var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27790;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27790","0","אכול ושתו כי מחר תמות!!! האומנם?","30/04/13 20:29","כ אייר","תשע&quot;ג","20:29","שלמה שטרסברג","&quot;א''ל שמואל לרב יהודה שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא א''ל רב לרב המנונא בני אם יש לך היטב לך שאין בשאול תענוג ואין למות התמהמה ואם תאמר אניח לבני חוק בשאול מי יגיד לך בני האדם דומים לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין &quot;<br /><br />רש&quot;י - &quot;אם יש לך ממון לההנות עצמך אל תמתין עד למחר שמא תמות ושוב אין לך הנאה&quot;<br /><br />ללא דברי רש&quot;י עוד היה אולי ניתן לדרוש את הגמרא בדרך של לחטוף מצוות ככול יכולתך שמא תמות ושם כבר דבר זה אינו אפשרי. כנראה רש&quot;י לא פירש כך בגלל המשך הגמרא ביחס להורשת הכסף לבנים<br /><br />אבל לעצם הדרשה היא קשה מאוד ובד&quot;כ דברים מאין אלו אנו שמים בפי הרשע שאומר אכול ושתו כי מחר תמות ולכן נצל כל רגע להנאות העולם הזה.<br /><br />אבל כאן הדברים נאמרים בשמו של האמורא הקדוש שמואל וקשה לי מאוד להבין האם באמת זו כוונתו כפי שעולה מפשט הגמרא ורש&quot;י שהאדם צריך לנצל את כספו להנאות העולם הזה  כמה שיותר מהר כדי שיספיק כמה שיותר כי מי יודע מתי ימות???<br /><br />ועוד האם באמת אדם לא צריך לחשוב כלל מה יהיה אם בניו וכיצד יחסוך כדי לעזור להם כי כל אדם נולד ומזל מזונותיו איתו?","205","","4022","True","True","False","","2369","213.151.49.171","0","0","עירובין|נד ע&quot;א",""),new Message("27794","27790","אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת","30/04/13 21:24","כ אייר","תשע&quot;ג","21:24","דוד כוכב","(ישעיהו כב, יג).<br />פשט הפסוק עוסק &quot;בזמן שהצבור שרוי בצער&quot; (מסכת תענית דף יא ע&quot;א; ובמדרשים), כמתואר בפסוקים שלפני כן ובמפרשים על הפסוק.<br /><br />מה שפירשת לולא דברי רש&quot;י, דומה לזה פירש בבית הבחירה למאירי:<br />&quot;ואל יתרשל בלימודו שמא לא יפנה דרך הערה אמרו חטוף ואכול חטוף ושתי דהדין עלמא כהלולא דמי כלומר כחופת חתן שהולכת מהר וכן לא יניח דברי תורה אף לצורך סעודתו אא&quot;כ לפי הצרך ההכרחי דרך הערה דרשו חיתך ישבו בה אם משים עצמו כחיה זו שמסרחת אכילתה תלמודו מתקיים&quot;.<br />וגם המשך הגמרא בענין הירושה לבנים יתפרש על דרך זה, וכדלקמן בדברי החפץ חיים.<br />פירוש המאירי מסתייע קצת מהקשר הסוגיה שעוסקת כולה בת&quot;ת.<br /><br />ולפירוש רש&quot;י דאיירי בגשמיות, גם בריש לקיש מצינו שרצה להנות מממונו בלא להניח ירושה, במסכת גיטין דף מז ע&quot;א: &quot;יתיב קאכיל ושתי, אמרה ליה ברתיה: לא בעית מידי למזגא עליה? אמר לה: בתי, כריסי כרי. כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא, קרא אנפשיה: ועזבו לאחרים חילם&quot;. רש&quot;י: &quot;יתיב קאכיל ושתי - כל ימיו כל מה שהיה משתכר לא היה מצמצם להצניע ליום מחר. למזגא עליה - כר או כסת לישן עליו. כריסי כרי - בטני ושומן שבמעי הוא לי כר וכסת. מוריקא - כרכום&quot;.<br />וראה על כך בארוכה באשכול קודם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=26238'>החל מהודעה זו</a>. ראה שם את דברי החפץ חיים בשמירת הלשון ובמה שהביא הרב המכריע, ועל דרך זה יתפרשו דברי שמואל ורב אליבא דרש&quot;י.","125","","4022","True","True","False","","527","31.44.133.52","0","27790","עירובין|נד ע&quot;א",""),new Message("27827","27790","לגבי השאלה האחרונה","01/05/13 12:39","כא אייר","תשע&quot;ג","12:39","בתר ממוצע","שאלתך בנוגע &quot;אם באמת אדם לא צריך לחשוב כלל מה יהיה אם בניו וכיצד יחסוך כדי לעזור להם כי כל אדם נולד ומזל מזונותיו איתו?&quot;<br /><br />ראיתי כמדומני בריטב&quot;א או מהרש&quot;א (כרגע לא לפני) שלא צריך לחסוך לבנים כי אם הבן צדיק &quot;לא יאונה לצדיק כל רע&quot; ומזונותיו עימו. <br />ואם הבן רשע אין צורך לחסוך לו (הלעיתהו לרשע וימות).","138","","4021","True","True","False","","223","94.188.248.70","0","27790","עירובין|נד ע&quot;א",""),new Message("27834","27794","לרשב&quot;י מצוה להשאיר ירושה לבנו ואף לבתו","01/05/13 15:14","כא אייר","תשע&quot;ג","15:14","דוד כוכב","במסכת כתובות דף נב ע&quot;ב:<br />&quot;אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין? כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו. ומי איכא מידי, דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות, ואתו רבנן ומתקני דתירות ברתא? הא נמי דאורייתא הוא, דכתיב: (ירמיהו כ&quot;ט) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, בשלמא בנים בידיה קיימי, אלא בנתיה מי קיימן בידיה? הא קא משמע לן, דנלבשה וניכסה וניתיב לה מידי, כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה&quot;.<br />הרי שלרבי יוחנן והסוגיה הדנה בדבריו דוקא טוב ומצוה להשאיר ירושה.<br />(כל זה ציטוט מהקישור דלעיל).","125","","4021","True","True","False","","248","31.44.133.52","0","27790","עירובין|נד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);