var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28633;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28633","0","קושיא מעניינת מאד","12/06/13 10:41","ד תמוז","תשע"ג","10:41","מתפעל","החלקת יואב בקבא דקשייתא קושיא צ"א מביא שיש מחלוקת ראשונים מה הדין כשיש רשות הרבים עם כל התנאים, הולכים שם ששים ריבוא ויש רוחב ט"ו אמות אבל כל הרחוב מבחינה ממונית שייך לאדם פרטי, כפי שאומרת הגמרא על רבי אליעזר בן חרסום העשיר שהיו לו אלף עיירות, היינו שכל העיר שייכת לו מבחינה ממונית.
שיטת התוספות בב' מקומות בעירובין היא שלא איכפת לן מה שזה שייך ממונית לאדם פרטי. מכיוון שסוף סוף הרבים הולכים שם (ולכאורה יש להם רשות מבעה"ב ואולי נקודה זו לא משמעותית לענין הדין) , אם כן לענין דיני שבת יש לזה דין רשות הרבים דאורייתא. עיין שם מה שהקשה החלקת יואב.

והקשה הרבי מטאלנא שליט"א על שיטת תוספות זו מגמרא שבת ה' ע"א :
"והאמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא א"ר הונא אמר רב המעביר חפץ ד' אמות בר"ה מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר".

דין זה נפסק להלכה ללא שום חולק.

ואם כן קשה על התוספות דנהי נמי שיש את כל התנאים לרשות הרבים, אבל הרי במדבר זה לא היה רה"ר שייך ליחיד אלא לרבים ולמה לא יתקיים דינו של רב שאינו רשות הרבים מצד שאינו דומה לדגלי מדבר.

והיא קושיא יפה מאד.","148","","3981","True","True","False","","972","212.29.198.117","0","0","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28634","28633","קושיית הרבי איני מכיר","12/06/13 11:42","ד תמוז","תשע"ג","11:42","כדי","הרי לראשונים שחולקים על רש"י וס"ל דלא בעינן ס' רבוא, ע"כ דלא ילפינן לגמרי מדגלי מדבר אלא מה שהוזכר בגמ' (וכ"כ הראשונים החולקים בהדיא כל אחד במקומו). דאל"כ בואו ונאמר שלא תיחשב רה"ר אא"כ הוא מקום ציה ושממה שאינו מגדל פירות, או שיהא בדווקא מקום הפקר כמדבר וכיוצ"ב.","249","","3981","True","True","False","","234","109.67.161.217","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28638","28633","מוכרח להיות דמיון טכני בלבד לדגלי מדבר","12/06/13 14:51","ד תמוז","תשע"ג","14:51","אלף בית רשי","בעלות ממונית על הקרקע כמעט שאינה יכולה להיות כדגלי מדבר, כי המדבר לא שייך לאף אחד ובפרט שהם כל הזמן נסעו למקום אחר ורה"ר בתוך העיר שייכת לבני בעיר ופשוט","278","","3981","True","True","False","","185","174.91.198.71","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28645","28633","נפלה ט״ס. צ״ל ט״ז אמות לא ט״ו.","12/06/13 16:08","ד תמוז","תשע"ג","16:08","יהודי_קדום","","233","","3981","False","True","False","","152","79.180.132.245","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28643","28634","בודאי שלא צריך להיות בדיוק כמדבר","12/06/13 15:22","ד תמוז","תשע"ג","15:22","מתפעל","אבל לכאורה מה שהוא עקרוני, כן לומדים. מדוע ענין התקרה כן וענין הבעלות לא?
צריך גדר בזה.
אדרבה, מה הגדר?

וכפי ששאל אחד, אם יבוא יהודי ויטלטל פלאפון בשבת יהיה חייב? הרי במדבר לא היו פלאפונים. והתשובה היא שבאמת החפץ המסויים שהיה אז אינו דבר עקרוני. מה לי מה שטלטלו אז ומה שמטלטלים כיום.
אבל בהחלט צריך איזה שהוא מגדיר.","148","","3981","True","True","False","","258","212.29.198.117","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28644","28638","יישר כח - יש חקירה בזה","12/06/13 15:23","ד תמוז","תשע"ג","15:23","מתפעל","מהו רשות הרבים, האם זה שייך לכולם או שלא שייך לאף אחד וממילא כולם יכולים להשתמש. לפי דעה זו, זה בהחלט כמו המדבר.
ועוד יש לומר שכל מקום שחנו שם ישראל במדבר, נקנה להם ממונית מעצם זה שהתיישבו שם וקנו מההפקר.","148","","3981","True","True","False","","252","212.29.198.117","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28646","28643","בֹא נעשה קצת סדר בדברים","12/06/13 17:53","ד תמוז","תשע"ג","17:53","כדי","אתה הצגת קושיא שהיא בעצם סתירה בין שני מקורות. במקור אחד נאמר שרה"ר צריכה להיות בלתי מקורה בדומה לדגלי מדבר. ומנגד ישנה הדיעה הסוברת שגם רה"ר הייתה שייכת לאדם פרטי הרי היא נחשבת רה"ר, וזאת למרות שזה לא דומה לדגלי מדבר.

הסתירה מתבססת על ההנחה שהשוואה לדגלי מדבר היא טוטאלית, ומה שניסיתי לעשות בהודעתי הוא רק לשמוט את הבסיס הזה מתחת הקושיא. בעצם אמרתי שלאותה מסקנה - שא"א להשוות לגמרי - לא חייבים להגיע רק דרך קושיית הרבי מטאלנא שליט"א, אלא ממקומו הוא מוכרע.

כעת אתה שואל שאלה חדשה: אנו רואים שלדברים מסויימים אכן ישנה השוואה לדגלי מדבר ולאחרים לא - אם כן מהו הגדר? שאלה טובה. איני יודע. גם הראשונים סתמו דבריהם ואמרו שאין להשוות וללמוד מדגלי מדבר אלא מה שנזכר להדיא בגמ'. אם תוכל למצוא הגדרה, ישמח ליבי גם אני. אני זורק לך את הכפפה בתוספת סיוע קטן: בגמ' נזכר להדיא רק שני נתונים שלמדו מהמדבר: א. רוחב ט"ז אמה. ב. שלא תהיה מקורה (ולרש"י וסיעתו תצטרך להוסיף עוד נתון: שהיו שם ס' ריבוא). עכשיו, כל שנותר הוא למצוא מכנה משותף לשניים הללו שאינו קיים בשאר התנאים שהיו בדגלי מדבר. בהצלחה!","249","","3981","True","True","False","","238","79.176.221.43","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28663","28646","יישר כח , אולי נאמר כך","13/06/13 22:56","ה תמוז","תשע"ג","22:56","מתפעל","כל פרט במה שהיה במדבר שיש סברא שהפרט הזה מגדיר את המושג רשות הרבים, הוא פרט קריטי.
ולכן, אם לא עוברים כמות אנשים גדולה, הסברא נותנת שלא קוראים לזה רשות הרבים. רוחב פחות מט"ז אמה, כנ"ל. זה רחוב צר מידי. כנ"ל כשיש תקרה, זה הופך את המקום לאינטימי ומצמצם את הרגשת הרחבות של המקום.

לפי זה יובן למה בעלות פרטית לא תפריע שכן הפרט הזה הוא על הנייר במשרדי הטאבו ולא נראה לעין המתבונן ברשות הרבים.","148","","3980","True","True","False","","240","95.86.109.108","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28735","28663","ולראשונים החולקים על רש"י","16/06/13 11:58","ח תמוז","תשע"ג","11:58","מתפעל","הסוברים שרה"ר לא צריך ששים ריבוא, אולי הם סברו שבאמת במדבר לא הסתובבו ששים רבוא אלא שגרו שם באוהלים ששים רבוא. ולכן לא ניתן ללמוד משם לענין רה"ר.

אגב, הדין הזה של של ששים רבוא, צריך שיעברו ברחוב הזה ששים רבוא בכל יום?
אם למשל עוברים שם ששים רבוא כל יום מלבד יום מסויים (למשל יום א' שהוא יום חופש של הגויים ורבים נשארים בבית) אזי באמת לפי רש"י אינו רה"ר?","148","","3977","True","True","False","","224","212.29.198.117","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28737","28735","על כך, באשכול קודם","16/06/13 12:25","ח תמוז","תשע"ג","12:25","דוד כוכב","פה.","125","","3977","True","True","False","","92","31.44.128.47","0","28633","עירובין|צד ע"א",""),new Message("28739","28737","יישר כח הרב דוד","16/06/13 12:52","ח תמוז","תשע"ג","12:52","מתפעל","","148","","3977","False","True","False","","193","212.29.198.117","0","28633","עירובין|צד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);