var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29310;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29310","0","אוקימתת רב אשי","17/07/13 13:20","י אב","תשע&quot;ג","13:20","מה אהבתי","שלום וברכה!<br />בדף כ&quot;ט ע&quot;ב מעמיד רב אשי את מחלוקת התנאים אם מועלים בחמץ של קודשים או לא במחלוקת ר&quot;י הגלילי ורבנן בקשר להנאה מחמץ בפסח. <br />הגמרה אומרת שלכולי עלמא אין פודין קדשים להאכילן לכלבים, ומשמע שאם פודין קדשין להאכילן לכלבים, היו מועלים בקדשים לכו&quot;ע [גם לרבי יהודה ורבי שמעון, האוסרים הנאה מחמץ בפסח] כך כתוב במפורש בתוס' [ד&quot;ה רב אשי]<br />לא הבנתי,  הרי אם חמץ אסור בהנאה בפסח, אז אסור גם למוכרו לגוי, אז מדוע אם פודין קדשים להאכילן לכלבים, וניתן למוכרם לגוי, מעל גם לרבי יהודה ובי שמעון?<br />חן חן<br />נתי","397","","3957","True","True","False","","842","212.76.107.64","0","0","פסחים|כט ע&quot;ב",""),new Message("29311","29310","התוס׳ מחלקים בין דבר שיש בו קדושת הגוף","17/07/13 16:24","י אב","תשע&quot;ג","16:24","יהודי_קדום","שאיסור הפדיון הוא מדאורייתא ואין לו פדיון כלל: לא כדי להאכילו לכלבים ואף לא להסיק בו תבשילו. <br />לבין:<br />דבר שיש בו רק קדושת דמים שאז גזרו חכמים שאין לפדות ולהאכילו לכלבים אך לא גזרו איסור על פדיונו להסיק תבשילו. <br /><br />ומה שהעמיד רב אשי את המחלוקת בין ת״ק ל-&quot;יש אומרים&quot; לעניין אם יש מעילה באכילת חמץ של הקדש בפסח הוא שלת״ק מעל וזה כר׳ יוסי הגלילי דסבירא ליה חמץ בפסח מותר בהנאה - ול״יש אומרים״ (שאומרים לא מעל) רב אשי מעמיד כרבנן הסוברים שחמץ בפסח אסור בהנאה. <br /><br />כך עכ״פ אני מפרש מה שהבנתי מהשורות הראשונות שכתבת בהעמדת רב אשי את מחלוקת ר׳ יוסי ורבנן.<br /><br /><br />וברוך אתה בבואך... <br /><br /><br /><br />.","233","","3957","True","True","False","","126","37.26.147.142","0","29310","פסחים|כט ע&quot;ב",""),new Message("29312","29311","תודה רבה....ואכתי","17/07/13 17:01","י אב","תשע&quot;ג","17:01","מה אהבתי","אני מבין, ועדיין אני שואל אם היה מותר לפדותו ולהאכילו לכלבים, וכי היה מותר לעשות זאת בפסח? והרי חמץ בפסח אסור בהנאה לשיטת רבי שמעון ורבי יהודה, ומכירה הינה הנאה, אז כיצד מניחה הגמרא שאם היה מותר לפדותו בכדי להאכילו לכלבים, היתה מעילה גם לשיטת רבי שמעון ורבי יהודה- הרי אין הנאה המותרת בחמץ זה בפסח גם לרבי יהודה ורבי שמעון?<br /><br />תודה על קבלת הפנים","397","","3957","True","True","False","","104","212.76.107.64","0","29310","פסחים|כט ע&quot;ב",""),new Message("29314","29312","אולי תחיה נפשנו מהצל&quot;ח במסכת פסחים כט:","17/07/13 18:12","י אב","תשע&quot;ג","18:12","יהודי_קדום","&quot; <b>דכולי עלמא אין פודין וכו'</b>. והא דלא קאמר דכ&quot;ע פודין, אלא דבפסח אי אפשר לפדותו שהרי אסור בהנאה, ולמה צורך יפדנו והרי תיכף יעבור בבל יראה שהרי כשפודהו הוא שלו. ואף דכתבו התוספות בסוף ד&quot;ה רב אשי, דכשמשהה כדי לבערו אינו עובר שהרי ניתק לעשה. היינו לר' יוסי הגלילי שמותר בהנאה ויסיקנו בפסח תחת תבשילו ומקיים עשה דתשביתו ולא עבר בבל יראה, אבל לר' שמעון ממ&quot;נ, אם ישהנו זה שפדה אותו עד אחר הפסח, ואז שוב ליכא עשה דתשביתו ועבר למפרע בבל יראה, ואם יבערנו בפסח אם כן אסור בהנאה ולמה צורך יפדהו, והרי הך אוקימתא דלישנא בתרא דרב יוסף הוא לר' שמעון, ואם כן לאיזה צורך הוצרך לומר דכ&quot;ע אין פודין.<br /><br /> <span class='bordeaux'><b>ומזה הוכחה גמורה  <img src='/icon/14.gif'> דאי פודין להאכיל  <img src='/icon/14.gif'> </b></span>וכו' יכול ההקדש עצמו למכרו לנכרי תוך הפסח, ואם כן לא היה יכול לומר דכ&quot;ע פודין, דא&quot;כ מ&quot;ט דמאן דאמר לא מעל. וכן מפורש בדברי רש&quot;י בד&quot;ה הכי גרסינן, שכתב ולנכרי לא מזדבן שאין פודין וכו'. הרי דאם פודין מזדבן לנכרי. ולפי זה קשה בלישנא קמא דרב יוסף מי דחקו לרש&quot;י דפליגי אליבא דר' יוסי הגלילי, הרי גם לר' יהודה ולר' שמעון שייך פלוגתייהו, דלמאן דאמר פודין גם לר' יהודה ולר' שמעון יכול ההקדש עצמו למכרו לנכרי. ודברי מהרש&quot;א בזה עיין בדבריו מה שכתב בלישנא קמא דרב יוסף, ולא נתן לב ללישנא בתרא דקאמר דכ&quot;ע אין פודין וכנ&quot;ל. &quot;","233","","3957","True","True","False","","143","79.182.101.150","0","29310","פסחים|כט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);