var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28692;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28692","0","אכילת תולעים בתערובת","16/06/13 00:41","ח תמוז","תשע"ג","00:41","דוד כוכב","האם יש היתר למאכל שמצויים בו תולעים?

על כך כאן.","125","","3974","True","True","False","","769","31.44.128.47","0","0","עירובין|ק ע"א",""),new Message("28747","28692","תגובת מאירקה15 ברוטר אברכים","16/06/13 18:20","ח תמוז","תשע"ג","18:20","דוד כוכב","ההבדל נעוץ בגדרי פסיק רישא
בזבחים צא ע"ב
"אמר שמואל המתנדב יין מביא ומזלפו ע'ג האישים...והא קא מכבי?..ועוד תניא יין נסך לספלים או אינו אלא לאישים אמרת לא יכבה
לא קשיא הא רבי יהודה הא רבי שמעון"
וברש"י "שמואל כרבי שמעון...וא"ת פסיק רישא ולא ימות הוא אפשר אפשר דמזלף ליה בטיפין דקות מאוד הלכך אי נמי מכבה ליה בטיפין גסות דבר שאין מתכוון הוא"
ומעי"ז בשלטי הגבורים(לח ע"א מדפי הרי"ף בשבת)"ואני כתבתי שכל מעשה שאפשר לעשות זולת הפסיק רישא אז אפילו עביד אותו מעשה בפסיק רישא שרי"
וה"נ בנידון דידן שיכול לאכול באכילות קטנות מאוד שבכל אחת מהם אין ודאות שיאכל מהתולעים משא"כ בתערובת דמים דהוי לח בלח

תגובתי:
זו יכולה להיות סברה נוספת להתיר
אבל אין זו סברת בני הנו"ב.
קיימת גם סברת הכרתי ופלתי שאין בזה דין בריה כיון שברייתם בהיתר טרם פרשו.
וסברת הערוך השולחן ועוד שאין חשיבות בריה בבריות פחותות הם ומאוסות.
ושאם ברוב הנגיסות אין איסור, בטלות נגיסות האיסור ברוב.
ועוד סברות.","125","","3974","True","True","False","","121","31.44.128.47","0","28692","עירובין|ק ע"א",""),new Message("28748","28692","אני תָּמֵהַּ תמיהה גדולה על מאמרו","16/06/13 19:08","ח תמוז","תשע"ג","19:08","יהודי_קדום","אכילת תולעים בתערובת.

תמיהה גדולה בעיניי ההשוואה בין כוונת האוכל תערובת תולעים לכוונת הכהן כשנותן מתנה מתערובת דמים.

א. מה עניין מצוות מתן הדם על המזבח לעניין איסורי הלאו של אכילת שרצים ותולעים בתערובת?

זו מצוה וזה איסור !!

ב. האם השימוש במילה 'תערובת' גם בדם (שלא ניתן להבדיל בין דם לדם) וגם ב-"אכילת התולעים בתערובת" יוצר את הקשר הדיני של הכוונה וכו'?

בין:
"...שכיון שמתכוין לשם מתנה, לא ניתן להבדיל בכוונתו בין דם לדם. " .

לבין:
"...שהאדם האוכל את התערובות אינו מתכוין לאכילת איסור אלא רק לאכילת היתר, וכיון שאינו נהנה מותר מדין אינו מתכוין."

ידוע שבתנאים מסויימים אין איסור באכילת תערובת תולעים. וכן אפשר ליהנות מאכילת התערובת ללא צורך לכוונה באכילה רק לחלק ההיתר - חלק האיסור אינו קיים עוד !

(ידוע שאם יש טרחה מרובה בבדיקה של פטרוזיליה וכדו' אפשר לטחון אותה והתולעים מתבטלות) .

אשמח אם יפרוך את התערובת בהבנתי.","233","","3974","True","True","False","","155","79.180.132.245","0","28692","עירובין|ק ע"ב",""),new Message("28749","28748","נקודת ההשוואה","16/06/13 22:05","ח תמוז","תשע"ג","22:05","דוד כוכב","ההשוואה בין סוגיית מתן הדמים לסוגיית התולעים נאמרה רק לעניין מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בסוגיית אינו מתכווין. וליתר דיוק, העושה פעולה אחת יכול לומר שאינו מתכוין לפעולה אחרת הכרוכה יחד עם הפעולה הראשונה. אך מה קורה כאשר יש הבחנה בין חלקים שונים באותה פעולה עצמה?

לגבי הטענה: "זו מצוה וזה איסור" - זה איסור וזה איסור. זה איסור בל תוסיף, וזה איסור שרץ.","125","","3974","True","True","False","","117","31.44.128.47","0","28692","עירובין|ק ע"ב",""),new Message("28751","28749","האם הבנתי נכון שקיבלנו במתנה אחת את","16/06/13 23:23","ח תמוז","תשע"ג","23:23","יהודי_קדום","'אכילת תולעים בתערובת' ושבאותה מידה יכולנו לקבל במתנה כל אחד ממאות האזכורים "... בסוגיית אינו מתכווין" שבש"ס ובמפרשים?

האם השאלה ששאל בסוף: "אך מה קורה כאשר יש הבחנה בין חלקים שונים באותה פעולה עצמה?" טובה גם כשאין חלקים בפעולה כמו תולעים בתערובת?


ייתכן שכותרת המאמר והמקור הארוך ומורכב אליו הפנה (יד המלך (לנדא) הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה כב [כב]) מקשים עלי את חיבור הדברים.","233","","3974","True","True","False","","134","79.180.132.245","0","28692","עירובין|ק ע"ב",""),new Message("28757","28751","מענה","17/06/13 07:41","ט תמוז","תשע"ג","07:41","דוד כוכב","אכן, באותה מידה ניתן היה להזכיר כל מקרה כאשר אינו מתכוין לעשות חלק אחד מבין שני החלקים של אותה פעולה.

בתולעים בתערובת יש שני חלקים בפעולה: 1) אכילת המאכל, 2) אכילת התולעים.

את שם המפרש שבכותרת העניקו בפ. השו"ת בגירסה החדשה הכוללת 278 מפרשים על הרמב"ם.","125","","3973","True","True","False","","97","31.44.128.47","0","28692","עירובין|ק ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);