var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28478;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28478","0","למה הולכים לבית האבל בשבת","31/05/13 11:19","כב סיון","תשע&quot;ג","11:19","ירון","המשנה אומרת שמערבין עירובי תחומין רק למצוה, כגון ללכת לבית האבל. לשם מה הולכים לבית האבל בשבת?","155","","3990","True","True","False","","751","212.199.104.178","0","0","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28479","28478","להשלים מנין, זימון וכדו'","31/05/13 11:43","כב סיון","תשע&quot;ג","11:43","יהודי_קדום","זו הבנתי הראשונה. <br /><br />ובשו&quot;ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כט אומר:<br /><br />&quot;...וכן מוכח לפי טעמו של הרמב&quot;ן בתה&quot;א שבב&quot;י (סי' שדמ),<br />דלדידן ששואלין בשלום אבלים בשבת אומרים שמועה ואגדה בבית האבל בשבת. וכ&quot;ה בשלחן גבוה (סי'<br />שעח). ע&quot;ש. ושו&quot;ר בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקל באו&quot;ח (סי' ער) שכ', שאפשר שטעם הכל בו הנ&quot;ל, משום<br />דס&quot;ל שאין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל וכו'. ע&quot;ש. וניחא שפיר מנהגינו שאומרים אותו אחר קבלת<br />שבת, ואז מותר לומר שמועה ואגדה בבית האבל. וכד' הרמב&quot;ן הנ&quot;ל. וכיו&quot;ב כ' בשו&quot;ת תשורת שי (סי' תריד)<br />ע&quot;ד הגר&quot;ב פרנקל הנ&quot;ל, שי&quot;ל שכיון שהמנהג לומר בכל שבת במה מדליקין, אם לא יאמרוהו בבית האבל<br />הו&quot;ל כדברים שבפרהסיא. כמ&quot;ש ביו&quot;ד סי' ת. ותלוי הדבר במנהג המקומות, אם נותנים שלום לאבל בשבת<br />(ע' ביו&quot;ד סי' שפה ס&quot;ג), כי בב&quot;י (סי' שדמ) בשם רמב&quot;ן מתבאר, שבמקום ששואלים בשלום אבל בשבת,<br />אומרים בבית האבל שמועה ואגדה בשבת. ומיהו יש לדחות הטעם שכתבנו דהוי פרהסיא, כיון שיש לתלות<br />דלא אמרוהו משום דלא שייך הטעם שממתינים ליחיד המתאחר. ולכן העיקר שאין לומר במה מדליקין<br />בבית האבל. ע&quot;כ. אבל מנהגינו לאומרו ונסמכין על הטעמים הנ&quot;ל. ובפרט שהכל בו מקוצר מהארחות חיים,<br />ובארחות חיים הנ&quot;ל מתבאר שטעם הסוברים שאין לומר במה מדליקין בבית האבל משום אבלות, ולכן<br />דחה סברתם, והסכים שהעיקר לאומרו מטעם שאין אבלות בפרהסיא בשבת, הכי נקטינן. וכ&quot;כ הגאון<br />מהרי&quot;ל דיסקין (בקונט' אחרון סי' קצט אות ד). ע&quot;ש. ומכאן תשובה למ&quot;ש הגאון מהרש&quot;ק בשו&quot;ת טוב טעם<br />ודעת (תליתאה ח&quot;ב סי' ריט), שבאמת אין טעם הכל בו מצד אבלות, אלא מטעם דלא שייך טעם היחיד<br />המתאחר לבוא. ע&quot;ש. שמדברי הא&quot;ח ל&quot;מ כן. ועכ&quot;פ גם מסקנת הגרש&quot;ק לאומרו בבית האבל. וע&quot;ע בשו&quot;ת<br />זכר יהוסף משאוול (סי' פח). ואכמ&quot;ל יותר בזה....&quot;","233","","3990","True","True","False","","174","109.65.125.82","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28481","28478","בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת","31/05/13 13:59","כב סיון","תשע&quot;ג","13:59","הראל","הציטוט הוא משבת יב ע&quot;ב, ומשמע שהתירו (אך בקושי).","46","","3990","True","True","False","","356","84.228.238.159","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28482","28481","לא היתה שאלה אם מותר או אסור לנחם אבלים","31/05/13 14:07","כב סיון","תשע&quot;ג","14:07","יהודי_קדום","בשאלת ר׳ ירון כבר קיימת בבירור הידיעה שאין מנחמים בשבת ולכן השאלה: אם כן לשם מה הולכים? <br /><br />כנ״ל ביקור חולים.","233","","3990","True","True","False","","171","109.65.125.82","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28483","28482","השאלה היתה &quot;למה הולכים לבית האבל בשבת&quot;","31/05/13 14:09","כב סיון","תשע&quot;ג","14:09","הראל","וכנראה חשב השואל שלא מנחמים בשבת - ולכן שאל &quot;למה הולכים&quot;,<br />אז לכן הבאתי דלדינא דגמרא כן מנחמים בשבת - ולכן &quot;הולכים לבית האבל בשבת&quot;.","46","","3990","True","True","False","","270","84.228.238.159","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28484","28483","גם אני חשבתי כך... והנה כדבריו מפורש","31/05/13 14:27","כב סיון","תשע&quot;ג","14:27","יהודי_קדום","בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפז סעיף א<br /><br />יכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה. ולא יאמר לו <br />כדרך שאומר לו בחול, אלא אומר לו: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום. הגה: וי&quot;א דאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו', וכן נהגו (רמב&quot;ם פרק כ&quot;ד).&quot;<br /><br />טוב ללמוד ולדעת מהנכון... ושלא נדע מ.....","233","","3990","True","True","False","","184","109.65.125.82","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28485","28484","וכך נוהגים בבני עדות המזרח","31/05/13 17:22","כב סיון","תשע&quot;ג","17:22","דוד כוכב","","125","","3990","False","True","False","","135","95.86.82.177","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א",""),new Message("28486","28484","ניחום אבלים בשבת ויו&quot;ט","31/05/13 17:48","כב סיון","תשע&quot;ג","17:48","כדי","ע&quot;ע בסוכה (מא:) ג&quot;כ מבואר שמותר. וכן מוכח במו&quot;ק (כ.) ע&quot;ש. וכ&quot;כ הגאון האדר&quot;ת בשו&quot;ת מענה אליהו הנד&quot;מ (סי' נא אות ב). וכן מוכח מדברי הרא&quot;ש ומפרקי דר&quot;א שהביא הטור ביו&quot;ד סי' שצג וז&quot;ל:<br /><br />נוהגין באשכנז שהאבל הולך לב&quot;ה בשבת ואחר התפלה יוצא האבל תחילה ויושב לפני ב&quot;ה וכל הקהל הולכין אחריו ויושבין אצלו ועומד האבל והולך לביתו וכל הקהל הולכין אחריו ויושבין שם שעה אחת. <br />וסומכין על דבר הגדה בפרקי רבי אליעזר: ראה שלמה המלך שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הקדוש ברוך הוא, לפיכך כשבנה ב&quot;ה בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבילים ולמנודים. והיו ישראל הולכים בשבתות בין השערים הללו. הנכנס בשער חתנים יודעין שהוא חתן, ואמרו לו: השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות. הנכנס בשער האבילים ושפמו מכוסה היו יודעין שהוא אבל, ואומרים לו: השוכן בבית זה ינחמך. והנכנס בשער האבלים ואין שפמו מכוסה היו יודעין שהוא מנודה, ואומרים לו: השוכן בבית זה יתן בלבך לשמוע דברי חבירך ויקרבוך. משחרב ב&quot;ה התקינו חכמים שיהיו חתנים ואבילים הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו ואת האבל ויושבין עמו לארץ כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ועליהם הוא אומר: &quot;ברוך נותן שכר טוב לגומלי חסדים&quot; ע&quot;כ.","249","","3990","True","True","False","","296","79.177.170.86","0","28478","עירובין|פב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);