var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27216;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27216","0","שאלה ברש"י: אחת באילן, רצפה או סכך?","07/03/13 00:07","כה אדר","תשע"ג","00:07","Almuaddib","משנה, מסכת סוכה פרק שני:

"...שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן - כשרה ואין עולין לה ביום טוב"


רש"י, סוכה כב:
"סמך קרקעית הסוכה רובו באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות ... הואיל ואם ינטל האילן נופל קרקעית הסוכה שאינו יכול לעמוד בסמיכת שתים שבארץ..."


רש"י שבת קנ"ד:
"גבי סוכה תנן, שכשירה בג' דפנות ואם עשה שתים כהלכתן והשלישי עשה באילן... מפני שסככה קשור בדופניה..."


רש"י מפרש בצורה שונה לגמרי את אותה המשנה במסכת סוכה שם, ואצלנו.

ראו גם תוספות, רא"ש וערוך לנר על מסכת סוכה, אם כי לענ"ד התשובה לכך שונה.","107","","4077","True","True","False","","819","77.126.150.205","0","0","שבת|קנד ע"ב",""),new Message("27217","27216","סיוע לדבריך","07/03/13 00:39","כה אדר","תשע"ג","00:39","המכריע","אכן רש"י כאן ע"פ הסוגיא פי' שקרקע הסוכה היא בקרקע עולם והאילן דפנות לה סביב, עד כדי כך שלכן נתקשה רש"י מהו הלשון ועולין, ופירש שזה משום רוב סוכות.","199","","4077","True","True","False","","293","164.138.113.118","0","27216","שבת|קנד ע"ב",""),new Message("27218","27216","האם האמוראים הם מפרשיה היחידים של המשנה?","07/03/13 09:29","כה אדר","תשע"ג","09:29","Almuaddib","למדנו במשנה במסכת סוכה, בפרק השני:

“...שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן - כשרה ואין עולין לה ביום טוב"


רש"י, סוכה כב:
"סמך קרקעית הסוכה רובו באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות ... הואיל ואם ינטל האילן נופל קרקעית הסוכה שאינו יכול לעמוד בסמיכת שתים שבארץ..."


התוספות במקום, תוקף את רש"י, ומזכיר כי רש"י עצמו, כשמשנה זו מצוטטת במסכת שבת (קנד:), מפרש את המשנה בצורה שונה לגמרי:

"גבי סוכה תנן, שכשירה בג' דפנות ואם עשה שתים כהלכתן והשלישי עשה באילן... מפני שסככה קשור בדופניה...".


ובקיצור: רש"י במסכת סוכה מסביר ברצפת הסוכה, אך במסכת שבת, מסביר בדפנותיה.


פרשנים מספר עסקו בסיבה זו של רש"י – וניסו ליישב את שיטתו השונה בסוכה ובשבת.


דומה שכל הלומד את מסכת שבת, מבין שאין לרש"י ברירה, משום שכך פירשו אמוראים את המשנה והעמידוה בדפנות.
אם כן, מדוע לא מפרש רש"י במכת סוכה באותה הצורה, כפי שעשו בעלי התוספות, כפי שעשה המאירי, ועוד רבים?


נלע"ד שלרש"י הפירוש של פשט המשנה הוא זה אותו כתב במסכת סוכה, למרות שאמוראים העמידו את המשנה הזו באופן שונה, במסכת שבת.


ומכאן אני רוצה להרחיב לנושא הכללי:

יש כמה מקרים בהם פרשני המשנה לא מפרשים את המשנה בדרך בה הוסברה על ידי האמוראים בגמרא, אלא בדרך שונה. למשל, פירוש הגאונים במסכת מכשירין פ"ה מ"ט, או הרמב"ם בכמה מקומות (1), או רבי עובדיה מברטנורא – למשל בתמורה פ"א מ"ד.


כלומר, מבעלי התריסין ראינו שהיו מקרים בהם פירשו את המשנה שלא כאמוראי הגמרא. לפחות משיטת הרמב"ם, נראה כי קיים חלוקה בין הפירוש לבין ההלכה. לפירוש – לא ראה את הפירוש כפוף להעמדתם של האמוראים, ולא היסס לפרש שלא כפירושם בגמרא. להלכה, מצד שני, לא זז מקביעתם, שגם אם חלק על הפירוש, לא חלק על כך שנתקבלו להלכה.

והדברים צריכים עוד עיון.





(1) למשל, יבמות פ"ח מ"ג – לדף עו, או כתובות ריש פרק ב', או מכות פ"ג מ"ד לדף יז, ועוד ועוד.","107","","4077","True","True","False","","236","77.126.150.205","0","27216","שבת|קנד ע"ב",""),new Message("27219","27218","עוד עיון","07/03/13 09:43","כה אדר","תשע"ג","09:43","כדי","עיין עוד ברש"ש בברכות (מט:) ובפסחים (עד.), וכדבריך - כן הוא. וכתב שם שזו גם דרך הגר"א ז"ל.","249","","4077","True","True","False","","358","109.65.189.151","0","27216","שבת|קנד ע"ב",""),new Message("27223","27218","קצת מקורות בנושא","07/03/13 21:42","כה אדר","תשע"ג","21:42","הראל","ליקטתי בקובץ המצורף","46","pdf","4077","True","True","False","","329","84.228.221.209","0","27216","שבת|קנד ע"ב","0-pdf"),new Message("27221","27219","ועיין עוד","07/03/13 16:39","כה אדר","תשע"ג","16:39","ינון קליין","בשו"ת קול מבשר ח"ב בקונטרס שמחת יו"ט סע' ה שהאריך מאד בכלל זה.
וכן בתשובה להשגה שבסוף הקונטרס הנ"ל.
והוכיח שאין זו שיטת הגר"א ולא כדברי הרש"ש.
ולשיטתו אין לפרש את המשנה שלא כמו שפירשוה האמוראים. והביא בעניין זה דברים חריפים מהגאון בעל ערוך השלחן.
בעזרת ה' אשתדל להעלות את הדברים לאתר בקרוב","322","","4077","True","True","False","","95","95.86.66.83","0","27216","שבת|קנד ע"ב",""),new Message("27232","27223","איזה יופי תודה רבה","08/03/13 09:44","כו אדר","תשע"ג","09:44","amdavid","","175","","4076","False","True","False","","210","109.64.213.197","0","27216","שבת|קנד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);