var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27787;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27787","0","אל תרבה","30/04/13 12:39","כ אייר","תשע"ג","12:39","דוד כוכב","אין להרבות בדיבורי האיש או בשל האשה?

על כך כאן.","125","","4019","True","True","False","","940","212.76.114.9","0","0","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27789","27787","לסיפא של הדברים","30/04/13 20:00","כ אייר","תשע"ג","20:00","המכריע","יש למצוא אסמכתא באותן נשים שהאריכו בדיבורם עם שאול כדי לצפות ביופיו.","199","","4019","True","True","False","","227","95.86.67.223","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27799","27787","לא מצאנו התייחסות לריבוי דבריו","30/04/13 22:54","כ אייר","תשע"ג","22:54","קותי","של בועז עם רות לעומת מיעוט דבריה אליו
אם הדיבור לתכלית ראויה אז אין בעיה.","217","","4019","True","True","False","","200","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27800","27787","הביטוי "גלילי שוטה" לאחד התנאים","30/04/13 23:02","כ אייר","תשע"ג","23:02","קותי","אינו צורם לאף אחד?
אם הסיפור על ברוריה נכון אז מדובר בקיצוניות קטלנית
שמצאה ביטויה באופנים שונים
עד לסופה המר","217","","4019","True","True","False","","183","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27792","27789","במדרש שמואל (בובר) פרשה יג, ח","30/04/13 20:52","כ אייר","תשע"ג","20:52","דוד כוכב",""(שמואל א' ט, יג) כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּ[ן] אֹתוֹ וגו', וכל האורך הזה למה, מלמד שהיו מביטות בנויו של שאול, ולא היו שבעות ממנו, דברי רבי יהודה, אמר רבי יוסי נמצאתה עושה בנות ישראל כך, והלא כדרך שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראוי לו, כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מן האיש שאינו ראוי לה, וכל האורך הזה למה, מלמד שלא הגיעה אותה שעה שאמר הקדוש ברוך הוא לשמואל (שמואל א' ט, טז) כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ".

לרבי יהודה מותר לאשה להביט באיש. ולרבי יוסי לא (וכדברי הספר חסידים). א"נ מודה רבי יהודה, וקסבר שלרוב יופיו (שהיה אחד משבעה אנשים יפים שהיו בעולם, במדרש אלה אזכרה) היו נכשלות בדבר שאינו ראוי.","125","","4019","True","True","False","","281","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27795","27792","מי סני הא דברכות מח:","30/04/13 21:44","כ אייר","תשע"ג","21:44","המכריע","","199","","4019","False","True","False","","225","95.86.67.223","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27796","27795","בין דברי התנאים להא דברכות","30/04/13 22:17","כ אייר","תשע"ג","22:17","דוד כוכב","במהרש"א חידושי אגדות:
"כדי להסתכל כו'. באגדת שמואל איכא דפליגי ביה תנאי כל האורך הזה למה מביטות היו בנוי של שאול כו' דברי ר"י א"ל ר' יוסי א"כ עשית בנות ישראל כזונות כו' אלא שלא הגיע עדיין השעה שאמר הקדוש ברוך הוא כעת מחר אשלח לך וגו' וצ"ל דלאו במתכוין לכך האריכו הנערות בדבריהם דהא ודאי לאו נביאות היו אלא שהקב"ה שם אריכות דברים אלו בפיהם כדי שישהה שם עד שתגיע השעה כו' ".

ובשו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו (ה):
"ובעיקר דברי הס"ח דהאשה ג"כ מוזהרת שלא תשמע קול איש, יש להביא ראיה לזה מהילקוט שמואל (רמז קח), כבואכם העיר וכו', כל האורך הזה למה, מביטות בנויו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו. ד"ר יהודה. א"ל ר' יוסי, א"כ עשית בנות ישראל כזונות, והלא כשם שא"א לאיש לזון את עיניו מאשה שאין ראויה לו, כך א"א לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה, אלא שלא הגיעה עדיין השעה וכו'. ע"כ. אכן בברכות (מח:) אמר שמואל כדי להסתכל ביפיו של שאול, ולא חייש לקושיא זו, אלמא דלא חיישי' בנשים, דלאו בנות הרגשה נינהו".

פירש כפירושי הראשון לעיל, ויש לדחות כפירוש השני דס"ל שלא עשו כדין.
גם קשה דגם אם שמואל לא חש הרי קי"ל דהלכתא כרבי יוחנן, ואיהו קאמר שאין מלכות נוגעת, כרבי יוסי דחש. וי"ל דאפשר דרבי יוחנן רק פליג על כך שהאריכו בדיבורם אליו לשם כך ונמצאות מכשילות אותו. ואילו רבי יוסי אסר להדיא גם הבטה.

ובשו"ת משנה הלכות חלק ה סימן קלב (וכ"כ בעוד מקומות):
"ובתשובה אחת (עיין לקמן סי' רכ"ב רכ"ג) תמהתי על בעל שו"ת יביע אומר ח"א סי' ו' אות ה' שהביא להתיר הסתכלות נשים באנשים מגמ' ברכות מ"ח מדלא חייש הש"ס בברכות לקושית ר' יוסי והלא כשם שא"א וכו' אלמא דלא חיישינן בנשים דלאו בנות הרגשה נינהו וע"ש ואומר אני דח"ו לסמוך על זה ולהתיר ח"ו לבנות ישראל לזון עיניהן בהסתכלות באנשים האסורים להן ובאמת כי דברים הללו שגגה גדולה הם דודאי אין חלוק בין אנשים לנשים בזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם גם להם נאמרה והא דלא חייש בגמ' לקושית ר"י אינו קושיא כלל דתרי מילי נינהו דהנה בגמ' ברכות אמר שמואל כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב משכמו ומעלה גבוה מכל העם אבל בילקוט במחלוקת ר' יהודה ורבי יוסי הלשון כל האורך הזה למה מביטות בנויו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו א"ל ר' יוסי והלא כשם שאי אפשר לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו כך א"א לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה והנה המדייק בשינוי הלשונות דש"ס דילן והילקוט יראה החלוק פשוט דבש"ס דילן ס"ל לשמואל דמסתכלות ביפיו היו משום דמשכמו ומעלה גבה מכל העם הי' והיה זה לדבר פלא בעיניהם והיו מסתכלים בו כאדם המתמיה על דבר פלא אבל ר' יהודה בילקוט ס"ל דההסתכלות הי' לשבוע ממנו כמו שכתב להדיא ולא היו שבעות ממנו א"כ לר"י כוונתם היתה לשבוע ולזון מיפיו והוא אינו ראוי להם וע"ז א"ל ר' יוסי והלא כשם שא"א לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו כך א"א לזון את עיניה מאיש שאינו שלה. אבל להסתכל בלי הנאה של תאוה אין בזה איסור ובאמת הסתכלות בלי תאוה גם באנשים הי' מותר, אלא שא"א ועיין ברכות כ' רב גידל היה רגיל דהוה קאזיל ויתיב אשערי טבילה אמר לה הכי טבילו והכי טבילו א"ל רבנן לא מסתפי מר מיצה"ר א"ל דמיין באפאי כי קאקי חיורי אבל אנן אסור להסתכל לעולם וההסתכלות בשאול לפי דעת שמואל לא היתה לשם תאות הנאה ודו"ק".

לפירושו הא דברכות אינו ענין לאיסור הבטה.

דברי המדרש "וכל האורך הזה למה" פירושו כדברי הגמרא, שהאריכו לדבר עם שאול כדי להביט בו. ומיירי ב"בנות ישראל" פירוש: פנויות, כדברי ביאור הגר"א באבן העזר סימן כא, ב ס"ק יא: "אחד פנויה. מדקאמר לבנות ישראל ולא קאמר לאשה", ושם בס"ק יד הפנה למסכת אבות דרבי נתן פרק ב: "הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב ל"א א') מלמד שהחמיר איוב על עצמו ולא נסתכל אפילו בבתולה. והלא דברים ק"ו ומה אם בתולה זו שאם ירצה ישאנה לעצמו לבנו לאחיו ולקרובו החמיר איוב על עצמו ולא נסתכל בה אשת איש על אחת כמה וכמה". לפי זה ה"ה שהבטתן חומרא. ורבי יוסי הקשה ממה שעשו בעצמן ולא ממה שאולי גרמו בגרמא.","125","","4019","True","True","False","","212","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27801","27799","נכון, רק להרבות אסור","30/04/13 23:06","כ אייר","תשע"ג","23:06","דוד כוכב","מסכת שבת דף קיג ע"ב:
"וכה תדבקין עם נערותי וכי דרכו של בעז לדבק עם הנשים [בכת"י ותיקן1: לדבק בנערות; בכת"י ותיקן2: לדבר עם אשה]? - אמר רבי אלעזר: כיון דחזא ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר: שרי לאידבוקי בה".","125","","4019","True","True","False","","104","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27802","27800","היא היתה תנאית גדולה ממנו","30/04/13 23:10","כ אייר","תשע"ג","23:10","דוד כוכב","והיתה הדוגמא בהֵא הידיעה ללמדנות, במסכת פסחים דף סב ע"ב:
"ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין".","125","","4019","True","True","False","","171","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27803","27800","לי צרם","30/04/13 23:13","כ אייר","תשע"ג","23:13","המכריע","דוקא השורות שנכתבו כאן על ברוריה

כנראה אני סובל קצת מהבנת הנקרא","199","","4019","True","True","False","","237","95.86.67.223","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27806","27801","התכוונתי לריבוי דבריו בפרק ג'","30/04/13 23:35","כ אייר","תשע"ג","23:35","קותי","היה זה מבחינת דרכו של האיש לחזר אחר האשה","217","","4019","True","True","False","","144","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27821","27802","אז כבר הרווחנו שאישה יכולה להיות תנא","01/05/13 11:48","כא אייר","תשע"ג","11:48","קותי","","217","","4018","False","True","False","","187","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27805","27803","יש כאב לב כאשר אני נזכר","30/04/13 23:29","כ אייר","תשע"ג","23:29","קותי","ברש"י בע"ז י"ח ע"ב
זה נורא כאשר אנשים מתים על מזבח המילים","217","","4019","True","True","False","","217","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27866","27803","האם כבוד הרב יכול לפרט מה צרם לכבודו ?","03/05/13 07:06","כג אייר","תשע"ג","07:06","הודו_כי_טוב","","207","","4016","False","True","False","","217","46.117.14.249","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27818","27805","גלילי שוטה ?","01/05/13 10:07","כא אייר","תשע"ג","10:07","עלי","נלענ"ד שר' יוסי לא היה שוטה כלל, אלא שכדרכם של חכמים כאשר פוגש האחד את חבירו רוצה הוא להרבות חכמה ואם סבור שיוכל ללמוד דבר מה מחבירו, מנסה הוא למשוך את חבירו בלשונו ולגלגל עמו שיחה שמא ילמד ממנו.
כאן רצה רבי יוסי ללמוד מחכמתה של ברוריה. האריך אפוא רבי יוסי בלשונו.
ענתה לו ברוריה ברמז : וכי סבור אתה שאיני מבינה מהארכת דבריך שרצונך לגלגל שיחה עמי ( ורמזה זאת בכינוי גלילי כמו מגלגל ), ואעפ"י שכוונתך לטובה אך אין להרבות שיחה עם אשה ללא תועלת ותכלית מעשית, ודי לך בדבר חכמה זה בעצמו...
וכבר קיימנו כולנו בזה 'ולהג הרבה יגיעת בשר'...","209","","4018","True","True","False","","191","194.114.146.227","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27819","27818","שפר עליו גורלו שלא בעטה בו, כבאותו תלמיד","01/05/13 10:15","כא אייר","תשע"ג","10:15","Almuaddib","ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב ערוכה בכל ושמרה, אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אינה משתמרת","107","","4018","True","True","False","","219","87.68.18.9","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27820","27818","שמעתי פעם פירוש הפוך לגמרי","01/05/13 10:21","כא אייר","תשע"ג","10:21","Almuaddib","דומני שהשמיעו לי זאת בשם הרב הענקין:

רבי יוסי הגלילי שאל הנחיות לדרך.

ענתה לו ברוריה: עומדת כאן לפניך בתו של רבי חנינא בן תרדיון, תלמידת חכמים, ויש הזדמנות ללמוד, וזה כל מה שיש לך לומר?","107","","4018","True","True","False","","187","87.68.18.9","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27823","27820","אתה צודק יש נקודות תלוי איך","01/05/13 11:58","כא אייר","תשע"ג","11:58","קותי","מחברים אותן
את הציור אנחנו עושים בחיבור הנקודות
ואולי המציאות היתה לגמרי אחרת מהציור שקיבלנו","217","","4018","True","True","False","","153","79.181.186.198","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27822","27821","לָמָה ולמי זה מוגדר כרווח?","01/05/13 11:57","כא אייר","תשע"ג","11:57","דוד כוכב","","125","","4018","False","True","False","","118","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27843","27822","לכולם","02/05/13 06:34","כב אייר","תשע"ג","06:34","קותי","לאנשים לעורר בהם את מידת הענווה (ההיפך ההתנשאות) כי בלא זה אין קניין אמת בתורה שניתנה ע"י משה הענו באדם
ולנשים שהן מסוגלות להגיע למדרגה גדולה בהבנת התורה שניתנה גם להן במעמד הר סיני הקרב ובא
וסימנך יש רק שלושה אבות אבל ארבע אמהות","217","","4017","True","True","False","","190","79.177.161.104","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27861","27843","האם","02/05/13 23:20","כב אייר","תשע"ג","23:20","דוד כוכב","לדעתך דברי הגמרא דלעיל על גדלות ברוריה נועדו לבזות את הגברים, בסגנון דברי דבורה לברק (שופטים ד, ט) הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא?","125","","4017","True","True","False","","130","31.44.133.52","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27868","27843","לא הבנתי משמעות הסימן שנתן במספר","03/05/13 13:14","כג אייר","תשע"ג","13:14","יהודי_קדום","(בכמות?!) האבות לעומת מספר האמהות.
ואם כן יש השוואה אזי לא נראה שיש מקום להשוות כמויות/איכויות רוחניות של אבותינו אנשי ה' - הבה לא ניתן למוחנו לעשות כן כאילו היו אנשים רגילים.","233","","4016","True","True","False","","125","79.183.111.88","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27865","27861","שאלה מהותית ביותר","03/05/13 02:39","כג אייר","תשע"ג","02:39","קותי","תחילה לעניין של דבורה
דבורה ביטאה תסכול עמוק מהאין אונות של הגברים באותו הדור. זה מתבטא בעוד נקודות בסיפור העלילה ובשירת דבורה עצמה
יתכן והיא "אשת לפידות" על משקל "אשת חיל" היא היתה לפיד בוער שנכיוו בו הגברים באותו הדור (כנראה בצדק)
לכן הסופר המקראי (שמואל הנביא) ניסה להעביר לנו את האווירה שהיתה באותו הדור ולא מסר אוניברסאלי על גברים ונשים
במאמר מוסגר, גנותו של ברק היא גם שבחו שלא חש לכבודו הגברי/אישי ויצא להלחם ולא בוש לבקש מדבורה שתבוא עמו וכו'
עכשיו לשאלה המהותית
מרגע שהטקסט יצא מתחת ידיו של המחבר/סופר/עורך הרי הוא חי הנושא את עצמו וחיותו תלויה בקורא. ללא הקורא הרי הטקסט ראוי לצור על פי צלוחיתו וספק אם למחבר יש בכלל זכות לומר לכך התכוונתי
אני אישית סובר שהטקסטים הבאמת גדולים לא נערכו מתוך כוונה כזו או אחרת. אני נותן קרדיט לעורך שהוא כלל את הטקסט כי זה טקסט ראוי וראוי שהקוראים יהגו בו יעמיקו בו ויעצבו לעצמם את משמעותו בהגינות וביושר ללא אינטרס והטיה אישית
וזאת בעצם תהיה כוונת המחבר. (עורך/סופר גדול באמת משאיר מספיק עוגנים לפרשנות הראויה)
הסיפור של רבי מאיר ושל ברוריה אשתו מפוזר במספר מקומות ובסיכומו של דבר זה סיפור מאוד טראגי של אנשים גדולים.
בעל הגמרא כלל כאן חלק מהסיפור, הנושא זאת ברוריה ולא בא ללמדנו דבר בהלכות דיבור גברים נשים יש מזה לרוב במשלי ובשאר מקומות
אי אפשר לעולם ללא גברים ואי אפשר ללא נשים ונשים עם בפני עצמו העיקר זה חיים בשלום בכבוד הדדי מתוך שיוויון ואהבה ומתוך כך מתקיים עולמו של הקב"ה","217","","4016","True","True","False","","180","79.179.209.62","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27867","27866","לא די שהם נכתבו פעם אחת?","03/05/13 09:56","כג אייר","תשע"ג","09:56","המכריע","האם עלי לחזור ולצטט אותם?

ואם אולי לא הבנתי את כוונת הכותב, בטח לא כדאי להמשיך לדוש בזה.","199","","4016","True","True","False","","187","95.86.67.223","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27869","27868","סימן זה סתם אבל פסוק....","03/05/13 13:55","כג אייר","תשע"ג","13:55","קותי","ישעיהו פרק נא

(ב) הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ

רות פרק ד

(יא) וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם:

ההשגות הגבוהות של אברהם יכולות להתממש רק כאשר יש לו שרה גדולה על ידו עם אשה בורה שחכמתה רק בפלך אי אפשר להגיע לשום מקום","217","","4016","True","True","False","","189","79.179.209.62","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27870","27869","וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ...","03/05/13 15:57","כג אייר","תשע"ג","15:57","יהודי_קדום","","233","","4016","False","True","False","","89","79.183.111.88","0","27787","עירובין|נג ע"ב",""),new Message("27872","27870","הרי לא נכנס לשבת המלכה","03/05/13 17:04","כג אייר","תשע"ג","17:04","קותי","מתוך ריב ומריבה
ונזכה לתוספת ברכה
בזכות השבת הקדושה
שבת שלום וכל טוב","217","","4016","True","True","False","","156","79.179.209.62","0","27787","עירובין|נג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);