var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27248;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27248","0","אמרינן קלוש","11/03/13 02:10","כט אדר","תשע&quot;ג","02:10","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21289'>קושיית הגה&quot;ק מקוז'יגלוב הי&quot;ד</a>.","125","","4072","True","True","False","","885","31.44.130.211","0","0","עירובין|ג ע&quot;א",""),new Message("27249","27248","תגובת מאירקה15 ברוטר אברכים","11/03/13 10:40","כט אדר","תשע&quot;ג","10:40","דוד כוכב","כך מבאר ה''גאון יעקב''<br /><br />אלא שיש להקשות ש&quot;שלטא בה עינא&quot; היא סברת רבה(בסוכה ב ע&quot;א)ורבא שם חולק<br />ועוד שהרא&quot;ש(ערובין פ&quot;א ב) דייק מדברי רבא ש&quot;חלל כ' בעינן&quot; שאפילו כל הסכך למעלה מכ' הסוכה כשרה (כשחללה אינו למעלה מכ')<br /><br />אומנם ניתן להסביר את דברי רבא עפ&quot;י שיטת ר&quot;ת בסוגיית סוכה תחת סוכה (סוכה ט ע&quot;ב תוד&quot;ה הא)שלסכך למעלה מכ' אין שם פסלות(יעוי&quot;ש בתוס' שהוכיחו את שיטת ר&quot;ת מדברי רבא בסוגיין) והמהרש&quot;א שם שבאר שלישטת ר&quot;ת יכול להצטרף גם סכך למעלה מכ' שבסוכה העליונה להכשר צילתה מרובה שבסוכה התחתונה<br /><br />ואולי גם רש&quot;י שם שכתב שכדי להכשיר את התחתונה צריכה גם העליונה להיות למטה מכ' דאל&quot;כ הו&quot;ל סכך פסול רצה לבאר את הסוגיא שם אליבא דרבה בר רב עולא דסוגיין<br />וכבר בארו האחרונים דפליגי אם חמתה מרובה הוא פסול בסכך או בסוכה(שמבוסס על ביטול הסכך הכשר שבנד&quot;ד מונע ממנו הסכך שלמעלה מכ' להתבטל יעויין בברכת מרדכי סוכה ט&quot;ו)<br /><br /><br />תגובתי<br /><br />לגבי הקושיה הראשונה - ש-&quot;שלטא בה עינא&quot; היא סברת רבה.<br />ראשית, אדרבה, הרי לבאר את שיטת רבה בעינן, ולפי זה ניחא שבהכרח לשיטתו כשר מעיקר הדין. וכדברי התוספות במסכת סוכה דף ב ע&quot;א ד&quot;ה אמר רבה.<br />שנית, הרי כיצד יבאר רבא דין קורת מבוי שצריכה להיות עד כ'? ועוד, שמניין ומאן פסקא דעד כ' דוקא אדם עושה דירתו דירת קבע? אלא י&quot;ל שרבא אית ליה סברת &quot;שלטא בה עינא&quot; עד כ' לענין מבוי, כי כך הוא המציאות. ורק פליג ארבה שלענין סוכה לא גמרינן מקרא דלמען ידעו דורותיכם, אלא דבעינן סוכת עראי. ואין סוכת עראי מופלגת כל כך עד לשיעור דלא שלטא בה עינא.<br /><br />לגבי הקושיה השניה שאפילו כל הסכך למעלה מכ' הסוכה כשרה.<br />היינו הך, כי פני הסכך הם סוף החלל, וגם אם הוא בדיוק ב-כ' שלטא ביה עינא.","125","","4072","True","True","False","","147","31.44.130.211","0","27248","עירובין|ג ע&quot;א",""),new Message("27253","27248","שתי תשובות בדבר","11/03/13 22:43","כט אדר","תשע&quot;ג","22:43","amdavid","הנחת הגמ' דבעינן קלוש ולולי זה לא היה המבוי כשר.<br />ו<span class='bordeaux'><b>הגמ' מבררת מהו קלוש</b></span>- דחשבינן <b>כמאן דליתיה</b> כלל או חשבינן <b>כדבר פסול</b> כלומר דחשבינן כמאן דאיתיה בפועל אך כמאן דליתיה לענין דינא.<br /><b>חשבינן כמאן דליתיה כלל</b> - זוהי שיטת המקשן ואי קלוש במבוי קלוש בסוכה ואין שם סכך כלל וחשיב נחסר ממש וממילא חמתה מרובה ופסולה, א&quot;כ אמאי מבוי כשר, דאי חסרה קורה הויא ניטלת ברוח.<br />והמקשן הקשה אפילו מסוכה שסככה התחתון מועט ורק בצירוף העליון צילתה מרובה.<br /><b>חשבינן כדבר פסול</b> - אלא מאי אית למימר, דחשבינן כישנו, רק פסול.<br />ו<b>קלוש פירושו שהחלק הפסול נחשב כקלוש ואינו חשוב ובטל לחלק הכשר</b>.<br />ובמבוי כשר, כ<span class='bordeaux'><b>שיפודין של מתכת שהונחו על קורה דקה</b></span> בעלמא, שכשרה בכך.<br />ולכאורה אמאי כשר, הרי השיפוד דק ואף אולי קטן ואינו יכול היחשב קורה. הקורה דקה ואינה כשרה. אלא ודאי באמת יש פה קורה כשרה, הקורה היא בעצמה קורה כשרה, וזה שהיא דקה אינו פוסל, שסוף סוף אינה עפה ברוח. וזה מחמת השיפוד הבטל אליה ומצטרף אליה להיות אחד וממילא יש לנו כאן קורה שלמה כשרה המורכבת מקורה ושיפוד גם יחד.<br />וא&quot;כ דאמרינן קלוש פירושו שהחלק הפסול בטל ומצטרף לכשר, א&quot;כ גם בסוכה החלק העליון בטל לתחתון ומצטרף אליו (מעין מעמיד הכשר לסיכוך)  ומעתה יש סכך אחד כשר. <span class='lightYellow'><b>ואתי שפיר קושית הגמ' אמאי פסלה רבה לסוכה</b></span>.<br /><br />ובאמת לא צריך לכל זה, שביסוד הקושיה &quot;משא&quot;כ בסוכה דצריך צירוף הסכך דלמעלה מעשרים&quot;, אה&quot;נ, אחרי שהנחנו שגם במבוי נעשית הקורה כשפוד של מתכת כלומר שאכן רואין החלק הגבוה כמי שאינו אך בפועל הקורה כבר אינה ניטלת ברוח <span class='lightYellow'><b>הגמ' באמת מקשה מסוכה שסככה התחתון מרובה בפני עצמו</b></span>, ומה אכפת לן אם שם סכך פסול על סוכה כשרה. מידי דהוה המדלה את האילן על סוכה <b>כשרה</b>, שכשרה ואף אם הסכך הפסול מרובה על הכשר. ואף לפוסלים, היינו כשאינם מעורבים אבל אם מעורבים הסכך הפסול והכשר, בטל הפסול לכשר. (קדמה סוכה לאילן. ראה שולחן ערוך אורח חיים תרכו, א)","175","","4072","True","True","False","","261","79.182.199.89","0","27248","עירובין|ג ע&quot;א",""),new Message("27250","27249","תגובת מאירקה15 ברוטר אברכים","11/03/13 11:48","כט אדר","תשע&quot;ג","11:48","דוד כוכב","מפורש בסוכה (ב ע''ב)שלחולקים על רבה(ובכללם רבא)<br /><br />גם מציאות של 'שלטא ביה עינא'(כשהדפנות מגיעות לסכך)<br />לא מכשירה סכך שגבוה מכ'<br /><br /><br />תגובתי:<br />אינו מפורש כל כך<br />ראה בפני יהושע שאפשר לומר דרבא אית ליה דרבה. וכן אפשר לומר דאית ליה עיקר סברת רבה, ואפשר דאית ליה גם דין דפנות מגיעות לסכך, ומ&quot;ש כמאן - כרבה, היינו כסברת רבה וגם אחרים מודו ליה בזה.","125","","4072","True","True","False","","90","31.44.130.211","0","27248","עירובין|ג ע&quot;א",""),new Message("27251","27250","תגובת מאירקה15 ברוטר אברכים","11/03/13 14:42","כט אדר","תשע&quot;ג","14:42","דוד כוכב","דווקא הפנ''י שציינת רוצה לחדש שעיקר טעמו של רבא הוא הלימוד מפתחו של היכל<br /><br />עכ&quot;פ כידוע הלכה כרבא ומפורש בשו&quot;ע (תרל&quot;ג א)שגם כשהמחיצות מגיעות לסכך פסולה","125","","4072","True","True","False","","92","31.44.130.211","0","27248","עירובין|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);