var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28421;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28421","0","ההבדל בין מחיצה לסתימה","29/05/13 08:51","כ סיון","תשע"ג","08:51","מתפעל",""אמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטלי' חייץ ואי לא בטלי' לא חייץ".

רש"י מבאר:
"לענין מחיצה. אע''ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן: אבל לענין חציצה. לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא: אי בטליה. להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא".

לא זכיתי להבין החילוק בזה.

מדוע צריך לבטל את התבן בחריץ, הרי סוף כל סוף המציאות היא שכעת זה מלא וניתן לעבור בקלות ואין חריץ. אלא מאי, שחיישינן שיוציא את התבן משם? ומדוע לא חיישינן במחיצה כנ"ל?
מהי נקודת החילוק?","148","","3992","True","True","False","","1009","212.29.198.117","0","0","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28423","28421","נקודת החילוק היא בהגדרות חייץ ומחיצה:","29/05/13 12:50","כ סיון","תשע"ג","12:50","יהודי_קדום",""חייץ" של אביי משמעו סתום והוא כמצב הבא:
חריץ הוא תעלה פתוחה. משמעות המציאות הזו היא שיש לנו אויר בין שלוש דפנות מוצקות בעומק הקרקע.
אם עכשיו נמלא את החריץ בתבן אמנם נעשה "חציצה" בין התעלה לאויר העולם אבל בד בבד סתמנו את החריץ - ומצב זה של סתימת החריץ הוא הנקרא בלשון אביי "חייץ" ="סתום".

ומכאן פשוט לומר שמחיצה היא הפרדה שאין בה סתימה .

והכל כדפירש לענ"ד רש"י הקדוש: "...לחוֹץ [=לחצוץ. י.ק.] בפני אויר החריץ ולידון כסתום..."","233","","3992","True","True","False","","435","109.65.125.82","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28425","28423","הכל טוב ויפה ונכון אבל","29/05/13 14:29","כ סיון","תשע"ג","14:29","מתפעל","זה לא מתרץ מה ההבדל מבחינת הדין.
למה במחיצה לא איכפת לנו שעתיד לקחת משם ובכל זאת כל עוד לא לקח זה משמש מחיצה טובה,
ולמה בתבן שסותם את החריץ, אנחנו לא מסתכלים על המצב כעת אלא על העתיד שניתן לקחת משם וזה כבר עכשיו לא טוב.
למה?","148","","3992","True","True","False","","233","212.29.198.117","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28442","28425","איפה התשובה של הרבנים","30/05/13 07:06","כא סיון","תשע"ג","07:06","מתפעל","המכריע, כדי, כוכב?

(הסדר הוא לפי האלף בית)","148","","3991","True","True","False","","185","212.29.198.117","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28443","28442","אינני רב ובכ״ז אנסה הבנתי:","30/05/13 08:24","כא סיון","תשע"ג","08:24","יהודי_קדום","אומר רש״י הקדוש: כל עוד שהתבן ממלא את החריץ אין לנו יותר חריץ ואנו רואים את שתי החצרות כאחת היינו כאילו אין שם תבן אלא קרקע ממש - למרות שעתיד להינטל משם.
ובדיוק דבר זה מובא בשאלתך: ״... סוף כל סוף המציאות היא שכעת זה מלא וניתן לעבור בקלות ואין חריץ״ ותבן זה הוי ככלים המקיפין ונחשבים כמחיצה.

ואילו מחיצה, אף שגם היא עשויה מתבן, בהיותה הפרדה המוגבהת מן הקרקע היא כמבנה בנוי המפריד ממש בין החצרות ולעולם לא יכולה להיחשב כקרקע.

אפשר לקבל סמיכה על תשובה זו?","233","","3991","True","True","False","","149","37.26.146.229","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28446","28443","גם אני חושב כך","30/05/13 09:26","כא סיון","תשע"ג","09:26","דוד כוכב","או בניסוח אחר:
מחיצה יכולה להיעשות גם מחפצים.
אבל החריץ קיים גם אם יש בו חפצים, כמו שבית קיים גם אם מילאוהו בחפצים כפי שרגילים. ורק אם מילאו את החריץ בעפר הרי שסתמו וביטלו אותו, וכן בתבן שביטלוהו כעפר והחליטו להשאירו שם.","125","","3991","True","True","False","","108","95.86.82.177","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28449","28446","עדיין לא הבנתי","30/05/13 10:00","כא סיון","תשע"ג","10:00","מתפעל","מה ההבדל בין עפר לתבן.

ההבנה שלי היתה שההבדל הוא בכך שאת התבן מתכוננים לקחת משם והוא נמצא בשימוש, לכן זה לא נקרא סתימה. ועפר אף אחד לא צריך ומי ששפך לשם עפר, בודאי רוצה שזה ישאר שם וזה קבוע.
היינו, שאם הסתימה קבועה, אז זה בסדר ואם הסתימה זמנית, זה לא בסדר.

מעתה למה שלא נלך למחיצה ונאמר אותו דבר,
אם שמים ערימת תבן גדולה שיכולה לשמש כמחיצה, ובכל זאת אנשים לוקחים ממנה לשימוש וזה לא אמור להישאר שם קבוע, היה צריך להיות הדין שזה לא טוב.
שם במחיצה פתאום אומרים שלא איכפת לי מה שיקחו את התבן, מסתכלים כעת וכעת יש בפועל מחיצה.
אז גם בסתימת הקש תסתכל עכשיו שעכשיו יש מעבר מצוין והחריץ סתום.","148","","3991","True","True","False","","272","212.29.198.117","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28451","28449","מה שכתבת נכון","30/05/13 10:16","כא סיון","תשע"ג","10:16","דוד כוכב","אבל מחיצה יכולה להיות עראית, עשויה מאוכל למשל.
לגבי החריץ, כל עוד הוא קיים הוא מסמן גבול בין שתי רשויות, גם אם כרגע נוח לעבור עליו.","125","","3991","True","True","False","","116","95.86.82.177","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28462","28451","מה ענין יצירת מחיצה לביטולה?","30/05/13 15:07","כא סיון","תשע"ג","15:07","המכריע","מחיצה איננה באה לבטל שום דבר.
אין משמעותה שהיא מבטלת את האויר או משהו כזה.
מחיצה היא חציצה בין מקום למקום.
וזו מתקיימת בכל מקרה גם כשהיא ארעית.
ואפילו נעשית מאליה וכדומה.
מצינו אמנם גם ענין עראי במחיצות בהלכות שבת, אבל רק מצד מלאכת הבונה שבזה.

אם יבואו לבטל מחיצה - הדין יהיה בדיוק כמו בחריץ.
כגון אם יניח עפר ליד המחיצה בשיפוע באופן שתיעלם המחיצה, אכן יהיו אותם דינים של תבן ועפר סתמא וביטלו וכו'.

בחריץ, כבר נמצאים בשלב הבא.
החריץ העמוק הוא המחיצה.
אם חפירת החריץ תהא ארעית זה באמת לא יפריע כי מציאות של מחיצה יש כאן.
אנו באים כעת לבטל את מחיצת החריץ.
וביטול תלוי בדעתו לפנותו.

ואינני רואה בעניותי שום חילוק כלל בין מחיצה בולטת לחריץ.
בשניהם עשיית המחיצה סגי ארעי.
בשניהם ביטולה צריך קבע.
רק שבסוגיות האלו במחיצה דנו על עשייתה, ובחריץ על ביטולה.","199","","3991","True","True","False","","182","212.76.96.103","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28464","28462","אני חושב שעליתי על נקודה חשובה ונא בדקו:","30/05/13 16:29","כא סיון","תשע"ג","16:29","יהודי_קדום","בכל הדיון הזה יש לזכור שלא חובה כלל וכלל לדבר על מילוי כל אורך החריץ, די במילוי תבן בשיעור עשר על ד' על ד' טפחים והסוגיא על כל מרכיביה לא תזוז ממקומה .

האם יש ברעיון זה להקל על הרב המתפעל ?","233","","3991","True","True","False","","138","109.65.125.82","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28498","28462","יישר כח","02/06/13 10:59","כד סיון","תשע"ג","10:59","מתפעל","אכן ניתן להתווכח ולומר שגם מחיצה באה לבטל. קודם היה כאן שטח אחד, חדר אחד, וכעת באים לבטל את זה וליצור מחדר אחד, שני חדרים ע"י שימת מחיצה באמצע.
למה לבטל מצב קיים של חריץ צריך דעת ולבטל מצב קיים של חדר אחד לא צריך דעת?","148","","3988","True","True","False","","232","212.29.198.117","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28468","28464","כמה קוב תבן יידרש לסתימת חריץ בגודל","30/05/13 21:57","כא סיון","תשע"ג","21:57","יהודי_קדום","125 (10 מטר) טפחים, על 4 טפחים, על 10 טפחים? (טפח = 8 ס"מ)

במחשבון שלי יוצא 2.56 קוב !!!

כמות ענקית שאדם לא מבטל (מניח) בקלות !

נוח לאדם בביטול תבן בשיעור עשר על ד' על ד' טפחים שזה 0.08192 הקוב ולא משנה מה אורך החריץ שהרי הוא רק צריך לעבור לצד השני בהיתר וזה מספיק.
כמו כן הוא יחשוש מלהאכיל מכמות קטנה זו את בהמתו .

וזה מה שעומד אחרי הרעיון שהעליתי ב-"אני חושב..."","233","","3991","True","True","False","","155","109.65.125.82","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28503","28498","איפכא מסתברא","02/06/13 14:03","כד סיון","תשע"ג","14:03","המכריע","זה מזכיר את ההוא שאמרו לו למה תמיד אתה איפכא מסתברא?
והוא השיב לא נכון! אני מסתברא איפכא...

חדר אחד זה לא מצב, זו ברירת מחדל. מצב נייטרלי.
מחיצה זה מצב הלכתי, ולבטלו צריך מעשה ביטול.","199","","3988","True","True","False","","176","212.76.96.103","0","28421","עירובין|עח ע"ב",""),new Message("28519","28503","הרב המכריע שליט"א","03/06/13 07:27","כה סיון","תשע"ג","07:27","מתפעל","אתה צודק בענין הזה שאני איפכא מסתברא. זה לאו דוקא לגריעותא, לפעמים זה טוב בכדי ללבן ענין מכל הצדדים ולבחון טוב סברא אם היא נכונה או לא.

אתה טוען שחדר אחד זה מצב נייטרלי. לא כל כך מבין מה המשמעות לומר שזה נייטרלי.
אבל תסכים איתי שכאשר בא אדם ושם מחיצה באמצע החדר והפך את החדר לשני חדרים, ובעקבות כך השתנה הדין של המקום הזה, ולמשל, אם היו 5 אנשים בצד אחד ו 5 בצד השני והם באמצע שמונה עשרה, כעת התבטל המנין ואינם יכולים להמשיך בתפילה כי אין להם מנין, ואם כן יש כאן מצב הלכתי מסוים שהתבטל,
ולכן חושבני שבכדי לבטל מצב הלכתי זה, צריך שהמחיצה תהיה טובה ובריאה וכשרה. לא נראה לי סביר שאם מישהו בא וזרק שם איזו חבילה באופן זמני, פתאום עכשיו משתנה הדין, ואילו כשיש מחיצה של חריץ ומישהו זרק שם תבן, שם פתאום אמרינן שצריך ביטול ודעת ולא מסתכלים על המציאות.","148","","3987","True","True","False","","253","212.29.198.117","0","28421","עירובין|עח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);