var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28061;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28061","0","כתה הערות לדף סד","12/05/13 00:28","ג סיון","תשע"ג","00:28","המכריע","א. אפילו בעל בנכסי אשתו. לכאורה שאר ירושות אין בהן מילתא דתמיהה כיון שיש קירבת דם, ודוקא בירושה זו דמשכח"ל לפעמים אדם נשא אשה ומתה לאחר זמן קצר והניחה לו הון רב ותמיהה לאינשי.

ב. אפילו עבד עיסקא ורווח. לכאורה הכוונה מפני שאינו יגיע כפיים שיש קשר בין כמות השכר לכמות העבודה, אלא בזה לפעמים במעט טירחה זוכה לריווח רב.

ג. אפילו מצא מציאה. צ"ב דזה יותר פשיטא מירושת אשתו ועיסקא, ומדוע תני לה לבסוף. ואף שזה תואם את סדר הדורות של בעלי המימרא, מ"מ לאחר דשמענו בעל ועיסקא, מציאה פשיטא.

ד. דכתיב וידר ישראל. קצ"ב דשם מבטיח מראש ליתן חלק למצוה ועי"ז זוכה, ואנו דנים שכבר זכה. ומנין דאם מועיל הבטחה מראש מועיל גם לאחר הזכייה. ועוד זאת דשם רק עזר לזכות אבל לא שמענו דמסייע להתקיים. ויש ליישב.

ה. למדנו שכיוון רבן גמליאל ברוח הקדש. למדנו שזה לא כל כך מצוי ופשוט, וזה מעורר תהייה על ריבוי בעלי רוח הקדש שבכל הדורות. אמנם יש דרגות שונות של רוח הקדש, (כידוע בתשובת ר' חיים מצאנז גבי המלמד שאמר שלבעל האוה"ח הק' לא היה רוה"ק ופיטרוהו ובא לדין אם כדין עשו שפיטרוהו), מ"מ בהאי עובדא לא נראה שהיה זה רוה"ק מהסוג הגבוה במיוחד ואעפ"כ נשתבח בה ר"ג נשיא ישראל ממוסרי התורה.

ו. ושלושה דברים למדנו. לא מנה ההיא דרוה"ק כיון דאינה הלכה. והא דאין מעבירין על האוכלין, רבותא יש כאן דהיינו אע"פ שהוי פת עכו"ם ואינה ראויה לישראל לאכילה.

ז. חמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה. באמת מותר אף באכילה כמו שכו"ע נהוג במכירת חמץ, אלא דכאן הנידון היה רק בהנאה משום פת עכו"ם.","199","","4009","True","True","False","","963","95.86.67.223","0","0","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28062","28061","ל-א'","12/05/13 02:46","ג סיון","תשע"ג","02:46","דוד כוכב","בניסוח אחר, בשאר יורשים: "יורש כרעיה דאבוה הוא" (לקמן בדף ע ע"ב). לשון הגמרא הוא 'יורש', ולא 'ברא' כלשון השגור בספרים, וגם שאר יורשים נחשבים כמו הבן לגוף אחד ש'נכנסו לנעליו' (כלשון עמא דבר) של המוריש באופן טבעי (והקשר לחליצה אינו מקרי).
ואילו על ירושת אשתו כתוב (במדבר כז, ח) אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. כשהבת יורשת תהיה העברה לשבט או משפחה שונים. וראה במסכת בבא בתרא דף קמז ע"א: "והעברתם את נחלתו לבתו, יש לך העברה אחרת שהיא כזו, ואי זו? זו מתנת שכיב מרע". גם כאן מיירי בהעברה לאחר ממש.
וראה עוד במסכת בבא בתרא דף קטז ע"א; ודף קמא ע"א: "אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו - הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה, כתיב הכא: והעברתם את נחלתו, וכתיב התם: יום עברה היום ההוא".

ויש להעיר שבשאר ירושות אין מאן דאמר שהוא בכלל הנצרך לתת צדקה כדי שיתקיים. ונהגו לתת, שהרי כתב השל"ה שחייב מדין מעשר כספים.","125","","4009","True","True","False","","125","31.44.133.52","0","28061","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28065","28061","כמה הערות על ההערות:","12/05/13 08:19","ג סיון","תשע"ג","08:19","Almuaddib","א. בעל בנכסי אשתו
מדוע אתה חייב לאלמן אותו? אפשר גם לומר שנשא אשה עשירה, והכניסה לו כך וכך נכסים.

ב. עבד עסקא
בדבריך אני מוצא נימה של העדפה של יגיעת הכפיים הפיזית על פני המסחר - ודומני שלא כך היתה דעתם של חכמים. העובדה כי במסחר מרוויחים יותר מאשר בחקלאות היתה ידועה גם אז, וכדברי רב לשיבולי השדה ביבמות סג.: "...הפוכי בעסקא טב מיניך".

ג. סדר הדברים
דומני שהמציאה היא-היא ההוכחה שאין כאן סדר היררכי של הדברים. המציאה באה לכאן מסיבה אחרת - בדרך כלל שווי מציאה אינו כשווי נכסי הגר, אלא מועט יותר. ואפילו בכך - שהשווי נמוך - גם כאן צריך לעשות מצווה בחלק ממה שמצא.


והיה כאן להאריך טובא בעניין שצריך הוכחה לרוח הקודש באותו המקרה, אך מה שהלב חושק הזמן עושק.","107","","4009","True","True","False","","126","77.127.199.37","0","28061","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28068","28061","האם הלשון ב-ג. "מירושת [אשתו]" מחוייבת?","12/05/13 08:45","ג סיון","תשע"ג","08:45","יהודי_קדום","אולי כאן ראוי להשאירה בחיים ולדבר על "בעל בנכסי אשתו"?","233","","4009","True","True","False","","124","79.176.103.205","0","28061","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28077","28061","ל-ה' : הסטטיסטיקה של התוס' במקום:","12/05/13 17:41","ג סיון","תשע"ג","17:41","יהודי_קדום",":"שכוון רבן גמליאל ברוח הקדש. אע''פ שהיה שם זה רגיל באומות כדאמרינן בפרק שני דמכות (דף יא.) תמן אמרין שכם נסיב מבגאי גזר מכל מקום חשיב ליה כוונה ברוח הקדש וההיא דסוף יבמות (דף קכב:) שאמר ליה יפה כוונת שאריה שמי כך קורין אותי בעירי לא שכוון אותו האיש ברוח הקדש שלא קראו אריה אלא על שם כחו:"
===============

נשים לב ליסודות המחזקים שאין כאן ממש רוח הקודש אלא "מכל מקום חשיב ליה כוונה ברוח הקדש":

ברגע שפסק רבן גמליאל שהגלוסקין של נכרים הם (מצא נכרי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי ") הוא הפעיל שיקול סטטיסטי/הסתברותי: 'שהולכין אחר רוב עוברי דרכים'.

גם בפניה לנכרי בשם 'מבגאי' יש חשיבה סטטיסטית: רבן גמליאל נמצא מחוץ לגבולות א"י באיזור נכרים וכמו בימינו: הסיכוי שנצדק כאשר נפנה לאדם ערבי בשם "מוחמד", בעיר ערבית, הוא סיכוי טוב כמו הסיכוי הטוב של רבן גמליאל עם השם "מבגאי".

ונ"ל שהבאתי בלשוני את כוונת התוס' כשכתבו: "מכל מקום חשיב ליה כוונה ברוח הקדש".","233","","4009","True","True","False","","161","79.180.140.10","0","28061","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28067","28065","ל-א. אני הבנתי שפשיטא לרב המכריע כשאשתו","12/05/13 08:39","ג סיון","תשע"ג","08:39","יהודי_קדום","בחיים וכמו שכתבת. נ"ל שמה שחידד הוא בלחשושי האנשים לסיבת מותה של אשתו שאז כן יש בזה מילתא דתמיהה.","233","","4009","True","True","False","","108","79.176.103.205","0","28061","עירובין|סד ע"ב",""),new Message("28074","28065","בעל בנכסי אשתו","12/05/13 16:40","ג סיון","תשע"ג","16:40","המכריע","א. אני הבנתי שהכוונה שמתה וירשה הוא. כי אילו היא בחייה הרי אין הנכסים שלו רק פירותיהן, וזה לא כל כך תמיהה. וגם אין בידו לקנות בחלק מהן ספר תורה, שהרי אין הוא בעלים עליהן כלל.

אבל אולי צריך להרהר מחדש בענין.

ב. לגבי עיסקא לא התכוונתי להעדפא. אם כי יל" מלשון המקרא יגיע כפיך וגו'. אלא הכוונה מה גורם לאנשים לתמוה. על יגי כפים לא כל כך מקנאים משא"כ על ריווח גדול הבא מעיסקא.

ג. לגבי מציאה זה רעיון. עדיין זה שומר על היררכיה, שאפילו מציאה שרווחה מועט יש לעשות בה מצוה. אלא שדומני שאין במהותה של מציאה שהיא מועטה. ויש עוד לעיין.","199","","4009","True","True","False","","187","95.86.67.223","0","28061","עירובין|סד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);