var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28665;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28665","0","כמה הערות לעירובין צז","13/06/13 23:43","ה תמוז","תשע"ג","23:43","המכריע","צז.

א. שיצ"י עצב"י סימן. לא זכיתי לכוונו.

ב. ונוייהן לבר. ראה תוס' דהעדיפו לפרש דקאי אקשרים ולא על האותיות כפירש"י, ולהכי מייתי ליה הכא, ר"ל דאיירינן כאן בקשרים ולא באותיות. אמנם עדיין לא לגמרי העלו ארוכה מדוע להביא זאת אף אי איירי אקשרים, הא מ"מ קשיא שפיר בלא הוספה זו ואין דרך הש"ס להביא מימרא באמצע קושיא אם אינה נצרכת להקושיא.

ג. כל שאילו מכניס וכלות קודם שקיעת החמה. מלשון הסוגיא נראה דעדיפא להתחיל מיד להכניסן ורק אם בלאו הכי יימשך הדבר עד שלהי יומא לא אטרחוהו. ולכ' צ"ב אי יושב ומשמרן בכבוד (ויוכל גם להחזיקן עליו דרך כבוד במקומן) מדוע עדיף שיתחיל מיד להכניס. ומשמע דאם אינו עושה מעשה מיד המורה על רצונו שלא להשאירן בביזיון גרע, ומתירין רק באינן כלות. ויל"ע.

צז:

ד. פיסקה רבי שמעון אומר. מסתבר דאין כאן פיסקה, והמשך הרצאת הדברים הוא.

ה. בנו מאי בעי התם. לכאורה ייפלא וכי לא משכחת לו שיצא הבן מביתו ונאבד בשדה עד שתשש שם כוחו וכדומה, ומהיכי תיתי להכריח לפרש בילדתו שם. ואפשר משום דבילד גדול לא קשיא ליה ידא דמאה. ולכן סמיך ליה ומאי אפילו מאה, דר"ל דלפ"ז דילדתו שם א"ש הא נמי.

ו. מים אין בהן ממש. ואידחי בסמוך. ונמצא שדברי ר"ל בשם לוי סבא טעות הן. וצ"ל דלא שמיע להו ברייתא דלהלן דמודי ר"י בקדירה, ולכן טעו בהבנת דבריו במשנתינו, וחשבו דטעמו משום מים אין בהן ממש.

ז. ומאי לא תהלך זו. ר"ל לדבריהם דר"ל ולוי דהאיסור רק במים. ולהלן בתירוצא בתרא דרב אשי האיסור בשניהם, ולכן פירשו לא יהלכו אלו. ובתירוצא דרבא שהסכים לו אביי, לא הוצרך לפרש כלום, דהא לשיטתו האיסור באמת רק בחבית ושפיר נקט זו.","199","","3976","True","True","False","","901","212.76.96.103","0","0","עירובין|צז ע"א",""),new Message("28681","28665","לגבי שיצי עצבי","14/06/13 15:15","ו תמוז","תשע"ג","15:15","המכריע","כתב לי חבירינו "עם הארץ" כלומר המתגורר בארץ העמים, (משום מה כתב בפרטי ולא כאן). בזה הלשון;

ש- שמואל
י- ישנות
צ- צבתים
י- יהודה (רב יהודה)

ע- עיילינהו
צ- יצחק
ב- בריה
י יהודה

״ואמאי לעיילינהו זוג זוג אמר רב יצחק בריה דבר יהודה״ עכ"ד.

ועדיין לא נחה דעתי בזה כל כך.","199","","3975","True","True","False","","185","212.76.96.103","0","28665","עירובין|צז ע"א",""),new Message("28683","28681","ספר הסימנים השלם מביא:","14/06/13 16:25","ו תמוז","תשע"ג","16:25","יהודי_קדום",""שיצי׳י עצב״י, סימן. פירש בלמנצח לדוד שהוא סימן לשלשה
דברים במשנה שצריכים ביאור ופירשום ג׳ חכמים.
א) מה שאמרו בד״א בישנות, ופירש אבוה דשמואל בר ר׳ יצחק (ובס׳ דול״צ [=דורש לציון, י.ק.] כתב, שאפשר דצ״ל ר׳ שמואל בר יצחק, ובדק׳׳ס אות ג׳ כתב, שכ״ה .בדפוס שונצינו, וכן גירסת הרא״ש והגהות מיימוני, וכן הגיה בסה״ד), אלו הן ישנות, כל שיש בהן רצועות ומקושרות, וע׳׳ז בא הסימן ש״י ר״ת = ש׳ מ ו א ל — י׳ ש נ ו ת,

ב) מה שנאמר במשנה, מצאן צ ב ת י ם , ושאלו בגמרא מאי צבתים, ואמר ר׳ יהודה אמר רב, צבתים זווי זווי׳ וע״ז בא הסימן צ״י = צ' ב ת י ם — י' ה ו ד ה; —

ג) על מה שנאמר במשנה, מחשיך עליהן ומביאן, הקשו בגמרא, ואמאי, לעיילינהו זוג זוג, ותירץ עלה ר׳ יצחק בריה דרב יהודה, וע״ז בא הסימן עצב״י ר״ת = ע׳ ל י ה ן י׳ צ ח ק ב'ר י'הודה . ובדול״צ נדחק הרבה בפירוש הסימן ולא העלה כלום."

והנה גם הדול"צ לא הכריע...","233","","3975","True","True","False","","228","79.180.132.245","0","28665","עירובין|צז ע"א",""),new Message("28752","28683","כוונת לוי סבא","17/06/13 01:02","ט תמוז","תשע"ג","01:02","איתן","בירושלמי הגירסא בדברי רש לקיש משום לוי סוכיא (ומסתבר שהוא הוא לוי סבא. או להיפך, לוי סבא הוא הוא לוי סוכיא) "במערה מכד לכד היא מתניתין, ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח".
מפרשי הדף בירושלמי פירשוהו כמו בבבלי, אך בספר "יפה עיניים" טוען שבעצם לוי סבא אמר "ר' יהודה לטעמיה", ובבבלי פירשוהו שר' יהודה סובר מים אין בהם ממש, ונדחה, אך בירושלמי פירשו "משום משקה טופח" כלומר שכיון שעדין יש משקה טופח - נחשב חיבור וכאילו איגודו בידו ולא הוציא. ע"ש.

זו הזדמנות לשבח את ה"יפה עיניים", שלא רבים מכירים אותו ומשתמשים בו. נמצא בש"סים בסוף האחרונים על המסכת, לפני הרי"ף, ומציין למקבילות בבלי ירושלמי ומדרשים, כולל להצביע על הבדלי שיטות ולהציע פירושים במקורות האחרים (מה שמחייב לפתוח ולראות ...).
לעיתים הוא מציין רק חלק מהמקבילות בירושלמי ובמדרשים. אבל אם נמשיך לסוגיות המקבילות בבבלי, שגם אותן הוא ציין - המקבילות ששם ישלימו את התמונה.","123","","3972","True","True","False","","200","31.44.140.235","0","28665","עירובין|צז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);