var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31543;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31543","0","אין אדם דורש ג&quot;ש אא&quot;כ קיבלה מרבותיו","11/11/13 17:53","ח כסלו","תשע&quot;ד","17:53","שלמה שטרסברג","סגנון הגמרא כאן ומגוון האפשרויות שהגמרא מביאה מלמד על ניסוי ותהיה ולא על מסורת מבוררת  האומרת מה למדנו משויון מילים בין 2 מקומות.  ולכאורה זה לא תואם כ&quot;כ את האמור בגמרא שאין אדם דורש ג&quot;ש אא&quot;כ קיבלה מרבותיו וצ.ע","205","","3827","True","True","False","","1058","95.86.124.108","0","0","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31548","31543","[ללא נושא]","11/11/13 22:47","ח כסלו","תשע&quot;ד","22:47","דפי","לעיתים הקבלה היא שיש דרשה בין שני מקומות, אך לא מבורר מהי","424","","3827","True","True","False","","106","95.86.68.197","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31556","31548","כדברי דפי","12/11/13 15:34","ט כסלו","תשע&quot;ד","15:34","המכריע","כ&quot;כ הרמב&quot;ן בריש פ' השוכר את הפועלים, וכ&quot;כ עוד ראשונים, וכבר דיברנו על זה כאן בעבר.","199","","3826","True","True","False","","174","2.55.135.141","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31567","31556","נברך את דפי בהצטרפו ל  <img src='/icon/11.gif'>","12/11/13 21:10","ט כסלו","תשע&quot;ד","21:10","יהודי_קדום","אני מעלה דברים שרשמתי אצלי:<br /><br />העקרון הראש וראשון הוא ש-&quot;ואין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא א''כ למדו מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו ...&quot;  (רש&quot;י סוכה יא: בד&quot;ה 'לא ילפינן'). יש דעה שסנהדרין גדולה שקולה ל-&quot;עד משה רבנו&quot;. ורק אז הרי הג&quot;ש כמוה ככל הכתוב בתורה ממש.<br /><br />מובא בכריתות ה.: <br />&quot; <br /><span class='lightYellow'><b>א''ר ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן {ויקרא יט-ח} ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן {ויקרא ז-יח} והנפש האוכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת <br /><br />א''ר סימאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מג''ש מאי היא יליף קדש קדש ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל וכתיב {שמות כט-לד} ושרפת את הנותר באש כי קדש וגו' <br /><br />אמר אביי לעולם אל תהי ג''ש קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג''ש דאמר רבא אמר לי ר' יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה לאיסורא אתיא זמה זמה לשרפה <br /><br />אמר רב אשי אל תהי ג''ש קלה בעיניך שהרי נסקלים הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג''ש דתניא נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה: </b></span>&quot;<br /><br />עקרון נוסף בג&quot;ש הוא שאין לעקור את הפשט של המילה אותה דנים בג&quot;ש (היוצא מן כלל זה הוא ביבום הנלמד על הפסוק &quot;וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל-שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא-יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל&quot; עיין יבמות כד. ורש&quot;י ד&quot;ה ואפיקתיה.","233","","3826","True","True","False","","157","79.177.132.152","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31568","31567","גם ביבום זהו הפשט","12/11/13 22:37","ט כסלו","תשע&quot;ד","22:37","דוד כוכב","הרי לא מצינו בשום יבום שהנולד נקרא בשם המת, אלא נקרא בשם אחר, זרח, פרץ, עובד.","125","","3826","True","True","False","","105","95.86.78.53","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31574","31568","פ' מפורש יָק֕וּם עַל-שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמּת","13/11/13 05:03","י כסלו","תשע&quot;ד","05:03","יהודי_קדום","(דברים כה,ו)<br /><br />אז איך הוא כותב &quot;לא מצינו בשום יבום שהנולד נקרא בשם המת&quot; !? (אלא אם כוונתו לאחר לימוד הג&quot;ש שאז דבריו נכונים, ואולי אין אני מבין נכון מה שכתב)<br /><br />הרי הפשט בפסוק הוא שביבום הבן הראשון נקרא בשם האח המת! <br />וגמרא מפורשת היא ביבמות כד. שבג&quot;ש נלמד שלא צריך האח לקרוא לבנו בשם אחיו המת!!<br /><br /><span class='darkYellow'><b>&quot;אמר רבא אע''ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו <span class='bordeaux'>הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי </b></span>ואי לאו גזרה שוה הוה אמינא שם שם ממש למאן קמזהר רחמנא ליבם יקום על שם אחיך מיבעי ליה אי לבי דינא יקום על שם אחי אביו מיבעי ליה ודלמא הכי קאמר להו רחמנא לבית דין אמרו ליה ליבם יקום על שם אחיו אלא אתאי גזרה שוה אפיקתיה לגמרי השתא...&quot; </span>וכו'. <br /><br />מפרש רש&quot;י בד&quot;ה 'ואפיקתיה לגמרי': <span class='bordeaux'><b>שאין צריך לקרות לבנו בשם אחיו המת </b></span><b>והכי גמר לה מרביה</b>: ופרכינן ואי לאו גזרה שוה הוה אמינא שם ממש בתמיה:","233","","3825","True","True","False","","172","79.176.190.179","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31576","31568","&quot;הבכור אשר תלד. יקרא בשם אחיו:&quot; אבן עזרא","13/11/13 07:30","י כסלו","תשע&quot;ד","07:30","יהודי_קדום","דברים כה,ו","233","","3825","True","True","False","","113","109.67.56.83","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31577","31576","ניתן לדחוק גם בדברי האב&quot;ע","13/11/13 08:23","י כסלו","תשע&quot;ד","08:23","דוד כוכב","הסטורית, כולם פירשו למעשה כנלמד בגזירה שוה.<br />ויש לכך סייעתות נוספות.<br />פשט הפסוק ברות ד, ה:<br />וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת /קניתי/ קָנִיתָה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ.<br />מה הקשר בין היבום לגאולת הנחלה?<br />ע&quot;פ הנלמד בג&quot;ש הקשר ברור. וזה מפורש בלשון הפסוק: לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ - פירוש &quot;יקום על שם אחיו&quot; הוא ענין של נחלה!","125","","3825","True","True","False","","109","95.86.78.53","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31585","31577","ראה שגם אברבנאל מפרש:","13/11/13 10:49","י כסלו","תשע&quot;ד","10:49","יהודי_קדום","&quot;ר&quot;ל שהבן הבכור שתלד (1) יקרא בשם אחיו המת (2) ויירש נכסיו ונחלתו. &quot; .","233","","3825","True","True","False","","146","109.67.56.83","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב",""),new Message("31588","31585","פסוק נוסף","13/11/13 11:28","י כסלו","תשע&quot;ד","11:28","דוד כוכב","(בראשית מח, ו) <span class='lightYellow'><b>עַל שֵׁם</b></span> אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ <span class='bordeaux'><b>בְּנַחֲלָתָם</b></span>.<br />הביטוי &quot;<b>על שם</b>&quot; פירושו ענין של נחלה. וכמו כן &quot;יקום <b>על שם</b> אחיו&quot; הוא ענין של נחלה.<br /><br />כך הבין יעקב אבינו, כך הבינו הורי פרץ זרח ועובד, וכך הבין בועז.<br />ומה שאמר רבא הוא שהגזירה שוה פה קבעה מהו הפירוש הנכון לביטוי - שלא נטעה בהבנת פירושו האמיתי. לעומת מקומות אחרים שבהם קיים פשט למילים נוסף על הגזירה השוה.<br />וכך יש לפרש גם את דברי האברבנל שהבאת: &quot;ר&quot;ל שהבן הבכור שתלד יקרא בשם אחיו המת ויירש נכסיו ונחלתו&quot;, כלומר שיקרא בשם אחיו המת לעניין שיירש את נכסיו ונחלתו, וכמבואר בכל הנ&quot;ל.","125","","3825","True","True","False","","134","95.86.78.53","0","31543","יומא|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);