var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26917;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26917","0","&quot;תרתי בשבת וחדא בתורה&quot; - האם יש קשר?","17/02/13 21:35","ז אדר","תשע&quot;ג","21:35","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b>שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב תרתי בשבת וחדא בתורה <br />שלח ליה הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת אמר רב לא שנו אלא בב' בני אדם אבל באדם אחד אסור אמר אביי וכילה אפילו בי' בני אדם אסור אי אפשר דלא מימתחא פורתא <br />אידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה שתים אסור רב אמר אפילו חד נמי אסור גזירה שמא יתקע <br />תורה דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל </b></span><br /><br />רש&quot;י:<br />תרתי בשבת וחדא בתורה. <span class='bordeaux'><b>שהיית רגיל לומר </b></span>שני דברים משמו בהלכות שבת ואחת בתורה כדלקמן:<br /><br />האם יש איזה משהו שמקשר בין 3 המימרות? משהו משותף? רעיון עמוק? או סתם כך היה הוא <span class='bordeaux'><b>רגיל לומר </b></span>3 דברים אלו משמו של רב?","48","","4092","True","True","False","","951","84.228.235.223","0","0","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("26922","26917","כי*סנא - כי*רה - תו*רה","18/02/13 01:32","ח אדר","תשע&quot;ג","01:32","דוד כוכב","כבמסכת עירובין דף נד ע&quot;ב:<br />&quot;אמר רב חסדא: אין תורה נקנית אלא בסימנין שנאמר שימה בפיהם, אל תקרי שימה אלא סימנה.<br />שמעה רב תחליפא ממערבא, אזל אמרה קמיה דרבי אבהו, אמר: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה: הציבי לך צינים שימי לך וגו', עשו ציונים לתורה. ומאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא - דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון.<br />רבי אל(י)עזר אמר: מהכא אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא - עשה מודעים לתורה&quot;.<br /><br /><span class='blue'>כי</span><span class='darkYellow'>סנא</span> - <span class='blue'>כי</span><span class='red'>רה</span> - <span class='darkYellow'>תו</span><span class='red'>רה</span>","125","","4091","True","True","False","","115","95.86.103.248","0","26917","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("26924","26917","שים לב","18/02/13 02:10","ח אדר","תשע&quot;ג","02:10","כדי","שהפשט בגמ' הוא שמבנה הדרשה של רב היה באופן זה שאומר שני עניינים בנושא השבת ומימרא אחת בנושא התורה (ועי' סנהדרין לח:), ואין הכוונה שהיה חוזר בכל פעם על אותן מימרות עצמן שהוזכרו בגמ'. וכן מדוייקת לשון רש&quot;י. ע&quot;ש.<br /><br /><br />ומ&quot;מ כיוון ששאלת אנסה למצוא כיוון מסויים:<br /><br />שהנה האי דינא דכירה הוא שאם נשמטו ממנה הרגליים באופן שמעותד להחזירם לה, הרי הם מוקצה מחשש שמא יחזירם לה ויתקע. וכתב המ&quot;ב (סי' שח ס&quot;ק סח) בשם האחרונים שאם הרגל כלל אינה כאן, לא חיישנן לזה, ומותר לטלטלה ע&quot;ש. והנמשל בזה, שאע&quot;פ שהתורה לכאורה תיפרד ותשתכח מעמ&quot;י, מכיוון שהתאמתה לעמ&quot;י היא טבעית ומהותית (עי' בביצה כה: ראויין הללו, ובריש ע&quot;ז ב: כפי מה שפירשו המפרשים), כאן 'חיישינן' לקולא (עי' תוס' קידושין נ: ואכמ&quot;ל) שבוודאי תחזור אליהם ולא תאבד מהם לגמרי כיוון שלעולם היא בקרבתם וראוייה להם, וכנ&quot;ל לגבי כירה.<br /><br />וכי תימא, היאך תחזור להם לאחר שתשתכח, ולכאורה מאי דהוה הוה ואת הנעשה א&quot;א להשיב,<br /><br />לזה הקדים מימרא הראשונה דחזינן שלפעמים באדם אחד ישנה תועלת יותר מאנשים רבים, שמלאכתו טובה יותר ממלאכתם של שניים, וטבא חדא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקרי. והיינו שאם האדם חריף ומפולפל הרי חכמתו שקולה כחכמת כמה בני אדם (וכעין שאמרו בכתובות עה. חדא מינייהו כתרי מינן, וע&quot;ע מעניין זה בברכות סב: ובסוטה לה: ובסנהדרין מד. ועי' בברכות מז:) ויכול ע&quot;י עוצם עיונו להחזיר ההלכות למקורן, וכמו שאמרו בתמורה (טז.) באותן ג' מאות הלכות שנשתכחו במות משה שהחזירן עתניאל בן קנז ע&quot;י פלפולו, וכן אמר ר' חנינא בוויכוחו עם ר' חייא (בב&quot;מ פה:): בהדי דידי קא מינצית? ח''ו אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי.<br /><br />וכאמור, כ&quot;ז רק דרך פלפול וחידוד, והאמת כמ&quot;ש בתחילה.","249","","4091","True","True","False","","234","79.176.198.232","0","26917","שבת|קלח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);