var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28873;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28873","0","הערות לעירובין קד","20/06/13 23:57","יב תמוז","תשע&quot;ג","23:57","המכריע","קד. <br />א. מילתא אגב אורחא. ראה בהג' הב&quot;ח שנחסר ולא ירדו לסוף דעתו. כמדו' דזה מבואר מתוך רש&quot;י אצלינו, דהיה מקום להבין שמילתא אגב אורחא קמ&quot;ל, ידיעה רפואית בעלמא לתועלת, שגמי מרפא, ומצינו כזאת הרבה, אבל רש&quot;י פירש דקמ&quot;ל בענין השבות דקעסיק ביה, דבמדינה אסור גמי משום רפואה, ולזה רמז הב&quot;ח שאם גרסינן מילתא אגב אורחא, משמע מילתא בעלמא שלא קשור הלכתית לנושא הנדון, ולרש&quot;י כאן ובזבחים יש לגרוס אגב אורחא, והיינו אף דבא להשמיע גם חידוש בהלכות ייתור בגדים, מ&quot;מ אגב אורחא קמ&quot;ל דין בשבות, ואדרבא, זו כונת התירוץ של הגמ' שכל מה שהביאוהו כאן בעירובין הוא משום ההלכות שבת שבזה, ולכן בהכרח נקט גמי. וזה מבואר היטב בקצרה בלשון רש&quot;י שלנו.<br />ב. בוזקין מלח וכו'. אף דלא נתפרש במשנה, אבל מבואר בסוגיא על תרי בבי דמתני' דהיינו במקדש ולא במדינה.<br />ג. ורמינהו חצר שנתקלקלה. להלן הוא דרשא דרבא, ולכ' מדברי עצמו הוא מקשה לו. אמנם משמע להלן דרבא דרש והביא ברייתא קדומה דאי' שם והתניא וכו', וא&quot;כ שפיר לא נקט והא מר הוא דאמר אלא ורמינהו מברייתא.<br />ד. וכתיב הכל בכתב. הרש&quot;ל מחק, וטעמו משום דאי גרסינן ליה לא היה מקום לפי' השני שהביא רש&quot;י.<br />ה. מעלין בדיופי. יל&quot;ע מאי קס&quot;ד לאסור. ואולי משום עובדין דחול.<br />קד:<br />ו. ונביאים שביניהם התירו. ועי' במתני' מבואר דרק ביו&quot;ט התירו. דוחק שהוא משום מעשה שהיה כעין ספינת הירדן, אלא משום עולי רגלים, כדמצינו כמה דברים שהקילו להן. ובפרט בענייני בורות ומים. ולפ&quot;ז קצת יש לעיין ביו&quot;ט שחל בשבת. וכן יל&quot;ע ביו&quot;ט בזה&quot;ז (אי הוא במקום שאפשר לטמאי מתים ליכנס).<br />ז. לא דכו&quot;ע חייב. בדרך כלל כתנאי הוא קושיא על אמורא דדבריו דלא כחד ומחזרים לבאר דדבריו ככו&quot;ע, וכאן דוחים דכו&quot;ע לאו כוותיה. ועי' תוס' שלכן גרס ר&quot;ח להיפך, אבל מסכימים לגירסת רש&quot;י ושמואל באמת יאמר תנאי. (ומצינו כן בעוד מקומות, כשדברי האמורא לא נראים להש&quot;ס).","199","","3971","True","True","False","","963","95.86.76.96","0","0","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28881","28873","ל-ה.","21/06/13 00:32","יג תמוז","תשע&quot;ג","00:32","דוד כוכב","אני הבנתי שגם בזה היו משמיעים קוֹל מַיִם רַבִּים [עֲרֵבִים] כְּקוֹל שַׁדַּי (יחזקאל א, כד).","125","","3970","True","True","False","","102","95.86.64.38","0","28873","עירובין|קד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);