var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31596;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","46"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31596","0","הערות ליומא דף ה","14/11/13 01:17","יא כסלו","תשע"ד","01:17","המכריע","ה.

א. אמר רב יוסף וכו'. יש באיזה מקום בש"ס וסימנך סיסי לזכור שם בעל המימרא בדומה למימרתו. והנה כאן; רב יוסף – סמיכה, רב נחמן ב"י – תנופה, רב פפא – פרישה, רבינא – ריבוי.

ב. ריבוי שבעה ומשיחה שבעה. עולה מכאן דלדורות לכתחילה הכהן המתמנה לכה"ג צריך ללבוש בגדי כהונתו ז' ימים רצופים ולהימשח ז"י רצופים בשמן המשחה. ומסתבר דבעינן באותן ימי ריבוי שהן עצמן יהיו ימי המשיחה דומיא דמילואים. ויל"ע. ובדיעבד סגי ריבוי יום א' או משיחה יום א'. ומסתברא דה"ה אי היה רק יום א' ריבוי ויום א' משיחה. ויל"ע אי היה ריבוי היום ומשיחה ביום אחר בתוך ז"י אי מהני.

ה:

ג. עשירית האיפה מנ"ל. צ"ע מה צריך גז"ש הרי נתפרש שם שבניו דאהרן בתחילת עבודתן צריכין עשירית האיפה ומדוע צריך להאי גז"ש. ואולי משם היה סגי ביום השמיני, וכאן באו לרבות גם בימי המילואים. ויל"ע אי באמת הביאו עשירית האיפה בא' מימי המילואים או אולי בכולן. ואולי נלמד מהגז"ש להביאה בימי המילואים ושוב יצאו בזה ולא הוצרכו בשמיני. ובכ"ז צל"ע.

ד. מאי דהוה הוה. עי' תוס' דיש מקומות שאין מקשין כן. ולכאורה מדוע הביאו ממרחק לחמם והלוא כל הסוגיא דהאמור במילואים אי מעכב בהן היא מאי דהוה הוה. ויותר מכך שאפילו אין דנים איך היה אלא מה היה הדין אילו לא עשו משהו, כלומר מאי דלא הוה לא הוה. ופשוט שלא החמיצו סמיכה ותנופה ופרישה וריבוי. וכן יש להעיר שלא הקשו כן על מכנסים ועשירית האיפה. אלא דבזה יש לומר דכיון דלא פליגי בזה לא קשה, ורק הכא דפליגי בה ריו"ח ובני ר"ח מקשה. אבל הקושיא ממעכב בהן דגם בזה פליגי במקומה עומדת. ואולי יש לחדש דכל הערה זו אינה אלא אם פותחים בשאלה כגון כיצד עשו? אבל אם אומרים הדין לא באופן של שאלה אין להקשות כך. (והתוס' באמת הקשו ממקום ששאלו שור סיני בכמה?).

ה. האי כיצד הלבישן לכאורה הוא איתמר חדש, דאין לומר דהוא המשך דברי ריו"ח משום רשב"י, דהא ריו"ח פליג בה עם בני ר"ח.","199","","3826","True","True","False","","1098","2.55.143.32","0","0","יומא|ה ע"א",""),new Message("31602","31596","ל-ב. האם בשבת מותר ?","14/11/13 13:06","יא כסלו","תשע"ד","13:06","קותי","","217","","3826","False","True","False","","157","79.183.19.180","0","31596","יומא|ה ע"א",""),new Message("31604","31596","הע' ל-א.","14/11/13 23:14","יא כסלו","תשע"ד","23:14","דוד כוכב","א. סימן ר"ת זה מובא במהדורת שטיינזלץ בשם ר' שלמה כהן.
המקום בש"ס הוא במסכת שבת דף סו ע"א: "אמר רב נחמן בר יצחק: וסימנא סמך סמך". רש"י: "סמך סמך - ר' יוסי אוסר, שתי תיבות שיש בהן סמך סמך זו אצל זו".","125","","3826","True","True","False","","113","95.86.78.53","0","31596","יומא|ה ע"א",""),new Message("102932","31596","על הערה ב","17/05/23 21:30","כו אייר","תשפ"ג","21:30","י''ח","עי' תו''י דמוכח בהוריות דאף אם לא נמשח כלל בדיעבד מהני וסגי בנתרבה לחוד, והא דלא כתבה הברייתא הכא משום שנלמד מקרא אחרינא. וכ''ה ברש''י עה''ת ויקרא טז,לב מהתו''כ דיליף מ''ואשר ימלא את ידו'' דמרובה בגדים לחוד סגי בדיעבד אף בלא משיחה. ועי' רמב''ן שם.","51466","","355","True","True","False","","22","213.151.63.225","0","31596","יומא|ה ע"א",""),new Message("31606","31602","סיכה שלא לרפואה בשמן מותרת.","14/11/13 23:37","יא כסלו","תשע"ד","23:37","כדי","","249","","3826","False","True","False","","245","79.183.33.39","0","31596","יומא|ה ע"א",""),new Message("31605","31604","ועי' פסחים מב:","14/11/13 23:36","יא כסלו","תשע"ד","23:36","כדי","","249","","3826","False","True","False","","224","79.183.33.39","0","31596","יומא|ה ע"א",""),new Message("31612","31605","יש גורסים סיסני וי"ג סמ"ך סמ"ך","15/11/13 15:37","יב כסלו","תשע"ד","15:37","דוד כוכב","מסכת פסחים דף מב ע"ב:
מאי זיתום המצרי? - תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא.
רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני.

רש"י:
וסימניך - שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי.
סמ"ך סמ"ך - רב יוסף שיש סמ"ך בשמו אמר שערי, לישנא אחרינא: וסימניך סיסני - כלי ששמו כן, כדאמרינן (בכתובות) (בבא מציעא סז, ב): ואי אגבינהו בסיסני קנה, ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו, דרב יוסף אמר שערי - שני סמכין יחד.","125","","3825","True","True","False","","145","95.86.78.53","0","31596","יומא|ה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);