var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31608;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31608","0","האם רש&quot;י סובר שבעל קרי מותר במחנה לויה?","15/11/13 09:28","יב כסלו","תשע&quot;ד","09:28","איתן","כשהגמרא שואל על כהן גדול <span class='lightYellow'><b>מביתו למה פירש? </b></span> הסביר רש&quot;י &quot;<span class='darkYellow'><b>מביתו למה פירש. מאשתו למה פירש תבא אשתו עמו שם שהרי על כרחך לשכת פרהדרין לא היתה קדושה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד כ''ש שכיבה</b></span>:&quot; משמע שהמקשן ציפה שהכה&quot;ג יהיה עם אשתו בלשכת פרהדרין, שאמנם אינה בעזרה אבל כנראה היא בהר הבית.<br />כך גם הבינו תוס' ד&quot;ה מביתו, שהקשו איך תהיה הו&quot;א שכה&quot;ג יהיה מותר באשתו בהר הבית, הרי בעל קרי אסור בהר הבית. ותירצו שהכוונה שיהיו במחילות, כלומר במפלס תת קרקעי, שפתוח להר הבית ולא לעזרה וממלא אין קדושתו אף לא ככקושת הר הבית.<br />ייתכן כמובן לומר שזו גם דעת רש&quot;י, אבל ייתכן שרש&quot;י חולק וסובר שבעל קרי מותר בהר בית. או לפחות - שסוגייתנו סוברת שבעל קרי מוצר בהר הבית.<br /><br />לכאורה זה מופרך, כי ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?id=775&vt=2&fs=0'>פסחים דף ס&quot;ז</a> (ע&quot;א למטה), דרש ר' שמעון &quot;<span class='lightYellow'><b>וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב</b></span>&quot; שזב אסור בהר הבית, <b>וכל </b>זב - לרבות בעל קרי, ור' יהודה לא חלק עליו בזה. ואח&quot;כ בגמרא (ע&quot;ב למטה) &quot;אמר ר' יוחנן ... בעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות&quot;, אמנם הגמרא התווכחה איתו אבל כל הקושיות תורצו, והביאו ברייתא כמותו, אז מדוע לחשוב שבעל קרי יהיה מותר בהר הבית.<br /><br />מצד שני, הרמב&quot;ם נמנע במפגיע מלהזכיר איסור בעל קרי בהר הבית. הן בהלכות בית הבחירה, פ&quot;ה ופ&quot;ו, שם הוא מונה את עשר הקדושות ששיאן בקדש הקדשים ובעלייתו, והן במצוות שילוח טמאים בהלכות ביאת מקדש פ&quot;ג - תמיד הזכיר זבין וזבות נדות ויולדות ומעולם לא אמר &quot;בעל קרי&quot;. ולענ&quot;ד היה עליו לומר זאת, זה לא בהכרח מובן מאליו.<br />כך שייתכן שרש&quot;י סובר לפרש את סוגייתינו כמו בדיעה החולקת על ר' יוחנן שם.<br /><br />לגבי הרמב&quot;ם עצמו - נושאי כלי הרמב&quot;ם דנו בשיטתו, ע' בנו&quot;כ בשני המקומות ובספר המפתח ברמב&quot;ם פרנקל.<br />ולענ&quot;ד הרמב&quot;ם רמז דעתו לאיסור בכך שהביא (פ&quot;ג מביאת מקדש ה&quot;ח) את הפסוק &quot;ויצא אל מחוץ למחנה לא יבוא אל תוך המחנה&quot; פסוק העוסק בבעל קרי.","123","","3819","True","True","False","","1255","37.60.45.226","0","0","יומא|ו ע&quot;א",""),new Message("31611","31608","מה עם מה שכתב הרמב&quot;ם","15/11/13 10:34","יב כסלו","תשע&quot;ד","10:34","כדי","בפ&quot;ו מהלכות קרבן פסח ה&quot;ה, וכן בהלכות בית הבחירה פ&quot;ח ה&quot;ז?<br /><br />ומכאן שבכ&quot;מ שכתב &quot;טבול יום&quot;, בעל קרי בכלל. ועי' בפ&quot;ז מהלכות בית הבחירה הי&quot;ז.","249","","3819","True","True","False","","333","109.67.2.69","0","31608","יומא|ו ע&quot;א",""),new Message("31626","31611","תודה ל&quot;כדי&quot;","17/11/13 01:21","יד כסלו","תשע&quot;ד","01:21","איתן","תודה לכדי על ההצבעה על המקורות האלו ברמב&quot;ם.<br /><br />במחשבה לאחור אני תמה על עצמי, הלוא אני מכיר את המשנה בתמיד ואת הסוגיא בכיצד צולין, א&quot;כ מדוע לא הלכתי לחפש אותן ברמב&quot;ם.<br />כמו כן יש לתמוה מדוע יש מו&quot;מ כה רחב על כך. פתחתי קצת את הספרים כדי לרענן, ראיתי שמי שמעורר את השאלה על השמטת הרמב&quot;ם הוא המשנה למלך, בהלכות ביאת מקדש באריכות, ובהלכות בית הבחירה בקצרה. פשיטא ליה שבעל קרי אסור במחנה לויה, הוא דן רק מדוע הרמב&quot;ם לא הזכיר. (וראיתי שזכיתי לכוון לדבריו בכך שהרמב&quot;ם מצטט את הפסוק בפרשת יציאה למלחמה ב&quot;כי תצא&quot; העוסק בבעל קרי, מכאן שדעת הרמב&quot;ם שבעל קרי אסור במחנה לויה. וכן שגם הוא מציין להלכה שהביא כדי בפרק ח' מבית הבחירה.) וברמב&quot;ם פרנקל בספר המפתח בשני המקומות - רשימה מכובדת של כאלה שנשא ונתנו בדבר. ולכאורה מה כה מסובך, הרי שני המקומות היו אמורים להיות גלויים לפניהם.<br /><br />על כל פנים נראה לי שאין כעת ספק בדעת הרמב&quot;ם, וא&quot;כ גם בדעת רש&quot;י הפשוט ביותר הוא לומר שסובר כתוס', ותודה ל&quot;כדי&quot;.","123","","3817","True","True","False","","247","212.76.102.28","0","31608","יומא|ו ע&quot;א",""),new Message("31628","31626","כיוצא בזה","17/11/13 07:49","יד כסלו","תשע&quot;ד","07:49","דוד כוכב","למרות היות הרמב&quot;ם מסודר מאוד מבחינת ההגיון בסדר הלכותיו, מכל מקום למשתמש הפשוט שאינו בקי ברמב&quot;ם בעל פה קשה למצא בו הלכות. ומתקיימים בו דברי הירושלמי: (מסכת ראש השנה פרק ג ה&quot;ה) &quot;דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר&quot;.<br />ואילו בשו&quot;ע יש תוכן עניינים בהם נקל יותר יחסית למצא הלכות לנצרכים להן.<br />וכמדומה שזו אחת הסיבות לכך שהשו&quot;ע דחק את רגלי הרמב&quot;ם גם בארצות הדרום בהם היו רגילים לפסוק כרמב&quot;ם.<br /><br />כיוצא בזה, בנשמת אדם חלק א כלל טו:<br />&quot;(מסכת מנחות דף לב:) ואמר רב יהודה אמר שמואל מצוה להניחה בתוך חללו של פתח... דקשה לרש&quot;י מדאמר שמואל בכל הני מימרות פסולה והכא אמר מצוה להניחה, מוכח ע&quot;כ דרק למצוה קאמר ולא לעכב, ובברייתא איתא דאחורי דלת פסולה, ולכן פירש&quot;י דהאי דאחורי הדלת דפסולה היינו שקבעה על הכותל ולא במזוזה וזה פסול לגמרי, אבל הא דשמואל דמצוה להניחה היינו אף על גב שיקבענה במזוזה רק שהוא מבחוץ ולא בתוך חלל הפתח, וזה אינו לעכב רק למצוה... אבל הרמב&quot;ם באמת לא העתיק דברי שמואל&quot;.<br /><br />ואמנם הרמב&quot;ם לא כתב הלכה זו בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה סימן ה הלכה ח ליד דין: &quot;תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה, הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום&quot;.<br />אבל הוא כן כתבה בסימן ו שאחריו בהלכה יב: &quot;והיכן קובעים את המזוזה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ&quot;.<br /><br />וכאן בקשה לחכם כדי אם יוכל להביא מקומות נוספים שבהם אישתמיטיה למפרש דברי הרמב&quot;ם שבמקום אחר.<br />וראוי להזכיר כאן את דברי הפתחי תשובה ביורה דעה סימן רמב ס&quot;ק ב שהביא את דברי תשובת חוט השני לחוות יאיר סימן ך': &quot;וזה הלשון אישתמיטתיה הוא לקוח מהש&quot;ס שכן מצינו כמה פעמים שאמרו על גדולי האמוראים. והוא לשון נקיה ודרך כבוד לומר דבאותה שעה נשמט ממנו הדבר ההוא כי השכחה היא טבע אנושית כוללת כל האישים ואין חילוק בין רב למעט&quot;.","125","","3817","True","True","False","","118","95.86.78.53","0","31608","יומא|ו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);