var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27519;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27519","0","ערוב תחומין בי&quot;ב מיל","16/04/13 11:52","ו אייר","תשע&quot;ג","11:52","מתפעל","אם אדם יניח עירב תחומין י&quot;ב מיל מהעיר, ובשבת ילך יותר מי&quot;ב מיל, האם יועיל לו מה שהניח עירוב שלא יעבור על י&quot;ב מיל דאורייתא לסוברים שי&quot;ב מיל דאורייתא?<br />או שעירוב תחומין מועיל רק לאלפיים אמה דרבנן?<br /><br />ועוד שאלה בענין יציאה חוץ לתחום,<br /><br />הרמב&quot;ם סבר שי&quot;ב מיל הוא דאורייתא לכולי עלמא ולוקה אם יצא. <br />האם כאשר יצא מחוץ לי&quot;ב מיל עבר פעם אחת או שבכל אמה ואמה שמתרחק מהגבול של י&quot;ב מיל, הוא עובר שוב ושוב על הלאו?","148","","4036","True","True","False","","1041","95.86.76.189","0","0","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27526","27519","אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ","16/04/13 20:05","ו אייר","תשע&quot;ג","20:05","דוד כוכב","לכאורה כל ענין העירוב להחשיב דבר מועט כמקומו הוא קולא כעין הערמה, ומועיל רק בדרבנן ורק לכך תיקנוהו. אלא שבמנחת חינוך מצוה כ&quot;ד הביא ראיה מדעת רבי מאיר שעירוב מועיל גם בדאורייתא.<br />וכל פעם שיוצא מד' אמותיו עובר על (שמות טז, כט) שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ <span class='bordeaux'><b>מִמְּקֹמוֹ </b></span>בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.","125","","4036","True","True","False","","130","212.76.114.9","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27528","27526","תוספת ביאור","16/04/13 22:55","ו אייר","תשע&quot;ג","22:55","המכריע","יישר כח לרב כוכב על הציון למנחת חינוך מצוה כד, והוא שם באות ב (במהד' מכון ירושלים). וראייתו מהא דלר&quot;מ דף לה עמ' א' דספק עירוב פסול ומבואר שם בעמ' ב' דס&quot;ל תחומין דאורייתא אפילו אלפיים, והרי בכל זאת מודה ר&quot;מ שיש עירוב, הרי שעירוב מהני אף להתיר יציאה מתחום דאורייתא, א&quot;כ ה&quot;ה לדידן ליב מיל.<br /><br />והמגיה מביא שהרמב&quot;ן במכילתין דף יז ע&quot;ב מביא כבר ראיה זו, ומבאר איך באמת מהני עירוב בדאורייתא.","199","","4036","True","True","False","","166","213.151.63.64","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27529","27528","המגיה בהוצאת מכון ירושלים","16/04/13 22:58","ו אייר","תשע&quot;ג","22:58","דוד כוכב","וראוי לציין שחדושי הרמב&quot;ן לא היו בפני המנ&quot;ח.","125","","4036","True","True","False","","83","212.76.114.9","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27541","27529","יישר כח - וראיתי בעמודי אור","17/04/13 09:39","ז אייר","תשע&quot;ג","09:39","מתפעל","או&quot;ח סימן י&quot;ד שמביא תירוץ מעניין לקושיית הרמב&quot;ן על הרמב&quot;ם.<br /><br />הרמב&quot;ם סבור שי&quot;ב מיל הוא לכו&quot;ע דאורייתא. והנה הגמרא בדף ל&quot;ו ע&quot;א מביאה הלשון שתחומין אין לה עיקר מן התורה. ולפי זה קשה על הרמב&quot;ם שסובר שתחומין י&quot;ב מיל הוא דאורייתא לכולי עלמא ומדוע אין לה מקור מן התורה?<br /><br />ומיישב העמודי אור שם ס&quot;ק ט' שבטומאה אמרינן דיש לה מקור מן התורה, היינו שכשם שיש טומאה דרבנן שצריך לטבול כך גם יש טומאה דאורייתא שצריך לטבול וניתן להתבלבל ולטעות שאם נתיר טבילת ספק בדרבנן, נבוא להתיר טבילת ספק בדאורייתא, אבל לענין עירוב אין חשש כזה כי הרי לא יתכן כלל להניח עירוב בסוף י&quot;ב מיל שהרי חכמים אסרו לצאת מעבר לארבעת אלפים אמה וא&quot;כ כיצד יבוא לטעות בדאורייתא כשצריך לעבור על דרבנן עבור כך ולזה לא חיישינן שהרי לא עסקינן ברשיעי רק בחוסר ידיעה.<br /><br />ומשמע באמת מדבריו שאילו כן היה מניח עירוב בי&quot;ב מיל היה מועיל להוריד את הדאורייתא. <br /><br />היה ניתן להבין לא כך שרבנן כלל לא תיקנו עירוב לי&quot;ב מיל וממילא גם מי שמניח עירוב שם אין זה מועיל כלל וחייב מדאורייתא. <br /><br />לגבי כמה לאוין עובר מי שיצא חוץ לתחום של י&quot;ב מיל, האם אתה עונה הרב כוכב שכל ד' אמות יעבור על לאו נוסף?<br />תוכל להביא מקור?","148","","4035","True","True","False","","225","213.8.188.152","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27543","27541","כמה דברים","17/04/13 10:33","ז אייר","תשע&quot;ג","10:33","כדי","היה אפשר עוד להביא ראייה דמהני עירוב אף בדאורייתא מדעת ר&quot;ע דס&quot;ל בסוטה ובכ&quot;מ שתחומין דאורייתא, ומבואר לקמן (סא.) דאית ליה עירוב.<br />ולגבי שאלתך האם יעבור כל ד&quot;א על לאו נוסף. לכאורה זה תלוי בשאלה האם הדין דד&quot;א ליוצא חוץ לתחום הוא מדאורייתא או מדרבנן. שאם הוא מדאורייתא, נמצא שכל פעם שהולך חוץ לד&quot;א הראשונות יוצא חוץ לתחומו ועובר אדאורייתא, ושוב יש לו ד&quot;א חדשות מדאורייתא, ואם יוצא גם חוץ להן שוב עובר וכו' וכן הלאה.  והנה עי' לקמן (נא.) דדריש &quot;שבו איש תחתיו&quot; אלו ארבע אמות. ופירש&quot;י, ליוצא חוץ לתחום. ומיהו לפי המשך הדרשה שם מבואר שהדרשה היא אליבא דמ&quot;ד תחומין דאלפיים אמה דאורייתא, וכ&quot;כ התוס' לעיל (יז:) ע&quot;ש. ואין לומר דמ&quot;מ, מאן דס&quot;ל די&quot;ב מיל דאורייתא ידרוש הפסוק שיש ד&quot;א ליוצא חוץ לי&quot;ב מיל דאל&quot;כ קרא למאי אתא, שהרי הפסוק נצרך ללמד על טילטול ד&quot;א ברה&quot;ר כמ&quot;ש לקמן (מח.).<br />ושוב עיינתי במנ&quot;ח שם (באות ד-ה) ושם פשיטא ליה דלמ&quot;ד תחומים דאורייתא, גם הני ד&quot;א מדאורייתא, והוכיח לה מסוגיא דדף מח. הנ&quot;ל. ולענ&quot;ד נראה דד&quot;א דמפיק להו התם מקראי הן לעניין טלטול ולא לעניין הילוך. ע&quot;ש בסוגיא שמוכח כן. ויותר הו&quot;ל להוכיח לדף נא.<br />ועכ&quot;פ לשיטתו דד&quot;א ליוצא הן מדאורייתא באמת דן שם היאך דינו אם הילך יותר מד&quot;א, ובתחילה צידד לומר שלעולם לא משכחת לה שילקה אלא על אמה הראשונה שיצא מחוץ לתחום ע&quot;ש, אך לבסוף מסיק כמ&quot;ש למעלה, דתיכף שיוצא יש לו ד&quot;א, ואם עוברן - לוקה, ומתחילות לו ד&quot;א חדשות, וכן לעולם.","249","","4035","True","True","False","","208","79.176.171.2","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27546","27541","עקירה והנחה ביוצא","17/04/13 11:09","ז אייר","תשע&quot;ג","11:09","דוד כוכב","ברוך חכם כדי שפטרני מלחפש.<br />מה שאני הסתפקתי זה למה לא יצטרך עקירה והנחה ביוצא חוץ לתחומו, הלא זה נלמד מאותו פסוק כמוציא מרשות לרשות - אל יצא אל יוציא.","125","","4035","True","True","False","","100","212.76.114.9","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27548","27546","לא מובן מה הספק","17/04/13 11:21","ז אייר","תשע&quot;ג","11:21","כדי","מה יעקור ומה יניח? הלא מדובר כאן על הילוכו מחוץ לתחום.<br />ו&quot;יצא&quot; &quot;ויוציא&quot; אלו שתי דרשות נפרדות (שאמנם נלמדות מספוק אחד) כמבואר לעיל (יז.) ואינן תלויות אחת בחבירתה. ודאי שהדורש &quot;יוציא&quot; יכול להגיע לכלל הגדרות של עקירה והנחה כיוון שכנראה אם אסור להוציא, אז מדובר באיזשהו אובייקט שאסור להוציאו. אך הדרשה של &quot;יצא&quot; היא על האדם עצמו, ומה יוציא?","249","","4035","True","True","False","","184","79.176.171.2","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א",""),new Message("27550","27548","כלומר","17/04/13 11:40","ז אייר","תשע&quot;ג","11:40","דוד כוכב","בהוצאה קי&quot;ל שאין הוצאה בלא עקירה והנחה, כלומר שפירוש &quot;אל יוציא&quot; שלא יעקור-יוציא-ויניח.<br />כך לכאורה ישתמע גדר &quot;אל יצא&quot; שאינו חייב ביוצא חוץ לאלפיים או יב אלפים או ד' אמות אא&quot;כ עקר ממקומו בתוך השבת ועמד בתוך השבת. ובזה תתברר השאלה החבויה בשאלת מתפעל בדין היוצא יותר מאלפיים או מי&quot;ב אלפים אם חייב על כל ד&quot;א וד&quot;א - וכי מהיכן להיכן מודדים את אותן ד&quot;א, ממקום שכלו אלפיים? ולמה לא יתחייב בכל אמה ואמה והלא סיים עתה יציאה שהחלה לפני ד&quot;א? ואת&quot;ל שגם ביוצא בעינן עקירה והנחה ניחא, והוי ממש כבמוציא.","125","","4035","True","True","False","","84","212.76.114.9","0","27519","עירובין|לו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);