var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28825;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28825","0","כל אולודי   קלא אסיר","19/06/13 18:12","יא תמוז","תשע&quot;ג","18:12","הודו_כי_טוב","למה לא אסרו גם לדבר ?<br /> גם לדבר זה נקרא להוליד קול בדיוק כמו למחוא כפיים ?","207","","3974","True","True","False","","918","46.117.14.249","0","0","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28829","28825","אין איסור על הולדת קול","20/06/13 01:02","יב תמוז","תשע&quot;ג","01:02","עם הארץ","גם מקרר ומזגן משמעים קול.<br />האיסור הוא רק על השמעת קול הגורמת לחשד של מלאכה בשבת.","248","","3973","True","True","False","","259","184.33.119.185","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28836","28825","למסקנה גם אין איסור למחוא כפים","20/06/13 08:48","יב תמוז","תשע&quot;ג","08:48","Almuaddib","האיסור הוא רק למי שמגרש בכך בעלי חיים, מתוך החשש שמא יבוא לזרוק בהם רגב עפר.","107","","3973","True","True","False","","158","87.68.43.120","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28840","28825","אתה כעולא, אך הלכה כרבה","20/06/13 09:20","יב תמוז","תשע&quot;ג","09:20","שיננא","עולא איקלע לבי רב מנשה אתא ההוא גברא טרף אבבא אמר מאן האי ליתחל גופיה דקא מחיל ליה לשבתא א''ל רבה לא אסרו אלא קול של שיר","146","","3973","True","True","False","","225","84.228.128.76","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28851","28825","לא ניתן לאסור דבר המפורש בתורה להיתר","20/06/13 11:11","יב תמוז","תשע&quot;ג","11:11","כדי","(הט&quot;ז הידוע)<br />הרי כמה מקראות מפורשים שנהגו לדבר בשבת (ויצו משה ויעבירו קול במחנה, פרשת מקושש, זכור את היום השבת זכרהו בדברים, כמה דיבורים שנאמרו במעמד הר סיני ועוד).","249","","3973","True","True","False","","218","79.182.216.210","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28830","28829","מותר להדליק מזגן בשבת ללא שעון שבת ?","20/06/13 02:55","יב תמוז","תשע&quot;ג","02:55","הודו_כי_טוב","אז למה אסור למחוא כפיים<br />איזה השוואה זו ?<br />וגם אם השעון שבת אפשר לחשוד שהדליקו בלי השעון<br />ובמקרר אפשר לחשוד שלא כיבו את המנורה הפנימית<br />כנ&quot;ל לגבי מעלית שבת אפשר לחשוד שנוסעים במעלית רגילה<br />אין לדבר סוף .<br />בדף מדברים מפורשות על הולדת קול.<br /> על סמך מה כבודו מסתמך שבמחיאת כפיים<br />יש חשד למלאכה בשבת ?<br />על סמך מה כבודו מסתמך ש &quot;שהאיסור הוא רק על השמעת קול הגורמת<br />לחשד של מלאכה בשבת&quot; ?","207","","3973","True","True","False","","251","46.117.14.249","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28832","28830","[ללא נושא]","20/06/13 03:20","יב תמוז","תשע&quot;ג","03:20","עם הארץ","מזגן ומקרר אלו מכשירי חשמל שיש רגילות להפעילם מבעוד יום ומכיוון שכך התירו אין חשד שהופעלו בשבת.<br />המקור לאיסור מחיאת כף וריקוד בשבת ויו&quot;ט, הינו מהמשנה במס' ביצה [ל&quot;ו ע&quot;ב], וז&quot;ל: &quot;מתני'. כל שחייבין עליו משום שבות, משום רשות, משום מצוה – בשבת, חייבין עליו ביום טוב. ואלו הן משום שבות: ...ולא מטפחין (- מחיאת כפיים), ולא מספקין (- מחיאת כף אל ירך), ולא מרקדין&quot;. ומבארת שם הגמרא שהטעם שלא מוחאים כפיים או מרקדים בשבת ויו&quot;ט הוא גזירת חכמים, שחששו שמדברים אלו יגיעו לידי תיקון של כלי שיר בשבת ויו&quot;ט ואזי יעברו על איסור דאורייתא של תיקון כלי שיר ונחלקו הפוסקים, ראשונים ואחרונים, כיצד לפסוק בדין זה.<br />חב״ד וברסלב מוחאים כפיים, ספרדים לא.","248","","3973","True","True","False","","270","184.33.119.185","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28877","28836","איסור מחיאת כפים מפורש במשנה ביצה דף לו:","21/06/13 00:09","יג תמוז","תשע&quot;ג","00:09","דוד כוכב","למסקנה, לרבה האיסור למחוא כפים הוא רק באופן מוזיקלי - בקצב עם השיר. ולא בהשמעת רעש.<br />ובהתאם, שאלת הודו תהיה למה לדעת רבה לא אסרו גם לשיר.<br /><br />קושיותיו של אביי על רבה אמנם תורצו, אבל דברי רבה לא הוכחו, ולדעת אביי אסורה כל השמעת קול, כדעת הירושלמי, וכך פסק הגר&quot;א.","125","","3972","True","True","False","","118","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28878","28840","ראה תגובה לעיל בד&quot;ה איסור מחיאת כפים","21/06/13 00:11","יג תמוז","תשע&quot;ג","00:11","דוד כוכב","","125","","3972","False","True","False","","108","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28879","28851","אם כך, שיאסרו רק לשיר","21/06/13 00:19","יג תמוז","תשע&quot;ג","00:19","דוד כוכב","ובודאי לרבה, הקושיה היא רק לגבי שירה, והרי לא מפורש שהיא מותרת.<br />אלא שמתוך שירה אין רגילות כ&quot;כ להמשך מיד ולתקן כלי שיר, בטרם יתחיל מתוך שמחתו למחוא כפיו או ולהשמיע קול באופן אחר בגופו.<br /><br />לפני שליחת ההודעה נזכרתי ששירת הים היתה בשבת! אבל אין ללמוד מטרם מתן תורה ומרה לאחריהן.","125","","3972","True","True","False","","121","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28885","28877","בסוגיתנו, אין איסור כזה, ולהלכה ...","21/06/13 09:24","יג תמוז","תשע&quot;ג","09:24","Almuaddib","כדרכך, הבאת רק צד אחד של הדעות  <img src='/icon/6.gif'> <br /><br /><br />והנה, התוספות (ביצה ל. ד&quot;ה תנן) התירו, וכן הרבו לפסוק בארצות אשכנז, ולא רק הרמ&quot;א בהגהתו, אלא ראה בערוך השולחן [או&quot;ח סי' של&quot;ט ס&quot;ט] , שלשיטתו אף לדעת השו&quot;ע לא נאסר הדבר בימינו, ועיי&quot;ש.<br /><br />ואלו שהזכרתי, ועוד רבים אחרים, התירו לא רק בשמחת מצווה, כמו שמחת התורה או בסעודת חתן וכלה, אלא לכתחילה ולכו&quot;ע, וראה גם באגר&quot;מ.","107","","3972","True","True","False","","151","77.127.95.134","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28888","28885","בהחלט יש","21/06/13 09:58","יג תמוז","תשע&quot;ג","09:58","דוד כוכב","רבה בדבריו: &quot;לא אסרו אלא קול של שיר&quot; מתכוין בעיקר למשנה זו של אין מספקין.<br /><br />ובאשר לדברי התוספות, הם אינם שם אלא במסכת ביצה דף ל ע&quot;א:<br />&quot;תנן אין מטפחין ואין מרקדין - פרש&quot;י שמא יתקן כלי שיר ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהן שהיו בקיאין לעשות כלי שיר שייך למגזר <b>אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר</b> ולא שייך למגזר&quot;.<br />ולשון הרמ&quot;א שו&quot;ע או&quot;ח סימן שלט, ג:<br />&quot;וי&quot;א דבזמן הזה הכל שרי, <b>דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר </b>וליכא למגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל&quot;.<br /><br />הם התירו במפורש לזמנם, כאשר לא היו בקיאין בעשיית כלי שיר.<br />אתה משווה את הטכנולוגיה של אירופה בימי הביניים לזמנינו?! בא ואראך כמה כלי שיר יש לי!<br /><br />אמנם יש מקום לדון לשיטה זו, כי בסוגייתנו בדף קב ע&quot;ב משמע שתיקון מנא של למשל החלפת מיתר מתיחתו וכיווּנו (רש&quot;י) אינם מלאכה דאורייתא, אם כן &quot;יתקן כלי שיר&quot; פירושו ייצור, ולא fix. ואפשר שבייצור רגילים רק בבתי הייצור.","125","","3972","True","True","False","","158","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28892","28888","האגר&quot;מ היה בזמנם?","21/06/13 13:11","יג תמוז","תשע&quot;ג","13:11","Almuaddib","וראה יפה את דברי ערוך השולחן, שכן כאשר רק שרים בפה, ואין שם כלל כלי שיר, איך תגזור משום חשש התיקון שלהם?<br /><br />ואף אתה, כיום, שביום חול פורט על מיתר, לא שמעתי מי שקושר כיום מיתר שפקע, שכולם מעמידים מיתר חדש, לא קושרים ואף לא עונבים.","107","","3972","True","True","False","","168","87.68.211.185","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28895","28892","ראה יפה את דברי ערוך השולחן","21/06/13 13:42","יג תמוז","תשע&quot;ג","13:42","דוד כוכב","ההבדל הוא בין שירה והשמעת קול בפה, לבין השמעת קול ביד או באבר אחר.<br /><br />הנה דברי ערוך השולחן או&quot;ח סימן שלח, בסעיף ד:<br />&quot;או אפילו בידיו כמ&quot;ש הרמב&quot;ם להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או <b>אחת כנגד אחת </b>כדרך המשוררים כלומר שיש במיני נגונים שע&quot;פ הכאתו באצבע מנעים השיר כיון שעושה מעשה באצבעו <b>אסרו כמו בכלי שיר</b>&quot;.<br />בסעיף ה:<br />&quot;ומשמע מזה דלהעמיד כלי שיר מערב שבת שישיר מעצמו בשבת ג&quot;כ אסור והכי מסתברא דכיון דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר א&quot;כ מה לי אם מנגן על ידו או מעצמו סוף סוף יש חשש כשיראה שאינו מנגן יפה יתקננו [ולהעמידו בשבת אסור משום מתקן מנא]&quot;.<br />פה אוסר כל דבר שדרך לתקנו.<br />ובערוך השולחן אורח חיים סימן שלט סעיף ח:<br />&quot;וי&quot;א דבזמן הזה הכל שרי דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמילתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל עכ&quot;ל והדברים <span class='bordeaux'><b>מתמיהים </b></span>חדא <span class='bordeaux'><b>דקשירת נימי הכנור שכיחא טובא וכן לגלגלה על היתידות והיינו שמגלגלין היתד עד שתשוב הנימא להיות כנכון</b></span> ובשני הדברים יש חיוב חטאת משום קשירה ומשום מתקן מנא כדפירש&quot;י בעירובין [ק&quot;ג. ד&quot;ה אף וד&quot;ה משלשל ע&quot;ש] ועוד דחלילה לבטל שבות דרבנן מפני טעמים כאלו&quot;.<br /><br />ובכן, כולם מחליפים למיתר חדש (אם לא ניתן לשנות את מקום המיתר הישן, ממש כמבואר בגמרא, ראה בשטיינזלץ), וערוך השולחן כתב שדוקא משום כך אסור.<br />ורגילים לתקן גם בשאר כלי נגינה. החלפת עלה בכלי לשונית סוף. הצמדת כרית שאינה סותמת באותם כלים ובחליל. שחרור ושימון לחצני חצוצרות וכד'. שחרור אקורדיון שנתקע. החלפה וכיוון עורות התופים. ועוד לא הגענו לשמא יתקן יתקין יחבר ויפעיל כלים חשמליים. מתוך שמחתו כי רבה (שזה כנראה עיקר החשש).<br /><br />ולא ידעתי מה ענין האגרות משה לכאן, שהזכרתו בכותרת.<br />גם בדבריו מצאתי כדברי הערוה&quot;ש, באגרו&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סימן נה אסר מיקרופון, גם מטעם זה של שמא יתקן, שרגילים היום לתקנו. אלמא גם לסברת התוספות (שתמה עליה באגרו&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סימן ק) גזרינן במקום שרגילים היום לתקן כשנתקלקל משימוש.","125","","3972","True","True","False","","125","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28897","28895","עצרת בערה&quot;ש סימן אחד מוקדם מדי...","21/06/13 18:46","יג תמוז","תשע&quot;ג","18:46","Almuaddib","המשך ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%98'>סימן הבא, של&quot;ט ט'</a> :<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>ולענ&quot;ד נראה טעם פשוט, דסיפוק וריקוד שלנו לא נאסרה מעולם, דבזמן חז&quot;ל היה זה בעת שמזמרים בכלי שיר והיו מטפחים ומספקים ומרקדין ע&quot;פ סדר השיר, וכן משמע בירושלמי. אבל עכשיו אין זה כלל בעת שמזמרים בכלי שיר, אלא בעת ששוררים בפה שירי שמחה, מטפחים כף אל כף טיפוח בעלמא ולא ע&quot;פ סדרי השיר; והך דסיפוק כף על ירך לא נודע לנו כלל. וגם הריקוד בעת השמחה אינו כריקוד שלהם בסדר כרקודי נשים אלא מרקדים בלא סדרים, ואין כאן גדר שמא יתקן כלי שיר – דאין להם שייכות זה לזה כלל ולא על זה גזרו חכמים! ולכן גם בשמחת תורה מרקדים ומטפחים לפני הספר תורה. ויש אומרים הטעם דלכבוד התורה מותר לרקד, וקשה בעיני לבטל שבות דרבנן מפני זה? אבל לפי מה שכתבנו אתי שפיר דאין זה הריקוד והטיפוח שאסרו חכמים! וכמה פעמים ראינו שגדולים מטפחים בידם בעת שמחה</b></span>&quot;.","107","","3972","True","True","False","","166","87.68.211.185","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28899","28895","אגר&quot;מ או&quot;ח חלק ב' סימן ק'","22/06/13 22:57","יד תמוז","תשע&quot;ג","22:57","Almuaddib","וראה בכלל שיטתו בעניין גזירות שבטל טעמן, וכפי שמסיים דבריו בזה: &quot;...אבל לדינא, הא חזינן דמקילין&quot;.","107","","3971","True","True","False","","134","84.228.193.10","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28898","28897","מה הרווחת בכך?","22/06/13 21:33","יד תמוז","תשע&quot;ג","21:33","דוד כוכב","ערוה&quot;ש כתב להתיר מחיאת כף שאינה <b>ע&quot;פ סדר השיר</b>, כלומר שלא לפי הקצב. כך כנראה היה מקובל במקומו ובזמנו ברוסיה הצארית, בדומה לברסלבים כיום המתלהבים בשעת תפילה.<br /><br />אבל היום:<br /><i><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D'>מחיאת כפיים</a> משמשת גם כליווי קצבי למוזיקה, שירה או ריקוד. שימוש כזה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D'>מחיאת כפיים</a> ככלי הקשה נפוץ במיוחדת במוזיקת גוספל ובפלמנקו.</i><br />&lt;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.youtube.com/embed/pIBqHWIXHxU?rel=0'>ראה בדקה 1:10</a>&gt;<br /><br />גם הח'ברה במקומותנו רגילים למחוא כפיים לפי קצב השירה, ואז מתחילים גם לטפח על השולחן (במשפחתנו הוה עובדא בסעודת ליל שבת זו), אח&quot;כ עם כפית, אח&quot;כ הצלחת הופכת לתוף והכוס למצילה, ואח&quot;כ...","125","","3971","True","True","False","","130","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28900","28899","מה שכתב שם","23/06/13 01:55","טו תמוז","תשע&quot;ג","01:55","דוד כוכב","&quot;כיון שהמחבר פליג וטעם התוס' אינו ברור היה מן הראוי להחמיר&quot; - בגזירת חכמים זו, ולא לסמוך על כך שהטעם בטל. &quot;אבל לדינא הא חזינן שמקילין&quot; - ונוהגים לסמוך על התוספות דלא אמרינן שגזרה שבטל עמה לא בטלה גזרה. אבל מכל מקום קולא זו אין בה בכדי להקל יותר מדברי התוספות עצמם, והרי הם הקלו רק במקום שאין דרך לתקן כלי שיר. לכן לא ניתן לסמוך על הרגילים להקל, ולעצום את העינים מההתפתחויות מסביב, כמו שהעיר ערוך השולחן שהיום - &quot;קשירת נימי הכנור שכיחא טובא וכן לגלגלה על היתידות&quot; וכו'.","125","","3970","True","True","False","","127","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28903","28900","הבה נדקדק בדבריך, כדי שאבין:","23/06/13 08:09","טו תמוז","תשע&quot;ג","08:09","Almuaddib","האם לשיטתך, &quot;לא ניתן לעצום את העיניים מההתפתחויות שמסביב&quot;, ולכן כאשר חזר הטעם - חוזרת הגזירה?","107","","3970","True","True","False","","139","84.228.193.10","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28906","28903","בדיוק","23/06/13 10:27","טו תמוז","תשע&quot;ג","10:27","דוד כוכב","אא&quot;כ נחלוק על ערוה&quot;ש והאגרו&quot;מ בהבנת המילה 'לתקן', כמ&quot;ש לעיל בסוף ד&quot;ה בהחלט יש.","125","","3970","True","True","False","","82","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28907","28906","הבה נצעד צעד אחד קדימה מכאן:","23/06/13 10:47","טו תמוז","תשע&quot;ג","10:47","Almuaddib","הסכמת אתי כי לשיטתך, &quot;לא ניתן לעצום את העיניים מההתפתחויות שמסביב&quot;, ולכן כאשר חזר הטעם - חוזרת הגזירה.<br /><br /><br />חוזרת הגזירה, משום שכאשר בטל הטעם - בטלה הגזירה.<br /><br /><br />זו מחלוקת בהלכה, אגב, אבל דעה זו - בטל טעם בטלה הגזירה - אינה חדשה, וכבר הוזכר הרב פיינשטיין לעיל.<br /><br /><br />אלא שאם כך הגענו למחלוקת אחרת בינינו כאן, מחלוקת במציאות. האם בטל הטעם או לא.<br /><br />טענתי - ואני מנגן כבר למעלה משלושים שנה - שודאי שבטל הטעם, משום שמעולם לא ראיתי מי שמחזיק כלי נגינה בסביבתו בשבתות ובימים טובים, וכל השירה - ורחמנא ליצלן לפעמים גם ריקודים - נעשים במקום בו אין כלי נגינה.<br /><br />מעודי לא ראיתי מי שמנגן, או אף מחזיק על ידו, כלי נגינה בשבת. מי שאינו מנגן, לא יכול לבוא לידי תיקון. מי שאין על יד שולחנו כלי נגינה, היאך יבוא לקשור מיתר שפקע?<br /><br />וכי אתה ראית אי-פעם שולחן שבת בו שרים, ויש בסביבת היושבים ושרים כלי נגינה כלשהו?  שמוע שמעתי שב&quot;טמפל&quot; של הרפורמים יש כלי נגינה מעין אלו שיש בבתי התפלה של הנוצרים, אך אני מודה - מעודי לא ראיתי כזאת בשום מקום.<br /><br />ואם אין כלי נגינה - בטל הטעם. באין כלי שיר, איך תחשוש שמן דהוא יבוא לתקנם?<br /><br />וחוזרים אז הדברים לדברי בעלי התוספות וערוך השולחן.","107","","3970","True","True","False","","151","84.228.193.10","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28925","28907","אם כבודו היה בא למפגש היה רואה","23/06/13 19:14","טו תמוז","תשע&quot;ג","19:14","הודו_כי_טוב","גם פסנתר וגם גיטרה אם כי כבר העיר לי בעל הבית של המפגש שזה רק בחול<br />ולא בשבת","207","","3970","True","True","False","","202","46.117.14.249","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א",""),new Message("28928","28907","יש פה שני עניינים","23/06/13 20:40","טו תמוז","תשע&quot;ג","20:40","דוד כוכב","<span class='bordeaux'><b>לענין </b></span>'גזירה שבטל טעמה' - האגרו&quot;מ ציין לגמרא במסכת ביצה דף ה ע&quot;א: &quot;כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו&quot;. וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות ממרים ב, ב.<br />כלל זה של 'כל דבר שבמנין', נמצא כדוגמתו גם במסכת שבת דף קמט ע&quot;א: &quot;תניא: לא יקרא לאור הנר, ואמר רבה: אפילו גבוה שתי קומות, אפילו גבוה שתי מרדעות, אפילו עשרה בתים זה על גבי זה - לא יקרא&quot; - לא פלוג למרות שאין חשש להטות.<br /><br />מצד שני, לעומת הכלל הנ&quot;ל מצינו במקומות רבים מאוד שהאיסור כן תלוי בטעמו. כגון ברוב המקומות שכתוב בהן &quot;מאי בינייהו&quot;. וכן באותה משנה במסכת ביצה דף לו ע&quot;ב שכתוב בה: &quot;ולא מטפחין, ולא מספקין&quot; כתוב גם: &quot;לא עולין באילן&quot;, ולמדנו לא מזמן שדין זה תלוי במציאות הטעם שמא יתלוש, במסכת עירובין דף ק ע&quot;ב (המובאה היא קיצור מהגמרא) 'תני חדא: אחד אילן לח ואחד אילן יבש. ותניא אידך: במה דברים אמורים - בלח, אבל ביבש - מותר. כאן - בימות החמה <b>ובגדודא</b> {שאין בו ענפים}, כאן - בימות הגשמים'.<br />לכן נחוץ חילוק ברור מתי כל אפשרות נכונה.<br /><br />אין מחלוקת שהכלל 'כל דבר שבמנין וכו' נכון עקרונית, יש רק מחלוקת לענין טיפוח בשבת.<br /><br />מ&quot;מ מה שכתב בשו&quot;ת אגרות משה שנראה לו הטעם להתיר, שהגזירה נחשבת כאילו לא פשטה בכל ישראל אף שכבר פשטה בימיהם, כיון שידוע שכל החכמים שבעולם היו מסכימין להתיר אילו היו נימנים. לא הבנתי נימוק זה, הרי סברה זו נכונה בכל גזירה, אם כן אימתי צריך מנין אחר להתירו?<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>לענין </b></span>טענתך שהיום לא מצוי שייגררו לנגן.<br />טענת התוספות והרמ&quot;א היתה <b>דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר</b>, ממילא אין מציאות <span class='blue'><b>כלל </b></span>לגזירה. ואילו היום כן בקיאים לכן שוב תתכן הגזירה.<br />אתה טוען דבר אחר, שנראה לך שאין כל כך חשש שייגררו. זו טענת רבי ישמעאל בן אלישע במסכת שבת דף יב ע&quot;ב: &quot;אני אקרא ולא אטה&quot;, שהרי הכיר בעצמו שאינו רגיל להמשך בזה. ואמנם רק &quot;פעם אחת {בלבד} קרא ו{רק} בקש להטות&quot;. ואז אמר &quot;כמה גדולים דברי חכמים&quot;.<br /><span class='bordeaux'><b>בעצם </b></span>אתה מציע להשאיר את אותה התקנה עצמה לחצאין - להמשיך לאסור נגינה, אבל להתיר טיפוח וריקוד. וזאת משום שבחברה שאתה חי בה ומכיר אינם רגילים לבוא לידי נגינה, כי איסור זה גדול בעיניהם, וחוששים שלא יביטו בם כעל פושעי ישראל, אבל את איסור טיפוח וריקוד אינם מכירים, למרות שהכל איסור אחד.<br /><span class='bordeaux'><b>אבל </b></span>דברים רבים משתנים במהירות ובקלות, ואינך יודע באיזו חברה ומתי יגלשו במדרון החלקלק לדברים נוספים. למה שלא יאמרו שאין הבדל אמיתי בין שני חלקי הגזירה? והם יטענו רק לקולא, כמובן.<br /><span class='bordeaux'><b>מה גם </b></span>שכבר תיארתי את המצוי של הקשה על השולחן גם בכפות, ואח&quot;כ יצירת מערכת &quot;תופים&quot; מכלי השולחן.<br /><span class='bordeaux'><b>ובכלל</b></span>, יש משמעות בכמה סוגיות שעיקר הגזירות אינן עבור יראי שמים מהשכונות הטובות שיודעים ושומרים את הגבול, אלא בעיקר עבור אלו שיימצאו כל טצדקי כדי לגלוש לכל דבר אסור למלאות תאוות ליבם.<br />ראה במסכת שבת דף מ ע&quot;א:<br />&quot;מאי עוברי עבירה? - דאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת, התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים: מערב שבת הוחמו, אסרו את החמין והתירו את הזיעה. ועדיין היו רוחצין בחמין, ואומרים מזיעין אנחנו - אסרו להן את הזיעה, והתירו חמי טבריה. ועדיין היו רוחצין בחמי האור, ואומרים בחמי טבריה רחצנו - אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן. ראו שאין הדבר עומד להן - התירו להן חמי טבריה, וזיעה במקומה עומדת&quot;.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ואם באת</b></span> להתיר מהשיקול שטענת, תמצא שטיעון זה קיים גם ברוב דיני מוקצה וכדומה. למה שלא אעביר את הגיטרה בנתיקה לחדר אחר, וכי מצינו מי שיתחיל לנגן בה מתוך כך? וכן על זה הדרך.","125","","3970","True","True","False","","119","95.86.64.38","0","28825","עירובין|קד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);