var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26690;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26690","0","התירו חזרו והתירו חזרו והתירו","03/02/13 06:02","כג שבט","תשע&quot;ג","06:02","הודו_כי_טוב","אני שואל את השאלה הזאת בעקבות שלפעמים עונים לי <br /><br /><b>ומה אנו יכולים לעשות בדעתנו הדלה </b><br />(אני בכוונה לא מקשר את זה לאשכול אחר שלא לפגוע)<br /><br />הרי אין בית דין משנה דבר אלה אם כן  הוא גדול בחוכמה ומנין<br />ואיני  נותן ציוני IQ לאף אחד אבל בדרך כלל הדורות הבאים לא משנים מקודמיהם ולכן גם עונים לי <b>מה אנו יכולים לעשות בדעתנו הדלה</b><br />אז תסבירולמה  חכמים בכל זאת ראו לנכון להתיר","207","","4103","True","True","False","","865","46.117.14.249","0","0","שבת|קכג ע&quot;א",""),new Message("26699","26690","תשובה","03/02/13 15:05","כג שבט","תשע&quot;ג","15:05","ינון קליין","התשובה לשאלתך העקרונית כבר נדונה באריכות בספרים רבים ואכמ&quot;ל.<br />אולם לשאלתך הנקודתית על אתר ראה מה שכתב הערוה&quot;ש בריש סי' שח וז&quot;ל,<br />ערוך השולחן אורח חיים הלכות שבת סימן שח <br /><br />&quot;(ג) ונ&quot;ל דדברי הרמב&quot;ם צודקים ומוכרחים דאי ס&quot;ד דתחלת גזירת מוקצות התחילו בימי נחמיה איך התירו וחזרו והתירו הא אין ב&quot;ד יכול לבטל דברי הקודמים עד שיהיו גדולים בחכמה ומנין מהראשונים ולא מסתבר שהאחרונים היו גדולים מהראשונים וגם לא מסתבר שבימי נחמיה עצמו התירו וחזרו והתירו ועוד הא בימי נחמיה היו הנביאים חגי זכריה ומלאכי וכשהם אסרו מי יעיז אח&quot;כ להתיר מה שאסרו הם וגם עזרא היה עמהם ועוד מי הכריחם להתיר מה שאסרו אלא ודאי ענין אחר הוא וכך הוא הצעת הדברים: (ד) דהנה כבר בארנו בריש סי' רמ&quot;ג דשבותי שבת אינן דומות לכל איסורי דרבנן והם כמדאורייתא ודבר זה ביאר לנו הרמב&quot;ם בריש פכ&quot;א שכתב נאמר בתורה תשבות אפילו דברים שאינם מלאכה חייב לשבות מהם ודברים הרבה הן שאסרו חכמים משום שבות ופי' המגיד משנה שהתורה מסרה לחכמים ע&quot;ש ובמכילתא ובתורת כהנים ובספרי כמה פעמים נאמרה שבתון שבות ולעיל הסברנו הדבר בשם הרמב&quot;ן ז&quot;ל דא&quot;א להיות כלל באופן אחר דאל&quot;כ אין כאן שבת ושהנביאים הזהירו על השבותים וקראו לה חילול שבת ע&quot;ש ובשעת מתן תורה צוה לנו משה רבינו לכל שבותי שבת ע&quot;פ ד' והתורה כללה בלשון תשבות דבלא השבותים אין כאן שביתה כלל וכל דברי הרמב&quot;ם בפרקים אלו נמשכים אחרי הקדמת דבריו שבריש פכ&quot;א אלא שכך צוה לנו הקדוש ברוך הוא שאין אלו השבותים נכנסין במנין המלאכות ואין חייבין עליהן סקילה וחטאת אבל הקדוש ברוך הוא חייב אותנו לשמור כל השבותים כאשר הם אתנו היום: (ה) <b>ולפ&quot;ז גם איסורי מוקצות היו מאז שניתנה תורה והיה דינם אז כאחר שחזרו והתירו וחזרו והתירו</b> וכדמפרש בגמ' שם שהתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו ולא מחמה לצל ודבר שמלאכתו להיתר אפילו מחמה לצל כמו שבידינו היום כמו שיתבאר בס&quot;ד בסימנים אלו אך בימי נחמיה בן חכליה שהיו פרוצים בחילול שבתות מהזמן שהיו בבבל עמד הוא ועזרא וחגי זכריה ומלאכי ואנשי כנסת הגדולה וגזרו על דורם עוד חומרות ולא התירו רק ג' כלים <b>ולא היתה גזירות קבועות לדורות</b> וכ&quot;כ מפורש רבותינו בעלי התוס' בב&quot;ק [צ&quot;ד: ד&quot;ה בימי] <b>שלא גזרו זה רק על דור זה ולכן אח&quot;כ כשראו שחזרו להזהר בשבת התירו וחזרו והתירו עד שנשאר כפי הדינים הקודמים וכפי ההלכה אצלינו</b> וזהו שביאר הרמב&quot;ם ז&quot;ל על טעמי המוקצה הקודמים והסביר בגודל תבונתו דאם אין מוקצה אין שביתה ובטלה מנוחת השבת וזה כלול הכל בתשבות האמורה בתורה וכמ&quot;ש בריש פכ&quot;א ופשיטא שגם להוצאה הוא גדר גדול כמבואר בגמ'&quot;.","322","","4103","True","True","False","","90","31.44.142.50","0","26690","שבת|קכג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);