var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28419;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28419","0","סולם של אשירה","29/05/13 08:42","כ סיון","תשע&quot;ג","08:42","מתפעל","&quot;עשאו לאשירה סולם מהו? תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן תיבעי לרבי יהודה ע''כ לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה א''ל אילן מותר ואשירה אסורה&quot;.<br /><br />שאל יהודי בביהמ&quot;ד: <br />מה בכלל השאלה, הרי אשירה מיכתת כיתותי שיעורא והרי צריך שיעור ד' טפחים רוחב?","148","","3988","True","True","False","","977","212.29.198.117","0","0","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28420","28419","עוד צריך ביאור שם","29/05/13 08:45","כ סיון","תשע&quot;ג","08:45","מתפעל","&quot;מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, אילן שאיסור שבת גורם לו, ניתסר.  אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו, לא ניתסר&quot;.<br /><br />מדוע שיהיה נפקא מינה מה גרם לו את האיסור, הרי כאן מדובר במציאות שיש אפשרות מעבר או שאין אפשרות מעבר. מה לי אם הבעיה לטפס על הסולם מצד הלכות שבת או הלכות ע&quot;ז? סוף כל סוף לא ניתן להשתמש בסולם הזה.","148","","3988","True","True","False","","230","212.29.198.117","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28422","28419","ראה תוספות ד&quot;ה אבל קורה (עודכן)","29/05/13 12:16","כ סיון","תשע&quot;ג","12:16","יהודי_קדום","&quot; <b> אבל קורה כתותי מכתת שיעוריה </b>- אף על גב דלחי נמי בעי שיעור גובה וגם רוחב משהו מיהא בעי מכל מקום כיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו בו וה&quot;ר אברהם פירש לחי אם היה מדבק הכתיתים בכותל הוי לחי ובלבד שלא יהו ניטלות ברוח ואין להקשות מהא דפסלינן לולב של אשירה אפילו ביום טוב שני דמשמע דכמאן דליתיה דמי דגבי לולב של מצוה החמירו <span class='bordeaux'><b>וא&quot;ת</b></span> דמכשרינן לעיל סולם של אשירה אף על גב דבעי רחב ד' ולא אמר מיכתת שיעורא כמו קורה <b>ואור&quot;י דהתם חשיב פתח כיון דחזי לעלייה אי לאו איסורא דאשירה אבל קורה הצריכו חכמים שיעורא של חשיבות</b>.&quot;<br /><br /><br />כלומר לתוס' :  בקורת אשירה כשר משום שלא שייך בה &quot;כתותי מיכתת&quot;.<br /><br />ועוד יש להבין לענ&quot;ד שהנקרא אשירה הוא רק על שם עברה אבל עכשיו היא של ישראל ובשל ישראל לא שייך בה &quot;כתותי מיכתת&quot;.","233","","3988","True","True","False","","422","109.65.125.82","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28433","28419","שיעור ד' טפחים אינו שיעור הלכתי","29/05/13 21:36","כ סיון","תשע&quot;ג","21:36","דוד כוכב","אלא רק היכי תמצי שיהא נוח לעבור. וכאשר &quot;כתותי מיכתת שיעוריה&quot; - רק מהבחינה הדינית, בפועל - עדיין נוח לעבור.","125","","3988","True","True","False","","119","95.86.82.177","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28426","28422","יישר כח גדול -","29/05/13 14:33","כ סיון","תשע&quot;ג","14:33","מתפעל","באיזה דף התוספות הזה?<br /><br />אודה ולא אבוש, שלא הבנתי את החילוק של תוספות.<br /><br />מדוע השיעור של הקורה נחשב שיעור של חשיבות ושל הסולם לא? ומה זה בכלל שיעור של חשיבות?<br /><br />לגבי הערתך, למה בישראל לא שייך כיתותיה? הישראל מצווה לכתות את האשירה ואנחנו רואים אותה כאילו היא כבר כתותה ואין לה שיעור.","148","","3988","True","True","False","","273","212.29.198.117","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28431","28426","באופן טבעי הלכתי לדף פ: הקרוב יותר","29/05/13 18:56","כ סיון","תשע&quot;ג","18:56","יהודי_קדום","ולא שמתי ליבי שאתה בדף עח: <br />ובכן גם בדף פ: העניין נדון וחשבתי שברור שהתוס' המצוטט הוא בדף פ:.<br /><br />אחזור בע&quot;ה לאחר 9 הערב ובע&quot;ה אולי אעלה בידי דבר תשובה אלא אם יקדימוני.","233","","3988","True","True","False","","175","109.65.125.82","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28432","28431","שיעור של חשיבות","29/05/13 21:14","כ סיון","תשע&quot;ג","21:14","המכריע","כתותי מיכתת אינו הופך את הדבר לכמאן דליתיה.<br />הוא רק מבטל את חשיבותו של השיעור.<br />שיעור עניינו חשיבות מסויימת, ודבר העומד להישרף לא יכול להיחשב חשוב.<br />קורה, שיעורה טפח, מצד חשיבות, מינימום מסויים של ממשות ולכן בשל אשירה יש מקום לפסול.<br />סולם שיעורו הוא רק ענין טכני שנוח לעלות בו בד', אבל לו יצוייר שהיה נוח לעלות בפחות לא היה לחז&quot;ל ענין לקבוע לו שיעור שיחשיבנו.<br />ולכן של אשירה אין פוסל.<br /><br />ויש בזה עוד סברא עמוקה של הגר&quot;ח בספרו, לבאר מדוע לחי של אשירה מכשיר הר&quot;מ למרות שהוא כן ענין של חשיבות כקורה, שהראב&quot;ד תמה על זה מאד, (וסברתו יכולה להועיל גם לסולם כנראה), אבל כרגע אין הפנאי מספיק, אולי יותר מאוחר.","199","","3988","True","True","False","","154","212.76.96.103","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28435","28432","סברת הגר&quot;ח העמוקה","29/05/13 23:48","כ סיון","תשע&quot;ג","23:48","המכריע","כתב ר' חיים מבריסק בספרו רבינו חיים הלוי על הרמב&quot;ם לבאר יסוד.<br />בדרך כלל בכל השיעורים, יש לנו חפץ שצריך שיהא בו שיעור מסויים, כגון ד' טפחים בלולב או טפח בשופר וכן על דרך זה.<br />לכאורה גם לחי שדינו להיות בגובה י' טפחים הרי זה שיעור לכל דבר.<br />אמנם לכשתימצי לומר תיווכח שזה שונה.<br />מחיצה צריכה לחצוץ במשך גובה של י' טפחים. שיהיו י' טפחים חצוצים.<br />נמצא שאין זה שיעור בחפצא של הלחי או המחיצה, אלא שיעור במקום, בשטח שהלחי צריך לסתום.<br />ולכן היות שכתותי מיכתת אין זו סברא שהדבר כאילו איננו, אלא רק חשיבותו כמי שאיננה, אבל הדבר נמצא, והוא נמצא בכל חלק ממנו במקום בו הוא באמת נמצא.<br />נמצא שבכל חלק של הי' טפחים שצריכים להיות חצוצים, יש בו  לחי. ושפיר למרות שהלחי עצמו לא יכול להיחשב כבן י&quot;ט, מ&quot;מ הוא מצליח לסתום י&quot;ט ומילא את תפקידו.<br /><br />עכשיו יש לעיין אי בסולם ג&quot;כ שייכא סברא זו ויל&quot;פ.","199","","3988","True","True","False","","184","212.76.96.103","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28440","28432","יישר כח - תזכה למצוות","30/05/13 07:03","כא סיון","תשע&quot;ג","07:03","מתפעל","כזכורני שיש על זה 'רעייד' לגבי סכך של אשירה אותו כנ&quot;ל,<br />אולי זה בעונג יו&quot;ט.<br />שגם אי אמרינן כיתותי, עדיין העץ הכתות שפיר נקרא סכך ואיננו צריכים יחידה אחת מוצקת של סכך, גם בעלים ניתן לסכך וממילא תוכשר הסוכה בסיכוך של עצי אשירה.","148","","3987","True","True","False","","236","212.29.198.117","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב",""),new Message("28444","28435","תוספת קטנה או בעצם לימוד מדבריו:","30/05/13 08:46","כא סיון","תשע&quot;ג","08:46","יהודי_קדום","כדבריו אכן קורה מצריכה מימדים מסויימים. הלחי לא. מכאן ששימוש בעץ אשירה כקורה אסור ועץ זה דינו שריפה אבל לגבי לחי שאין לו שיעור כקורה גם אם הוא לפנינו הרי דינו כאילו נשרף כבר היינו במצבו זה הוא ״מכתת כתותי״ ולכן אם עשה ממנו לחי יהא המבוי מתוקן וראוי.","233","","3987","True","True","False","","171","37.26.146.229","0","28419","עירובין|עח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);