var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28066;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28066","0","בצר אל יורה","12/05/13 08:38","ג סיון","תשע&quot;ג","08:38","הודו_כי_טוב","וכותב רש&quot;י שחיפש ביטוי זה בכתובים ולא מצא ואומר שמה הביטוי בספר בן סירא<br />חיפשתי בשתי גרסאות מתורגמות של הרב כהנא ושל הרב פראנקל ולא מצאתי<br /><br />אבל בספר תהילים מופיע דווקא ההפך שבצר כן להתפלל<br /><b>תהילים קז,ו </b> :<span class='bordeaux'><b> וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם;    מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם, יַצִּילֵם.</b></span>","207","","4009","True","True","False","","1301","46.117.14.249","0","0","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28069","28066","בספר בן סירא","12/05/13 12:06","ג סיון","תשע&quot;ג","12:06","דוד כוכב","על פי תרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל<br />פרק א (כח) בצר לך אל ירך לבך, ואל תפן אליו בלב ולב.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/ben-sira-2.htm'>קישור כאן</a>.","125","","4009","True","True","False","","273","31.44.133.52","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28072","28066","מאמר:״.בצדק, איש מכם בצר אל יורה..&quot;","12/05/13 16:12","ג סיון","תשע&quot;ג","16:12","יהודי_קדום","להלן הקטע הרלוונטי מתוך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://faculty.biu.ac.il/~testsm/cocha.html'>מאמרו של הרב מאיר בר-אילן</a>.<br />(אעיר שראיתי חשיבות לנ&quot;ד בהערה 20  י.ק.)<br /><br />וכך כתוב שם:<br />&quot;...ספר נוסף מהמוזכרים לעיל אשר ראוי לעיון הוא נבואת אחיה השילוני, ספר שקיומו היה ידוע עד עתה רק מהתנ&quot;ך. ברם, לא מן הנמנע כי הספר הזה היה מוכר לחכמי התלמוד, שכן יש עליו ידיעה מיוחדת במינה ממרוקו במאה השבע עשרה.<br /><span class='lightYellow'><b>בערובין סה ע&quot;א הובאה הלכה תוך הסתמכות על הכתוב:</b></span>אמר רב חייא בר אשי אמר רב: כל שאין דעתו מיושבת עליו - אל יתפלל, משום שנא' <span class='lightYellow'><b>'בצר אל יורה'</b></span>. רבי חנינא, ביומא דרתח לא מצלי. אמר: 'בצר אל יורה' כתיב.<br /><br />כידוע, המשמעות של 'שנאמר' בטרמינולוגיה התלמודית היא 'ככתוב', וכבר נתקשו בכך<b>.[20] </b>רש&quot;י אף שאל בפירוש היכן כתוב 'בצר אל יורה', והוא מעיר בפירושו כך: 'בדקתי אחר המקרא זה ואינו בכל הכתובים, ושמא בספר בן סירא הוא'. כלומר, כשם שספר בן סירא צוטט בתלמוד במלת הצעה 'כתוב', או 'כדכתיב', וכדומה, אף שאינו ספר מקראי,[21] יתכן שגם הפסוק הבלתי ידוע ומוזכר בתלמוד לקוח מספר זה (אלא שהספר לא היה תחת ידיו של רש&quot;י לבודקו). ברם, פסוק זה אינו בבן סירא, ומקורו נותר עלום. והנה, בספרו של ר' משה בירדוגו, ראש משביר, על מסכת עירובין כתוב בגליון כך: <br /><br />אמר הצעיר שמא&quot;י הלוי: זכורני שראיתי בכתבי הרב הגדול כמוהר&quot;ר יעקב אבן צור זלה&quot;ה שראה בכתבי החכם כמה&quot;ר יעקב עטייא ז&quot;ל כי בעיר פאס יע&quot;א הובא לידו <span class='bordeaux'><b>ס' אחיה השילוני וכתוב בו פסוק זה, וז&quot;ל: 'ויאמר שלמה אל כל העם: שפטו איש את אחיו בצדק, איש מכם בצר אל יורה',</b></span> ע&quot;כ. אך לא נשאר בזכרוני באיזה קאפיטולו מהספר. וזאת תהיה לעדה כי הן בעון עול הגלות ומגרש&quot;י הערים היו בעכרינו לאבד ממנו כל הון יקר ונעים, תורתן של ראשונים כמלאכים, ואף גם זאת דברי הנביאים פה אחד.[22<br /><br /><b>[20]</b> בכ&quot;י מינכן (עמ' 91, שורה 4): 'אל יתפלל שנ' בצר אל יורה'. עיין: רבינוביץ, עמ' 263. ברם, <span class='bordeaux'><b>בה&quot;ג (עמ' 48), הביא את הגמרא</b></span>: 'אמ' מר בצר אל יורה', וכך, כביכול נפתרה הבעייה. והנה, אף כי יש הסבורים שזהו הנוסח העיקרי (עיין שם בהערות), הרי דומה כי אין זה אלא תיקון של הטקסט על מנת לעקוף את הקושי האמיתי: מהו מקורו של כתוב זה.","233","","4009","True","True","False","","1013","79.180.140.10","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28073","28066","אולי אפשר להוסיף לפסוק שהבאת מתהילים","12/05/13 16:29","ג סיון","תשע&quot;ג","16:29","יהודי_קדום","את הפסוק מספר דברים (ד,ל) : &quot;<span class='bordeaux'><b>בַּצַּר</b></span> לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ:&quot; (דברים ד,ל) .<br /><br />אבל שני הפסוקים אינם מדברים על תפילה (שהיא תפילת י&quot;ח וכוונה בה לפחות בברכות הראשונות) אלא על זעקה אל ה' בעת צרה או שיבה אליו אחר &quot;וּמְצָאוּךָ ...&quot; ל&quot;ע.<br /><br />כך שאיני יודע אם יש, כדבריך, היפך בפסוק שהבאת ממה שאמרה הגמרא.<br /><br />על מקור &quot;בצר אל יורה&quot; ראה לעיל מאמר של הרב בר-אילן שהבאתי באשכול זה.","233","","4009","True","True","False","","200","79.180.140.10","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28086","28073","תפילת שמונה עשרה היא תפילת ציבור","13/05/13 05:55","ד סיון","תשע&quot;ג","05:55","הודו_כי_טוב","מי אמר שזו התפילה היחידה שקיימת ?<br />אל תשכח מתי תפילת יחיד בארמית מועברת למעלה והמלאכים לא עוצרים אותה .<br /><br />צעקה שהיא לא תפילה כלפי מלך מלכי המלכים ? איזה מין דבר זה ?<br /><br />ויישר כח על המאמר","207","","4008","True","True","False","","319","46.117.14.249","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28087","28086","במושג הרחב של 'תפילה' ברור שאתה צודק","13/05/13 07:39","ד סיון","תשע&quot;ג","07:39","יהודי_קדום","אלא שכאן 'תפילה' משמעה תפילת י&quot;ח וכמו במקומות רבים כשמדובר במצות עשה של תפילה (ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה...) הכוונה לתפילת י&quot;ח.<br /><br />הנה מעט מזעיר:<br /><br />ברכות-דף ד - ב <br />... ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה <b>לתפלה של ערבית </b>רבי יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע <br /><br />ברכות-דף ט - ב <br />תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום<br /> <br />ברכות-דף יג - ב <br />דבין גאולה לתפלה אין לענות וכ''ש בתפלה עצמה<br /><br />ברכות-דף כא- א<br />ואמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק ואפילו באמצע ברכה <br /><br /><b>ומקור במיוחד לכבודו:</b><br /><br />תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג<br /><br />... אי זה הוא תפלה קצרה ר' ליעזר או' יעשה רצונך<br />בשמים ממעל ותן נחת רוח ליריאיך והטוב בעיניך עשה ברוך שומע תפלה...","233","","4008","True","True","False","","181","79.180.140.10","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28088","28087","מדוע מהתוספתא?","13/05/13 08:57","ד סיון","תשע&quot;ג","08:57","המכריע","הרי זו כבר נזכרת במשנה ברכות כח: להתפלל תפלה קצרה, ושם שיטת ר' יהושע, ובדף כט מובאת תוספתא זו ובכללה דברי ר&quot;א אלו. ואמנם זה אינו ענין לנידון של הודו, שדן במובנה ה&quot;צר&quot; של התפילה, כי תפילה זו באה (זמנית) אכן במקום תפילת העמידה בעת סכנה.<br /><br />והיה לו להביא מהמשנה שם התפלל תפילה קצרה בכניסתו וביציאתו מבית המדרש..","199","","4008","True","True","False","","236","95.86.67.223","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א",""),new Message("28093","28087","מאמר מתוק על התפילה. מצורף הקובץ","13/05/13 15:05","ד סיון","תשע&quot;ג","15:05","יהודי_קדום","המקור <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CDAQFjAA&url=https%3A%2F%2Fs3-eu-west-1.amazonaws.com%2Fshiurim%2F5773%2F6-3-lesson.doc&ei=5taQUbzaHcS30QWitYDYBQ&usg=AFQjCNF1_xrGcv4gA9VjpwRgqORxxMqnpQ&sig2=u-Q0ispXztaT'>כאן</a>.","233","pdf","4008","True","True","False","","156","79.180.140.10","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א","0-pdf"),new Message("28089","28088","ומתפלא אני שדווקא הרב המכריע לא נתן","13/05/13 09:03","ד סיון","תשע&quot;ג","09:03","יהודי_קדום","ליבו לצורת הכתיבה של ר&quot;א בתוספתא דוקא (ר' ליעזר) שהיא הקרובה ביותר לנרמז... <img src='/icon/4.gif'>","233","","4008","True","True","False","","156","79.180.140.10","0","28066","עירובין|סה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);