var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30478;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30478","0","מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין","22/09/13 15:45","יח תשרי","תשע"ד","15:45","איתן","אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין אבל עולא אינו מצביע על מיקומה של מודיעין, אלא מסתמך על חשבון כמה הולך אדם ביום ומכאן מגיע למסקנתו.
בעמוד הבא הגמ' מקשה על עולא מברייתא האומרת כי אדם הולך מעלות השחר עד צאת החמה רק ארבעה מילין, ולא חמישה כפי שטען עולא. מה שאומר שמודיעין מרוחקת מירושלים ששה עשר מילין, ולא חמישה עשר.

עולא היה אמורא ארץ ישראלי, תלמיד ר' יוחנן ור"ל, ואף מר' אושעיה עוד הספיק ללמוד. אמנם הוא היה רבות בבבל ואך לפני מספר דפים בדף פ"ח ע"ב - פ"ט ע"א למדנו את הסיפור על התמרים, אך אין ספק שהוא יליד ארצנו. למקורות רבים נוספים ע' בתולדות תנאים ואמוראים של הרב אהרן היימן.

מדוע עולא נזקק לחשבונות אלו ואינו מצביע פשוט על המיקום? הייתכן שמקומה של מודיעין, צור מחצבתם של בני חשמונאי, לא היה ידוע כבר בראשית תקופת האמוראים?!

בתוספתא חגיגה (ג' י"א) נאמר "מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס [דקים] לקודש, מן המודיעים לחוץ אין נאמנין" ולפי דרכנו למדנו שבזמן המקדש יודעים היכן היא מודיעין. עולא חי כמאה וחמישים-מאתים שנים אח"כ. כך שקשה להניח שהמקום כבר נשכח. לא עוד, אלא אוזביוס, אב הכנסיה בן זמנו, (ושמעתי גם שהיה חברו של ר' אבהו אך אינני יודע אם זה נכון) - הוא יודע להצביע על המקום. מסתבר א"כ שעולא גם הוא יודע היכן מודיעין.
אני מצרף שני קישורים למאמרים מתוך כתב העת "קתדרה" הדנים במיקומה של מודיעין, (ותודה לויקיפדיה על הקישורים),
אך כל זה לא מסביר לי מדוע נזקקנו כאן לחשבונות והוכחות ולא פשוט להסתמך על המציאות בשטח.

כתובות אינטרנט נלוות:
לשאלת זיהויה של מודיעין
מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית","123","","3879","True","True","False","","1606","95.86.113.100","0","0","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30479","30478","אני מבין את הגמרא מעט אחרת:","22/09/13 18:29","יח תשרי","תשע"ד","18:29","Almuaddib","עולא אינו "מסתמך על חשבון". הגמרא עושה זאת. הגמרא מצמידה את דברי עולא לדברים אחרים - אומדן ההליכה של אדם ביום.

במשנה מובאים דברי רבי עקיבא כי "איזו היא דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ וכמדתה לכל רוח ".
בא עולא ו"מתרגם" עבור האמוראים, שאינם מצויים בגאוגרפיה של ישראל, ומגלה להם כי "מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא ".

הגמרא היא המוסיפה לנו את ההסבר בדבריו, כי "סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמה מהלך...".


עולא מסביר, מתרגם, עבור האמוראים שהגאוגרפיה של איזור יהודה אינה מוכרת להם. הוא מסביר להם ביחידות מוכרות - מיל - מהי דרך רחוקה.","107","","3879","True","True","False","","260","77.126.15.9","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30480","30479","האם המרחק תואם למציאות?","22/09/13 18:45","יח תשרי","תשע"ד","18:45","המכריע","טו מיל זה משהו כמו 15 קילומטר או 20, ובמציאות מאזור מודיעין ההיסטורי עד ירושלים העתיקה יותר קרוב ל 40.","199","","3879","True","True","False","","236","164.138.116.17","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30482","30480","מיל = 2000 אמות","22/09/13 23:47","יח תשרי","תשע"ד","23:47","עם הארץ","בערך 1000 מטר במדות זמננו ממוצע בין שתי השטות של הרא״ח נאה וחזון איש.
ומתישב עם הגמרא ״אמר ר״י: כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות״ ( ארבעים מיל)","248","","3879","True","True","False","","318","108.132.48.50","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30487","30480","על כרחנו, מודיעים אחרת היא","23/09/13 10:25","יט תשרי","תשע"ד","10:25","Almuaddib","המרחק גדול מכדי שנוכל לתלות בטעות זיהוי קטנה, או במדידה שונה.","107","","3878","True","True","False","","156","77.127.228.93","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30483","30482","לא הבנתי מה אתה משיב?","23/09/13 00:38","יט תשרי","תשע"ד","00:38","המכריע","אתה מסכים שמיל זה בערך ק"מ, ואני שואל האם אכן המרחק בין מודיעין לירושלים העתיקה הוא סך הכל 15 ק"מ????","199","","3878","True","True","False","","252","164.138.116.17","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30485","30483","בהמשך לדבריו של Almuaddib","23/09/13 09:14","יט תשרי","תשע"ד","09:14","איתן","בעקבות דבריו של Almuaddib:
מהלך הגמרא הוא, כפי שכתב Almuaddib, שעולא אמר רק את המשפט "מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין", ובאו אחריו בני הישיבה, "סתמא דגמרא", והסבירו "סבר לה וכו'". הניסוח הוא הרי בגוף שלישי, "סבר לה", כלומר לא עולא עצמו הוא המסביר את דבריו אלא בני הישיבה.
[בעמוד הבא, כשהגמרא מקשה מהברייתא של ר' יהודה, שממנה מוכח שהצרחק מעלות השחר עד צאת החמה הוא רק ארבעה מילין ולא חמישה, והגמרא אומרת "תיובתא דעולא" - ולפי דברינו הרי זה תיובתא של "סתמא דגמרא" שהסבירו את עולא? -זה לא קשה כי המקשן כורך את עולא וסיעתו בחדא מחתא.]

אבל שבשונה מ- Almuaddib נראה לי שהמשפט הזה לא בא להסביר את הגיאוגרפיה, אלא בא להסביר את השיקול ההלכתי מדוע חכמים הצביעו דוקא על מודיעין כעל נקודת הגבול של דרך רחוקה. לא הגיאוגרפיה גרמה להוסיף את המשפט הזה בגמרא, [ואני לא מזלזל בלימודי גיאוגרפיה, ובודאי לא של ארץ ישראל], אלא להסביר את הדין איך הגענו למסקנה שדוקא מודיעין היא נקודת הציון.","123","","3878","True","True","False","","246","95.86.113.100","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30486","30485","בתשובה למכריע","23/09/13 09:36","יט תשרי","תשע"ד","09:36","איתן","שאלת, ידידי הרב המכריע, "האם המרחק תואם למציאות", וזו בודאי פליטת קולמוס כי בודאי התכוונת לשאול "האם המציאות מתאימה לגמרא", כלומר האם הזיהוי המקובל למקומה של מודיעין מתאים לתיאור שבגמרא.
ותשובתי היא שלשם כך צרפתי את הקישורים למאמרים ב"קתדרא", כי מקומה של מודיעין החשמונאית הוא חידה. ישנם מספר הצעות, כפי שניתן לקרוא במאמרים, כולן סביב מודיעין של ימינו, אבל אף אחד אינו מוחלט ומוסכם על כל הדיעות, וכולם מתבססים גם על דברי עולא שהמרחק לירושלים הוא ט"ו מיל.
האתרים הם, למי שמתעצל לקרוא את המאמרים - (1) הכפר אל מידיא שמצפון מערב למודיעין וממערב לחשמונאים, (2) "גבעת התיתורה" שבתוככי מודיעין, ליד כביש 443, הלוא היא "קלעת אל בורג'", בשמה הערבי, או "חורבת אל בורג'", (3) "אום אל עומדן" שבדרומה של מודיעין, ואולי עוד אתר אחד או שניים.

שתי הערות:
(1) גודל המיל. כבר הזכיר "עם הארץ", שכלל אינו עם הארץ, כי המיל הוא אלפים אמה. וזו מסקנת רש"י במסכת יומא פרק שביעי במשנה של עשר הסוכות שמירושלים עד צוק העזאזל. רש"י חוזר על זה במקומות נוספים כאילו זה דבר פשוט (למשל בבמדבר ג' "מנגד סביב לאוהל מועד יחנו" - "מנגד" אומר רש"י "אלפים אמה, מיל". אך מקורו של רש"י במדרש תנחומא שם, ובמדרש כתוב רק "אלפים אמה" כלומר "מיל" הוא תוספת של רש"י) אך כפי שרואים שם ביומא לרש"י אין מסורת על כך אלא זו מסקנתו מהסוגיא שם, והסכימו לדבריו תוס' ושאר הראשונים, וכך זה התקבל.
למה אני מאריך בכל זה? כי הארכיאולוגים כשמדברים על מיל - מדברים על מיל רומאי, כ- 1600 מטר, וכל החישובים שלהם הם לפי זה.
כבר רמזתי לבעיתיות הזו בדיון על מקומה של מגדל נוניא, ואכמ"ל.

(2) זיהויה של מודיעין החשמונאית בסביבות מודיעין של ימינו נתמך לא רק על עולא אלא גם על אווזביוס והירונמוס, קראו שם במאמרים.
כנגד זה עומדת המשנה במעשר שני, פ"ה מ"ב, כי לוד היא במרחק של יום הליכה מירושלים. ואילו כאן אנו רואים שמודיעין היא חצי יום. לכאורה זה אומר שצריך לחפש את מודיעין קרוב יותר לירושלים.
ואולי יש לחלק ששם מדובר על מהלך יום עם בהמות טעונות, וכאן - על אדם ההולך יחידי. (ראה רש"י על "עגלות וקרונות מעכבות אותו".)","123","","3878","True","True","False","","373","95.86.113.100","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30490","30487","אולי מודיעים לא היה מקום ישוב","24/09/13 17:52","כ תשרי","תשע"ד","17:52","קותי","אולי זה היה מרחק מירושלים ששימש איזה צורך פונקציונאלי
לדוגמא ממקום זה היו רואים ששיירה מתקרבת
ומודיעים בעיר על כך
אולי צורך פונקציונאלי אחר","217","","3877","True","True","False","","249","79.181.219.8","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30491","30490","מודיעים=מודיעית=כרך רחוק מירושלים טו מיל","24/09/13 19:59","כ תשרי","תשע"ד","19:59","יהודי_קדום","להלן "מודיעית "
(בהמשך, בנפרד, מקורות למודיעים)

1. ר' עובדיה מברטנורא מסכת חגיגה פרק ג משנה ה
מן המודיעית ולפנים - מודיעית כרך רחוק מירושלים ט"ו מיל. ממנו ולפנים, לצד ירושלים, נאמנים קדרים עמי הארץ ליקח מהן כלי חרס הדקים, כגון כוסות קדרות וקיתונות. לפי שא"א בלא הם. ובירושלים אין עושין כבשונות, מפני העשן,
2. תוספות יום טוב מסכת חגיגה פרק ג משנה ה (*2)
הגדולים שבמחוז מיוחד יש בעלי מלאכה פלונית מצויים ברוב. ולא בזולת מן המחוזים אחרים: ולפנים - הא מודיעית עצמה לא מהימן ומוקי בגמרא כשהקדר והחבר שניהם נכנסים או יוצאין שניהם ופירש"י שניהם נכנסים דימתין עד שיהא
3. תוספות יום טוב מסכת חגיגה פרק ג משנה ו
קטנים. ומיהו בדקים הוצרך לאנשי ירושלים דכל יחיד ויחיד נסכו בביתו. לכך הוסיפו להן טהרה ליחידים מגבול מודיעית. אבל בעלי הלשכה המספקים נסכים לצבור. די להם בנכנסים לתוך העיר. ולשם בלבד האמינום על החביות א"נ יחידים
4. תפארת ישראל - יכין מסכת חגיגה פרק ג משנה ה אות מד
הוא כרך רחוק מירושלים ט"ו מיל, ומאותו מחוז רגילין להביא קדירות לירושלים: מד) ולפנים. ר"ל מכל המקומות שבין מודיעית לירושלים: מה) כלי חרס. ר"ל כלי חרס שצריכין להשתמש בהן קודש, נאמן הע"ה לומר שעשאן בטהרה כראוי
5. תפארת ישראל - יכין מסכת חגיגה פרק ג משנה ה אות מו
לירושלים והחבר בדרך יציאה, ופגשו יחד במודיעית, אז דין העיר כלחוץ, משום דיכול החבר לכנס עם הקדר לצד שבין מודיעית לירושלים, ויקח ממנו שם כלים, וה"ה כששניהן בדרך יציאתן והם במודיעית, דינה כלחוץ, מדלא לקח ממנו כשהיה
6. בית הבחירה למאירי מסכת פסחים דף צב עמוד א .... מודיעית מקום בינו ובין ירושלים חמשה עשר מיל והוא מהלך שילך אדם הליכה בינונית ברגליו מעת הנץ החמה עד בין
7. בית הבחירה למאירי מסכת חגיגה דף כה עמוד ב ד"ה המשנה השלישית .... כבר זכרנו בתשיעי מפסחים כי מודיעית מקום בקרוב מירושלים ועוד נבאר מאי זה טעם הקלו בטהרת כלי חרס בירושלים בלבד וכל זה בעמי הארץ אבל תלמיד
9. פני משה מסכת חגיגה פרק ג הלכה ה ד"ה מתני' מן
מתני' מן המודיעית ולפנים נאמנין על כלי חרס. מודיעית שם כרך רחוק מירושלים ט"ו מיל כדאמרינן בפ"ט דפסחים וממנו ולפנים לצד ירושלים נאמנים קדרין עמי הארץ על כלי חרס ובגמרא אמרו על כלי חרס הדקין כגון קדירות
10. ספר כפתור ופרח פרק יא [מסלול ג] (*2)
למזרח הרי הגלבוע, למערב בית שאן, כמו שעה, היא מודיעית הנזכרת מסכת קדושין פרק האומר (סו, א), גבי אמו של ינאי המלך דאמרינן אמו נשבית במודיעית. ואין זה מודיעים הנזכר סמוך לירושלם, שהרי מודיעית לחוד ומודיעים לחוד,
11. כסף משנה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק יא הלכה ו ד"ה [ו] ... לכך הוסיפו להם טהרה ליחידים מגבול מודיעית אבל בעלי הלשכה המספיקים נסכים לצבור די להם בנכנסים לתוך העיר ולשם בלבד האמינום על החביות א"נ יחידים
13. מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות קרבן פסח פרק ה הלכה ט ד"ה שוב ראיתי
התוס' השני דתחומין דאורייתא אינו מספיק דאין זה דרך רחוקה זולת אנוס מחמת תחומין לזה מפרש רבנו דלכו"ע מודיעית רחוק חמשה עשר מיל ולעולא כל שאינו יכול להגיע בתחלת שעת שחיטה דחישב מצפרא כדעת רבנו ולר"י כשאין יכול
14. מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות מטמאי משכב ומושב פרק יא הלכה ו ד"ה [ו] מןבידו אחת דסובר לחלק בין ירושלים עצמו למודיעית דבירושלים הוא דנאמנין אפי' על הגסין ור' יוחנן אומר דדין מודיעית כדין ירושלים ואפי' אין נטלין בידו אחת. גם קס"ד דריש לקיש דוקא רקים קאמר אבל כל שיש בתוכו משקה חולין כיון
15. שו"ת מוצל מאש (ר' חיים אלפנדרי) סימן א ד"ה וכיון דהנך
הני שקיעות ר"ל התחלת השקיעה כדמוכח בהדיא בפרק מי שהיה טמא אמתני' דאיזו היא דרך רחוקה דאמר עולא מן מודיעית לירושלם ט"ו מילין הויא כו' אם כן אם בפלגא דיומא היה במודיעית הו"ל דרך רחוקה לפי שאינו יכול להגיע לירושלם","233","","3877","True","True","False","","309","79.177.147.168","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30492","30490","המשך: מודיעים=כרךרחוק מירושלים טו מיל","24/09/13 20:00","כ תשרי","תשע"ד","20:00","יהודי_קדום",""מודיעים"
68. טורי אבן מסכת חגיגה דף כה עמוד ב ד"ה מן המודיעי'. פירש"י
דאיסתתים דרכים כדאמר בר"ה (דף כג ע"ב). ועוד תירצו דאליבא דר"ע קיימינא דס"ל תחומין דאורייתא ולר"י יכול לכנוס מן המודיעים עד סמוך לתחום בתחילת הלילה וליכא בינייהו השתא כולה האי וכן משמע בירושלמי, ולהאי תירוצא לא
69. טורי אבן מסכת חגיגה דף כו עמוד א ד"ה והערוך פי' דאפיקרסותו
מדרס לפרושים כ"ש לקדש ולתרומה כדתנן בספ"ב בגדי ע"ה מדרס וכו' עד בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש אפ"ה מן המודיעים ולפנים הקילו שנאמן על כ"ח של קדש ואפי' אפיקרסותו לתוכו נאמן לומר שהבגד נמי לא ניטמא, והשתא הא
70. צל"ח מסכת פסחים דף סט עמוד ב ד"ה ונראה דהא וודאי
הוא בדרך רחוקה. ומ"ש לקמן דף צ"ג ע"ב אין דרך רחוקה לטמא, היינו שם דקאי אליבא דעולא דדרך רחוקה היינו מן המודיעים ולחוץ, נמצא שבאמת הטמא אינו בדרך רחוקה שהרי הוא עומד בירושלים אלא שמחמת טומאתו משוהו לדרך
71. צל"ח מסכת פסחים דף סט עמוד ב ד"ה אבל הנלע"ד בזה
דאין דרך רחוקה לערל כי היכי דאמרינן לעיל בדף צ"ג [ע"ב] לעולא דאין דרך רחוקה לטמא, ואליבא דעולא דס"ל מן המודיעים ולחוץ שפיר אין דרך רחוקה לטמא, שהרי הטמא לדידיה אינו בדרך רחוקה שהרי הוא מן המודיעים ולפנים, אלא
72. צל"ח מסכת פסחים דף סט עמוד ב ד"ה אבל הנלע"ד בזה
ואליבא דעולא דס"ל מן המודיעים ולחוץ שפיר אין דרך רחוקה לטמא, שהרי הטמא לדידיה אינו בדרך רחוקה שהרי הוא מן המודיעים ולפנים, אלא שבשביל טומאתו אתה רוצה ליתן לו דין דרך רחוקה, וקאמר עולא שאין הדין כן דאין דרך
73. צל"ח מסכת פסחים דף סט עמוד ב ד"ה ונראה דשפיר מקשה
ואין דרך רחוקה לטמא, ואם כן לרבא היא גופה קשיא איך משכחת טמא שלא יהיה בדרך רחוקה, דאפילו מאן דס"ל מן המודיעים ולחוץ דהיינו שאינו יכול לבוא כל זמן שחיטה, והרי טמא שרץ אינו יכול לבוא כל זמן שחיטה שטבול יום אסור","233","","3877","True","True","False","","295","79.177.147.168","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30494","30492","לגבי בהמת קדשים שאבדה בחרו","25/09/13 05:31","כא תשרי","תשע"ד","05:31","קותי","לתת את המרחק עד מגדל עדר
משנה מסכת שקלים פרק ז
[ד] בהמה שנמצאת מירושלם ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח
מדוע בחרו ליחס את המרחק לפי מקום זה דווקא לא יותר פשוט לתת את המרחק עצמו?
לגבי קורבן פסח נתנו את המרחק
משנה מסכת פסחים פרק ט
[ב] איזו היא דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ וכמדתה לכל רוח
כרגיל לא מוסיפים ה"א הידיעה לפני שם מקום
האם המרחק בלבד קובע? אולי גם קושי הדרך
האם כולם הגיעו לירושלים באותה הדרך? אפילו כביש אחד איננו אחד יותר
נכון שפרשו שם מקום
ניסיתי להעלות כיוון חשיבה נוסף שאינו מתנגש עם לשון המשנה
פתקא טבא וכל טוב","217","","3876","True","True","False","","255","79.181.219.8","0","30478","פסחים|צד ע"א",""),new Message("30549","30492","צופים. הצופים. כפר. מקום שרואים","30/09/13 07:48","כו תשרי","תשע"ד","07:48","קותי","בברכות זה מקום ממנו רואים הר הבית המקדש
בפסחים זה שם כפר. תוספות ברכות מט
אולי מודיעים זה על שם הבאת הביכורים
ביכורים פ"ג מ"ג "שלחו לפניהם" רע"ב שלחו לפניהם שלוחים להודיע לאנשי ירושלים וכך נפסק ברמב"ם
אולי זה יכול להתבאר יפה
יציאה מירושלים נחשבת עד מקום ממנו מודיעים שהביאו ביכורים כדי שאנשי ירושלים יצאו
ממילא זאת כבר דרך רחוקה = משמעותית
אני בטוח שכיוונתי לדעתו של מישהו
נחכה עד שנמצא אסתכתא","217","","3871","True","True","False","","271","79.181.224.60","0","30478","פסחים|צד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);