var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28761;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","46"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28761","0","כמה הערות לעירובין דף ק","17/06/13 08:36","ט תמוז","תשע&quot;ג","08:36","המכריע","צט:<br />א. אין נופו גבוה ג&quot;ט. כמדו' דיש מקומות שפירש משום דאז אין הגדי מזדקר תחתיו בבת ראש, וא&quot;צ ללבוד דאין דין שתהא המחיצה מחוברת ומגעת לקרקע.<br />ק.<br />ב. וכן בקרן זוית, צ&quot;ב המציאות מדוע ג' צדדים מכוסין ולא רק ב'.<br />ג. ואחד כל הבהמה, ר&quot;ל שלא יעלה עליה מבעוד יום ויישב עליה כל השבת.<br />ד. הא והא בשוגג. התירוצים הקודמים יכולים להודות כולם זה לזה, אבל תי' זה חולק, דעלה משחשיכה בשוגג, לתי' הקודם לכו&quot;ע מותר לרדת, ולתי' זה הוא פלוגתא דתנאי.<br />ק:<br />ה. רב איקלע לאפסטיא. לכאורה צריך להעמיד אוקימתא מורכבת, שהיה ידוע להם שהיה יבש כזה שאין גזעו מחליף, והיה בימות החמה, וכבר לא היו בו פירות מלבד שהיה גדודא, ובכל זאת אסר רב. דבלאו הני אוקימתות אסור גם לבני תורה ולכולי עלמא.<br />ו. רמי בר אבא. עי עה&quot;ג דיש שהגיהו כאן חמא ויש שהגיהו להלן אבא, כדי שיבוא אל נכון ואמר (בויו החיבור). אמנם לו&quot;ד י&quot;ל דאמרי' ואמר משום דתרוייהו דרשי מחד קרא. אמנם מאידך גיסא גם להמשווים את השמות אין לתמוה איך דרש אותו חכם שני עניינים מחד קרא, כיון דהוו אסמכתאות בעלמא.<br />ז. ותאמר אלי תבוא. צ&quot;ל דאין הכוונה מלשון ביאה ותשמיש, אלא אלי לאהלי, דהא להלן מוקמינן לה במרציא קמיה ולא תובעת בפה ממש.<br />ח. הני שבח הוא לה. רש&quot;י לא פירש כלום על מגדלת שער, ומסתמא משום דזה פשוט שמגדלת מרצונה הטוב.","199","","3976","True","True","False","","867","212.76.96.103","0","0","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28762","28761","ל-א. : לא מובן לי מה שכתב: &quot;..וא&quot;צ ללבוד","17/06/13 13:54","ט תמוז","תשע&quot;ג","13:54","יהודי_קדום","דאין דין שתהא המחיצה מחוברת ומגעת לקרקע&quot; <br />אחרי שכתב:<br /> &quot;...דיש מקומות שפירש משום דאז אין הגדי מזדקר...&quot;<br /><br />א. המשנה אומרת מפורשות <b>שמדובר בלבוד</b>: &quot;אילן שהיה מיסך על הארץ אם <b>אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים</b>...&quot; <br /><br />ב. בפחות מג&quot;ט יש דין לבוד ואין שאלה <b>כלל </b>של גדיים בוקעין .<br /><br />ג. ענפי האילן הם המחיצות וכדי לטלטל מתחת נוף (הגבוה עשרה+) האילן חייב להתקיים: או שהענפים מגיעים לקרקע ממש או שיגיעו פחות מג&quot;ט.<br /><br />הקושי בהבנתי הוא, אם כן, מהו שכתב: &quot; <span class='bordeaux'><b>וא&quot;צ ללבוד...&quot;</b></span>.","233","","3976","True","True","False","","146","79.180.132.245","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28770","28761","וכן בקרן זוית","17/06/13 19:13","ט תמוז","תשע&quot;ג","19:13","עם הארץ","מדובר שבנו את הכתלים סביב העץ, כלומר שני שליש מהעץ נחשב לחלק מהזוית.<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47535&st=&pgnum=225'>ראה ציור</a>","248","","3976","True","True","False","","257","184.33.119.185","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28763","28762","אבהיר","17/06/13 15:25","ט תמוז","תשע&quot;ג","15:25","המכריע","יש לחקור האם יש דין במחיצה, מעצם גדרי מחיצה, שהיא צריכה בעצם להתחיל מהקרקע ולהיחשב כמחוברת לקרקע. אלא הטעם שאם היא מתחילה בפחות מג&quot;ט לקרקע זה מועיל, היינו מדין לבוד, שזה כסניף המאריך אותה עד הקרקע ומשלים כביכול את החלק החסר וגורם לה על ידי זה להיחשב מחוברת וצמודה לקרקע. <br /><br />זה צד אחד. ולפי זה אכן חייבים לומר לבוד.<br /><br />הצד השני.<br />אין שום דין שמחיצה צריכה להיחשב מחוברת לקרקע, ואין דין עקרוני שהיא צריכה להיות צמודה. אלא יש דין אחר לגמרי, שמחיצה צריכה לחצוץ! היינו למנוע מעבר מצד לצד. ולכן כשיש תחתיה רווח של ג&quot;ט שבו הגדיים בוקעין בבת ראש, הרי יש מעבר משוחרר ונוח יחסית, ואין המחיצה ממלאת את תפקידה, ולכן איננה מחיצה. אבל כשהרווח הוא פחות מג&quot;ט, המחיצה חוצצת. ולצד זה אין צריך כלל לגדר לבוד.<br /><br />ועל זה כתבתי שכמדומני שישנן מקומות שרש&quot;י אכן מסביר כהצד השני בלי להזדקק ללבוד. (מלבד כשהמחיצה היא רק ז&quot;ט ומשהו, וצריך לבוד כדי שיהיה עשרה), ואילו כאן רש&quot;י כן משתמש בלבוד.<br /><br />(אגב. זה נושא ידוע, ורשמתי לעצמי בקצרה רק למזכרת, ואיידי דזכינא לנפשאי זכינא לחבראי בהעתקה אל הפורטל, ולפעמים חבראי מגיבים מביאים ידיעות שאני חוזר ומעתיקן למחברתי, כמו ספר הסימנים שהביא יהודי קדום לא מזמן).","199","","3976","True","True","False","","190","212.76.96.103","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28765","28763","השימוש במילה 'לבוד' הוא רק בגמרא !","17/06/13 16:39","ט תמוז","תשע&quot;ג","16:39","יהודי_קדום","בלשון המשנה <b>אני </b>לא מצאתי 'לבוד'!<br /><br />במשנה אנו מוצאים את הגדרת לבוד בשני אופנים:<br /><br /><b>משה עירובין א, י: </b><br />&quot;מַקִּיפִין בַּקָּנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ <span class='bordeaux'><b>שְׁלשָׁה טְפָחִים</b></span>...&quot;<br /><br /><b>משנה בכלאיים ד, ד :</b><br /> &quot;מְחִצַּת הַקָּנִים, אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ <span class='lightYellow'><b>שְׁלשָׁה טְפָחִים </b></span><span class='bordeaux'><b>כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי</b></span>, הֲרֵי זוֹ <span class='bordeaux'><b>כַּ</b></span>מְחִצָּה&quot; <br /><br />מכאן ש&quot;לבוד&quot; בלשון הגמרא הוא: <br /><b>תיאור מצב</b> שבו שני גופים קרובים זה לזה במידה שלא מאפשרת לגדי לעבור בריווח שביניהם, או:<br /><b>ל&quot;א:</b> הריווח ביניהם אינו עולה על ג' טפחים.<br /><br />לפי הערה א. שלו ולפי דבריי אלה ראוי לחפש מקום בו נעשה שימוש מכוון ומבדיל בין שתי ההגדרות ע&quot;מ ללמוד תשובה נכונה ל-א.","233","","3976","True","True","False","","196","79.180.132.245","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28767","28763","בעניין החקירה","17/06/13 18:43","ט תמוז","תשע&quot;ג","18:43","כדי","עי' לעיל (יד: טז:) שמוכח דתרי מילי נינהו, שאפילו לרשב&quot;ג דאמר לבוד בד', מודה שלמטה שיעורו בג' משום בקיעת גדיים. וא&quot;כ לא נכון לכאורה לנסח את העניין בשם 'חקירה' דמשמע שחוקר מטעם מאי אתינן עלה, שהרי כדי שתוגדר מחיצה בעינן באמת את שני הצדדים, גם שתהיה סמוכה לארץ וגם שלא תהיה בקיעת גדיים, אלא שלרבנן לרוב היינו הך, והנ&quot;מ תהיה לרשב&quot;ג.<br />והמבחן בזה יהיה גם לצד ההפוך, כאשר אין חשש מצד בקיעת גדיים אך היא גבוהה מן הארץ, שאם לא דיינינן לה כמחיצה, ע&quot;כ שמעצם הגדרת מחיצה בעינן שתהיה סמוכה לקרקע. ועי' בשבת (קא.) גבי בקיעת דגים דל&quot;ש בקיעה וכן גבי בקיעת בטרסקל דלא שמה בקיעה, ושם אינה מחיצה אלא מכח גוד אחית. ומינה לדידן דקיי&quot;ל דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים ש&quot;מ דאף בכה&quot;ג אינה מחיצה אע&quot;ג שאין בה בקיעת גדיים. וע&quot;כ כמ&quot;ש דתרתי בעינן, גם שלא תהיה בקיעת גדיים וגם שתהיה סמוכה לקרקע, והא בלא הא לא סגי.<br /><br />ורש&quot;י כאן דנקט לבוד, משום שהוא עדיף מטעם בקיעת גדיים. שהרי אף למ&quot;ד דאמרינן גוד אחית במחיצה תלוייה ביבשה, אם יש בקיעת גדיים ה&quot;ז מבטל המחיצה. וה&quot;ה נמי לדידן שאם היה ציור שמחיצה תהיה סמוכה בפחות מג' והיייתה בקיעה, הרי שהיא מבטלת המחיצה (כדחזינן לרשב&quot;ג וכנ&quot;ל. ומיניה נשמע לדידן). וחזינן, שאין אנו מתחילים לדון מצד בקיעה אלא רק כאשר ישנה מחיצה ואנו דנים האם לבטלה ע&quot;י בקיעה. ולכן נקט רש&quot;י את צד לבוד לומר שאפילו מחיצה אין כאן וא&quot;צ להגיע לדין בקיעה (יתכן שהפיסקא הזאת לוקה בחוסר בהירות מחמת שכתבתיה בנחיצה רבה וסליחה אם לא הובנתי).","249","","3976","True","True","False","","420","109.64.160.41","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28769","28767","ברכות ה-יישר כוח&quot; וה-&quot;חזק וברוך&quot; הדהדו","17/06/13 19:12","ט תמוז","תשע&quot;ג","19:12","יהודי_קדום","עתה בחדרי לבי למקרא דבריו. כך לא פחות! <br /><br />עברתי קודם בפ' השו&quot;ת בחתכים שונים ראיתי חלק מדבריו ולא העליתי דבר על הכתב. למשל:<br /><br />המשלשל. מתחיל לארוג דופני הסוכה בערב כלפי מעלה ומשלשל ובא כלפי מטה: משלשל. מוריד: אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה הא פחות מג' כשרה. דאמרינן לבוד כמי שנכפף עליהן ונשלמו עד למטה הכא לאו טעמא דתילקט הוא נראה לי דהכי גרסינן מאי איכא למימר: <b>התם משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה. ובפחות משלשה ליכא בקיעת גדיים</b>: תינח למטה למעלה מאי איכא למימר. <b>למעלה היכא דאמרינן לבוד למעלה בכמה דוכתין כגון מקיפין ג' חבלים דעירובין (דף טז:) וכגון שהרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה </b>(סוכה דף יז.): כמאן דמלי. מתוך שהוא חושך ומלא הבלא: אבל שאינו מקורה. כגון חצר: וקא קשיא ליה. בהא דאגמריה רביה: (רש&quot;י) <br /><br /><b>רק השורה האחרונה שכתב אין לה מקום</b>  <img src='/icon/4.gif'>","233","","3976","True","True","False","","155","79.180.132.245","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א",""),new Message("28772","28767","לבוד במחיצה","18/06/13 00:46","י תמוז","תשע&quot;ג","00:46","המכריע","אין העת מספיק לי כעת לעיין בדבריו היקרים כתמיד. אבל דומני לפו&quot;ר שיש כאן שני קוים שאינם נפגשים (צדדי החקירה וגם המתוכחים). גם אנכי לא היה לי צד שגדיים בוקעין הוא סימן בעלמא והכוונה ללבוד. (לשון &quot;חקירה&quot; היא רק כדי לחדד הצדדים לבקשת ידידינו היקר קדום). עיקר הנידון הוא האם זה רק מדין מניעת בקיעה או דצריך גם לדין לבוד. כב' לומד מרשב&quot;ג דלא מספיק לבוד, דא&quot;כ היה מהני רווח עד קרוב לד&quot;ט, (שזה גם אנכי פשיטא לי), ומחליט דבאמת צריך לבוד אלא דזה לבד לא מהני, וצריך גם שלא יהו גדיים בוקעין. ובפחות מג&quot;ט כמובן הוי גם לבוד לכו&quot;ע. אמנם לדידי עדיין יתכן דאין צריך לבוד, כלומר אין דין שצריך שיהא המקום נחשב כסתום, (ומשתמשין בזה בדין לבוד הנמסר במסגרת שיעורין דהלכות מחיצין) אלא יכול להמשיך להיחשב פתוח, וסגי שאין בוקעין. ולא הבנתי מנא פשיטא למר שצריך לבוד.<br /><br />שאר דבריו העמוקים צריכין יישוב ותלמוד, לסדר כל הני דאמרי' בהו גוד אחית, עם בוקעין, ומחיצה נדרסת, והשוואת מאי דקי&quot;ל אין מחיצה תלויה חוץ ממים עם ההיא דטרסקל, (סוגיא דשבת קא שציינה מר), שכמדומה שנאמר בה חיסרון דבקיעה ולא דין עצמי שיהא נחשב כסתום תחת המחיצה, והאם חומרה דתלויה היא מעיקר דין מחיצה או דרבנן משום דליכא היכירא, ועוד צדדים וצדי צדדים שחלקן פשוטות לאחר העיון והחיפוש (או ההיזכרות) וחלקן צריכות צילותא.<br /><br />וכפי שכתבתי כבר אלו נידונים טחונים, ורק ציינתי הענין. (אגב. גם מכניס עצמו לפיקוח נפש שדן כב' באשכול אחר הוא נידון רחב בספרים, אלא שלא ניחונתי בזכרונו דמר לציין איה מקום כבודם).","199","","3975","True","True","False","","214","212.76.96.103","0","28761","עירובין|ק ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);