var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27952;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27952","0","ה' הערות לעירובין דף ס","08/05/13 01:14","כח אייר","תשע&quot;ג","01:14","המכריע","א. דההוא בי תיבנא. יש להסתפק האם אביי נזכר שבעיר קקונא גם כן יש בי תיבנא ואפשר לשיירו, או דההוא בי תיבנא דהוי בפומבדיתא גם כן היה חצוץ מהעיר ומזה חזר והוכיח דמשיירין אף את מה שא&quot;א לערב וסמך על בתי הנהר.<br /><br />ב. אגב רש&quot;י אומר שהיינו כדקי&quot;ל להלן כר&quot;ש ולפ&quot;ז צ&quot;ל דבההוא בי תיבנא היו ג' חצירות או נצטרפו לכזה כמ&quot;ש תוס'. אמנם לכאורה היה אפשר לומר דפסק אביי כר' יצחק להלן דסגי בית אחד בחצר אחת, וכמו שהוא עצמו דן שם בדבריו, ועי&quot;ש בס&quot;ד.<br /><br />ג. כעין חדשה מהו. לכאורה כל הספק רק לרבי יהודה, דנ' דיורין צריך לשייר וא&quot;כ אם כל העיר יש בה רק נ' דיורין אם באת לשייר לא תעשה עירוב כלל, ולכן חד אמר לא בעי שיור והלכה כדברי המיקל. אבל לר&quot;ש לא מצינו שיעור זה כלל. ואולי אכתי נפ&quot;מ לר&quot;ש בעיר שיש בה רק ג' חצירות של שני בתים. ויל&quot;ע בפוסקים שפסקו כר&quot;ש אם העתיקו דין זה כמות שהוא או שינוהו בהתאם. ולכאורה לר' יצחק להלן לא שייך כלל חקירה זו דהרי שיעור השיור הוא בית א', ויישוב של בית א' לא צריך עירוב כלל. וא&quot;כ מי שיפסוק כר' יצחק אין מקום לדין זה כלל, ויל&quot;ע אי יש פוסקים כר' יצחק ואע&quot;פ כן העתיקו דין זה וצל&quot;ע.<br /><br />ד. לגבי דינו של ר' יצחק, התוס' פירשו ששאלת אביי אי דבריו קבלה שיש כזה תנא ואז אולי הלכה כדברי המיקל או דבא לומר רק סברא בעלמא ולא הלכה. ואמר ר' יוסף דגם אם זה תנא כבר פסקנו כר&quot;ש וממילא אין נפ&quot;מ וא&quot;ל אביי דמ&quot;מ יש לחקור וכו'. ולפי דבריהם ברור שר' יצחק איננו להלכה. אבל כמדומה דהפוסקים נקטו דהוא כן שיטה להלכה והלכה כדברי המיקל ויל&quot;ע בכל זה.<br /><br />ה. הנותן בעיבורה של עיר. מצינו לשון עיבור משמשת בשני אופנים. הא' לגבי שיעור קרפף של שבעים אמה ושיריים והב' לגבי ריבוע העיר כמו שמתחיל הפרק כיצד מעברין וכו'. ומרש&quot;י הק' משמע כל&quot;ק וא&quot;כ כל משנה זו היא סתמא כר&quot;מ דס&quot;ל יש קרפף לעיר אחת למדוד תחומה מסוף העיבור, אבל למאי דקי&quot;ל כרבנן לעיל נז עמ' א', המניח בעיבור עשה ועשה, שתחומו יתחיל מעירובו ולא מחומת העיר. וייפלא על הפוסקים שסתמו כמתניתין דלא כהלכתא. אמנם יש לבאר (ויש לדחוק זאת גם ברש&quot;י אבל אין הזמן מספיק להאריך) שהכוונה שהניח במקום שנתעברה העיר על ידי ריבועה וממילא שפיר לכו&quot;ע לא עשה כלום. ודוק והבן.","199","","4015","True","True","False","","960","95.86.67.223","0","0","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("27958","27952","לא' ולב'","08/05/13 10:25","כח אייר","תשע&quot;ג","10:25","המכריע","שו&quot;ר בעלון (המומלץ לטעמי) מראי מקומות לעיון (הגישה אליו בשער הפורטל);<br /><br />א. לגבי בי תיבנא, הריטב:א פי' שהיה חוץ לעיר פומבדיתא, וכך גורס שם דהוי למר, בר מפומדיתא, ולמד מזה אביי דסגי בבית הנמצא מחוץ לעיר כלומר שאינו יכול להצטרף עמו, ועל זה סמך.<br /><br />ב. לגבי שאביי פסק כר' יצחק. הרא&quot;ש במסגרת דיונו בשיטת הרי&quot;ף שפסק כר' יצחק כתב שר' יצחק מאוחר לאביי וסמך על פסקו דאביי, הרי שהבין הרא&quot;ש דהאי בי תיבנא היה בית בודד וס&quot;ל דסגי בית א' אולי אפילו ללא דיורין כמ&quot;ש הטור.<br /><br />ג. דברים אלו נוגעים גם להערה ג (השנייה) לגבי הפוסקים כר' יצחק, שיש לעיין היטב ברא&quot;ש שביאר והרחיב, ובחזו&quot;א שכתב ביאור נאה בדעת הרי&quot;ף ואכמ&quot;ל (וכמובא כ&quot;ז בעלון הנ&quot;ל).","199","","4015","True","True","False","","174","95.86.67.223","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("28005","27952","חלונות","09/05/13 15:27","כט אייר","תשע&quot;ג","15:27","מתפעל","&quot;איעביד להו כווי. חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו&quot;.<br /><br />מדוע חלונות עוזרות שניתן לערב על בית כזה שיש לו חלונות לצד העיר, הכוונה שיש לאנשי הבית אפשרות לצאת דרך החלון לתוך העיר? אף שבדרך כלל לא יוצאים אנשים מחלונות אבל זה מספיק לענין עירוב, או שלא צריך להגיע לזה ומספיק עצם העובדה שניתן ליהנות מהנוף דרך החלונות?<br />רק אם כצד הזה, למה צריך בדוקא ד' על ד'?<br /><br />נפקא מינא גדולה תהיה אם החלונות יהיו למעלה בקומה השניה, האם גם זה מספיק?","148","","4014","True","True","False","","222","212.29.198.117","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("28007","28005","ראה במשנה הראשונה במסכת שבת","09/05/13 15:46","כט אייר","תשע&quot;ג","15:46","דוד כוכב","","125","","4014","False","True","False","","75","31.44.133.52","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("28014","28005","חלון דינו כפתח ולכן עירוב אחד מערב","09/05/13 16:52","כט אייר","תשע&quot;ג","16:52","יהודי_קדום","את שתי החצרות כאילו היה כותל ביניהם הנמוך מעשרה שאז שתי החצרות נחשבות חצר אחת. יתרה מזו שעירוב משותף כזה הוא היחיד המתיר להם. (עירובין עו., עט.)<br />משנה עירובין פרק ז - משנה א:<br />&quot;חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, <b>אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה</b>, <span class='bordeaux'><b>בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה</b></span>, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:&quot;<br /><br />ולהלן במסכתנו  עו. <br /><br />לגבי חלונות בקומה שניה לא יתפוס - אם אין חלקו התחתון של החלון בתוך עשרה טפחים  מהקרקע. כלעיל.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>כדאי בינתיים ללמוד גיאומטריה לקראת עו:    .....</b></span>","233","","4014","True","True","False","","152","109.65.118.118","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("28008","28007","הא? מה הקשר?","09/05/13 16:00","כט אייר","תשע&quot;ג","16:00","מתפעל","","148","","4014","False","True","False","","152","212.29.198.117","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א",""),new Message("28019","28008","מעבירים חפצים דרך החלון, לא אנשים","09/05/13 20:22","כט אייר","תשע&quot;ג","20:22","דוד כוכב","","125","","4014","False","True","False","","89","31.44.133.52","0","27952","עירובין|ס ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);