var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28070;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28070","0","בכוסו בכיסו ובכעסו","12/05/13 13:03","ג סיון","תשע"ג","13:03","עלי","כמו יעקב ועשו,
בכוסו, שיעקב הביא ליצחק יין ועשו לא הביא
בכיסו שיעקב לבש את בגדי עשו החמודות ואין בהם כיסים ( שהם בגדי כה"ג )
ועשו בא מן השדה בבגדי צייד והראה שלא אכפת לו מבגדי החמודות, כי כתוב"ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו" וכו', וא"כ לא החליף בגדיו לבגדי החמודות...
ובכעסו, שיעקב למרות פחדו שמא יתגלה שאינו עשו התחזק על קיום מצות אמו ולא גילה את מהותו האמיתית אלא הסתיר עצמו בבגדי עשו ועורות גדיי העיזים, ואילו עשו כשכעס על נטילת הבכורה חוץ מזה שצעק צעקה גדולה ומרה גילה שבאמת בצדק ניטלה ממנו הברכה והבכורה, כי גילה שכבר פעמיים בזה את הבכורה.","209","","4009","True","True","False","","1245","194.114.146.227","0","0","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28081","28070","יפה","12/05/13 22:55","ג סיון","תשע"ג","22:55","דוד כוכב","ואמרי ליה: אף בשחקו.
זה ישמעאל שהוכר בשחקו.
(בראשית כא, ט-י) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר־יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה הַזֹּאת עִם־בְּנִי עִם־יִצְחָק.","125","","4009","True","True","False","","143","31.44.133.52","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28091","28081","יותר מזה","13/05/13 12:28","ד סיון","תשע"ג","12:28","עלי","למעשה רציתי לראות אם מישהו ישים לב לקשר סמוי לכאורה, אך אני כ"כ קצר בזמן שאפילו לעיין בדברים אינני מספיק :
בסיפור הברכה ליעקב ועשו נוצר מצב הנדון בגמרתנו מיד לאחר הקביעה שאדם ניכר בשלשת הנ"ל, כלומר שני יהודים הדרים בבית אחד עם גוי, וגם בסיפור המקראי היו יצחק ויעקב שני 'יהודים' ועשו 'גוי', וכשנכנס עשו ליצחק היו הם ב'חצר הפנימית' ויעקב ב'חיצונה'
ואחרי שהפסיד את הברכה נודע לרבקה ש'עשו אחיך מתנחם לך להרגך' - 'יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי', כמו בדיוננו בגמרא שהגוי עלול לרצוח את היהודי.","209","","4008","True","True","False","","218","194.114.146.227","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28094","28091","יפה דרשת אבל","13/05/13 15:16","ד סיון","תשע"ג","15:16","קותי","אני תמיד זוכר שדווקא בסיום פרשה זו אומר רש"י

(ה) אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו:

בכל זאת יש לאו אדומי לא תתעב כי אחיך הוא
אף פעם לא שמעתי שיעור בעניין זה שלא נעבור חלילה לאוו מפורש בתורה","217","","4008","True","True","False","","241","79.179.204.178","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28095","28094","איני יודע מה מלמדנו","13/05/13 21:41","ד סיון","תשע"ג","21:41","עלי","אם כבר, ראה דבר נחמד,
רש"י כתב על 'אם יעקב ועשו' 'איני יודע מה מלמדנו', כלומר מה מלמדנו הכתוב בזה וכי לא ידענו שהיא אמם ?
אבל באמת יש כאן רמז : עשו בגימטריא - 376
איני יודע מה מלמדנו ג"כ בגימטריא - 71+90+45+170 =376,
לרמוז שרק לגבי עשו אינו יודע מה מלמדנו ( וכי מה כבר אפשר ללמוד מעשו הרשע...) - היותה של רבקה אם עשו, כי היותה אם יעקב שייך ושייך לפסוק העוסק בו, שהרי כתוב 'וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו' רק עשו לא שייך לכאורה, אולם באמת אפשר שיש בזה רמז שיעקב נשלח ללבן לקחת אשה גם לעשו, והיתה לאה מיועדת לעשו ורחל ליעקב, אילולא רמהו לבן ונטל שתיהן.
( וכמובן קשה להניח שרש"י התכוון לגימטריא זו, אך כך יוצא בממילא ).","209","","4008","True","True","False","","1380","213.151.60.220","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28097","28095","האם עשו היה רשע? התשובה היא לא!","13/05/13 22:24","ד סיון","תשע"ג","22:24","יהודי_קדום","(איני מדבר על יוצאי חלציו )

וכדי למנוע טענות שהוא רשע עפ"י מעשה צאצאיו - חישבו על ראב"ע - האם תאמרו עליו כך?

אודה למי שיביא ראיות מפשט הכתובים שעשו היה רשע.","233","","4008","True","True","False","","406","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28098","28097","מתוך שבחו של אותו רשע אתה שומע גנותו","13/05/13 23:11","ד סיון","תשע"ג","23:11","כדי",""יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי", לא מספיק?

ואגב, הערה לפותח האשכול - עשו, לפי חז"ל, לא היה בגדר גוי, אלא בגדר ישראל מומר כדאיתא בקידושין (יח.). ודברי התוס' בסנהדרין (נז:) צ"ע. ועוד קשה ע"ד, דדילמא בא על מאורסה בת ישראל (וקושיא זו האחרונה מצאתי בהגהות הגאון יעב"ץ).","249","","4008","True","True","False","","331","79.182.173.70","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28099","28098","ואיך צדיק כאביו אהבו? הרי הוא אדום?","14/05/13 00:02","ה סיון","תשע"ג","00:02","יהודי_קדום","הנחדש את הדיון על דוד המלך ועל כל "כל האומר..."?","233","","4007","True","True","False","","145","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28105","28098","ויירא – שלא יהרוג; ויצר לו שלא יֵ הָ ר ג","14/05/13 01:03","ה סיון","תשע"ג","01:03","יהודי_קדום","(בר"ר ע"ו, ב).
"'ויירא יעקב מאד ויצר לו' (בראשית ל"ב, ח): אמר ר' יהודה בר' עילאי: לא
היא יראה, לא היא צרה?
אלא ויירא – שלא יהרוג; ויצר לו – שלא יֵ הָ רֵ ג. אמר (בלבו): אם הוא מתגבר
עלי, הורגני, ואם אני מתגבר עליו, אני הורגו. הדא הוא: ויירא – שלא יהרוג.
ויצר לו – שלא יֵ הָ רג. אמר (בלבו): כל השנים הללו יושב בארץ-ישראל. (שמא)
תאמר, שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י? כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את
הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם?"

מצטער על הכפילות באשכול זה למדרש זה.","233","","4007","True","True","False","","181","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28106","28098","תירוץ דברי התוספות","14/05/13 01:08","ה סיון","תשע"ג","01:08","דוד כוכב","זה לשון תוספות מסכת סנהדרין דף סח ע"ב: (לא נז: שם הוא ענין אחר בעשו)
"ועוד משכחת לה שיש לו ממון לקטן כגון שירש את אביו קודם שנתגייר כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף יח.) דעובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה שנא' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר".
אף שהזכיר את הגמרא בקידושין, כוונתו רק לחלק החופף למקבילה במסכת נזיר דף סא ע"א, שם הגמרא נשארה בכך שהוא גוי. וגם בקידושין הלשון "ודלמא ישראל מומר שאני?", וכדי שלא יסתרו הסוגיות יש לפרש שהספק 'ודלמא' הוא בעצם ההנחה שאינו גוי אלא מומר, ונשאר בספק. אבל אינו אלא דיחויא בעלמא, במיוחד למסקנה שנמצא פסוק נוסף שנכון הדבר שגוי יורש.","125","","4007","True","True","False","","114","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28115","28098","ידוע שכאשר השנאה יוקדת","14/05/13 01:51","ה סיון","תשע"ג","01:51","קותי","לא מזכירים את השנוי בשמו ובייחוסו לא כן כאן יעקב אחי אתמהה
כמו שמואל א פרק כ

(כז) וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד ס וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם:


דרך אגב יצחק לא ידע שעשו מתנכל להמיתו שהרי רבקה כלל לא ספרה את הדבר הזה ליצחק היא ספרה לו עניין אחר לגמרי שלא ישא כנענית

האם אין סתירה פנימית בדבר ה' ליעקב
בראשית פרק לה

(א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ:
הרי זה לא הגיוני לברוח מפני אח","217","","4007","True","True","False","","219","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28100","28099","אין צורך לחדש","14/05/13 00:10","ה סיון","תשע"ג","00:10","כדי","איך אביו אהבו? זאת שאלת עתיקת יומין וכמה נהרות דיו נשפכו עליה. והתשובה עליה, תהיה אשר תהיה, אינה יכולה להכחיש את חילו של הפסוק הנזכר בהודעתי הקודמת.

כל אשר ביקשת הוא ראייה מפשט הכתובים שעשו היה רשע, והוא אשר הבאתי. עכשיו, לכל היותר, (לשיטתך) ישנה 'סתירה' מכתוב אחר.","249","","4007","True","True","False","","247","79.182.173.70","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28101","28100","רשב"ג מלמד זכות על עשו בדברים רבה","14/05/13 00:48","ה סיון","תשע"ג","00:48","יהודי_קדום","(וילנא) פרשת דברים פרשה א

"אמר רשב"ג לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני, כיצד אמר רשב"ג הייתי משמש את אבי בכלים צואים וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים ולובש כלים נאים ויוצא בהן אבל עשו לא היה עושה כן אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו הן מעולים תדע לך בשעה שיצא לצוד ולהביא לאביו שבירך אותו מה עשתה רבקה שהיתה אוהבת את יעקב בנה נתנה
לו מטעמים ואמרה לו לך אצל אביך וטול הברכות עד שלא יטול אותן אחיך באותה שעה אמר לה יעקב אמי אין את יודעת שעשו אחי (בראשית כז) איש שעיר ואנכי איש חלק שלא ירגיש אבי שאיני עשו ואני מתבייש בפניו מנין שנאמר (שם /בראשית כ"ז/) אולי ימושני אבי וגו', אמרה לו בני אביך עיניו כהות ואני מלבשת אותך אותן כלים נאים שאחיך לובש ומשמש בהן את אביך ואתה נכנס אצלו והוא אוחז בידך וסבור בך שאתה עשו ומברך אותך ומנין שנאמר (שם /בראשית כ"ז/) ותקח רבקה את בגדי עשו וגו' שבהן היה למוד לשמש את אביו שנא' ותלבש את יעקב, לפיכך כשנכנס יעקב אצלו מה יצחק אומר לו הקול קול יעקב והידים ידי עשו ברך אותו ויצא לו ובא עשו ונכנס אצל אביו אמר לו מי אתה מסיח עמי בלב (נ"א בקול) גדול אמר לו אני בנך בכורך עשו כיון ששמע את קולו ידע שעשו הוא אמר לו בני בא אחיך במרמה
ויקח את ברכתך, באותה שעה התחיל עשו צווח ואומר בא וראה מה עשה לי התם הזה שכתוב בו (שם /בראשית/ כה) ויעקב איש תם יושב אהלים לא די שצחק לי על שמכרתי לו את בכורתי והנה עתה לקח ברכתי הא למדת שעשו היה זהיר בכבוד אבותיו, א"ר יודן כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה הראהו הקדוש ברוך הוא למשה אותו הר שהאבות קבורים בו א"ל משה אמור להם לישראל אין אתם יכולין להזדווג לו עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכבד את אלו שקבורין בהר הזה מנין ממה שקרינו בענין רב לכם סב את ההר הזה".","233","","4007","True","True","False","","273","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28103","28100","גם ר' יהודה בן אלעאי מלמד זכות:","14/05/13 00:53","ה סיון","תשע"ג","00:53","יהודי_קדום","(בר"ר ע"ו, ב).
"'ויירא יעקב מאד ויצר לו' (בראשית ל"ב, ח): אמר ר' יהודה בר' עילאי: לא
היא יראה, לא היא צרה?
אלא ויירא – שלא יהרוג; ויצר לו – שלא יֵ הָ רֵ ג. אמר (בלבו): אם הוא מתגבר
עלי, הורגני, ואם אני מתגבר עליו, אני הורגו. הדא הוא: ויירא – שלא יהרוג.
ויצר לו – שלא יֵ הָ רג. אמר (בלבו): כל השנים הללו יושב בארץ-ישראל. (שמא)
תאמר, שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י? כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את
הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם?"","233","","4007","True","True","False","","162","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28104","28103","אני רוצה להבין מה קורה פה","14/05/13 00:59","ה סיון","תשע"ג","00:59","כדי","דיברנו על פשט הכתובים (ההדגשה- במקור...) ועתה דילגנו לדברי חז"ל בעניין?

הרי אתה יודע שאת הדברים החיוביים שנאמרו על עשו ע"י חז"ל ניתן להטביע בים של דברים בכיוון קצת אחר.

אף אחד מעולם לא טען שעשו כל כולו שחור משחור (אדום הוא אלא שלקה...). רובו - ודאי שכן. ועתה, לך נא ראה הגדרת הרמב"ם לרשע.","249","","4007","True","True","False","","232","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28109","28104","מצוין! אז בא ונוריד את 315 המופעים במדרש","14/05/13 01:15","ה סיון","תשע"ג","01:15","יהודי_קדום","בהם מופיע "עשו הרשע" (לא בדקתי 'עשיו') ואת המדרשים המזכים - עם מה נשאר?","233","","4007","True","True","False","","149","79.179.123.164","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28107","28106","אך אכן התכוונתי לדברי התוס' בדף נז: ...","14/05/13 01:11","ה סיון","תשע"ג","01:11","כדי","","249","","4007","False","True","False","","164","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28108","28107","רק הסיפא בענין נערה שייך לתוס' נז:","14/05/13 01:14","ה סיון","תשע"ג","01:14","דוד כוכב","","125","","4007","False","True","False","","85","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28110","28108","שותיה דמר לא גמירנא","14/05/13 01:17","ה סיון","תשע"ג","01:17","כדי","","249","","4007","False","True","False","","158","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28111","28109","לא אמרתי ל'הוריד'. אמרתי פרופורציות.","14/05/13 01:18","ה סיון","תשע"ג","01:18","כדי","","249","","4007","False","True","False","","155","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28112","28110","אפשר שאני לא הבנתי","14/05/13 01:27","ה סיון","תשע"ג","01:27","דוד כוכב","מ"ש:
עשו, לפי חז"ל, לא היה בגדר גוי, אלא בגדר ישראל מומר כדאיתא בקידושין (יח.). ודברי התוס' בסנהדרין (נז:) צ"ע.
מהי הקושיה? שמשמע בתוספות שעשו גוי? כך אכן כתב תוס' סח: ואילו בתוס' נז: איירי בדברים שלא נצטוו אפ' ישראל קודם מתן תורה, ורק הביא בהמשך ראייה מכותי. וגם אם יתפרש התוספות שעשו גוי, התירוץ שעל סח: ק"ו שמתרץ גם את נז:","125","","4007","True","True","False","","118","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28113","28112","אפרש קושייתי","14/05/13 01:39","ה סיון","תשע"ג","01:39","כדי","אכן כמו שכתבת, מקושיית תוס' משמע שהבינו שהוא גוי, דאל"כ לא מקשו מידי. והקשיתי מקידושין שם פשיטא לגמ' שהיה בגדר ישראל מומר.

ומ"ש "ואילו בתוס' בדף נז: איירי וכו' " איני מבין, דסו"ס קוראת לו הגמ' ישראל מומר, ומה זו תשובה.

ומה שרצה לתרץ כמ"ש בתחילה דלא קאי למסקנה, קשה מאוד לומר כן, חדא, שתמך עצמו על לשון הגמ' "ודילמא", ואני אומר שזוהי עצמה סתירת דבריו: שהרי מפורש שהספק הוא רק האם דינו של ישראל מומר שונה מגוי (ולכן א"א להוכיח) או שמא שווה לגוי (והראייה כדקיימא קיימא), אך בדבר היותו של עשו ישראל מומר לא הוטל שום ספק. תדע דאל"כ, הול"ל: "ודילמא עשו ישראל מומר הוה", ולא כלשון הגמ' שם: "ודילמא ישראל מומר שאני".

ועוד, שהאחרונים (וכמדומה שעוד הרמ"א עצמו בתשובה נקט כך. ואבדוק אי"ה) הוכיחו מסברת הגמ' הנ"ל שעשו ישראל מומר הוה, תילי תלים של הלכות, ומהם גם בהלכות עיגונא דאיתתא דחמירא. וש"מ שתפסו במושלם דקאי הכי למסקנה.","249","","4007","True","True","False","","315","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28114","28113","עיקר התירוץ לתוספות","14/05/13 01:50","ה סיון","תשע"ג","01:50","דוד כוכב","דהסוגיא בנזיר ס"ל שעשו גוי.
נוסף על כך, יש מקום לפרש: "ודילמא ישראל מומר שאני" - "ודילמא ישראל מומר הוה, ושאני", והמעט דוחק שוה ליישב בין הסוגיות. וכיון דאתינא להכי י"ל שזהו רק דיחויא בעלמא, וביחוד למסקנה אינו נצרך. ובזה מבואר שהתוספות לא העלו כלל אפשרות שאינו גוי.
ואם נלמדו הלכות לענין מומר, צריך לעיין כמה אפשר לדייק הלכה מההוה אמינא - מקושיית הגמרא שרצתה להבין שאפשר שהיה מומר.

מ"ש דלא מקשו מידי, הקשו שישראל לפני מתן תורה לא נצטוו. יש הבדל בין ישראל קודם מתן תורה לבין גוי (אמנם נמצא בראשונים שלא הבחינו, בסוגיית קבר שלפני הדיבור, ואכמ"ל).","125","","4007","True","True","False","","116","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28116","28114","השגות","14/05/13 02:03","ה סיון","תשע"ג","02:03","כדי","אם כבר יש סתירה בין הסוגיות אני יותר נוטה לומר שהן חלוקת מאשר התירוץ הנ"ל שהוא קשה מאוד.
ההלכות שנלמדו מהיותו של עשו ישראל מומר, לא נלמדו בהנחה שזו ההו"א של הגמ'. הפוסקים בהחלט הבינו דקאי הכי למסקנה. כך שהדיון על לימוד מהו"א (שהוא דיון חשוב ומעניין כשלעצמו), לפחות בהקשר הזה, מתייתר.

אם לא נצטוו, ממילא אינו מומר. וק"ל.","249","","4007","True","True","False","","206","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28117","28115","מה ש'ידוע' בלי ראייה אינו בהכרח נכון","14/05/13 02:04","ה סיון","תשע"ג","02:04","דוד כוכב","ניתן להגדיר את מי שמתכנן להרוג כמי שאינו רשע?! ועוד שמטרתו לנקמה על מה בדיוק?
מדוע יקרבו רק ימי אבל אבי? על האמא לא איכפת...

פירוש בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ, בדיוק משום כך שלא הגיוני לברוח מפני אח מתחזק האבסורד שצריך לברוח מאח רודף. וכי לא יברח כי זה לא הגיוני ואז יירצח?","125","","4007","True","True","False","","99","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28120","28115","אמנם היסוד שהזכרת","14/05/13 02:24","ה סיון","תשע"ג","02:24","כדי","מוזכר בדברי הגאון חיד"א במקומות רבים (ומהם במדבר קדמות מערכת השי"ן אות כד), שהשונא אינו מסוגל להעלות את שם שונאו על דל שפתיו, ומוכח לה משאול, כאשר הבאת.

אך כאשר מילות הפסוק צועקות "ואהרגה!", הסקת מסקנות בדבר אהבתו של עשו עקב הזכרת שמו של יעקב, היא יותר ממגוחכת. ומודינא, שישנה שאלה על הכתוב (או על עשו) למה בכל זאת הזכיר שמו כאן. והיא באמת שאלה נחמדה.

לגבי הסתירה הפנימית:
לענ"ד דווקא ע"י מה שניסית להציג כסתירה, מבטא הכתוב על ידו בצורה אירונית את שפלותו של עשו.","249","","4007","True","True","False","","233","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28118","28116","ישובים","14/05/13 02:11","ה סיון","תשע"ג","02:11","דוד כוכב","על כרחך קשה על אותם פוסקים שדייקו רק מקידושין ולא חששו להא דנזיר. וכיון דאתינא להכי נצרכנו לדייק שגם בקידושין אינו הכרח.

לא נצטוו במצוות שמסיני (פרטים בחיפוש: #לפני #(דבור/דיבור)) אבל היו הרבה דברים שנתקיימו לפני כן, כגון יבום וירושה (ובזה איירי הסוגייה). והיה הבדל בין ישראל לגוי, בלשון הכוזרי "הענין האלהי".","125","","4007","True","True","False","","99","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28122","28117","הבאתי ראיה מ-'בן ישי'","14/05/13 02:27","ה סיון","תשע"ג","02:27","קותי","הרי דבר ה' הוא עקבי
כאן מפני עשו אחיך וגם אדומי לא תתעב כי אחיך הוא

בקשר לאמא מילא אבל לבני יעקב היה איכפת מהאבא?
אני חושב ששביעות הרצון העצמית שלנו אינה פועלת לטובתנו
שהרי מכסה פשעיו לא יצליח","217","","4007","True","True","False","","166","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28119","28118","לא מובן","14/05/13 02:17","ה סיון","תשע"ג","02:17","כדי","א. הפוסקים וודאי לא יישבו כאשר דמית לומר, שא"כ נפל חידושים בבירא. אלא ע"כ יאמרו שסוגיות חלוקת הן, ונקטינן משום איזה טעם כסוגיא בקידושין. או שיאמרו שהסוגיא בנזיר קיצרה העניין ולא דקה ויש כמה מקרים כאלו בש"ס.

ב. ועדיין אני שואל: מה זו הלשון אומרת "מומר"? משום שלא קיים מצוות שנהגו?","249","","4007","True","True","False","","205","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28121","28119","כך","14/05/13 02:26","ה סיון","תשע"ג","02:26","דוד כוכב","א. ניתי ספרא ונחזי. צריך לראות האם דייקו ואיך דייקו ואם הזכירו כלל ותירצו הא דנזיר, כדי להסיק אם יש מקום להקשות כדלעיל. והקושיה היא מניין ההכרח שבנזיר קיצרו, אולי להיפך, בנזיר סתמו את האמת, ובקידושין הוא דיחויא בעלמא, כמשמע בתוספות?

ב. כן. מומר הוא מי שאינו מתלמידיו של אברהם אבינו אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט).","125","","4007","True","True","False","","103","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28123","28120","קושיה נוספת","14/05/13 02:34","ה סיון","תשע"ג","02:34","דוד כוכב","לא שאינו מסוגל, אלא שמשתדל להתרחק כשאין הכרח.
נוסף על הראיה הנ"ל מעשו, קשה על הראייה משאול, וכי 'בן ישי' אינו שמו? הרי שנינו במסכת גיטין דף פז ע"ב: "בן איש פלוני עד - כשר".
אלא כנ"ל שרק משתדל להתרחק ולרמז במידת האפשר.
ואגב כגון זה גם ברש"י במדבר יג, ל "צווח {כלב} ואמר {בשנאה, כביכול} וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?!".","125","","4007","True","True","False","","130","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28125","28120","יישר כוח שהחזרת לי אבדתי","14/05/13 02:36","ה סיון","תשע"ג","02:36","קותי","כנראה שאכן ראיתי במדבר קדמות ושכחתי
הבה ננצל את שלושת ימי ההגבלה להגבלת הויכוח
ושנזכה לקבל את התורה כנתינתה","217","","4007","True","True","False","","166","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28124","28121","א. הנה הספרא למיחזי","14/05/13 02:35","ה סיון","תשע"ג","02:35","כדי","עיין בדברי תה"ד (סי' רכג) לעניין ייבום. ועי' בדברי הרא"ש והמרדכי שם בקידושין לעניין ירושה.

ב. אינו נראה.","249","","4007","True","True","False","","194","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28127","28122","בני יעקב לא כיסו","14/05/13 02:46","ה סיון","תשע"ג","02:46","דוד כוכב","אלא ההתוודו והודו: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ (בראשית מב, כא).
וכן אחר כך לא יכלו להשיב את יוסף כשטען בפניהם הכיצד אתם טוענים שכל חפצכם בשחרור בנימין שלא יצטער אביכם, אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?! - אתם טוענים כנגדי (מד, לא) וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה, - אכן צדקתם בהפילכם את האשמה על עצמכם, שכן אתם גרמתם לכל זאת במוכרכם אותי. וכי אז חשבתם על צער אביכם וחייו כשם שאתם מנסים עכשיו לעורר רחמיו של מלך זר?!
דבריו היו תוכחה כמו שאמרו במסכת חגיגה דף ד ע"ב:
"רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי: (בראשית מ"ה) ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו. ומה תוכחה של בשר ודם - כך, תוכחה של הקדוש ברוך הוא - על אחת כמה וכמה".

עשו הצטער או חזר בתשובה כמו ישמעאל?","125","","4007","True","True","False","","88","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28126","28123","אכן מבן עמרם הוכחה נוספת","14/05/13 02:39","ה סיון","תשע"ג","02:39","קותי","כדי לשכנע שהוא לצידם לא הזכיר את משה ישירות אלא כבן עמרם
ישנם עוד מדרשים שכאשר העם רצה לגנות את משה ניסחו זאת כבן עמרם","217","","4007","True","True","False","","160","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28128","28124","אכן קשה","14/05/13 02:56","ה סיון","תשע"ג","02:56","דוד כוכב","לשון תרומת הדשן סימן רכג:
"ומומר נמי אעפ"י שנשתמד לא פסקה תולדותיו והלא הוא ואחיו המת נולדו מאיש אחד, דעשו נמי ישראל מומר היה כדאיתא פ"ק דקידושין /דף יח ע"א/ ואעפ"כ משתכח דהתורה קראתו אח ליעקב בכמה דוכתי, והיינו משום דבני איש אחד היו".

וקשה, ולהו"א של הגמרא (לו יהי שזה רק הו"א, וכן קשה לסוגיא דנזיר) שעשו היה גוי, כיצד ניתן היה לחשוב כך והלא נקרא אח ליעקב במקומות רבים?
אלא שתירוץ התרה"ד מוכח כלשונו, דמשום דבני איש אחד היו נקראים אחים, ואינו ענין לאחוה דיבום השייכת רק בישראל.","125","","4007","True","True","False","","113","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28129","28124","דברי הרא"ש והמרדכי","14/05/13 03:01","ה סיון","תשע"ג","03:01","דוד כוכב","יכולים להלמד גם מההו"א שהיה מומר.","125","","4007","True","True","False","","82","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28136","28125","עשו - רשע ?","14/05/13 09:57","ה סיון","תשע"ג","09:57","עלי","הנביא צווח ' ואת עשו שנאתי', האם הקב"ה 'שונא' לאדם סתם ? אלא ודאי מפני פשעיו, ומפני שלא היתה לו כוונה להיטיב דרכו, וזו עצמה הסיבה שיצחק טעה בו, שחשב שאפשר להחזירו בתשובה ושמתן הברכות יועיל לכך, אבל רבקה שהכירה בו שירמה לאביו ידעה שאין בכוונתו להיטיב דרכו, לכן טרחה עם יעקב לגלות ליצחק את האמת ע"י הצגת יעקב המחופש ל'עשו כפי שיצחק רוצה שהוא יהיה' לעומת עשו האמיתי, ואכן כפי שהתחלתי בפתיח לדיון זה שאדם ניכר בהתנהגותו, התברר למפרע מיהו עשו.
ולהלכה, היש הבדל בדין בין שני יהודים וגוי או מומר הדרים בבית עם שתי חצרות פנימית וחיצונית ? האם מומר ג"כ חשוד לרצוח יהודי הגר עמו בחצר ?","209","","4007","True","True","False","","157","194.114.146.227","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28138","28127","עשו לא זרק אף אחד לבור","14/05/13 10:25","ה סיון","תשע"ג","10:25","קותי","הבעיה שלקח 22 שנים עד שאמרו אשמים אנחנו
כאשר אביהם מתאבל לעיניהם 22 שנים
תחשוב רגע איך זה נשמע "הכר נא הכתונת בנך..."
לא לחינם היה צריך לכלול את כבד ואת אמך בעשרת הדברות
על רקע של ספר בראשית זה ציווי הכרחי
התורה הבינה שהכרת הטוב לא עובדת כאן","217","","4007","True","True","False","","181","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28130","28128","לא קשה","14/05/13 03:01","ה סיון","תשע"ג","03:01","כדי","אני חוזר: לא הייתה הו"א כזאת (להבנת אותם ראשונים, וכמש"ל).

לעולם עשו הוא בגדר ישראל מומר. והחילוק בין ההו"א למסקנה הוא האם ישראל מומר דינו כגוי או לא.
ועתה עלה ברעיוני שגם סוגיא דנזיר לא ס"ל דעשו דינו כגוי אלא לעולם בגדר ישראל מומר הוא, ורק חלוקה אסוגיא דקידושין במה דס"ל שדינו כגוי לעניין ירושה.","249","","4007","True","True","False","","223","109.64.178.114","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28131","28130","עדיין","14/05/13 03:25","ה סיון","תשע"ג","03:25","דוד כוכב","על עצם דברי הגמרא קשה, הרי ירושת הר שעיר היא לזרע זרעו והם ודאי גויים.
ומצאתי קושיה זו בדף על הדף שם בשם שיעורי הגר"ש רוזובסקי (בבא בתרא דף קט"ו ע"ב): "הא זרעו ודאי דין בן נח היה להם".
וניחא למ"ש שזה דיחויא בלבד.

והרש"ש רק הקשה שעשו לקח נשים מבנות כנען וקי"ל דולדה כמוה ואינו בנו ליורשו ותירץ דודאי גיירן. וקשה, שהרי כלשון המקנה כאן: "בני עשיו הורישו את החורי לאחר כמה דורות".","125","","4007","True","True","False","","126","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28159","28131","סידור הדברים","16/05/13 12:20","ז סיון","תשע"ג","12:20","דוד כוכב","דעת רבי יוחנן כפי שנמסרה על ידי ר' חייא בר אבין שעשו נחשב לנכרי.
הסוגיא בקידושין (ולא בנזיר, שאפשר שהיא קדומה) הקשתה דילמא דינו של עשו שונה, להיותו מזרעו של אברהם אבינו (בדומה להמשך שם: משום כבודו דאברהם) שמשום כך דינו לענין ירושה כישראל, למרות שלשאר דברים דינו כגוי וזרע זרעו מתייחס אחר אביו. מסיקה הסוגיה שמשום קושיה זו עדיף הפסוק של ירושת בני לוט על הפסוק של רבי יוחנן. וכתב בספר בני דוד לתלמיד המשנה למלך בהלכות נחלות פרק ו דאפשר דגם לוט נכנס בכלל כבודו של אברהם דמה שירש לוט הוא משום כבוד אברהם ששתק לוט במצרים כמ"ש רש"י. ולכן העדיף רבא לימוד אחר. (מדבריו עולה שהבין שגם למסקנת הסוגיה ברור שרבי יוחנן עצמו דרש מעשו, וחשיב ליה כדין כל גוי).
לסיכום, לרבי יוחנן עשו ודאי נכרי, וגם לרבא ולסוגיה דפליגי עליו, רק אמרו שנחוץ לימוד נוסף כי עשו היה נכרי 'מיוחס' - מזרעו של אברהם, ונקרא (רק) לענין זה ישראל מומר. וככתוב בדברים כג, ח: לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא.","125","","4005","True","True","False","","134","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28140","28136","הנביא צווח 1000 שנים אחרי עשו ההיסטורי","14/05/13 10:31","ה סיון","תשע"ג","10:31","קותי","הכוונה לבני אדום בדורו שהתנהגו בצורה נבזית
בערך כמו בכניסת בני ישראל לארץ
וזה לא מנע מהתורה מלכתוב
במדבר פרק כ

(יד) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ:

אם הוא היה כל כך רשע מדוע נתן לו ה' את ארץ אדום ירושה","217","","4007","True","True","False","","182","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28142","28136","אולי יש גם עשו סמלי ואליו הכוונה?","14/05/13 12:06","ה סיון","תשע"ג","12:06","יהודי_קדום","","233","","4007","False","True","False","","122","37.26.147.190","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28145","28138","עולם הפוך ראיתי","14/05/13 14:21","ה סיון","תשע"ג","14:21","דוד כוכב","מצוה ללמד זכות על הצדיקים, וללמד חובה על הרשעים (ראה במסכת סנהדרין דף קו ע"ב לבר מבלעם הרשע, וראה שם לפני כן על שאר רשעים מישראל).
ולא לחפש טצדקי להפך את היוצרות.","125","","4007","True","True","False","","149","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28141","28140","אם נבוכדנצר היה כ"כ רשע, מדוע","14/05/13 10:42","ה סיון","תשע"ג","10:42","כדי","נתן לו הקב"ה למשול בכיפה?

אם פרעה היה כ"כ רשע, מדוע נתן לו הקב"ה למלוך על אימפריית העולם דאז?

אם בלעם היה כ"כ רשע, מדוע נחל כבוד כה גדול?


בקיצור - תרצה לעמוד בסוד ה'?","249","","4007","True","True","False","","224","79.183.192.98","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28143","28141","אין המשל דומה לנמשל","14/05/13 13:16","ה סיון","תשע"ג","13:16","קותי","למרות שה' מינה את פרעה למלך מצרים אין איסור להתנקש בחייו
אבל מאדום אסור לכבוש את נחלתו כי ה' נתנה לו

נבוכדנצר אינו דוגמא לכאן כי הוא היה שבט להכות בו את ישראל והוא אפילו נקרא עבדי לעניין זה","217","","4007","True","True","False","","181","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28144","28142","כנראה שזה כמו עם בלעם","14/05/13 13:48","ה סיון","תשע"ג","13:48","קותי","במקור היה כתוב אותו האיש ומאימת הצנזורה שינו לבלעם
ואנחנו נשארנו עם בלעם
ייחסו לעשו האיש תכונות של רשעות שנים רבות אחרי שעלה סנחריב ובלבל את באומות ובכלל לא ניתן היה לייחס אף אחד לעם המקורי שלו פרט לישראל

שנאה מאחדת במיוחד לעם נרדף וגולה ומוכה ונדכא בגויים.","217","","4007","True","True","False","","162","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28149","28143","ומה תאמר על מצרים?","14/05/13 14:50","ה סיון","תשע"ג","14:50","כדי","במיוחד ששני האיסורים - "לא תתעב" ו"לא יבוא" מוזכרים תוך כדי דיבור בתורה, וכאן נדמה שכבר לא מצאו אנשי חיל ידיהם.
אלא ע"כ לומר שמשמעות האיסור דלא תתעב היא פחות משום החפצא (המצריים או האדומיים) ויותר משום הגברא (המצוּוה-ישראל), דהיינו פחות משום הערכת התורה כלפי אותן אומות ויותר משום המסר והמטרה שבאותם איסורים, להשריש בנו את יסוד הכרת הטוב או את היחס ההוגן כלפי כל נברא.","249","","4007","True","True","False","","225","79.183.192.98","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28163","28144","הכותי דינו כנכרי לגבי עירוב..","16/05/13 17:57","ז סיון","תשע"ג","17:57","המכריע","הכותי, שאינו מאמין בדברי חז"ל, צריך לשכור ממנו רשות.
והוא התועב הזה של ר"ג.

מה דינו של מי שלא מספיק לו דברי חז"ל הקדושים;
שעשו פירש לעבודה זרה כשיעקב פירש לבתי המדרשות
שעשו היה שופך דמים,
שאברהם מת חמש שנים קודם זמנו כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה
שביום פטירתו עבר על ה' עבירות חמורות,
שעד גיל מ' היה צד נשים מחת יד בעליהן ומענה אותן,
ועוד
ועוד
ועוד.

הכי קרא שמו כותי?

הכוונה בכל השרשור הלזה להדגים מי הוא כותי?

היה קשה קצת לעקוב, ולא היה נעים לקרוא חלק מהדברים.
מקוה שבגלל קוצר המשיג לא הבנתי נכון.

מדוע לא נשמע כאן קול סלידה מדיון אקדמי כזה של "לולא דברי חז"ל" וכו'?
אנא אל תשאירוני קול קורא במדבר כערער בערבה.
הבה נלך במקלינו ובתרמילינו ביום ראשון הקרוב לקבל את פני הכותים שיחגגו אז את העצרת.
כל מי שחגג עימנו ביום רביעי כדעת חז"ל נגד פשטות המקראות הרבים - יקום!
בהקריבכם ב"שבועותיכם" - שלכם שחל ביום החמישים ממחרת הפסח הנקבע על ידכם ולא בשבועות של הכותים שנקבע ממחרת שבת בראשית דקביעא וקיימא (אוה"ח).","199","","4005","True","True","False","","229","95.86.99.149","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28148","28145"," - יישר כח.","14/05/13 14:42","ה סיון","תשע"ג","14:42","כדי","","249","","4007","False","True","False","","151","79.183.192.98","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28151","28145","עולם ישר ראית","14/05/13 14:55","ה סיון","תשע"ג","14:55","קותי","בשערי תשובה כמובן איני זוכר היכן הוא מביא מתי דנים לכף זכות ואת מי

כאשר הדברים מדברים בעד עצמם אין צורך לדון לכף זו או אחרת

תורתנו הקדושה אינה נושאת פנים לאיש

תורת ה' תמימה משיבת נפש","217","","4007","True","True","False","","207","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28153","28149","אכן לפי שיטתך מן הראוי לתת יחס הוגן לכל","14/05/13 15:23","ה סיון","תשע"ג","15:23","קותי","אולי גם לאדומי וגם למצרי ולא לחנך לשנאה חסרת תכלית
באידיש שלנו (כבר כתבתי על זה בפורום) גויים לא מתים הם מתפגרים
הם אינם נושאים את מתם רק את פגרם

מגילת רות אין בה לא טומאה ולא טהרה וכו אלא מתן שכרם של גומלי חסדים
שאלתי אנשים מי הם גומלי החסדים במגילת רות ומה חסדם
כמובן ניתנו תשובות רבות כמעט לכל אחד במגילת רות יש גילוי של חסד אפילו לטוב
ובכל זאת מה גילוי החסד הגדול ביותר (כמובן לפי ראות עיני הדלה)

(טו) וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר:
(טז) וַתָּבוֹא אֶל חֲמוֹתָהּ וַתֹּאמֶר מִי אַתְּ בִּתִּי וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ:
(יז) וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי כִּי אָמַר אֵלַי אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ:

בועז לא אמר את זה! רות אמרה זאת לנעמי כדי שהיא תדע שהיא לא מחוץ למשחק
שגם היא כלולה בפתרון שהיא לא נשכחה. מי שיודעת שמחר תנשא לאיש העשיר ביותר בבית לחם לנשיא שבט וזוכרת את חמותה זה חסד!!!

חג שמח ומבורך
ושנזכה לתורה כנתינתה","217","","4007","True","True","False","","235","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28152","28151","אדרבה","14/05/13 15:14","ה סיון","תשע"ג","15:14","דוד כוכב","בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג, ריח: "אם האיש הוא ירא אלקים - נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת". רק אם הוא ירא אלקים, וגם זה, רק אם יתכן שזה אמת.","125","","4007","True","True","False","","127","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28154","28152","אמור אתה איך יוגדר","14/05/13 15:27","ה סיון","תשע"ג","15:27","קותי","מי שהלך לחפש נכלי דתות
האם הוא נופל בתוך ההגדרה של השערי תשובה

חג שמח ומבורך
וכל טוב סלה","217","","4007","True","True","False","","171","109.67.182.186","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28155","28154","בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים","14/05/13 15:42","ה סיון","תשע"ג","15:42","דוד כוכב",""אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים" (מסכת בבא מציעא דף נח ע"ב). ואחר גזרת עשרת הרוגי מלכות ודאי שכבר נתכפר.
מה גם שגם מלכתחילה רבו הפירושים באחי יוסף, שדנוהו כמוסר, ועוד.","125","","4007","True","True","False","","115","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28165","28163","קול קורא כנגדו","16/05/13 21:27","ז סיון","תשע"ג","21:27","כדי","אין ספק שהוצאת חז"ל מחוץ לכללי המשחק היא מעשה נפשע במחוזות האמונה התמה.

כל שניסיתי הוא לדבר (אמנם בדרך עקיפה) על ליבם של חובבי (או: אדוקי) הפשט, שלא ימהרו להכתיר את דברי חז"ל בתואר המפוקפק של "אגדה" שאינה מחייבת בשל קשרה הרופף לכתובים לדידהו, שאם ישיתו ליבם מעט למקראות יוכלו למצוא בעצמם את העוגנים של דברי חז"ל בפשוטו של מקרא.

כל זאת למטונייהו. ואכן, ודאי שהמחזיק באמונת התורה השלימה ולא בזו הצולעת על רגל אחת, די לו בזה שחז"ל אמרו מה שאמרו, ומציאת הוכחה לדבריהם מהכתובים הם לו רק צ'ופר, משום דמידע ידע שאף אף אם יצלול בעמקי הפשט ויעלה חרס בידו חלף סמך לדבריהם, ידע בנפשיה שאם ריק הוא - מכם הוא.

נ.ב
אני מתאפק שלא ליהנות ממליצת הלשון, משום שאני בספק אחר שנוגע לאחרים.","249","","4005","True","True","False","","227","79.182.219.52","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28166","28163","אם בקוצר השגה עסקינן אז לי הבכורה","16/05/13 21:41","ז סיון","תשע"ג","21:41","קותי","כשלמדנו בבית הספר (ממלכתי דתי לא עליכם) משניות
והוזכר כותי אז הילדים היו מפנים מבטם אלי ואומרים קותי כותי
אז המורה היה אומר להם, לא! הכוונה לא לקותי שלנו

אז זה סתם זיכרון

אז בכל זאת למה לא לתעב אדומי אם התקיים בו כל מה שמנו בו חכמים
ועוד התורה מזכירה לנו את הייחוס כי אחיך הוא

השוותי פעם את רש"י ורשב"ם בפרשת תולדות ושאר המופעים של עשו או אדום
רשב"ם הרבה יותר מתון וגם הוא ידע את מדרשי חז"ל

לגופו של הביטוי, "לולא דברי חז"ל" אינו שגור על פי אפילו לא במקרה
אין לי פנאי כרגע לסרוק את התרשומות בפורום כדי לוודא שאכן כך הדבר.

כמובן שאינך כערער בערבה כי לא תממש את דרשת הכותים כפי שאף אחד בפורום לא יממש דרשה זו כך שלמרות הכל נשארו יחד מעברו האחד של המתרס.","217","","4005","True","True","False","","181","79.179.216.163","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28170","28163","קשה לי מאוד עם תגובה זו. מציע למוחקה.","17/05/13 08:12","ח סיון","תשע"ג","08:12","יהודי_קדום","אפשר לגלגל בלשון ולכתוב מליצות ולהישאר באי ידיעה במי מדבר הכתוב. כאן נחצה גבול הטעם הטוב - ו-״טעם״ בכל המשמעים. איש מהמגיבים כאן אינו מערער חלילה על דברי חז״ל. מי שחושב שאין לפשט מקום ליד מדרש חז״ל והופך את מדרש חז״ל לעיקר - הוא הוא הוא הטועה!

אני מתכוון להודעה:
״הכותי דינו כנכרי לגבי עירוב.. ״","233","","4004","True","True","False","","202","212.76.110.42","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28175","28163","דברי חכמים בנחת נשמעים. אלו-לא יישמעו","17/05/13 10:29","ח סיון","תשע"ג","10:29","Almuaddib","ומוטב היה שלא נכתבו כלל","107","","4004","True","True","False","","165","77.127.255.103","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28167","28166","דעת הבורא ביד נביאו","16/05/13 21:59","ז סיון","תשע"ג","21:59","דוד כוכב","מלאכי א, א-ד
מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי. אָמַר ה'...
וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת־הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.
כִּי־תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת - כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ - וַאֲנִי אֶהֱרוֹס, וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר זָעַם ה' עַד עוֹלָם.

רד"ק:
וקראו להם גבול רשעה - כלומר לארצם יקראו כל העולם גבול רשעה כי ברשעת יושביה היא חרבה לעולם כי גדלה רשעתם לפני השם שבגדו באחיהם בני יעקב והאל יתברך צוה לישראל לא תתעב אדומי כי אחיך הוא והם הרעו להם בכל אשר יכלו ושמחו בחרבנם ובגלותם כמו שנאמר בנבואת עובדיה לפיכך זעם ה' אותם עד עולם.","125","","4005","True","True","False","","156","95.86.82.177","0","28070","עירובין|סה ע"א",""),new Message("28169","28167","אחיי ורעי האהובים","17/05/13 01:10","ח סיון","תשע"ג","01:10","המכריע","לא היתה בכוונתי חלילה למישהו מסויים. לא חשבתי שמישהו לא שייך איתנו לאותו המתרס. אני גם מסכים שמותר פעם לדון על גופו של מקרא האם דרשת חז"ל מוכרחת ומובנת לנו לפי עומק הפשט או שעל כרחינו קבלה היא ונקבל.

הבעיה היא בסגנון. כשדיון כזה מתארך ומשתמע ממנו לכל אורך הדרך כאילו זו אופציה לפרש את ההיסטוריה או איזו מצוה ללא חז"ל, זה קעקוע עיקרי האמונה והדת, וחכמים כחכמי הפורום כאן לעניות דעתי, אחר בקשת המחילה, צריכים ליזהר בלשונם, שלא יבואו תלמידים שלא שימשו כל צרכם וישתו מים הרעים.

בכל אופן אני מעריך ומחזיק טובה שגיליתם דעתכם בצורה ברורה. אשריכם ישראל שגדולים נשמעים לקטנים.","199","","4004","True","True","False","","195","95.86.99.149","0","28070","עירובין|סה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);