var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28833;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28833","0","מעשה מרכבה אין כניסה לאלרגיים","20/06/13 06:54","יב תמוז","תשע&quot;ג","06:54","אלף בית רשי","הפעם אני מדגיש לאחר שראיתי שישנם כאלו שפשט עם קצת מעבר גורם להם לגרד ועיקצוץ באצבעותיהם המריצם במהירות למקלדת, הנני שב ומזהיר אל תכנסו אתם עלולים להתעצבן חזק<br />עם סיום כתיבת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22497'>המאמר</a> מצאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/2011-01-20-02-09-33/665-----q-----q.html'>את זה</a>","278","","3966","True","True","False","","1267","174.91.198.71","0","0","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28835","28833","כמות הטעויות בדבריך אלו מייגעים את הרוצה","20/06/13 08:47","יב תמוז","תשע&quot;ג","08:47","Almuaddib","לתקנך.<br /><br />וחוששני שמניעיך לכתיבת חידושים צריכים עיון, ואכמ&quot;ל.","107","","3966","True","True","False","","171","87.68.43.120","0","28833","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28838","28833","ורק ארמוז, כי טעות חוזרת היא אצלך ברש&quot;י","20/06/13 09:11","יב תמוז","תשע&quot;ג","09:11","Almuaddib","כאשר רש&quot;י מסביר מלה, ואז מאריך בהוכחות שזהו פירושה, דע כי הסיבה לכך היא שיש פירושים <b>אחרים</b>, וכי הפירוש הזה אינו כה פשוט.<br /><br />הפועל &quot;<i>לבזוק</i>&quot;, משמש בלשון חכמים לפיזור מלח, או לפיזור מהיר של משהו אחר. מצאנו בתוספתא דעוקצין כי &quot;<b>בוזקין יין בטומאה</b>&quot;, וכן במדרש על רוחו של האדם ש&quot;ה<b>יא נבזקת באחד מאבריו</b>&quot;.<br /><br />ואין צורך לומר, כי כאשר מדברים על בזיקה של יין או של הנשמה - אין שום פעולה של כתיתה שם.<br /><br />אלא שרש&quot;י הולך כאן אחרי דברי רבי יצחק, כפי שהלך בפירושו לשמואל. כתיב &quot;ויפקדם בבזק&quot;, והשורש בז&quot;ק בארמית - יש לו משמעות של שבירה-כתיתה, ולכן מכאן דרש רבי יצחק שויפקדם בבזק - משמעותו שפקדם באמצעות בזקים, כי אסור למנות את בני ישראל.<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>וישמע שאול את העם, ויפקדם בטלאים<br />אמר רב יצחק:<br />אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, שנאמר: ויפקדם בבזק.<br /><br />מתקיף לה רב אשי:<br />ממאי דבזק מידי, דמיבזק הוא דילמא שמא דאתרא הוא, דכתיב: וימצאו את אדוני בזק בבזק?<br />אלא מהכא: וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. </b></span>&quot;<br /><br /><br /><br />על סתירות פנימיות בדבריך, ועל שאר מיני טעויות, מה שהלב חושק הזמן עושק.","107","","3966","True","True","False","","347","87.68.43.120","0","28833","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28855","28835","טעיות תחביר ודומיהם יש לי מקדם ידיד","20/06/13 15:08","יב תמוז","תשע&quot;ג","15:08","אלף בית רשי","שהיה מתקנן אבל הוא כרגע עסוק מאוד ומקוה לחזור ולהגיה בקרוב","278","","3966","True","True","False","","195","174.91.198.71","0","28833","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28854","28838","שתי השורות הראשונות הם המוטיב שלי","20/06/13 15:06","יב תמוז","תשע&quot;ג","15:06","אלף בית רשי","ולכן תמהתי מדוע רש&quot;י מאריך ומהו הפירוש הנוסף כשרש&quot;י עצמו מביא 2 פירושים ומה בחר לחזק זה או להשמיט את האחר ואף את הסתירה במאמרי ציינתי במילה &quot;אמנם&quot; ותודה על  תוספת נאה שהביא מעוקצין והוספתי למאמר<br />אבל להבדיל מהרב אלמואדיב ניסיתי לתת טעם והסבר נפלא על כך מדוע בוחר רש&quot;י ללכת על פירוש זה, כשהוא בעצמו בפסוק ויפקדם בבזק מעדיף לכאורה את הפירוש &quot;שם מקום &quot; הרי שיכל גם כאן לפרש מלשון פיזור  מהיר <br />ולפלא בעיני שאף שרמזתי שאם קשה לו עם מאמרי שלא יכנס - נכנס אף נכנס, אלא שבנטיתו לביקורת ממהר לקרוא ואינו מדקדק כל כך <br />ויקח את דברי עצמו בשורה האחרונה ויסרסם במקצת שאף שהזמן עושק הלב חושק להלום במקלדת אבל הכל ברוח טובה. לאחר עיון נוסף ובעקבות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2013-06-20.php'>הלינק</a> נראה לי חידוש שיתכן שרש&quot;י בככונה הדגיש את הנושא כתיתה בגלל שמדובר אכן בגוש מלח והאיסור במדינה הוא לא רק פיזורו סתם אלא שמכתתים את עוביו בדיוק לפי מה שניצרך ואז שייך לומר משום אשווי גומות אבל שמפזר מלח כתות שלפעמים כתות גס מאוד יתכן שלא יהיה שייך לאוסרו משום הפיזור בלבד דאינו משוה גומות באופן זה. בשעת הערב אצלי אני אעיין שוב ואחפש מקורות להנ&quot;ל","278","","3966","True","True","False","","299","174.91.198.71","0","28833","עירובין|קד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);