var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28753;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28753","0","מדוע המשתין ורק מרשות לרשות חייב?","17/06/13 01:08","ט תמוז","תשע&quot;ג","01:08","איתן","שנינו &quot;<span class='lightYellow'><b>לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק</b></span>&quot;. ובגמרא &quot;<span class='lightYellow'><b>אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת</b></span>&quot;. ותמהתי מה זה שונה מהמוציא את המת לקוברו, שפטור היות וההוצאה אינה צריכה לגופה?<br />וראיתי שזכיתי לכוון לדברי הרי&quot;ף, שאמר שהחיוב הוא רק למ&quot;ד שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב.<br />אבל אז תמהתי יותר, כי הפוסקים אחריו (רא&quot;ש, טור ושו&quot;ע, מג&quot;א בה&quot;ט ומשנ&quot;ב) - הביאו את המשנה כלשונה, יחד עם דברי רב יוסף &quot;השתין ורק חייב&quot;, למרות שפסקו  שמלאכה שאצל&quot;ג פטור, ולא ראיתי שום התייחסות לנקודה הזו או לדברי הריף.<br /><br />אשמח אם יחכימוני.","123","","3973","True","True","False","","994","31.44.140.235","0","0","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28755","28753","אולי בהוצאת המת יש מחשבה מה שאין","17/06/13 05:09","ט תמוז","תשע&quot;ג","05:09","יהודי_קדום","במשתין ורק? וגם זה כמובן למ&quot;ד שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב.","233","","3973","True","True","False","","139","79.180.132.245","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28756","28753","במשתין הפעולה עצמה היא לצורך","17/06/13 07:34","ט תמוז","תשע&quot;ג","07:34","אלף בית רשי","והפעולה היא בדרך של הוצאה ממקום למקום (גם באותה רשות) ואף שאין צורך ב&quot;מלאכת&quot; ההוצאה כשלעצמה משא&quot;כ מת שבתוך הרשות לא מטלטלים אותו כלל ואין שום צורך בכך אלא הוצאה לקבורה ולכן מאחר שמלאכת ההוצאה עצמה במת אין צריכה לגופה לכן פטור","278","","3973","True","True","False","","234","174.91.198.71","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28759","28753","יש היכי תמצי שחייב אליבא דכו&quot;ע","17/06/13 08:01","ט תמוז","תשע&quot;ג","08:01","דוד כוכב","לשון חייב שייך גם למ&quot;ד דפטור במלאכה שאצ&quot;ל כגון שנצרך להם לכביסה, כמו שאמרו במסכת נדה ט משנה ו: &quot;שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים&quot;.","125","","3973","True","True","False","","167","31.44.128.47","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28760","28753","ראה בקרבן נתנאל","17/06/13 08:19","ט תמוז","תשע&quot;ג","08:19","המכריע","על הרא&quot;ש, שבהחלט מתייחס. ולגוף השאלה הרי&quot;ף כתב שדברי רב יוסף דחייב חטאת הוא רק למ&quot;ד מלאשאצל&quot;ג חייב, ולדידן דפטור (חוץ מהרמב&quot;ם) יהיה גם בזה אסור אבל פטור. והק&quot;נ כותב שם דאע&quot;פ שהרא&quot;ש העתיק הלשון חייב מ&quot;מ הוא סובר פטור.<br />וראה גם במ&quot;ב שנ,י שיש התייחסות לזה להדיא. דיש שכתבו דנפ&quot;מ בכרמלית, דלדידן דהוי רק אסור מדרבנן, בכרמלית יהא מותר לכתחילה, ובמ&quot;ב כ' דזה אינו  ואע&quot;פ דקי&quot;ל פטור מ&quot;מ אסור גם בכרמלית.<br />(המ&quot;מ באדיבות העלון המופלא שבפורטלינו &quot;עלון מראה מקומות&quot;).","199","","3973","True","True","False","","226","212.76.96.103","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28768","28753","לא מובן מה הקשר","17/06/13 18:47","ט תמוז","תשע&quot;ג","18:47","עם הארץ","למשתין ויורק מרשות לרשות יש ברירה .","248","","3973","True","True","False","","182","184.33.119.185","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28795","28753","חייב כי צריך לגופה--","18/06/13 17:29","י תמוז","תשע&quot;ג","17:29","amdavid","כמ&quot;ש תוס' ד&quot;ה מחשבתו &quot;דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר&quot; והרא&quot;ש העתיק דבריהם בדיוק, לומר לך שדווקא אם נהנה חייב,<br />כי אז <b>גם</b> משויא ליה מקום וכו' <b>וגם </b>נקרא צריך לגופה וזה לכולי עלמא (ר&quot;י ור&quot;ש), <br />אך אם אינו נהנה באותו מקום אז לא יהיה חייב הן מצד שאין מחשבתו משויא והן מצד שאינו צריך לגופה (ואין נפק&quot;מ בין ר&quot;י ור&quot;ש כי ממילא פטור מצד שאין מחשבתו).<br /><br />אך הרי&quot;ף חולק על שיטתם וסבירא ליה שאין צריך שיהנה באותו מקום דווקא, <br /><b>וממילא </b>אתינן למחלוקת ר&quot;י ור&quot;ש. וזה מדויק בדבריו &quot;שלר&quot;ש פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו&quot; וזה ממש נגד דברי התוס' והראש.<br /><br />בקיצור הרא&quot;ש הולך בשיטת תוס' וחולק על הרי&quot;ף בצורך 'שיהנה באותו מקום דווקא' ולכן לא הביא דבריו (ודברי הקרבן נתנאל שהרא&quot;ש פסק כר&quot;י במחילה מכת&quot;ר אינם מוכרחים).","175","","3972","True","True","False","","280","79.179.113.160","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28771","28768","גם למוציא את המת יש ברירה","17/06/13 21:24","ט תמוז","תשע&quot;ג","21:24","המכריע","לפחות באופנים מסויימים דשייך לקוברו בחצירו.<br />אלא (להגדרה המקובלת של תוס' דלא כרש&quot;י) גדר צריכה לגופה שתהא על אותה הכוונה של המלאכה במשכן, ושם מטרת ההוצאה, היא הבאת הדבר למקומו השני, ולא סילוקו מכאן.","199","","3973","True","True","False","","180","212.76.96.103","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28779","28771","אולי הבעיה היא בחילופי גירסאות?","18/06/13 01:44","י תמוז","תשע&quot;ג","01:44","איתן","יישר כח לכולם.<br />אני חייב לומר שלא את כולם הבנתי, מי שכתב קצר מדאי - התקשיתי להבין.<br /><br />את הקרבן נתנאל ראיתי עוד קודם, אבל לא הבנתי היכן נגמרת שם &quot;הערת הביניים&quot; על המובאה מפרק כירה סי' י&quot;ד. ותודה לרב המכריע (ולעלון &quot;מראה מקומות&quot;).<br />הטענה של הקרבן נתנאל (בניסוח שלי) היא, שהיות וכל לומד ממוצע יודע שהרא&quot;ש פסק שמלאכה שאצל&quot;ג פטור - ממילא הוא יבין שדברי רב יוסף &quot;חייב חטאת&quot; הובאו רק לצורך הסיפא ש&quot;מחשבתו משויא ליה מקום&quot;. <br />ובמחכ&quot;ת, לענ&quot;ד זה דחוק, והרא&quot;ש היה צריך להוסיף בסוף דבריו  כמו שכתב הרי&quot;ף  &quot;ולדידן דקי&quot;ל דמלאכה שאצל&quot;ג פטור ...&quot; ולא לסתום את הדברים. בפרט שכל לומד ממוצע יודע שהרי&quot;ף הוא יסוד דברי הרא&quot;ש, וא&quot;כ כשהרא&quot;ש משמיט מדבריו - משמע שבא לחלוק. אבל אע&quot;פ שדחוק - כנראה שזה ההסבר ברא&quot;ש.<br />ואולי יש כאן  גירסא אחרת ברא&quot;ש או טעות סופר? אני הייתי מנסה בש&quot;סים העבים החדשים, אלו שהדפיסו את הרא&quot;ש מחדש, הייתי בודק אולי הם גם בדקו בגירסאות ובכתבי יד ואולי יש כאן טעות סופר. או כמובן גם כל מקור אחר אפשרי.<br /><br />לגבי המשנ&quot;ב - לא ראיתי התייחסות למלאכה שאצל&quot;ג בכל הסימן במשנ&quot;ב ובביה&quot;ל ובשער הציון. גם מה שכתוב בעלון &quot;מראה מקומות&quot; שהמשנ&quot;ב אסר אף בכרמלית, כי רק לגבי שתיית מים במשנה הבאה היתיר רבא בכרמלית, אבל בסוגייתינו לא היתיר - הדברים האלו לא נמצאים במשנה ברורה שבידי, שם הנימוק הוא שהיות וברה&quot;ר אסור מדאורייתא א&quot;כ בכרמלית אסור מדרבנן. וזה רק מגביר את השאלה עימה פתחתי את האשכול, הלוא אדרבא לפי הרי&quot;ף ולפי הרא&quot;ש (ע&quot;פ הקרבן נתנאל הנ&quot;ל) - ברה&quot;ר זה לא איסור תורה. האם גם במשנ&quot;ב יש חילופי גירסאות?<br /><br />לגבי האוקימתא של הרב כוכב שבמשתין ורק מדובר שצריך לכביסה - זה לא נראה לי, כי היה עליו להשתין ולרוק לתוך כלי כדי שיוכל להשתמש בזה. וכאן בודאי שמדובר כשמשתין ורק לקרקע, ע' בירוש' שדן אם משתין באותה רשות אבל מי רגליו מתגלגלין לרשות השניה, שברשויות דאורייתא אסור וברשויות דרבנן מותר (הביאו המשנ&quot;ב בביה&quot;ל בשם ריא&quot;ז, גם בעלון &quot;מראה מקומות&quot; הנ&quot;ל הביאו).<br />אגב גם הנקודה הזו, שכשמתגלגלין מעצמן לרשות השנייה אזי ברשויות דאורייתא זה איסור דרבנן - זה מוכיח מש&quot;כ לעיל שהמשנ&quot;ב סובר ש&quot;משתין ורק חייב&quot; הכוונה חיב ממש כמשמעו, וחזרה שאלתנו למקומה הרי זו מלאכה שאצל&quot;ג.","123","","3972","True","True","False","","226","212.76.121.39","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28781","28779","איתן מושבך","18/06/13 03:37","י תמוז","תשע&quot;ג","03:37","המכריע","לא נראה שיש חילופי גירסאות.<br /><br />לא ראיתי את המ&quot;ב בפנים וסמכתי על המציינים. ואכן כעת ראיתי ואתה צודק לגמרי.<br />אמנם מש&quot;כ במ&quot;ב חטאת, יש לומר דלאו דוקא.<br />אבל הרי כתב להדיא דכיון דברה&quot;ר הוי דאורייתא וכו' לכן בכרמלית אסור מדרבנן, ומזה נראה דלא חש כלל דהוי מלאכה שאצל&quot;ג ובאמת צע&quot;ג.<br />ובל&quot;נ לעת הפנאי אחפש אם מעירים זאת.<br />אולי במ&quot;ב של דרשו מלקטים על זה משהו.","199","","3972","True","True","False","","196","212.76.96.103","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב",""),new Message("28810","28779","אין פה ענין של אוקימתא","19/06/13 02:10","יא תמוז","תשע&quot;ג","02:10","דוד כוכב","אה&quot;נ, לכביסה ההנחה בכלי או ישירות על הבגדים, והוי הנחה, ומה בכך.<br />ולא שצריך להעמיד פה באוקימתא, אלא שלא נצרכו הראשונים לשנות מלשון המקור שחייב, למרות דקי&quot;ל דמשאצ&quot;ל פטור, משום שמעיקר הדין אכן שחייב, בהיכי תמצי שצריך לגופה.<br />או בלשון אחרת: בעיית 'צריך לגופה' הוא ענין צדדי שלא אמור ליצור בעיה בהגדרת עצם הדין דהכא.","125","","3971","True","True","False","","118","95.86.64.38","0","28753","עירובין|צח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);