var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27797;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","69"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27797","0","מאמרו של הרב דוד כוכב ׳המבטא המדוייק׳","30/04/13 22:29","כ אייר","תשע&quot;ג","22:29","יהודי_קדום","כפי שהופיע ב-״להרחיב״. <br />הערה ראשונה: האותיות הלועזיות אינן המקובלות בדקדוק (ו׳ למשל מסומנת ב-V ולא ב-W)<br /><br />בגד - כפת:<br />ב' רפויה - האויר מתחכך בשפתיים בלבד, בלי שיניים <span class='bordeaux'><b>לא נראה נכון, נסו ותווכחו!</b></span><br />ג' רפויה - כמו ר' 'ישראלית'. כמנהג עדות המזרח (וכמנהג בעלי תוספות אנגליה.<br />ממש לא מובן למה הכוונה - <span class='bordeaux'><b>איך למשל ב-״עדות המזרח״ יבטאו את המילה חג? גג?<br /></b></span><br />פ' רפויה - האויר מתחכך בשפתיים בלבד, בלי שיניים.  <span class='bordeaux'><b>לא נראה נכון, נסו ותווכחו!</b></span><br /><br />ו' - W. <span class='bordeaux'><b>ראה לעיל</b></span><br />ר' - מתגלגלת, והלשון מכה בשיניים <span class='bordeaux'><b>כל מבטאי הר׳ לגווני וגוני גוניהם נכונים!!!<br /></b></span><br />מבטא התנועות:<br /><br />קמץ קטן - O.<br />חולם - Ow.  <span class='bordeaux'><b>מבטא אשכנזי? רק O גם טוב.</b></span><br /><br />סגול - E.<br />צירה - Ey <span class='bordeaux'><b>מבטא אשכנזי? רק E גם טוב.</b></span>","233","","4023","True","True","False","","1139","79.176.131.31","0","0","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27798","27797","מאמר מקיף ומומלץ מאוד מגדולי הלשונאים","30/04/13 22:50","כ אייר","תשע&quot;ג","22:50","יהודי_קדום","(למי שיסכל את אותיות המילה ׳לשונאי׳ כשיראה מי המחבר, אומר שברגעיו האחרונים ודאי חזר בתשובה). <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.cs.technion.ac.il/~ornan/maamarim/maamarim/mibne%20ha-milla%20w-hi$taqqputah.doc'>כאן</a>","233","","4023","True","True","False","","182","79.176.131.31","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27808","27797","איך מרוקאי מבטא גימל - &quot;על מקרא מגילה&quot;?","01/05/13 03:50","כא אייר","תשע&quot;ג","03:50","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yahadoot.com/watch?v=EKvI-lyKeVs'>בשנייה ה-25 פה</a>.<br />האות גימל הרפויה דומה לריש צרפתית, כמו ג' במילה שער המוג'רבים - האות ע'ין בערבית.","125","","4022","True","True","False","","186","31.44.133.52","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27810","27797","מרי ח'ירי! עד מתי מניחים את המבוקש?","01/05/13 07:26","כא אייר","תשע&quot;ג","07:26","Almuaddib","על משמרתי אעמודה, ואזכירה גם הפעם כי כל מי שמתיימר לדעת מה היה המבטא המקורי של העברית, אינו אלא כטוען שהוא נביא.<br /><br />שאי אפשר לו לאדם כיום לעמוד על כך, וספק אם בכלל היה מבטא אחד מקורי, ולא מבטאים הרבה.<br /><br />ובמסכת עירובין נג:, בדף של אתמול, דוגא יפה לאותם שאינם מדקדקים ראינו.<br /><br /><br />בין הדוגמאות למתרשלים בביטוי מלים, נמצאת אותה גלילית שאומרת &quot;מרי כירי&quot; במקום &quot;מרי קירי&quot;, ומצאתי מי שביקש מכאן להוכיח כי מבטא האותיות כ' ו-ק' שונה.<br /><br />אלא מה נעשה, ושתי מלים אלו, שתיהן מלים ביוונית? שתי מלים דומות ביוונית, בה אין כלל אות ק' המבוטאת כו בערבית?<br /><br />המלה &quot;כירי&quot;, בדרך כלל מעידה על כיריים, אלא שכאן - כפי שמסרו לנו רבותינו, מדובר בעבד, והטעות היא מול אדון. כבר קראוס, בסוף המאה ה-19 זיהה את המלים הללו כמלים יווניות, בהתאם לפירוש רש&quot;י, וכך גם כותב סוקולוף במילונו.<br /><br />המלה היוונית κύριε  (קרי: kirie) - משמעותה עבד.<br /><br />מנגד, המלה היוונית χείριε (קרי kheirie) משמעותה אדון.<br /><br />ובגמרא עצמה, כלל לא כתוב &quot;קירי&quot;, אלא &quot;כירי&quot; בלבד, ובפשטות, הגלילית אמרה ב-כ' דגושה במקום ב-כ' רפויה, כדרכם של דוברי עברית הזוכרים להדגיש בגדכפ&quot;ת בראש מלה (וכבר שמעתי אומרים &quot;פסטיבל&quot; ב-פ' דגושה, כאשר זו מלה לועזית המתחילה באות F, וכן על דרך זו דוגמאות רבות).","107","","4022","True","True","False","","298","87.68.18.9","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27874","27797","המבטא המדוייק","05/05/13 05:20","כה אייר","תשע&quot;ג","05:20","aharongal","לאחרונה השתכנעתי שאין מבטאים צירה כ ey<br />אלא רק e. אחד הטיעונים ששכנעו אותי הוא העובדה שאין מופיע דגש קל באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת שאחרי צירה בסוף מילה, כמו ב משפט &quot;ומביא גואל לבני בניהם&quot; האות בית במילה &quot;בניהם&quot; רפויה, ומכאן שאין לבטא את היוד במילה &quot;בני&quot;  .  יש לבטא, כך הבנתי, bene<br />ולא beney. <br />האם לא הבנתי נכון?<br />במאמרך כתבת &quot;e גם טוב&quot;. להבנתי: e- יותר טוב..<br /><br />אהרן","276","","4018","True","True","False","","176","96.242.169.123","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27811","27808","הקריאה אינה מרוקאית והקורא אינו מרוקאי!","01/05/13 08:02","כא אייר","תשע&quot;ג","08:02","יהודי_קדום","(לגבי הקורא זה לא הימור גדול)<br /><br />לא נראה שהייחוס של מבטא אות לנכון/לא נכון יש לו בכלל מקום. עולה עתה בדעתי לציין שבכל ימי הפסח  התפללתי עם יהודים אשכנזים, שמעתי מלמדים ושיעורים יום יום מאשכנזים והכל במבטא אשכנזי - ולא עלתה במוחי המחשבה אם המבטא נכון או לא נכון. <br /><br />כל מבטא הוא נכון!<br /><br />שפה ברורה ודיבור רהוט ומתחשב בשומעים הוא עניין אחר וזה היה חלק הדף אתמול.","233","","4022","True","True","False","","162","79.176.131.31","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27814","27808","שמת לב איך הוא מבטא את האות צ', כן?","01/05/13 08:45","כא אייר","תשע&quot;ג","08:45","Almuaddib","או שאתה מקבל את מבטאו, או שאתה חולק עליו. פלגינן לדיבורו?","107","","4022","True","True","False","","164","87.68.18.9","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27816","27808","ומה נעשה לג' של בִּגְתָ֤א וַאֲבַגְתָא֙","01/05/13 09:43","כא אייר","תשע&quot;ג","09:43","יהודי_קדום","בפי קורא זה?  (2:28) שם הוא מבטא את הג' כפי שאנו הפשוטים מבטאים ולא כג' בשניה ה-25 לקריאתו.<br /><br />בכלל לא ראוי להוכיח מקריאתו של קורא <b>לא עקבי </b>זה דבר לגבי מהו מבטא נכון/מדוייק של האות ג' או צ' וכו' ואפילו לא לעדתו ('ירושלמי')!<br /><br />מעת לעת נפתח הדיון בעניין זה ואיני יודע כיצד לשכנע את כבודו שאי אפשר לדבר (וודאי שלא להוכיח מדעית) על 'מהו מבטא מדוייק'.<br /><br />ברגע קביעת מבטא מסויים כמדוייק - בו ברגע אנחנו דוחים את כל האחרים! <span class='bordeaux'><b>האם יעלה על הדעת כדבר הזה?</b></span><br /><br />כן צריך להקפיד על שפה ברורה וחיתוך אותיות ומילים ולא משנה באיזה מבטא.<br /><br />יודעים מה זה: &quot;בוך תה דני...&quot;? (<b>תרגום </b> בסוף)<br />ה'שפה' פה היא המזעזעת ובכל מבטא - מבליעת ושיבוש מילים צריך להימנע בכל מבטא <span class='lightYellow'><b>ואם אין בו שיבושים אלה הוא מדוייק</b></span>. הופה... מצאתי הגדרה למהו מבטא מדוייק  <img src='/icon/4.gif'> <br /><b>תרגום</b> &quot;בוך תה דני...&quot; : בָּרוּךְ אַתָּה ... ושם ה'.<br />שם ה' נכון וקדוש בכל מבטא בתנאי שיצא מפיהם<span class='lightYellow'><b> אֲדֹ</b></span>   ואח&quot;כ <span class='lightYellow'><b> נָי</b></span><br /><br />כן, כך לא נהפוך ח&quot;ו כל מחמד עין לאין...<br />&quot;...וניב שפתינו תחשב לפניך במקום עולותינו...&quot; (סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מעמדות)","233","","4022","True","True","False","","157","79.176.131.31","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27815","27810","עיין עוד בגירסת רש&quot;י בחולין (קלט:)","01/05/13 09:36","כא אייר","תשע&quot;ג","09:36","כדי","ואולי יש שם ט&quot;ס.","249","","4022","True","True","False","","212","109.64.212.165","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27831","27810","אבל לשון הגמרא נראה הפוך","01/05/13 14:56","כא אייר","תשע&quot;ג","14:56","שמואל","ודאי שהאמת כדבריך, שהגמרא דנה בחילוף בין כ' דגושה לרפה. אבל הבעיה היא שמלשון הגמרא נראה כי היא מתארת את טעות האישה בכותבה 'מרי כירי'. כלומר, הגמרא [בדלית ניקוד] מבדילה לנו את ההבדל בין דגוש לרפה בכך שהיא משתמשת לרפה בכ' ולדגוש בק', בדיוק כמו שאנו עושים היום בתעתיקי מילים לועזיות, אנו כותבים 'קיטי' 'קלייר' וכדומה כדי שיובן שאנו מתכוונים לדגוש, אם היינו כותבים כ' היה נוצר ספק לקורא (מאותה סיבה אנו מתעתקים כל T לועזית בטי&quot;ת, אף שהיא ודאי ת' דגושה ולא טי&quot;ת).<br />ואילו מדבריך עולה שדווקא הצורה הרפה היא אדון והדגושה היא עבד. כך שהטעות צריכה להיות מתוארת בגמרא על ידי קוף.","164","","4022","True","True","False","","208","87.68.29.17","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27817","27815","חוששני שטעות חוזרת היא ברש&quot;י","01/05/13 10:01","כא אייר","תשע&quot;ג","10:01","Almuaddib","וראה ר&quot;ח על קירי בע&quot;ז יא:.","107","","4022","True","True","False","","149","87.68.18.9","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27825","27816","הנה כך מרן עובדיה יוסף מבטא בגתא","01/05/13 12:19","כא אייר","תשע&quot;ג","12:19","יהודי_קדום","ואבגתא  (ב- 2:16).<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94.html'>כאן</a>.","233","","4022","True","True","False","","181","79.176.131.31","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27833","27825","אכן כך","01/05/13 15:07","כא אייר","תשע&quot;ג","15:07","דוד כוכב","הג' במילה על מקרא מגילה, וכן ג' במילים בגתא ואבגתא, כולן מבוטאות פה כבסירטון הקודם, כמבטא כל עדות המזרח. דומה ממש לכ' רפויה, אבל באופן רך יותר - בשיתוף מיתרי הקול, לכן זה נקרא עיצור קולי.<br /><br />ההבדל שבין ג' רפויה לכ' רפויה, הוא בדיוק כהבדל שבין גּ' דגושה לכּ' דגושה.<br />ההבדל שבין ג' רפויה לגּ' דגושה, הוא בדיוק כהבדל שבין כ' רפויה לכּ' דגושה.","125","","4022","True","True","False","","154","31.44.133.52","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27832","27831","אתה מניח כאן כמה הנחות","01/05/13 15:05","כא אייר","תשע&quot;ג","15:05","Almuaddib","אעיר רק, שבמסכת ע&quot;ז, קוראת הגמרא &quot;קירי&quot; לאדון, למרות המלה היוונית המקורית.<br />אני לא בטוח שחז&quot;ל קבעו כללי תעתיק קבועים ומדוייקים לשפות זרות. למען האמת, אני בטוח שהם לא - ואפשר להוכיח זאת ממלים רבות שחדרו ללשוננו מיוונית ומלטינית.<br /><br />ומכאן, בעצם, הגנה על רש&quot;י - שהיא קושיה עליו במסכת ע&quot;ז. הגנה - שכתב אדון ב-ק' - וזה תואם את מה שכתוב בע&quot;ז - אלא ששם לא כך פירש.","107","","4022","True","True","False","","157","87.68.18.9","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27838","27832","אין צורך לכללי תעתיק","01/05/13 17:10","כא אייר","תשע&quot;ג","17:10","שמואל","אנשים מייחדים את הק' לכ' לועזית דגושה (ואת הט' לת' לועזית דגושה) בלי לדעת שום כללי תעתיק. אתה יכול לראות כך מאות שנים בתעתיקי אידיש ושאר שפות. לכן אני תמה מדוע הגמרא הפכה את היוצרות.<br />בנוגע לרש&quot;י בעבודה זרה, אולי תפרט יותר. כוונתך לדף יא:? לא ראיתי בעיה.<br />אני רואה בכל דברי רש&quot;י אותה מגמה: קירי - אדון, כירי (בכ&quot;ף) - עבד. זה שרש&quot;י כתב בחולין בב' - אפשר בהחלט לפתור כטעות דפוס, הלא ב' וכ' מועדות הטעות ויש חילופיהן במאות מקומות על ידי טעות.","164","","4022","True","True","False","","194","87.68.29.17","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27863","27832","נפתרה הבעיה","02/05/13 23:32","כב אייר","תשע&quot;ג","23:32","שמואל","שאלתי מומחה לעניין, והוא אמר לי שביוונית עתיקה המצב בדיוק הפוך: דווקא האדון הוא עם כ' דגושה, והעבד הוא עם כ' רפה - אם כן דברי הגמרא ורש&quot;י מדוייקים, והכל בא על מקומו.<br />הנה ציטוט תשובתו:<br />למען האמת ביוונית העתיקה אדון הוא κυριος (וצורת הפניה שלו κυριε), ואילו עבד הוא χειριος (וצורת הפנייה שלו χειριε). ולכן נראה שרש&quot;י צדק","164","","4021","True","True","False","","165","87.68.29.17","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27841","27833","הכל בתגובה זו נכון להוציא שהמילים","01/05/13 21:54","כא אייר","תשע&quot;ג","21:54","יהודי_קדום","בגתא ואבגתא <span class='bordeaux'><b>אינן</b></span> מבוטאות בסירטון הקודם (ב-&quot;איך מרוקאי...&quot;) ככתוב כאן. הקורא מבטאן שם כ-גּ.","233","","4022","True","True","False","","88","79.176.131.31","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27864","27863","אכן צדקת! לבושתי הפכתי הדברים...","02/05/13 23:41","כב אייר","תשע&quot;ג","23:41","Almuaddib","הלכתי לבדוק שוב, והנה - לבושתי הרבה - הפכתי הדברים.<br /><br />תודה לך שהשבתני אל הדבר הנכון, ואכן - כדברך הנכוחים - רש&quot;י דייק במלים היווניות הללו.<br /><br />(הולך להתבייש בפינה)","107","","4021","True","True","False","","167","87.68.18.9","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27875","27874","אכן צודק. ניסוחי פשרני ואתקן: צירי מבוטא","05/05/13 07:37","כה אייר","תשע&quot;ג","07:37","יהודי_קדום","<b>רק </b>כ- E ולא כמו שכתבתי &quot;e גם טוב&quot;. <br /> <br />דבריך מכוונים כמובן לתגובתי (שם כתבתי &quot;e גם טוב&quot;) - המאמר אינו שלי אלא של הרב כוכב. קישור למאמרו של הרב כוכב <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21811'>כאן</a>.","233","","4018","True","True","False","","121","79.183.111.88","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27887","27874","התירוצים לקושיה על הצירה","06/05/13 02:43","כו אייר","תשע&quot;ג","02:43","דוד כוכב","הם אותם תירוצים שעל קושיה זו עצמה על החולם, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21813'>כמובא כאן</a>.","125","","4017","True","True","False","","120","31.44.133.52","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27891","27887","מומלץ לקרוא את המאמרים של פרופ' לאופר:","06/05/13 09:08","כו אייר","תשע&quot;ג","09:08","יהודי_קדום","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/laufer/laufer02.pdf'>&quot;הרהורים על הגייה הקדם אשכנזית&quot;</a>, &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/laufer/laufer06.pdf'>לדרכי תיאור התנועות</a>&quot; ועוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=408'>המובאים כאן</a>.","233","","4017","True","True","False","","148","79.183.111.88","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27893","27887","והנה מיניה וב-ח' צורות מבטא מעדות","06/05/13 16:14","כו אייר","תשע&quot;ג","16:14","יהודי_קדום","ישראל שהביא ב-&quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21813'>מבטא החולם</a>&quot; מוכח <span class='bordeaux'><b>שאין</b></span> &quot;מבטא מדוייק&quot;  ------  אבל יש <b>צורות ביטוי שונות</b> ונ&quot;ל שגם הוא מסכים שכולן &quot;נכונות&quot;.<br /><br />נבדוק למשל את החולם והקמץ המוזכרים שם בניקוד שם ה' המפורש; שם ה' מנוקד: שוא,חולם וקמץ (יְהִי שֵׁם<span class='lightYellow'><b> יְהוָה </b></span>מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם) <br /><br />וכי יש עדה המבטאת מדוייק יותר מאחרת את שם ה' ? והרי אנו יודעים כיצד נשמע שם ה' בפי כל עדה ועדה. <br /><br />וכי יעלה על הדעת לדרגם? <br /><br />והעיקר הוא ליתן ריוח בין הדבקים, שתהא השפה ברורה ונעימה ושתיאמר רק בקדושה.  ומי שאינו יכול מסיבה רפואית להגות כך - כל הגיה שלו קדושה גם אם אינה ברורה לאדם השומע: <br /><span class='lightYellow'><b>כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: {טו} יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:</b></span>","233","","4017","True","True","False","","191","79.183.111.88","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("28351","27887","המבטא המדדייק - פתח גנובה","26/05/13 06:43","יז סיון","תשע&quot;ג","06:43","galsaba","הרב דוד כוכב, שלום<br /><br />קראתי בעיון רב את מאמריך ב&quot;להרחיב&quot; בנושא המבטא המדוייק.<br />יש לי שאלה לגבי המבטא הנכון של האות עין שמתחתה פתח גנובה. להבנתי, האשכנזים יבטאו את השם &quot;יהושע&quot; כך: &quot;יהושואה&quot; . אם כך, למה לשיטתם האות &quot;בית&quot; בתיבה &quot;בן-נון&quot; דגושה? <br />וגם, איך יבדילו בין המילה &quot;הושיע&quot;  לבין &quot;הושיעה&quot; אם את שתיהן יבטאו &quot;הושיאה&quot;?<br /><br />תודה<br />אהרן","191","","3997","True","True","False","","245","96.242.169.123","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27896","27893","אני יהודי קדום","06/05/13 23:30","כו אייר","תשע&quot;ג","23:30","דוד כוכב","כשאני מחפש את המבטא המדוייק כוונתי למבטא האותנטי שהיה בפי עם ישראל לפני שנתקיים: (תהלים קו, לה) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, ונשתבש גם לשונם.<br />גם במבחן המבטא הברור והמובן יש הבדלים בין עדה לעדה, בדיוק כפי שמאריכה הגמרא להראות וללגלג על מבטא בני הגליל שאינם מבדילים בין עיצורים שונים ובהכרח מתחלפים המילים. גם בתנועות יש עדות שאינן מבחינות בין צירה לסגול (מה פירוש אל אל לא יושיע?), בין פתח לקמץ (ראה רבינו בחיי בתחילת פרשת וירא ששם ה' שם הוא בפתח והוא חול ויש הבדל במבטא), בין קמץ קטן לגדול, בין קמץ עם יוד לבין חולם.","125","","4017","True","True","False","","145","31.44.133.52","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27898","27896","רש״י הקדוש גם החליף קמץ בפתח ואני","07/05/13 00:15","כז אייר","תשע&quot;ג","00:15","יהודי_קדום","ממש לפני ״המפיל״. מחר בע״ה נמשיך בלימודנו.","233","","4016","True","True","False","","125","109.65.118.118","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27905","27898","הנה כאן:","07/05/13 08:50","כז אייר","תשע&quot;ג","08:50","יהודי_קדום","על המילה הֶרָה  בפסוק: &quot; וְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶ<span class='bordeaux'><b>רָ</b></span>ה נָּסוּ:&quot; (בראשית יד,י) <br />כותב רש&quot;י הקדוש על המילה הֶרָה : &quot;...ונקודה פתח תחתיה...&quot; למרות שנקודה קמץ...","233","","4016","True","True","False","","128","109.65.118.118","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27921","27905","אכן, ורש&quot;י כותב כך בעוד מקומות","07/05/13 11:05","כז אייר","תשע&quot;ג","11:05","דוד כוכב","כגון רש&quot;י במסכת ברכות דף יג ע&quot;ב ד&quot;ה ובלבד ובדף מז ע&quot;א ד&quot;ה חטופה.<br />וכבר כתב רבינו בחיי בבראשית יח, ג:<br />&quot;ואף על פי <span class='bordeaux'><b>שנראה </b></span>שהקמ&quot;ץ והפת&quot;ח הכל דבר אחד ותנועה אחת, <span class='bordeaux'><b>אין הדבר כן</b></span>, אלא <span class='bordeaux'><b>שיש הפרש ביניהן במבטא</b></span>, שהרי תנועת הקמ&quot;ץ גבוהה ועליונה, ותנועת הפת&quot;ח למטה ממנה&quot;.<br />כלומר שכבר בימי הראשונים היו ארצות שלא היו מבדילים בין פתח לקמץ במבטא, אבל האמת שאין הדבר כן.","125","","4016","True","True","False","","119","31.44.133.52","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("27929","27921","&quot;האמת&quot; - על פי דברי רבינו בחיי, לא רש&quot;י","07/05/13 14:04","כז אייר","תשע&quot;ג","14:04","Almuaddib","על פי דברי רש&quot;י, במקומות רבים - לא כך הוא.<br /><br />על פי מבטא יהודי ספרד - לא כך הוא.<br /><br />והדברים ארוכים ויגעים, וקמח טחון אנו טוחנים כך. שטענותיך מוכרות וידועות - כמו גם הפירכות והבעיות הטמונות בדבריך אלו, שנידושו כבר בעבר.","107","","4016","True","True","False","","162","80.74.107.118","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א",""),new Message("28352","28351","לענין הפתח הגנובה","26/05/13 12:37","יז סיון","תשע&quot;ג","12:37","דוד כוכב","שלום רב!<br /><br />פתח גנובה קיימת באותיות עי&quot;ן חי&quot;ת וה&quot;א, אחר התנועות חיריק צירה חולם ושורוק. דוגמות: רקיע, מזבח, גבוה, יהושע, לוח, להגיה. פתח זו צריכה להיות מבוטאת <b>לפני </b>העיצור (האות), כך שהגיית המילה מסתיימת בעיצור. ומשום כך במילה הבאה יבוא דגש קל גם אחר טעם משרת, כפי שתיארת.<br />טענתך היא הערה נכונה על השיבוש הנוסף הנגרם מתוך אי ההקפדה במבטא העין וההא. אמנם מי שיבטא במקום העין (או ההא) אלף מנוקדת בשוא, הוא יפתור בכך לפחות את בעיית הדגש הקל, כלומר אם יבטא יְהוֹשֻׁאַאְ - שאחר הפתח הגנובה הוא יעצור את אויר בבת אחת, כפי שצריך לבטא במילים שברשימה הבאה, וראה את הדגש הקל שאחר האלף.<br /><br />יַאְדִּימוּ (ישעיהו א, יח)<br />וְיַאְדִּיר (ישעיהו מב, כא)<br />נֶאְדָּרִי (שמות טו, ו)<br />נֶאְדָּר (שמות טו, יא)<br />לֶאְסֹר (במדבר ל, ג) (תהלים קה, כב) (תהלים קמט, ח)<br />וַיֶּאְסֹר (בראשית מו, כט) (שמות יד, ו) (מלכים ב' ט, כא) (איוב יב, יח) (דברי הימים ב יג, ג)<br />יֶאְסֹר (מלכים א פרק כ, יד)<br />וַיֶּאְפֹּד (ויקרא פרק ח, ז)<br />בָאְשׁוֹ (יואל ד, כ)<br />הַמַּאְרָב (יהושע פרק ח, ט) (שופטים פרק ט, לה) (דברי הימים ב פרק יג, יג)<br />וְהַמַּאְרָב (דברי הימים ב פרק יג, יג)<br />וְנֶאְמַן (שמואל ב, ז, טז)<br />הַאְזֵנָּה (בראשית פרק ד, כג) (ישעיהו פרק לב, ט)<br />מַאְפֵּלְיָה (ירמיהו פרק ב, לא)<br />נֶאְשָׁם (ירמיהו נ, ז)<br />נֶאְשָׁמוּ (יואל א, יח)<br />תֶּאְשָׁמוּ (שופטים כא, כב) (דברי הימים ב יט, י)<br />תֶּאְשַׁם (הושע יד, א)<br />יֶאְשַׁם (ויקרא ה, ה) (הושע ד, טו)<br />וַיֶּאְשַׁם (הושע יג, א)<br />וַיֶּאְשְׁמוּ (ישעיהו כד, ו)<br />יֶאְשָׁמוּ (ירמיהו ב, ג) (הושע י, ב) (זכריה יא, ה) (תהלים לד, כב)<br />וְיֶאְשְׁמוּ (יחזקאל ו, ו)<br />וַיֶּאְשְׁמוּ (יחזקאל כה, יב)<br />יֶאְשְׁמוּ (הושע ה, טו) (תהלים לד, כג) (דברי הימים ב יט, י)<br />בָאְשָׁם (ישעיהו פרק לד, ג)","125","","3997","True","True","False","","232","95.86.82.177","0","27797","עירובין|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);