var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28773;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28773","0","כמה הערות לעירובין קא","18/06/13 01:18","י תמוז","תשע&quot;ג","01:18","המכריע","קא.<br />א. בשיש להם ציר. יל&quot;ע אי האי ציר היינו דוקא שהדלת תיסוב עליו או כל דבר התופס את הדלת למקומו. דלהלן דלכאורה חדקים שבפירצה קצת רחוק שיעשו להם ציר ממש. וגם בקנקן דמחרישה נראה זר לחבר לו ציר ממש.<br />ב. האי מדורתא וכו'. לת&quot;ב בתוס' דבעינן צריך לאויר שתחתיו קצ&quot;ב במסדר חביות מה עניינו בכך.<br />ג. והדיקות עמים רבים. מרש&quot;י נראה דלא היה זה כתוב לפניו בגירסת הגמרא, וכמצוי הרבה.<br />ד. שוק של צמרים היה. לכאורה אין בזה חידוש, רק להעמיד השמועה על דיוקה בעלמא. ועי' תפאר&quot;י שכתב דרבותא קמ&quot;ל דא&quot;צ כ&quot;כ לצמר ואעפ&quot;כ התירו.<br />ה. אמר רב פפא. במסוה&quot;ש הביא דגי' הרא&quot;ש רב הונא. ולכ' הוא מוכרע ממקומו מדאייתי לרבא (רביה דרב פפא) בתריה. <br />ו. אתאן לשערי גינה והכי קאמר. קצ&quot;ב אמאי לא נקט בלישנא דחסורי מיחסרא כמורגל בכולא תלמודא.<br />קא:<br />ז. בזמן שיש להם בית שער מבפנים וכו' וכו'. נראה שפת יתר כל אריכות זו.<br />ח. וכן חנויות. ברש&quot;י איסקופת כרמלית בגינה. נראה דצ&quot;ל כגינה.<br />ט. רש&quot;י ד&quot;ה למחר. מוסגר ונ&quot;ב בס&quot;א אינו. ראה בתוס' דהוא מהדו&quot;ק דרש&quot;י ואח&quot;כ להלן חזר בו מזה.<br />י. ש&quot;מ חוקקין להשלים. קצ&quot;ב דקאמר ש&quot;מ מר&quot;מ, דמרבנן ש&quot;מ להיפך.","199","","3972","True","True","False","","844","212.76.96.103","0","0","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28776","28773","ל-ד.","18/06/13 01:33","י תמוז","תשע&quot;ג","01:33","דוד כוכב","הוספתי עתה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22451'>לכאן</a> את דברי התפארת ישראל.","125","","3972","True","True","False","","101","31.44.128.47","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28778","28773","פינתו של המכריע","18/06/13 01:42","י תמוז","תשע&quot;ג","01:42","המכריע","כאן לאחר שנפרצו בה פרצות.<br /><br />דף היומי של ט' תמוז, יום בו הובקעה העיר לפשטות המקראות, וכידוע.","199","","3972","True","True","False","","211","212.76.96.103","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28780","28773","הערות","18/06/13 01:47","י תמוז","תשע&quot;ג","01:47","כדי","א. לא מובן מה הביא מחדקים, הרי לא נזכר להדיא היכר ציר גבי חדקים אלא לגבי הני דשייך בהו כגון דלת ומחצלת. דייקא נמי, דבברייתא דסוכי תאנים דמייתי בסמוך נקט תלויים משום שלא משכחת לה היתירא אלא בתלויים (גבוהים מן הארץ) ולא בהיכר ציר (לעומת השאר דאו או קתני כדמשנו אביי ורבא כל חד לטעמיה). <br /><br />ב. בזכרוני יש שמפורש בפוסקים שצריך לאוויר כדי שלא יסריח היין מחמת הדוחק.<br /><br />ה. אין זה הכרע, עי' תוס' ב&quot;מ (ג:) ותוס' סוטה (ד.) והדברים ארוכים.<br /><br />ח. תייתי ליה, דכן הגיה הרש&quot;ש ז&quot;ל.<br /><br />י. בפשטות נקט דווקא הדעה דחוקקין משום שהוא דבר חידוש יותר מאשר מ&quot;ד דאין חוקקין. א&quot;נ משום דבעי למימר בתר הכי ש&quot;מ דקאי אר&quot;מ, פתח גם בו.<br /><br /><br />ועוד הערה: מאוד חפצתי להשיב על הודעתו הנכבדה בסמוך ותשובתי הלא היא מוכנה וערוכה בראשי, אך אפס הזמן אנסני, וטורח ההקלדה הניאני, וחזון למועד בו ירצני.","249","","3972","True","True","False","","265","109.64.160.41","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28782","28780","על ההערות","18/06/13 03:53","י תמוז","תשע&quot;ג","03:53","המכריע","א. בשו&quot;ע העתיק ציר על כולם ומשמע גם על חדקים. ובאמת אין זו כ&quot;כ קושיא דשפיר י&quot;ל דמסדר חבילי הקוצים כעין דלת. ורק רציתי להעלות האפשרות דציר אינו בדוקא ציר ממש.<br />ב. לא מצאתי בכלל שהביאו הפסוקים חביתא. אגב פלא על העין משפט שלא ציין גם לסימן שטו ס&quot;ג וס&quot;ז.<br />ה. מסתמא כוונתו ב&quot;מ ד:. והדברים ארוכים דזה דוקא כשציור המקרה מבואר היטב במ&quot;ד שמביא ראשון אע&quot;פ שמאוחר בזמן. או כשמצד מהלך הענין מובן יותר השני אחר הראשון. אבל בשתי אוקימתות שאין יחס ביניהם כלל לא מצינו. ומצינו פעמים רבות שכן מכריעים על סמך זה, וממכילתך יש לראות זאת בתוס' ב&quot;מ לה: ד&quot;ה רבא.<br />ח. יישר כח.<br />י. לענ&quot;ד דחוקי נינהו.<br /><br />אמתין למועד אשר קבע בס&quot;ד. ונא יבאר היטב ולא יסמוך על המעיין כלל. (כמ&quot;ש הגרשז&quot;א במכתבו לבעל &quot;ידי משה&quot; שיבאר היטב ולא כבספרו ידי משה שהם כבדים מאד...).","199","","3972","True","True","False","","204","212.76.96.103","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28787","28782","...","18/06/13 10:02","י תמוז","תשע&quot;ג","10:02","כדי","א. אכן מהשו&quot;ע משמע כדברי מר. אך מלשון הגמרא משמע כמו שכתבתי. ועתה ראיתי שכן מדוייק גם בלשון הרמב&quot;ם, עיין עליו.<br /><br />ב. העלה שתי הערות וחדא מיתרצא בחבירתה, שמה שכתבתי מפורש בדברי האחרונים בסי' שטו.<br /><br />ה. מה שכתב למילתא דפסיקא שרק בכך וכך הדרך להקדים, אנכי לא הגעתי לידי מדה זו. ואין באפשרותי כרגע למצות המידות בכלל זה, לכן יטריח נא (וכאן אין זה רק לשם הנימוס אלא כפשוטו) כבודו לעיין במה שכתב בזה הגאון האדיר רי&quot;ז שטרן ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20049&st=&pgnum=155&hilite='>חידושי זכר יהוסף על הש&quot;ס (יבמות סב.)</a>, וכמעט לא הניח פינה וזווית להתגדר בה. אך עם כל דבריו עדיין יש מה להאריך, וכעת יעמוד קנה במקומו. <br /><br />י. עוד עלה ברעיוני לומר שדווקא ע&quot;י מה שמשמעינו דחוקקין להשלים, שמעינן הפירוש הנכון של הברייתא דמיתוקמא בשאין בו ד' על ד'. וכיוון שעל צד זה היה קשה דווקא משיטת ר&quot;מ לכן אמר לשיטתו דחוקקין להשלים. ובעצם במה שאמר ש&quot;מ חוקקין להשלים נקט בדרך קצרה וכלל הקושיא והתירוץ גם יחד. וק&quot;ל.<br /><br />בנוגע לחתימה לא הבנתי אהיכא קאי.<br />לגבי הסוגריים - באמת מעניין מה היה סופה של ההתכתבות ביניהם. תקוותי שלא באו לידי ידיו של משה עושות מלחמה...","249","","3972","True","True","False","","322","109.64.160.41","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א",""),new Message("28793","28787","על הנקודות... פלוס סיפור","18/06/13 14:40","י תמוז","תשע&quot;ג","14:40","המכריע","ב. הבטתי בשעתו לפו&quot;ר גם בסי' שטו ולא מצאתי את החבית וממילא לא את מה שכתבו עליה הפוסקים, אבל כנראה מיהרתי וסומכני על מר.<br />ה. תשש כוחי לעת זקנה מלעיין באריכות בענייני כללים, ומה שכתבתי הוא מהנקלט בראשי מלימודי במשך השנים.<br />י. זה נשמע הרבה יותר טוב.<br /><br />החתימה התייחסה לחתימת כבודו בהודעה שקדמה, שיש הודעה בראש מוכנה וכו'.<br /><br />ההתכתבות נדפסה גם בספר ידי משה חלק א', וגם במנחת שלמה. זה סיפור מרתק שאכ&quot;מ, רק בכמה שורות. האברך המחבר (הרב משה בוצ'קובסקי שליט&quot;א) קיבל עידוד ממרן הקה&quot;י לחדש בסדר טהרות ולהדפיס. וכשבא אליו עם הספר המודפס, אמר לו מרן שחייבים לקבל הסכמה כתקנת ועד ארבע ארצות. (מרן אמר שגם לו עצמו יש הסכמות, למרות שלא הדפיסן מכמה גדולי עולם, הלא המה האוסרובצער ור' מנחם זמבא ור' חיים עוזר). אבל זו בעיה לקבל הסכמות על ענייני טהרות שאין מתמצא בהם כמעט. אמר לו מרן שישלח מכתבים בעניינים אלו לכמה ת&quot;ח ומי שיענה לו באריכות ומסתמא ישבח אתו, ידפיס את המכתב במקום הסכמה. סוף דבר הגרש&quot;ז כתב לו (לאברך בן שלושים) זה חמישים שנה לערך הייתי מצטער על הספיקות שיש לי בענייני טהרות ולא היה לי שולחני לרצותן (מבהיל לחשוב עם איזה גדולי עולם היה להגרש&quot;ז קשר בחמישים שנים אלו, ואעפ&quot;כ...) ועתה לעת זקנה אינה ה' לידי מומחה גדול כמוהו והנני לשטוח בפניו ספיקותיי, ונא יפרש שיחתו היטב כמו שמפרשים למי שאינו בקי בהעניינים ולא כספרו ידי משה וכו'... הם התכתבו הלוך וחזור כמה פעמים ויצא קונטרס די גדול. הגרש&quot;ז מתייעץ איתו בשאלות מעשיות של העברת טומאה בין אגפי חולים והדרכים למניעתן, ושואל אותו על איזו סברא של ר' חיים בריסקער האם ניתן לסמוך עליה להלכה ולמעשה, ועוד שאלות נוראות, האברך הנ&quot;ל הדפיס זאת והדביק ידנית בתחילת כל כרך מספרו.<br /><br />יום אחד הוא מקבל טלפון. מדבר שלמה זלמן אוירבך. אני מדפיס כעת חלק נוסף מספרי מנחת שלמה ומבקש רשות להדפיס את ההתכתבות הנ&quot;ל בשלימותה...","199","","3972","True","True","False","","241","95.86.76.96","0","28773","עירובין|קא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);