var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30504;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","64"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","58"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30504","0","האם לרמב"ם האוכל מצה בער"פ חייב מיתה?","27/09/13 13:44","כג תשרי","תשע"ד","13:44","יהודי_קדום","הלכות חמץ ומצה - פרק ששי, יב:
"אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב. ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו. וכן אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט. כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה. אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות ולא ימלא כריסו מהן. וחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאוה ויהיו מצות חביבות עליו. אבל בשאר ערבי שבתות או ערבי ימים טובים אוכל והולך עד שתחשך: "
האם כך הוא או יש כאן "עריכה" של מתרגם/מדפיס ?","233","","3878","True","True","False","","1000","79.177.147.168","0","0","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30506","30504",""עד" ולא עד בכלל","27/09/13 15:32","כג תשרי","תשע"ד","15:32","דוד כוכב","ראשית - אין זה חידוש של הרמב"ם, זה ירושלמי. ומקור הדין שמלקות דרבנן הן עד שתצא נפשו או שיקבל עליו לקיים - בתוספתא מסכת מכות (צוקרמאנדל) ד הלכה יז: "אבל מכות מרדות אינו כן אלא מכין אותו עד שיקבל או עד שתצא נפשו".
שנית - לא מתים מזה, כי עד שתצא נפשו - פירוש עד ולא עד בכלל.
עוד דוגמה של הלשון "עד", פה.","125","","3878","True","True","False","","133","212.76.96.184","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30517","30504","טעות!!!!!!!!","28/09/13 23:27","כד תשרי","תשע"ד","23:27","ללל","עד היינו עד בכלל, ממש עד שתצא נפשו וא"ת והא אינו חייב מיתה בכה"ג י"ל ע"פ מה ששמעתי מפי הגה"צ הרי"ד שפילר זצוק"ל (משגיח דישיבת אור ישראל פ"ת) שאין אנו הורגים אותו אלא הוא גרם לעצמו מיתה.","411","","3877","True","True","False","","91","212.199.205.68","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30535","30504","ראה מהדורת הרב מקבילי, ליתא","29/09/13 09:59","כה תשרי","תשע"ד","09:59","Almuaddib","במהדורתו לרמב"ם, המיוסדת על כתבי היד התימניים המדוייקים, כתוב רק "מכין אותו מכת מרדות" - וכל התירוצים מתייתרים.","107","","3876","True","True","False","","160","84.228.64.213","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30512","30506","יישר כוח ותודה על הירושלמי.","27/09/13 16:38","כג תשרי","תשע"ד","16:38","יהודי_קדום","ב'ציון ירושלים' שם בירושלמי מפנה לשו"ת תשב"ץ חלק ב סימן נא
"עוד שאלת לבאר לך מכת מרדות אם יש לה קצבה אם לא:
תשובה בקצת ספרים (1) בפ"ו מה' חמץ ומצה נמצא כתוב שמי שאכל מצה בערב פסח מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו וזה תימה גדולה שאם רוצה לומר שאחר שאכל מכין אותו עד שתצא נפשו א"כ מצינו חומרא בד"ס יותר מד"ת וגם אם ר"ל שבעודו אוכל מכין אותו עד שיפרוש או עד שתצא נפשו לא מצאנוהו באיסורי תורה והיאך נחמיר כן באיסורין דרבנן ובאומר סוכה איני עושה לולב איני נוטל הוא דאמרי' הכי בפ' הכותב (פ"ו ע"א) וכשעבר זמן חיובו אין מכין אותו וכ"כ הרמב"ם בס' המצו' אבל באיסורי לאוין דלא מצינו אלא מלקות מ' על כל התראה ועל כל כזית כדאי' בפ' ואלו הן הלוקין (כ"א ע"א) וכבר הגיה הרמ"ך ז"ל על הרב ז"ל בזה וכן הרמב"ן ז"ל בספר המצות בעיקר ראשון הגיה עלי' בזה אלא שבספרינו לא מצינו שכתוב אלא מכין אותו מכת מרדות אבל עד שתצא נפשו לא מצינו. ומצאתי לרש"י ז"ל שכ' ביבמו' בפ"ג (ע"ש /פ"ה/ נ"ב ע"א) דמכת מרדות הם י"ג הכאות ולא יותר אבל בפ' שלוח הקן (קמ"א ע"ב) כ' הוא ז"ל שאין לה קצבה אלא עד שיקבל עליו לעשו' וכן פי' בעל הערוך ז"ל וזה נוטה לדע' הרמב"ם ז"ל שמכין אותו עד שיקבל עליו לעשו' כן מכאן ולהבא או עד שתצא נפשו וכ"מ בירו' ממס' נזיר (פ"ד ה"ג) דאמרי' התם מכות תורה ל"ט מכת מרדו' חובטין אותו עד שיקבל עליו או עד שתצא נפשו וכן היא בתוספתא דמס' מכות ומ"ש רש"י ז"ל די"ג מכות הן כך נוהגין בהרבה מקומו' להלקו' לבעלי תשו' ונר' שיצא זה המספר [כי המלקו'] הן משולשין כדי רשעתו לפניו וכדי שתי רשעיות לאחריו (עי' מכות כ"ג ע"א) ומלקות של תורה הן ל"ט שלישיתן הוא י"ג ומשום הכי נהוג לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית לפי שהיו נוהגין להלקו' הרשעים בין מנחה ובין ערבית והיו מקרין אותן הפסוק שיש בו י"ג תיבו' זה נ"ל. אבל יש אומרים ששלש פעמים אנו קורין אותו פסוק והם כנגד מ' חסר אחת. והרשב"א ז"ל כ' בתשובה דמלקו' מ' היא כשל תורה דכל דתקון רבנן כעין דאורי' תקון והביא ראיה מדאמרי' בפ"ק דקדושין (כ"ח ע"א) הקורא לחבירו עבד יהא בנדוי ממזר סופג את הארבעים אף על פי שאינו לוקה אלא מדרבנן. וזו אינה ראיה גמור' שכבר פירשו בזה שהוא מדה כנגד מדה דעבד יהא בנדוי דמשום דאוקמיה בארור כנען יהא בנדוי דארור בו נדוי ובממזר דאוקמיה בלאו דלאו /דלא/ יבא ממזר סופג את הארבעים כממזר הבא על בת ישראל. אבל הרב ז"ל הביא ראיה אחרת מדאמרי' בפ' זה בורר (כ"ו ע"ב) גבי חשוד על העריו' עני מארי ארבעין בכתפיה וכשר וההוא מדרבנן הוא שכ"כ שם רש"י ז"ל ארבעין בכתפיה חייב מלקו' הוא אף על פי שאין בו התראה דאמר מר מלקין על לא טובה השמועה עכ"ל וזו ראיה גמורה היא. ונראה דתלמוד שלנו חולק עם הירושלמי והתוס' שהזכרתי ושמא הירושלמי הוא במצו' של דבריהם שהם כעין של תורה והם כל הגזרו' שגזרו מדבריהם וכ"כ הרמב"ן ז"ל בספר המצות. והרמב"ם ז"ל בהלכו' עדות בפ' י"ח כ' מכין אותו ב"ד מכת מרדות כפי מה שיראה בעיניהם ובהרבה מקומו' בגמ' יש לשון מלקו' על מכת מרדו' וגם הרשב"א ז"ל כ' שמי שאינו רוצה לקיים המצוה אפי' מצוה מדרבנן מלקין אותו בלא קצבה עד שתצא נפשו ומכאן הוציא הרב ז"ל שמי שאינו רוצה לפרוע חוב אביו מכין אותו עד שתצא נפשו משום דמצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם וכופין במצוה זו כדעת ר"ח ז"ל אף על פי שיש חולקין עליו רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והרמב"ן ז"ל שאין כופין על מצוה זו אלא על פריעת בעל חוב מצוה וסובר הרב ז"ל דכפייה זו בהכאה היא כאומר סוכה איני עושה לולב איני נוטל: "
(1) - שמא יש גרסאות אחרות של הרמב"ם ללא "עד שתצא נפשו"?","233","","3878","True","True","False","","227","79.177.147.168","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30513","30512","נכון, זו נוסחא משובשת","28/09/13 19:54","כד תשרי","תשע"ד","19:54","דוד כוכב","ראה את הנוסח באתר מכון ממרא. וכתב הרב קאפח בפירושו שבכל כת"י ליתא לתוספת זו שהיא משבושי הדפוס (כמותו יש רבים).","125","","3877","True","True","False","","106","212.76.96.184","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30523","30517","יש לך ראיה?","28/09/13 23:53","כד תשרי","תשע"ד","23:53","דוד כוכב","סימני קריאה אינם יכולים להיות תחליף למקורות וראיות. ראה בקישורים שבהודעתי, הבאתי ראיות לכך שעד אינו עד בכלל.
ומה ששמעת, שמעת על המשנה במסכת סנהדרין דף פא ע"ב: "בית דין מכניסין אותו לכיפה", שם הוא זה שגורם לעצמו מיתה. הכאה היא לגמרי הריגה בידים, כמפורש למשל במסכת סנהדרין דף עח ע"א: "תנו רבנן: הכוהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות וכו'".","125","","3877","True","True","False","","146","212.76.96.184","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30525","30523","[ללא נושא]","29/09/13 00:11","כה תשרי","תשע"ד","00:11","ללל","אין לי ראיה לדברי אך נ"ל שמספיקים דברי המשגיח זצוק"ל וכך שמעתי ממנו בעצמי, דבר נוסף - אין הכוונה שלא הרגוהו בידיים כפשוטם של דברים אלא שלא נגזרה עליו מיתה, והוא הביא ע"ע מיתה.","411","","3876","True","True","False","","76","212.199.205.68","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30527","30525","זו היתה סברת הקצות, ודחוה שאר אחרונים","29/09/13 00:32","כה תשרי","תשע"ד","00:32","דוד כוכב","ראה בשו"ת משנה הלכות חלק יז סימן קפג:
"מה שהביא מדברי הקצוה"ח במשובב נתיבות סימן ג' ס"ק א' דהא דאמרו שהמסרב לעשות סוכה או לבטל איזה מצוה שמכין אותו עד שתצא נפשו, הכוונה עד שתצא נפשו ממש, והוא לכאורה מכת מות על ביטול מצות עשה שהיא מעשה קטנה.
הנה שתי תשובות בדבר, חדא דיפה כתב דהחו"י ועוד הרבה אחרונים לא ס"ל כן, גם בשו"ת מרן הבית שערים בשו"ת יו"ד סי' ר"כ פירש דעד שתצא ולא עד בכלל אלא שיכניע".
ועוד שם בשו"ת בית שערים חלק יורה דעה סימן רכ:
"והוא דבר שאין לו שחר כלל שלאחר שכבר עבר שיהא מכין אותו עד שתצא נפשו שהוא הריגה ממש וכי חייב הריגה על שעבר על איסור דרבנן ולפי האמור א"ש דמכין אותו מ' או י"ג או לפי ראות עיני הדיין בלי אומד אפי' אם תצא נפשו אבל לא שמכה אותו עד שתצא נפשו דוקא".
וראה עוד בשו"ת משנה הלכות חלק ז סימן קטו:
"ובעיקר הלכה דמכין אותו עד שתצא נפשו לפענ"ד נמי צ"ב דקשה לומר לכ"ע דהכונה מיתה ממש דלמה יתחייב מיתה מי שאינו רוצה לקיים עשה או שרוצה לעבור על לאו כיון דהתורה פירשה עונש העובר על לאו למה נמיתיהו קודם שעבר שלא יעבור גם היל"ל מכין אותו עד שימות או יקיים. ולכאורה היה נלפענ"ד לפמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה"ג ה"כ לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו ע"ש והדברים מפורסמים, ולפי"ז י"ל דהכ"נ כוונת חז"ל עד שתצא נפשו היינו נפש הבהמיות שלו כלומר שיכוהו עד שיתושו כחו של היצר וממילא יתרצה וזהו שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואם לאו מכין עד שתצא נפשו כלומר נפש הבהמיות שלו וכן מי שרוצה לעבור עבירה על לאו נמי הכונה על דרך זה".
וכך כתב לשואל שנתקשה בכך בשו"ת משנה הלכות חלק יא סימן שעב.
וכל זה ממילא לא נצרך כל כך לפי מה שהבאתי שהוא שיבוש בלשון רמב"ם.","125","","3876","True","True","False","","130","212.76.96.184","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30529","30527","[ללא נושא]","29/09/13 00:37","כה תשרי","תשע"ד","00:37","ללל","איני מבין דבריהם הק' והרי אם הכוונה עד שירצה, א"כ אם אינו רוצה עד שמת ג"כ מכין אותו שהרי אינו רוצה.","411","","3876","True","True","False","","55","212.199.205.68","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30532","30529","הכוונה - עד שרואים שהוא מסתכן ועלול למות","29/09/13 01:03","כה תשרי","תשע"ד","01:03","דוד כוכב","ואז צריך להפסיק, כמו בכל מלקות.
וכמו כן אמרו במסכת ערכין דף טז ע"ב: "עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה" ופירש רש"י: "עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח". ופירש בשו"ת מהרש"ל סימן נה: "דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל". כלומר שברגע שרואה שתכף יכנו, עליו לחדול מלהוכיחו.","125","","3876","True","True","False","","114","212.76.96.184","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30536","30535","וכן אצל התשב"ץ, ובעוד מקורות - ליתא.","29/09/13 10:04","כה תשרי","תשע"ד","10:04","Almuaddib",""... אלא שבספרינו לא מצינו שכתוב אלא מכין אותו מכת מרדות אבל עד שתצא נפשו לא מצינו."","107","","3876","True","True","False","","164","84.228.64.213","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30537","30535","(הדברים כבר נכתבו מעלי ולא שמתי לב)","29/09/13 10:20","כה תשרי","תשע"ד","10:20","Almuaddib","","107","","3876","False","True","False","","100","84.228.64.213","0","30504","פסחים|צט ע"ב",""),new Message("30540","30537","במחילה, מכבוד הציבור.","29/09/13 11:01","כה תשרי","תשע"ד","11:01","ללל","טעיתי טעות חמורה, דברי אינם במקומם כלל, שהרי אף אם נאמר כמש"כ היינו בלא עשה מעקה לגגו וכדו' כדי למונעו מלעבור העבירה, אך לאחר שעשה העבירה לא שייכא האי טעמא וצ"ל כמו שכתבתם,
בסליחה רבה,
ללל.","411","","3876","True","True","False","","93","83.130.121.162","0","30504","פסחים|צט ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82707);