. <br />ומה שתמהו עליו עבדיו והוא לא היה חייב באבלות, תמהו על שלא נצטער ולא בכה כשאר בני אדם אלא שאל שישימו לו לחם ועשה הנאות גופו שנמנע מהם קודם שמת. <br />ומה שסמכו רז&quot;ל: <br />שאבל אסור בתשמיש המטה מפסוק וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה שלא בא אליה אלא בעת תנחומין והוא אחר האבילות סמך בעלמא, אבל היתה קבלה אצלם שהאבל אסור בתשמיש המטה ועשו הפסוק הזה סמך, אבל הפירש הנכון כמו שכתבנו ופסוק 'ויהי ביום השביעי' מחזק פירושינו כמו שכתבנו ובו ביום שמת הילד, נחם דוד את אשתו שלא תצטער ולא תבכה על הילד. <br />ומה שהוצרך לומר ויבא אליה להודיע כי זה הבן האחר שילדה היה של קיימא ורצון האל היה בו, אחר שדוד עשה תשובה ונחם על חטאו, וזהו שאומר: וה' אהבו, לא כמו הראשון ששנאו לפי שנוצר בעון והמיתו. <br />ויש להעמיד דברי רבותינו ז&quot;ל שאמרו: <br />כי דוד נהג אבילות על הילד, אך לפירוש שפירשנו ויהי ביום השביעי ז' ללידתו, כי דוד ידע בילד שכלו לו חדשיו, שהרי אומר וישכב עמה ותשב אל ביתה, נראה כי לא שכב עמה אלא אותו הפעם, ובאותה ביאה נתעברה, כמו שכתוב: ותהר האשה ומאותו יום מנה לו חדשיו.עכ&quot;ל.<br />ובדבריו 'פוסח הוא על שני הסעיפים', כי נראה שלא כ&quot;כ החליט האם היתה זו אבלות באמת מדין תורה או שדוד רק התנהג כאבל.<br />אך לא הבנתי דבריו : האם לדעתו מיד בסיום יום פטירת הילד בא דוד אל בת שבע, כאשר לדעתו היה זה ביום השביעי ללידתו, והרי כתוב בתורה :'וטמאה שבעים כנדתה' ?<br />לכן נראה לי יותר שדווקא היה זה היום השביעי למחלת הילד שהוא יום פטירתו, והפוך מפירושו, אלא אם נאמר שדוד בא אל בת שבע אחר זמן, אך א&quot;כ איך למדו חז&quot;ל מהפסוק שאבל אסור בתשמיש, אלא אם נאמר שאכן זהו סמך בעלמא, ודוד נהג אבלות לא מדין תורה כלל, אלא בחיי הילד, ואחר פטירתו לא נהג שום מנהג אבלות, כי לא היה חייב כי היה כנפל,ואחר זמן שבועיים בא אל בת שבע כשהותרה לו מטומאתה.<br />מה א&quot;כ דעת הקוראים, כשלמדנו בשיעור במסכת מועד קטן התלבטנו בכך ואשמח לקרוא חוו&quot;ד הקוראים...וסליחה על האריכות.","209","","3819","True","True","False","","1616","194.114.146.227","0","0","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31662","31661","כמו שכתבת","18/11/13 08:53","טו כסלו","תשע&quot;ד","08:53","דוד כוכב","הפסוק (שמואל ב יב, כד) וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ - היה אחר זמן.<br /><br />וראה כיצד פירש רד&quot;ק את הלימוד של חז&quot;ל:<br />&quot;ומה שסמכו רז&quot;ל שאבל אסור בתשמיש המטה מפסוק וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה שלא בא אליה <span class='bordeaux'><b>אלא בעת תנחומין </b></span>והוא <span class='bordeaux'><b>אחר האבילות</b></span>&quot;.<br />כלומר שנלמד מכך שהפסוק מדגיש: וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע - במה? וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. מכאן שטרם זמן תנחומים - בעת אבלות - אסור הוא, גם בלית איסור טומאת יולדת.","125","","3819","True","True","False","","144","95.86.78.53","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31663","31662","סליחה אך לא הבנתי דברי הרב כוכב","18/11/13 10:33","טו כסלו","תשע&quot;ד","10:33","עלי","כתב הרב שקודם תנחומים נהג דוד אבלות ומשמע כולל הימנעות מתשה&quot;מ, אך אם היה מנהג אבלות זה בשבועיים הראשונים לאחר הלידה, אזי אין להוכיח מזה שלא בא אליה בגלל האבלות אלא בגלל טומאתה, א&quot;כ מניין לחז&quot;ל שאבל אסור בתשה&quot;מ, ומאידך אם מנהג האבלות היה בחיי הילד מובן כיצד למדו זאת חז&quot;ל, כי איסור לא היה קיים כלל ורק ממנהגו של דוד למדו חז&quot;ל שאבל אסור בתשה&quot;מ. <br />הקושי על רד&quot;ק היה מדוע נדחק לפרש שמדובר באבלות ביום הפטירה אחר הקבורה שאין לה מקור בכתוב וכאשר פשט הכתוב מדבר באבלות בחיי הילד, ומדוע נדחק לפרש שהיה זה ביום השביעי ללידה דווקא. מה דעת הרב בעניין זה, היש לדחות אפשרויות אלה ?","209","","3819","True","True","False","","199","194.114.146.227","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31664","31662","לענ&quot;ד יש הבנה אחרת בפירוש רד&quot;ק","18/11/13 12:32","טו כסלו","תשע&quot;ד","12:32","יהודי_קדום","שהביא על פסוק <b>כ' </b>(ולא פסוק כד שהיא ט&quot;ס בדבריו).<br /><br />אי הבאת <span class='bordeaux'><b>כל המשפט </b></span> בפירוש הרד&quot;ק, כפי שעשה,  יוצרת הבנה אחרת (בלשון המעטה...) מפירושו/בפירושו של רד&quot;ק, להלן כל הקטע בנידון. המילים בסוגריים הוספו על ידי וכן הפיסוק <b>כהבנתי</b>:<br /><br />&quot;...ומה <span class='bordeaux'><b>שסמכו </b></span>רז&quot;ל שאבל אסור בתשמיש המטה מפסוק &quot;וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה&quot;, [-<span class='darkYellow'><b> היינו, כוונת רז&quot;ל היא - : </b></span> ]  שלא בא אליה אלא בעת תנחומין והוא אחר האבילות [<span class='lightYellow'><b>וכל מה שסמכו רז&quot;ל אינו אלא </b></span>] <span class='bordeaux'><b>סמך </b></span>בעלמא ! <br /><br />אבל [<span class='lightYellow'><b>אלא באמת ש</b></span>] היתה קבלה אצלם שהאבל אסור בתשמיש המטה ו[<span class='lightYellow'><b>רק</b></span>] עשו הפסוק הזה <span class='bordeaux'><b>סמך </b></span>אבל הפי' הנכון כמו שכתבנו ...&quot;<br />והפירוש &quot;הנכון כמו שכתבנו&quot; של רד&quot;ק הרי הוא מה שפירש קודם: &quot;...יש לפרש כי קודם קבורה עשה כן [<span class='darkYellow'><b>ולא כפי שפירש את הרד&quot;ק &quot;בעת תנחומין והוא אחר האבילות&quot; שהרי כותב הרד&quot;ק בפירוש: </b></span>] <b>שלא נתחייב עדיין באבילו' </b>ובעבור שהיה רוצה ...&quot; וכו'","233","","3819","True","True","False","","194","109.67.56.83","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31669","31663","פירוש דברי רד&quot;ק","18/11/13 20:49","טו כסלו","תשע&quot;ד","20:49","דוד כוכב","ההוכחה איננה מכך שבזמן האבילות הוא נמנע מתשמיש, כפי שהבנת. אכן בזמן האבלות הוא היה אסור ממילא מדין יולדת.<br />ההוכחה היא מכך שהפסוק מדגיש שבא אליה רק ודוקא לנחם אותה, כלומר רק בזמן תנחומים שהם רק לאחר סיום האבילות. כלומר שהפסוק מדגיש לבאר שתשה&quot;מ מותר רק באופן זה, ולא בזמן אבילות.<br /><br />טענת רד&quot;ק היא שדוד המלך היה לפני תקנות חכמים, ולכן נהג רק אבלות כפי חובת התורה. ואבלות דאורייתא היא רק ביום הראשון, ככתוב (עמוס ח, י) וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר - יום מר הוא בלשון יחיד - הרי שאבלות היא רק יום אחד, היום המר של המיתה.<br />הלכה היא שלפני הקבורה אין דין אבלות עדיין, אלא דין אנינות בלבד.","125","","3819","True","True","False","","120","95.86.78.53","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31670","31664","אני לא חושב שפירשתי אחרת","18/11/13 20:51","טו כסלו","תשע&quot;ד","20:51","דוד כוכב","רק הדגשתי נקודה מסוימת בדבריו.","125","","3819","True","True","False","","127","95.86.78.53","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב",""),new Message("31678","31664","תגובתי זו באה על ״כמו שכתבת״ שלמעלה ולא","19/11/13 21:41","טז כסלו","תשע&quot;ד","21:41","יהודי_קדום","על ״פירוש דברי רד״ק ״ שנכתב לאחר זמן מתגובתי על הבנה אחרת של דברי הרד״ק.","233","","3818","True","True","False","","154","109.67.24.189","0","31661","מועד קטן|טו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);