var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28295;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28295","0","עירוב בפת וביין","22/05/13 10:30","יג סיון","תשע"ג","10:30","מתפעל","עירובי חצירות בפת ושיתופי מבואות ביין וכ"ש בפת.

מדוע באמת יש הבדל בין חצרות למבואות?
ולמה דוקא בפת? מה לגבי עוגה?
ולמה חצרות נקרא עירוב ומבואות נרא שיתוף?

וביותר יש להבין, לפי המ"ד שכאשר עושים שיתופי מבואות כלל לא צריך עירוב החצרות, אם כן יוצא שיש היתר לחצרות רק ע"י יין ולא ע"י פת.","148","","3998","True","True","False","","1004","212.29.198.117","0","0","עירובין|עא ע"ב",""),new Message("28314","28295","תשובות חלקיות","22/05/13 16:15","יג סיון","תשע"ג","16:15","המכריע","לגבי פת ויין פירש"י בכ"מ (למשל עא: ד"ה ואם רצו וד"ה ומשתתפין) שבחצירות הענין הוא שדרים יחד ואין דירתו של אדם אלא במקום פיתו. משא"כ מבואות הוא רק לחבר את שימושם בחצירות ובמבוי וזה לא דירה וסגי ביין.

וכנראה זו גם התשובה לשינוי הלשון בין ערוב לשיתוף, דעירוב שייך כשבני אדם ממש מתערבין בדירתן, משא"כ שיתוף פעולה בשימוש החצירות.

מסתבר שפת הבאה בכיסנין שיש קובעין עליה סעודה ואז ברכתה המוציא גם יועיל. כדאי פשוט להסתכל בשו"ע ובמ"ב.

בקשר לשאלה האחרונה הרי זו סוגיא מפורשת בסוף עא עמ' ב יעוי"ש.","199","","3998","True","True","False","","197","95.86.65.56","0","28295","עירובין|עא ע"ב",""),new Message("28326","28314","למה התשובות חלקיות?","23/05/13 07:39","יד סיון","תשע"ג","07:39","מתפעל","נראה לי שענית על הכל בטוב טעם ודעת.

יישר כח גדול.

האם ענין העוגה שכתבת שיועיל, זה אתה אומר מסברא? אין מי שדן בכך בפירוש?

ראיתי בשו"ע (שס"ו, ח') לגבי פת אורז ועדשים שמועיל ופת דוחן שלא מועיל,
ובמ"ב שם הביא בשם רבינו יהונתן (כמדומני שהיה ראשון, מה ידוע עליו?)
"בפת אורז ועדשים, שדרך העולם לאפותו ולאוכלו מה שאין כן בדוחן".

לא כל כך הבנתי את ההבדל, בדוחן לא אופים אלא מבשלים?
כי אם זה הפשט, אם כן נראה שלא כל כך חשוב אם מברכים על זה המוציא או מזונות אלא העיקר שזהו מאכל שאופים אותו. ולכן גם עוגה שאופים יהיה בסדר.
מצד שני, אם הענין כפי שכתב רש"י לערב דוקא בפת כי: "ודירתו של אדם אינו נמשך אחר היין אלא אחר פיתו", אם כן אולי אין אדם נמשך אחר עוגה.","148","","3997","True","True","False","","254","212.29.198.117","0","28295","עירובין|עא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);