var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28416;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28416","0","קושי גדול בהבנת פשט הגמרא","28/05/13 20:58","יט סיון","תשע&quot;ג","20:58","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b>תניא אידך לא יערב אדם על ידי בנו ובתו הגדולים וע''י עבדו ושפחתו העברים ולא ע''י אשתו אלא מדעתן אבל מערב הוא ע''י עבדו ושפחתו הכנענים ועל ידי בנו ובתו הקטנים בין לדעתן ובין שלא לדעתן מפני שידן כידו וכולן שעירבו ועירב עליהם רבן יוצאין בשל רבן חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות אשה מאי שנא אמר רבה אשה וכל דדמי לה <br /><br />אמר מר חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות טעמא דמחי הא סתמא נפקא בדבעלה הא קתני רישא אלא מדעתם מאי לאו דאמרי אין לא מאי אלא מדעתם דאשתיקו לאפוקי היכא דאמרי לא הא וכולן שעירבו ועירב עליהן רבן יוצאין בשל רבן וסתמא הוא וקתני חוץ מן האשה דלא נפקי אמר רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה:</b></span><br /><br />הגמרא מדייקת בהתחלה מהמשפט &quot;(וכולן שעירבו ועירב עליהם רבן יוצאין בשל רבן) חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות&quot; - ש&quot;בסתמא נפקא בדבעלה&quot;.<br />אבל מיד אחרי זה הגמרא מדייקת <b>מאותו המשפט </b>&quot;וכולן שעירבו ועירב עליהם רבן יוצאין בשל רבן (חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות)&quot; - שמדובר בסתמא &quot;וקתני חוץ מן האשה&quot;.<br /><br />ועוד קושיה על הדיוק הראשון:<br />&quot;אמר מר חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות טעמא דמחי הא סתמא נפקא בדבעלה&quot; - איך הגמרא מדייקת &quot;טעמא דמחי&quot; - הרי להיפך! כתוב רק &quot;מפני שיכולה למחות&quot; (ואפילו שלא מיחתה)!","48","","3993","True","True","False","","1020","77.126.61.76","0","0","עירובין|פב ע&quot;ב",""),new Message("28417","28416","המממ","28/05/13 21:39","יט סיון","תשע&quot;ג","21:39","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>ת''ר: מערב אדם על ידי בנו ובתו הקטנים, על ידי עבדו ושפחתו הכנענים - בין לדעתן בין שלא לדעתן. אבל אינו מערב לא ע''י עבדו ושפחתו העברים, [ולא] על ידי בנו ובתו הגדולים, ולא על ידי אשתו - אלא מדעתם</b></span> <br /><br />בלשון התנא כאן, &quot;על ידי&quot; משמעותו בלשוננו שלנו עבור, בשביל.  כלומר, אדם יכול לערב עבור מי שאינם בני דעת - ועירובו תופס. לכן, עבור ילדיו הקטנים, או עבור עבד או שפחה כנענים - שדעתם אינה רלבנטית - יכול הוא לערב באופן חד צדדי לגמרי.<br />לעומת זאת, עבור ילדיו הגדולים, או אשתו או עבדים עבריים - עירובו יתפוס רק מדעתם. מה בדיוק הכוונה במלה &quot;מדעתם&quot; - תדון הגמרא בהמשך.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>תניא אידך לא יערב אדם על ידי בנו ובתו הגדולים וע''י עבדו ושפחתו העברים ולא ע''י אשתו אלא מדעתן אבל מערב הוא ע''י עבדו ושפחתו הכנענים ועל ידי בנו ובתו הקטנים בין לדעתן ובין שלא לדעתן מפני שידן כידו</b></span> <br /><br />ועוד בריתא הקובעת הלכה כמו הבריתא הקודמת. התוספת בבריתא זו היא הנימוק - מדוע עבור הקטנים והכנענים - אין צורך בדעתם.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>וכולן שעירבו ועירב עליהם רבן יוצאין בשל רבן חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות </b></span><br /><br />המשך הבריתא השניה: וכולם - ואין כאן פירוש מיהם ה'כולם', עם עשו עירוב לכיוון אחד, ואדונם עשה עבורם עירוב לכיוון אחר - העירוב של האדון תופס. כל אלו - פרט לאשה. הנה התחלת הסבר ל'כולם' - ודאי שהאשה אינה בין ה'כולם'. וכן מוסיף התנא ומסביר בבריתא שהאשה - אין עירוב בעלה תופס במקום עירובה, מפני שהיא יכולה למחות, ולומר שהיא אינה חפצה בעירוב של בעלה אלא בעירובה שלה, לכיוון אליו היא עצמה עירבה.<br /><br />על הנימוק להחרגת האשה, שואלת הגמרא:<br /><span class='bordeaux'><b>אשה מאי שנא</b></span> <br />מדוע דוקא האשה? הרי לפניכן ראינו שהאשה נמצאת באותה הקבוצה כמו בניו ובנותיו הגדולים, וכן עבדו ואמתו העבריים! גם אלו יכולים למחות!<br /><br />על כך משיב רבה: <span class='bordeaux'><b>אמר רבה אשה וכל דדמי לה</b></span>  אכן, לא רק האשה, אלא כל חבריה לקבוצה, גם בניו ובנותיו הגדולים, וגם עבדו ואמתו העבריים.<br /><br />וכעת חוזרים לדיון שלנו, מתחילת הקטע שכאן:<br /><span class='bordeaux'><b>אמר מר חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות טעמא דמחי הא סתמא נפקא בדבעלה הא קתני רישא אלא מדעתם מאי לאו דאמרי אין </b></span><br /><br />מהנימוק &quot;מפני שיכולה למחות&quot;, ניתן להסיק כי דוקא אם מחתה - אין עירובו של בעלה תופס במקום עירובה, אבל אם שתקה ולא מחתה - תצא בעירובו של בעלה ולא בעירובה שלה. דבר זה קשה, משום ששנינו בהתחלה, בבריתא הראשונה, &quot;אלא מדעתם&quot;, האם אין הכוונה שהם הסכימו בפועל, בצורה אקטיבית, לכך שעירובו של הבעל/האב הוא שיתפוס במקום עירובם? שאמרו &quot;כן&quot;? והרי אם כך, הרי שבסתמא - כששתקו - לא יתפוס העירוב, והדבר הפוך למסקנתנו הראשונה כאן!<br /><br /><span class='bordeaux'><b>לא מאי אלא מדעתם דאשתיקו לאפוקי היכא דאמרי לא</b></span> <br />מיישבים את הקושי בכך שאומרים שלא הסכימו באמירה, אלא ששתקו - זו היתה הסכמתם. שלא אמרו בקול שאין ניחא להם בעירובו, והם מעדיפים את עירובם, הסכמה שבשתיקה היתה זו.<br /><br /><br />חוזרת הגמרא ומקשה על יישוב זה:<br /><span class='bordeaux'><b>הא וכולן שעירבו ועירב עליהן רבן יוצאין בשל רבן וסתמא הוא וקתני חוץ מן האשה דלא נפקי</b></span> <br />הרי שנינו בבריתא כי וכולן שעירבו וגו'. ושם זה סתמא, שהרי לא כתוב שמיחו, ושתיקתם היתה הסכמה, ויצאו בשל רבן, ובכל זאת, סיימנו שם &quot;חוץ מן האשה&quot;!<br /><br />על כך ענה רבא, <br /><span class='bordeaux'><b>אמר רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה:</b></span><br /><br />עצם העובדה שעירבו לכיוון אחר מכיוון עירובו של האב - זו מחאה שבמעשה, ואין מחאה גדולה מכך.","107","","3993","True","True","False","","184","77.125.130.111","0","28416","עירובין|פב ע&quot;ב",""),new Message("28418","28417","זזז..מממ... כדבורים העטות על הדבש עטיתי","28/05/13 23:00","יט סיון","תשע&quot;ג","23:00","יהודי_קדום","על דבריך.   <img src='/icon/13.gif'> <br /><br />יישר כוח גדול!","233","","3993","True","True","False","","141","109.65.125.82","0","28416","עירובין|פב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);