var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28695;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28695","0","ולא יקרא לאור הנר: אמר רבה אפילו גבוה","16/06/13 01:07","ח תמוז","תשע"ג","01:07","הודו_כי_טוב","שאלה קצת מוזרה
פיקוח נפש דוחה שבת
מדליקים אור באוטו בנסיעה בלילה משום סכנה
מה עושים אם רואים אוטו בשבת נוסע ללא אורות ?
לסמן לנהג שידליק ?","207","","3970","True","True","False","","848","46.117.14.249","0","0","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28700","28695","בודאי","16/06/13 01:34","ח תמוז","תשע"ג","01:34","דוד כוכב","אפילו את"ל האכילהו וכו', מה עם הולכי הרגל?","125","","3970","True","True","False","","94","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28702","28700","עלה בדעתי לשאול בעקבות השאלה","16/06/13 01:54","ח תמוז","תשע"ג","01:54","כדי","בהנחה שבאמת הדלקת האורות היא בגדר פיקו"נ, אם לא לו - לפחות לסובבים אותו, מה יהיה הדין במקרה הבא:

כאשר אי"ה תקום הסנהדרין ודין תורה יכון על מכונו בד' מיתות בי"ד, מה יהיה הדין באחד של"ע חילל שבת בנסיעה ובהדלקת האורות. והנה בשאלת מיודענו דנו מבי"ד לבי"ד עד אשר הגיעה שאלתו לפני הסנהדרי הגדולה במקום אשר בחר ה', וכאשר עיינו בחקירה ודרישה בדינו התברר שעל עצם הנעת הרכב היה שוגג (כגון שלא ידע שעובר בכך משום מבעיר) אך להדליק אור ידע שאסור והדליקו במזיד עם כל התנאים הדרושים.

היכי לידיינו דייני להאי דינא? האם יחייבוהו מיתה?

מצד אחד לכאורה פשוט שחייב שהרי עכ"פ הדליק אור בשבת ומלכתחילה לא היה עליו לנסוע בשבת, אך מצד שני הרי על עצם הנסיעה וההנעה פטרנוהו, ועכשיו שכבר נוסע, אף שהדבר בא ע"י איסור שעשה, מ"מ הרי מחוייב להדליק אור משום פיקו"נ. אלא ששוב - עצם המצב שבא לידי פיקו"נ בא לו ע"י גרמתו שלו ויתכן שבזה אינו פטור.

ואני הצגתי הספק לעניין חיוב מיתה. וניתן להעלות עוד השלכות דומות בספק זה:
אם עשה את שתי המלאכות הנ"ל (נסיעה ברכב והדלקת האורות) בשוגג - האם יהיה מחוייב שתי חטאות או רק אחת? או לחילופין אם עשה את שתיהן במזיד - האם נדון אותו כפושע שעבר על שני איסורים ונ"מ לקברי בין רשעי רשעים (כה"ג ביבמות לג: ע"ש).

ובניסוח תיאורטי כך הצעתה של שאלה:
האם אדם שהכניס את עצמו בידיים (בשוגג או במזיד) למצב של פיקו"נ שבגינו יצטרך לעבור על אחד מאיסורי התורה, האם נפטרהו על אותו איסור ואפילו נורה לו לעשותו לכתחילה ככל אדם שבעבודו פיקו"נ דוחה כל התורה כולה, או כיוון שבגרמתו באה לו הדין ישתנה?

ובכ"ז יש לדון מצד סוגיא דתחילתו בפשיעה וסופו באונס בב"ק ובב"מ ומסוגיא דפרישה בשבועות ומדברי האחרונים שהובאו בפ"ת ביו"ד סי' קפה. וגם יש לדון ממה שדנו האחרונים (שו"ת לב חיים ח"ג ושו"ת אור גדול בראשיתו ועוד) לגבי חילול שבת להצלת אדם שניסה להתאבד. ועוד יש להביא מה שכתבו האחרונים גבי פטור מתפילה ע"י שכרות והשכרות עצמה הייתה במזיד אי דיינינן ליה לגבי תפילה כפושע או אנוס. וכן כה"ג גבי מי שאל מאכלים משלשלים ובשל כך אינו יכול להניח תפילין.



אשמח לשמוע את חוות דעתם של חכמי ורבני הפורום בעניין.","249","","3970","True","True","False","","238","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28708","28702","לא מובן","16/06/13 02:21","ח תמוז","תשע"ג","02:21","דוד כוכב","אם על הנסיעה היה שוגג לא יתכן שיהיה מזיד על ההדלקה, גם לא שוגג, שכן זו חובה ומצוה.
ואם מיירי שהיה מזיד כיון שידע שהיה צריך לבלום במקום להדליק, אם כן כל פטור השגגה בתחילת הנסיעה אינו רלוונטי.","125","","3970","True","True","False","","108","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28710","28708","באמת לא מובן","16/06/13 02:32","ח תמוז","תשע"ג","02:32","כדי","לגבי השורה הראשון - למה פשיטא כ"כ שזו חובה ומצווה?
לגבי זו השנייה - לא מובן.","249","","3970","True","True","False","","221","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28711","28710","[ללא נושא]","16/06/13 02:42","ח תמוז","תשע"ג","02:42","דוד כוכב","א. חייב הוא עתה להדליק משום פקו"נ.
ב. אם יודע הוא שאסור לו להדליק (אלא לעצור) איזה היתר יש? אין עכשיו שום מצב של פקו"נ שכן יכול וחייב הוא לעצור.","125","","3970","True","True","False","","123","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28712","28711","[ללא נושא]","16/06/13 02:46","ח תמוז","תשע"ג","02:46","כדי","א. שוב - עצם המצב בא לו ע"י פשיעתו או איסורו. ובזה יש להסתפק.

ב. נטרל את כל ההשפעות החיצוניות. בעקרונות עסקינן. מי לא משכחת לה שאינו יכול לעצור ובע"כ כדי להינצל מפיקו"נ יצטרך להדליק אורות?","249","","3970","True","True","False","","201","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28713","28712","אם כן","16/06/13 02:54","ח תמוז","תשע"ג","02:54","דוד כוכב","א. מאי נ"מ מה היה. עכשיו אין פה איסור כלל, אלא חובה.
ב. אם אינו יכול לעצור, מעתה זו חובה גמורה ומצוות הצלה.

אבל איבעיא דומה יש במסכת שבת ד ע"א בהדביק פת בתנור אם התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה.","125","","3970","True","True","False","","105","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28714","28713","לא","16/06/13 03:01","ח תמוז","תשע"ג","03:01","כדי","א. מאי נ"מ?? ודאי שיש צד לומר שיש כאן נ"מ. עי' בחלק מהמקורות שציינתי ותראה שהגיונך אינו כ"כ פשוט. אין אנו דנים רק על עצם המעשה, אלא גם על החוליה הקודמת בשרשרת שהביאה לאותו מעשה.
ב. כנ"ל.

מה שהבאת ממסכת שבת - שונה בשני נתונים: א. האיסור שם הוא איסור דרבנן. ב. דיון הגמ' הוא לא מצד פיקוח נפשו כי אם מצד איסור הסקילה (למרות שלכאורה היא היא, אך כבר ידועים דברי השיטמ"ק בריש כתובות שיתכן שבאמת לא יתחייב סקילה).

ועכ"פ ממה שחשב להביא ראייה משם הרי לדידך הוא מעשה לסתור, שהרי גם שם ע"י רדייתו ינצל ממיתתו ובכ"ז אמרינן שלא ירדה כיוון שע"י פשיעתו באה לו. והוא ממש היפך סברתו.","249","","3970","True","True","False","","249","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28715","28714","נא למקד","16/06/13 03:06","ח תמוז","תשע"ג","03:06","דוד כוכב","היכן יש סמך שיש נ"מ? הצלת המתאבד אינה עניין להצלת אחרים.","125","","3970","True","True","False","","119","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28716","28715","בבקשה","16/06/13 03:12","ח תמוז","תשע"ג","03:12","כדי","הרי פשוט בכ"מ שאונס פטור מקרא דלנערה לא תעשה דבר. אך בכ"ז ישנם מקרים שאע"פ שהיה אנוס על מעשהו הנוכחי, מכיוון שאותו מעשה שמוגדר כאונס בא ע"י פשיעה, אנו משליכים את הגורם המחייב בפשיעה גם על האונס (כמו בשימש סמוך לווסת וראת תוך כדי תשמיש וכד').
ואם נשווה את האנוס ואת העושה איסור בשביל פיקו"נ מבחינת הפטור שבהם, הרי לנו מקרה שלמרות שבעלמא דינו לפטור, בכ"ז חייב מחמת העילה למעשה. וא"כ גם בפיקו"נ ניתן לומר שאע"פ שפטור בד"כ על מעשה האיסור (שוב כרגע אני לא נוגע בצד החיוב, אלא רק בנקודת הפטור שהיא החשובה לנ"מ שהיצגתי), במקרה שלנו יהי חייב מכיוון שעצם הימצאותו במקרה של פטור-פיקו"נ, הורתה בפשיעה.

אגב, בהודעתי הקודמת נוספה עוד הערה.","249","","3970","True","True","False","","216","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28717","28716","באונס זה נכון, כדברי בית הלוי","16/06/13 03:22","ח תמוז","תשע"ג","03:22","דוד כוכב","שאם ממילא רוצה אין מציאות האונס מהווה פטור.
אבל זה מיירי בעבירה שיש לה רק פטור של אונס, אבל לא בדבר שכרגע הוא מצוה.
לא שייך לצוות לעשות דבר ואח"כ להעניש על כך.

שימש סמוך לווסת אינו ענין לכאן. זה שאלה אם נחשב לאונס של הפתעה, או שאינו הפתעה אלא שהוא גרם.

לא רציתי להביא שום ראיה מההיא דריש שבת, רק לומר שרק בכגון זה שייך איבעיא כזו.","125","","3970","True","True","False","","117","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28718","28717","היא גופא קמבעיא","16/06/13 03:36","ח תמוז","תשע"ג","03:36","כדי","מהי סיבת הפטור באיסור שנעשה לצורך פיקו"נ?
הרי ניתן לומר שמכיוון שהתורה ציוותה לעבור על איסור לשם פיקו"נ הרי הוא בגדר אנוס על פי הדיבור על עשיית האיסור וזוהי סיבת פטורו.
וממילא בנידון דידן, מכיוון שהגדרה של אנוס רעועה כפי שכתבנו, יתכן שיהיה חייב. ואין זה סותר את העובדה שיתכן שמצד שני יהיה חייב להדליק את האורות מכח הציווי דבחי בהם, אך לעניין הפטור יהיה קשה לפוטרו וכנ"ל.
ולפי זה יצא לנו דבר חדש - שיהיה חייב לעשות מעשה משום פיקו"נ אך בכ"ז יהיה חייב עליו. וזה פלא! אך מ"מ מסתבר טעמיה כנ"ל. אא"כ תוכל להוכיח ממקום אחר, אופן אחר ממ"ש בטעם פיטורו.
וכשאני לעצמי נראה לכאורה דזה תלי בפלוגתא דדחויה והותרה. דלמ"ד הותרה באמת התורה אמרה שבמקום פיקו"נ אין כאן איסור כלל וממילא א"צ לדין אונס. אך למ"ד דחוייה האיסור ישנו אך שנדחה, ובזה אנו באים למ"ש שטעם הפטור משום ציווי התורה גופא וזהו בגדר אונס ממש. ודו"ק.","249","","3970","True","True","False","","232","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28719","28718","אע"פ שהדבר מוזר ישנו סמך לכך","16/06/13 04:06","ח תמוז","תשע"ג","04:06","כדי","שחכמים ציוו את האדם לעשות מעשה מסויים שאותו מעשה עצמו בנוסף להיותו מצווה הוא גם עבירה, ולכן צריך כפרה על העבירה.
כוונתי לתענית חלום בשבת כדאיתא בתענית (י:) שאמנם ע"פ הוראת חז"ל צריך לצום בשבת, אך גם צריך להתענות לכפר על מה שצם בשבת. והוא ממש כנ"ל.","249","","3970","True","True","False","","245","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28720","28719","תענית אינה עונש","16/06/13 04:17","ח תמוז","תשע"ג","04:17","דוד כוכב","אם נצטווה להתענות, עשה בכך מצוה. אלא שהפסיד עונג שבת, ואת זאת משלים בכפרתו בתענית הנוספת.

עונש על מעשה שנצרך לעשות נמצא ביעקב שהסתיר את דינה, אע"פ שהדין שלא יהא כופתה ומניחה לפני הארי. אלא שלכן ביארו שנענש על כך שלא נצטער מספיק על כך שאינו יכול להשיאה למהול.","125","","3970","True","True","False","","92","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28722","28720","שוב...","16/06/13 09:27","ח תמוז","תשע"ג","09:27","כדי","האדם מתענה בשבת ע"פ ציווי חז"ל. אך עם זאת עבר עבירה שביטל עונג שבת. על העבירה הזאת מכפר (ולא "משלים") בתענית נוספת. ועי' תוס' ב"ק (צא:) שמבואר כן.","249","","3970","True","True","False","","231","109.65.207.164","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28738","28722","אדרבה","16/06/13 12:39","ח תמוז","תשע"ג","12:39","דוד כוכב","מבואר בתוספות שם שמחשבים שכר מצוה כנגד הפסד עבירה, ועל פי התוצאה נחשב הכל למצוה או לעבירה. ואמנם אותו חלק של עבירה עדיין צריך שום כפרה, ונתכפר בתענית.
שנינו נקטנו בלשון "כפרה" על תענית - זו כפרה ולא עונש. אין על מה להעניש שכן עשה כדין (חוץ מעל העוונות שגרמו לו לצער זה). ולשון "משלים" שכתבתי על הכפרה אינו בדוקא, כוונתי שמשלים את החסרון ע"י הכפרה.","125","","3970","True","True","False","","145","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28742","28738","להיפך","16/06/13 14:06","ח תמוז","תשע"ג","14:06","כדי","אני מזכיר: הבאתי את הדוגמא של תענית חלום בתור דוגמא למעשה שמצד אחד חייב לעשות, אך מ"מ נענש עליו.

מזה שצריך תענית לשם כפרה מוכח שיש כאן עבירה. אם לא היה יושב תענית לתעניתו כדין, מסתבר שהיה נתפס על אותו עוון.
תוס' עשו את השיקלול של עבירה ומצווה לעניין ההוראה לכתחילה, האם נורה לו להתענות או שלא.

בכל אופן, חשבון התוס' נכון רק למקרה הזה בדווקא וקשה להעתיק את אומד המצווה ועבירה לשאר מקרים.
עכ"פ אנו יכולים ללמוד מהם גם לשאר המקרים שיתכן גם יתכן שאדם יהיה מחוייב לעשות מעשה מסויים אך בכ"ז יענש עליו, ודלא כפי ששללת לחלוטין אפשרות זאת.

אך כדי שלא נאבד את עצמינו בדיונים מיותרים אחזור ואעיר שעדיין לא סתרת את הנחתי שסיבת הפטור בפיקו"נ הוא מטעם אונס ולא כפי שהנחת שלא נוגע כלל לאונס.","249","","3970","True","True","False","","251","109.64.160.41","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28744","28742","[ללא נושא]","16/06/13 14:49","ח תמוז","תשע"ג","14:49","דוד כוכב","אזכיר גם אני.
הצעת: "היכי לידיינו דייני להאי דינא? האם יחייבוהו מיתה?".
כלומר שאומרים לאדם: עשה כך, יש בזה מצוה. ישר כח. ועתה, כיון שהיה בזה גם עבירה נמיתך. וכי זה בזה שום דימיון לתענית לכפרה על כך שנאלץ לבטל עונג שבת?

להלכה שבת רק דחויה אצל פקו"נ, ואעפ"כ בנידון דידן פטור.
אם נאנס להדליק אש אבל מכוין לשום חילול שבת שייכים בזה דברי בית הלוי שאין האונס פוטרו, כי לא היה לו לכוין ולעשות עבירה שכזו. אבל בנידון נידן המעשה שבאת לחייב אותו עליו הריהו ראוי לעשותו לכתחילה.

דומה לחילוק זה, שבין הפטור אם נאנס לבין אימתי נחית לכתחילה, באור שמח הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ו:
כענין שאמרו באונסין כך אמרו בחלאים כו', ומתרפאין בכל איסורים שבתורה במקום סכנה חוץ מגלוי עריות כו', אין מתרפאין מהן, ואם עבר ונתרפא עונשין אותו ב"ד עונש הראוי לו.
הא ודאי דלא דמי למה שפסק בהלכה ד' דבמקום אונס אף במידי דיהרג ואל יעבור אם עבר אין עונשין אותו, דאונס רחמנא פטריה, דסברא הוא, דוקא אם אונסין אותו שיהרוג את פלוני, או לגלות עריות, (באופן שהוא מקושה מכבר) דאינו עושה מרצונו, רק ברצון אחרים, שרוצה שיהרוג את פלוני, ואם לאו יהרג על דבר שאינו הורג פלוני, א"כ מסיבת מי באה הריגתו אם יהרגנו המאנסו, מסיבת שאינו רוצה להרוג פלוני, אבל כאן החולי הבאה אליו הוא בלא סיבת שום דבר, רק יכול להציל את עצמו בדם פלוני או בע"ז פלונית, א"כ זה מיקרי חפץ גמור מרצונו בחייו, וכמו שכל רוצח רוצה לשפוך חמתו לראות נקם, ולכן כאן חייב באם נתרפא בכל עונשי ב"ד, וכיו"ב תמצא להפוסקים בחו"מ סימן שפ"ח בש"ך ס"ק כ"ב, דאם אנסוהו להראות של חבירו באונס ממון, היינו שאם לא יראה יטלו ממנו ממונו, פטור, והיינו מטעם הנ"ל, דכאן דמציל עצמו בממון חבירו חייב, אבל באונסין אותו על ממון פלוני, באונס ממונו, הלא מסיבת מה באה האונס, הלא אין חפץ האנס בממונו, רק בשביל שלא יראה לו ממון חבירו רוצה לגוזלו, לכן פטור ודו"ק, אבל מנין יצא לרבינו זה, נראה דמקורו מירושלמי פרק אין מעמידין (ע"ז פ"ב ה"ב) ואין דוחין נפש מפני נפש, לא סוף דבר כו' נכרי בנכרי, נכרי בישראל חייב, ישראל בנכרי פטור, וכפי הנראה קאי על מה דאמר בסמוך שאין מתרפאין על שפיכת דמים, וע"ז קאמר דנכרי בנכרי חייב, אף אם הרג איש לרפואתו, אבל ישראל בנכרי פטור כדינו, ואם ישראל נתרפא ברציחת ישראל ג"כ חייב, וקמ"ל רבותא דאף נכרי חייב, (אף על גב דאינו מצווה על קה"ש) או (משוב) [משום] שבן נח נהרג אף אם אומר מותר להתרפא ברציחה כדינו, יהיה איך שיהיה מפורש דבנתרפא עונשין אותו עונש הראוי לו, ודו"ק.
","125","","3970","True","True","False","","161","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28745","28744","עדיין לא הבאת הוכחה לדבריך","16/06/13 14:59","ח תמוז","תשע"ג","14:59","כדי","ועדיין הבן עומד ושואל: מנין לך שלא יתכן דבר כזה?

הדמיון לתענית בשבת הוא עקרוני - דהיינו שיש היכי תימצי שאדם מצווה לעשות מעשה מסויים ואעפ"כ יענש עליו מצד אחר. חומרת העונש בשני המושווים אינה רלוונטית. הבאתי את הדוגמא הזאת רק כדי להפריך את טענתך הראשונה: "לא שייך לצוות לעשות דבר ואח"כ להעניש על כך", והנה כי כן, שייך גם שייך.

ושוב, אין בדבריך לא ראייה לשיטתך ולא פירכא לשיטתי.","249","","3970","True","True","False","","231","109.64.160.41","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28746","28745","עתה באתי","16/06/13 18:08","ח תמוז","תשע"ג","18:08","דוד כוכב","מאצל הגרז"ן. שחתי עמו גם על ענין זה והוא טען את כל טענותי דלעיל עוד לפני שאמרתים.","125","","3970","True","True","False","","120","31.44.128.47","0","28695","שבת|יב ע"ב",""),new Message("28766","28746","כנ"ל.","17/06/13 18:18","ט תמוז","תשע"ג","18:18","כדי","","249","","3969","False","True","False","","203","109.64.160.41","0","28695","שבת|יב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);